JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הרשעת מיאנמר ברצח עם היא אות אזהרה לישראל | זמן ישראל

הרשעת מיאנמר ברצח עם היא אות אזהרה לישראל

פסק הדין נגד מיאנמר בבית הדין לצדק בהאג חוצה מחסום פסיכולוגי ומשפטי היסטורי ● למרות ההבדלים הברורים, נכונותם של השופטים להרשיע מדינה בהפרת האמנה למניעת רצח עם מהווה תקדים מסוכן עבור ישראל ● ההסתמכות על צילומי לוויין, הגדרת הרס בתים ותשתיות והעברת אוכלוסייה כדי לפסוק כי בוצע 'רצח עם' צריכות להדאיג מאוד את מדינת ישראל ● פרשנות

ילד מוסלמי מקהילת הרוהינגיה, שחצה את הגבול ממיאנמר לבנגלדש, מתחנן בפני עובדי סיוע לקבל שק אורז סמוך למחנה הפליטים בלוחאלי שבבנגלדש. זרם פליטי הרוהינגיה החוצים את הגבול ממיאנמר נמשך, וההמונים שהצטופפו במחנות ובמאהלים מאולתרים בבנגלדש נואשים למשאבים בסיסיים מועטים, עד כדי התפרצות תגרות על מזון ומים. 21 בספטמבר 2017 (צילום: AP Photo/Dar Yasin)
AP Photo/Dar Yasin
ילד מוסלמי מקהילת הרוהינגיה, שחצה את הגבול ממיאנמר לבנגלדש, מתחנן בפני עובדי סיוע לקבל שק אורז סמוך למחנה הפליטים בלוחאלי שבבנגלדש. זרם פליטי הרוהינגיה החוצים את הגבול ממיאנמר נמשך, וההמונים שהצטופפו במחנות ובמאהלים מאולתרים בבנגלדש נואשים למשאבים בסיסיים מועטים, עד כדי התפרצות תגרות על מזון ומים. 21 בספטמבר 2017

אין לדעת אם תביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל, שהוגשה בנובמבר 2023 לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, תעבור את כל שלבי הבירור במלואם ותסתיים בפסק דין סופי.

לוח הזמנים לניהול התיק הזה הולך ומתארך, ככל הנראה גם מסיבות פוליטיות. המועד המוקדם ביותר שפסק הדין עשוי להינתן בו הוא 2029, והמועד עשוי להידחות ל-2030 ואף ל-2031.

ואולם לפסק דינו של בית הדין הבינלאומי לצדק שניתן אתמול (חמישי), בתביעה של גמביה נגד מיאנמר, עשויה להיות השפעה מכרעת על התוצאה במשפט נגד מדינת ישראל.

בית הדין מצא כי מיאנמר ביצעה רצח עם כלפי בני שבט רוהינגה בשנת 2017. ההפרה נעשתה בשתי דרכים – הן בפעולה ישירה של כוחות צבא מיאנמר, והן בכך שלא נקטה צעדים אפקטיביים על מנת למנוע מכוחות אחרים, שפעלו לצד צבא מיאנמר, להפר את סעיפי האמנה.

בית הדין מצא כי מיאנמר ביצעה רצח עם כלפי בני שבט רוהינגה בשנת 2017. ההפרה נעשתה בשתי דרכים – הן בפעולה ישירה של כוחות צבא מיאנמר, והן בכך שלא נקטה צעדים אפקטיביים על מנת למנוע מכוחות אחרים

עוד מצא בית הדין כי מיאנמר הפרה צו שיפוטי מינואר 2020 שהורה לה לנקוט צעדים אפקטיביים על מנת למנוע הרס ולשמר ראיות הנוגעות להאשמות ברצח עם.

אולם בית המשפט בתחילת הקראת פסק הדין בתביעה בנוגע להחלת האמנה למניעת רצח עם וענישתו (גמביה נגד מיאנמר: 11 מדינות מתערבות), בהאג, הולנד. 19 בנובמבר 2026 (צילום: AP Photo/Patrick Post)
אולם בית המשפט בתחילת הקראת פסק הדין בתביעה בנוגע להחלת האמנה למניעת רצח עם וענישתו (גמביה נגד מיאנמר: 11 מדינות מתערבות), בהאג, הולנד. 19 בנובמבר 2026 (צילום: AP Photo/Patrick Post)

אין זהות כמובן בין המקרה של מיאנמר לבין זה של ישראל – לא בפעולות התוקפניות עצמן, לא בנסיבות שקדמו להן ולא בתמונת המצב הבינלאומית הגאופוליטית. אולם נכונותם של השופטים להרשיע מדינה בהפרת הוראות האמנה למניעת רצח עם מהווה חציית מחסום פסיכולוגי קולקטיבי משפטי ודיפלומטי.

