האיחור המשמעותי בהקמת הרכבת הקלה, שנחשף בזמן ישראל, רק הגביר את החרדה והייאוש בשדרות ירושלים ביפו ● הרחוב הראשי - שהיה פעם זירת מסחר עירונית שוקקת - הפך לאזור רפאים, ועיריית תל אביב מתקשה לסייע לסוחרים המתוסכלים ● השבוע הושק שם מבצע חדש לרוכשים באפליקציה, אבל הטבות משמעותיות יותר - כמו הנחה בארנונה לעסקים הגוועים - נבלמות על ידי המדינה ● ואיפה ראש העיר? "מאז שהתחילו העבודות - לפה הוא לא בא"
שוב הסלמה בדרום, שוב רק בין צה"ל לג'יהאד האסלאמי כשחמאס על הקווים. ישראל השיגה רגיעה עם חמאס אבל הרצועה לא נרגעה. כדאי לשאול מה באמת רוצה החמאס, ואיך מצטיירת ישראל בעיני שחקנים אחרים כשהיא מוותרת, ולא מעמדה של כוח.
צה"ל מצוי בעיצומו של יום קרב שני כנגד הגי'האד האסלאמי. החמאס, ממש כמו בימי הקרב שכונו מבצע "חגורה שחורה", לפני כשלושה חודשים, נשאר בינתיים על הקווים ולא מתערב.
צה"ל מצוי בעיצומו של יום קרב שני כנגד הגי'האד האסלאמי. החמאס, ממש כמו בימי הקרב שכונו מבצע "חגורה שחורה", לפני כשלושה חודשים, נשאר בינתיים על הקווים ולא מתערב
ההסלמה בדרום החלה לאחר שכוח מגדוד הסיור של חטיבת כפיר, סיירת חרוב, זיהה בבוקר יום ראשון שני מחבלים מארגון הגי'האד האסלאמי קרבים לגדר במטרה להניח מטען חבלה. הכוח פתח באש והרג את אחד המחבלים ופצע את השני.
בתקרית, כמו גם כשסיכל ביעילות שני ניסיונות של חוליות מחבלים לחדור לעוטף בינואר האחרון, הוכיח הגדוד, עליו מפקד סא"ל ג', יוצא יחידת החילוץ של חיל האוויר (669) ששימש בו קודם לכן כמ"פ וסמג"ד, שאינו נופל ברמתו מגדודי הסיור של חטיבות החי"ר הוותיקות.
דחפור של חיל ההנדסה חצה את הגדר ופינה את גופת המחבל לישראל. הסיבה לכך נובעת מהחלטת שר הביטחון, נפתלי בנט, לאסוף גופות מחבלים למטרות מיקוח. איסוף הגופה צולם בידי הפלסטינים והפך לסרטון ויראלי שהלהיט את דעת הקהל הפלסטינית, שכן הוא נתפס כהתעללות אכזרית ומיותרת בגופות.
דחפור חיל ההנדסה פינה את גופת המחבל לישראל. שר הביטחון בנט החליט לאסוף גופות מחבלים למטרות מיקוח. איסוף הגופה צולם בידי הפלסטינים והפך לסרטון ויראלי שהלהיט את דעת הקהל הפלסטינית, שכן הוא נתפס כהתעללות אכזרית ומיותרת בגופות
הטמפרטורה ברצועה היתה גם כך בשלבי רתיחה מוקדמים לאחר שבשבוע שעבר זיהו בצה"ל, מבעוד מועד, מארב צלפים של הגי'האד האסלאמי, שנועד לפגוע בסיורי צה"ל לאורך הגדר. כוח של הימ"מ, יחידת העלית של המשטרה, שהיה פרוס בגזרה ביצע ירי מדויק ופגע במחבלים. הסרטונים שתיעדו את איסוף הגופה העלו את סף המתיחות לכדי סבב לחימה.