מעתה, יש תקדים במשפט הבינלאומי להרשעה של מדינה בהפרת האמנה למניעת רצח עם. גם בהינתן שהמשמעות המשפטית של סעיפי האמנה אינה זהה בהכרח למשמעות האינטואיטיבית של המונח הזה בלשון בני אדם – זה לא עניין של מה בכך.

רוב קביעותיו האופרטיביות של פסק הדין התקבלו ברוב של תשעה שופטים נגד שישה. תשומת לב מיוחדת, בהקשר הישראלי, יש לתת להחלטה שהתקבלה במסגרת פסק הדין ברוב של 11 שופטים נגד ארבעה, ולפיה מיאנמר כשלה מלמלא את חובתה להעניש מעשים של רצח עם ועבירות נוספות המעוגנות באמנה למניעת רצח עם.

תשומת לב מיוחדת, בהקשר הישראלי, יש לתת להחלטה שהתקבלה במסגרת פסק הדין ברוב של 11 שופטים נגד ארבעה, ולפיה מיאנמר כשלה מלמלא את חובתה להעניש מעשים של רצח עם ועבירות נוספות

וברוב של 13 נגד שניים – כי על מיאנמר לנקוט צעדים מיידיים על מנת לחקור את כל מי שהיו מעורבים ומי שנחשדו בהפרות של האיסורים הכלולים באמנה למניעת רצח עם.

עוד נקבע כי על מיאנמר להגיש בתוך שנתיים דוח מפורט באשר לפיצויים ומהלכי השיקום של בני שבט רוהינגה.

גבר מוסלמי בן הרוהינגיה ממיאנמר נושא אישה קשישה לאחר שחצו את הגבול ממיאנמר לבנגלדש, בטקנאף, בנגלדש. יותר מחודש לאחר שפליטים ממיאנמר החלו לזרום מעבר לגבול, באו"ם מדווחים כי יותר מחצי מיליון כבר הגיעו. 29 בספטמבר 2017 (צילום: AP Photo/Gemunu Amarasinghe)
גבר מוסלמי בן הרוהינגיה ממיאנמר נושא אישה קשישה לאחר שחצו את הגבול ממיאנמר לבנגלדש, בטקנאף, בנגלדש. יותר מחודש לאחר שפליטים ממיאנמר החלו לזרום מעבר לגבול, באו"ם מדווחים כי יותר מחצי מיליון כבר הגיעו. 29 בספטמבר 2017 (צילום: AP Photo/Gemunu Amarasinghe)

פרקים מרכזיים בפסק הדין נראים ונקראים כמו הכרעת דין של ערכאה דיונית במשפט פלילי. דהיינו, פריסה של מסכת הראיות שהונחה לפני בית הדין, בחינתה הן מבחינת כוח השכנוע שבה, והן מבחינת יכולתה להוביל למסקנה בדבר הפרה של אחד או יותר מסעיפי האמנה.

דיון של בית הדין בהתאם לאמנה למניעת רצח עם, הוא מקרה חריג שבו בית דין זה דן במתכונת מעין-פלילית; בשונה מבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שגם מקום מושבו בהאג, בית הדין לצדק (ICJ) דן בדרך כלל בסכסוכים בין מדינות בהקשרים משפטיים רחבים – ולא בהאשמות פליליות, המכוונות באופן רגיל נגד אנשים ספציפיים ולא נגד מדינות.

בהתאם לתקדימי בית הדין, על מנת להרשיע, בית הדין צריך להשתכנע באופן מלא שההאשמות בדבר הפרת האיסורים שבאמנה אכן הוכחו בבירור. בית הדין דורש "הוכחות ברמת ודאות גבוהה, התואמת את חומרת ההאשמות". דהיינו – רף הוכחה דומה לרף הנהוג בבתי משפט פליליים, של הוכחת האשמה מעבר לספק סביר.

בית הדין הבינלאומי לצדק רשאי להסתמך על ממצאים של בית הדין הפלילי הבינלאומי – אך במקרה של מיאנמר לא התקיים הליך ב-ICC ולא ניתן היה להסתמך על קיצור דרך דיוני.

בית הדין הבינלאומי לצדק רשאי להסתמך על ממצאים של בית הדין הפלילי הבינלאומי – אך במקרה של מיאנמר לא התקיים הליך ב-ICC ולא ניתן היה להסתמך על קיצור דרך דיוני

במסכת הראיות הסתמך בית הדין על עדויות שנשמעו לפניו, על עדויות כתובות (מעין תצהירים) ומסמכים אחרים, וכן על דוחות של צוותי חקירה ובדיקה בינלאומיים.

שילוב של תצלומי לוויין המציגים ניתוח שערך ארגון Human Rights Watch, ובו נחשף הרס חדש של כפרים בני רוהינגה באוקטובר ובנובמבר 2017 בצפון מדינת ראקין שבבורמה, כפי שמסר הארגון. 18 בדצמבר 2017 (צילום: Handout/various sources/AFP)
שילוב של תצלומי לוויין המציגים ניתוח שערך ארגון Human Rights Watch, ובו נחשף הרס חדש של כפרים בני רוהינגה באוקטובר ובנובמבר 2017 בצפון מדינת ראקין שבבורמה, כפי שמסר הארגון. 18 בדצמבר 2017 (צילום: Handout/various sources/AFP)

בהקבלה לתיק שמנהלת דרום אפריקה נגד ישראל, ניתן לומר שעל אף שהמסד הראייתי שהגישה דרום אפריקה הוא רעוע בחלקו – ומתבסס על ציוצים בטוויטר של פוליטיקאים ישראלים ופרסומים עיתונאיים שאמינותם מוטלת בספק – קשה יהיה להסיק שאין בנמצא תשתית עובדתית נרחבת.

צוותי בדיקה של האו"ם וחוקרים מטעם התובע הראשי של ה-ICC ביקרו ברצועת עזה מאז אוקטובר 2023. אף שבישראל נוהגים לזלזל במסמכים כאלה ומדביקים להם מייד תווית אנטישמית, בזירות המשפטיות והדיפלומטיות הבינלאומיות רואים בהם חומרי ראיות מהימנים.

בתיק של גמביה נגד מיאנמר, בית הדין הסתמך על צילומי לוויין כדי לקבוע שבתיהם וכפריהם של בני שבט רוהינגה נשרפו באופן שיטתי. השופטים קבעו כי לצילומים אלה יש משקל ראייתי גדול, והם גם מתיישבים עם ראיות נוספות כגון עדויות שנשמעו בפניהם.

גם אלה אינן חדשות טובות לישראל, שכן צילומי לוויין של רצועת עזה מגלים במובהק את ההרס השיטתי הנרחב שהסבו כוחות צה"ל ליישובים ולערים הפלסטיניות ברצועה.

גם אלה אינן חדשות טובות לישראל, שכן צילומי לוויין של רצועת עזה מגלים במובהק את ההרס השיטתי הנרחב שהסבו כוחות צה"ל ליישובים ולערים הפלסטיניות ברצועה

ואולי המסר החשוב ביותר עבור ישראל העולה מפסק הדין בעניין מיאנמר הוא זה: מאחורי המונח "רצח עם" מסתתרות פעולות שנשמעות פוגעניות במידה פחותה בהרבה, אך בהצטרפן יחד הן עשויות לגבש עבירה של רצח עם בהתאם לאמנה.

בניינים הרוסים בשכונת א-זהרא, מדרום-מערב לנוסייראת שבמרכז רצועת עזה, ב-6 בפברואר 2026 (צילום: Eyad Baba / AFP)
בניינים הרוסים בשכונת א-זהרא, מדרום-מערב לנוסייראת שבמרכז רצועת עזה, ב-6 בפברואר 2026 (צילום: Eyad Baba / AFP)

פסק הדין בעניין מיאנמר מפרט חלק מהפעולות הללו שנמצאו להן ראיות למכביר:

  • חוקים מפלים ומדיניות מפלה כלפי אוכלוסיות שונות;
  • הגבלות על נישואים, ילודה ותעודות לידה;
  • התבטאויות שנאה והסתה;
  • פעולות של "טיהור שטח" והעברה כפויה של אוכלוסייה מאזור לאזור;
  • הרס בתים, שכונות ויישובים.

אם חלק מהפעולות ברשימה הזו נשמעות דומות באופן מבהיל לפעולות שעשתה ישראל ברצועת עזה בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2025 – אז אכן, יש סיבה לדאגה.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 874 מילים
כל הזמן // יום שישי, 20 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.