בראשון בערב שיגרו פעילי הגי'האד האסלאמי כעשרים רקטות לעבר יישובי עוטף עזה. בתגובה תקף חיל האוויר מטרות של הארגון בעזה, ותא תקיפה של אוגדת עזה, עליה מפקד תא"ל אליעזר טולדנו, הכווין אש שפגעה בחוליית שיגור רקטות בצפון הרצועה.
בנוסף, בדומה למבצע "חגורה שחורה" בו יוחסה (על-פי פרסומים זרים) לצה"ל תקיפת ביתו של אכרם עג'ורי, בכיר בלשכה המדינית של הג'יהאד האסלאמי, בדמשק, תקף חיל האוויר בגלוי מתקן לייצור אמצעי לחימה של הארגון בסוריה.
נראה כי ישראל ביקשה שוב לשדר מסר לג'יהאד האסלאמי כי היא מוכנה לשחק נגדו על כל המגרש, ולא רק בעזה. כשמתרחקים מהמגרש הביתי של הגי'האד האסלאמי ברצועה, היתרון הישראלי, כמדינה, הופך ברור לאין שיעור
נראה כי ישראל ביקשה שוב לשדר מסר לג'יהאד האסלאמי כי היא מוכנה לשחק נגדו על כל המגרש, ולא רק בעזה. כשמתרחקים מהמגרש הביתי של הגי'האד האסלאמי ברצועה, היתרון הישראלי, כמדינה, הופך ברור לאין שיעור.
מפרסומים שונים בתקשורת עולה כי ישראל והחמאס הגיעו למה שאלוף פיקוד הדרום, הרצי הלוי, כינה "הבנות לרגיעה". ישראל אישרה שורה של "גזרים" לחמאס, ובכלל זה אלפי אישורי עבודה לסוחרים (מכבסת מילים לפועלים). בנוסף, ישראל אפשרה (שלא לומר ביקשה באמצעות משלחת שכללה את ראש המוסד יוסי כהן והאלוף הלוי) לקטאר להעביר כסף רב לרצועה.
האלוף הבהיר בשעתו כי הסדרה היא מהלך שמסדר "את כל הבעיות" ובהן סוגיית השבויים והנעדרים. פתרון כמעט הוליסטי. רגיעה, לעומת זאת, היא מהלך שנועד להפסיק את הלחימה, פלוס הקלות.
מפרסומים שונים בתקשורת עולה כי ישראל והחמאס הגיעו ל"הבנות לרגיעה". ישראל אישרה שורת "גזרים" לחמאס, ואפשרה לקטאר (שלא לומר ביקשה באמצעות משלחת שכללה את ראש המוסד יוסי כהן והאלוף הלוי) להעביר כסף רב לרצועה
בשל המחיר הפוליטי שעלולים חבריה, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשלם, נמנעה הממשלה זמן רב מלקבל החלטה בנושא. הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקש לנצל את מבצע "חגורה שחורה", במהלכו הפעילה ישראל "מקל" יעיל ומדויק וגבתה מחיר מהג'יהאד האסלאמי, בכדי לתת לממשלה חלון הזדמנות להשיג רגיעה ולעשות ויתורים מעמדת כוח.
ההזדמנות חלפה. גם עתה, משהושגו ההבנות לרגיעה, כפי שכתב עמוס הראל ב"הארץ", נמנעת הממשלה מלהסביר לציבור את מדיניותה. הפוליטיקאים, שמצויים בעיצומו של סבב בחירות שלישי בתוך שנה, מבקשים להימנע מהביקורת על כך שלמרות הרטוריקה הלוחמנית, הקוראת למלחמה חסרת פשרות בטרור, הם הגיעו להסכמות עם ארגון שנשמת אפו היא ההתנגדות לישראל והטרור הוא לחם חוקו.
בבלוג שלו, "עמר אסטרטגיה", כתב סא"ל (מיל.) עמר דנק, ששירת בחיל האוויר ובאגף התכנון, כי שאיפתה של ישראל להגיע להסדרה עם חמאס, מדיניות שהצבא דוחק בדרג המדיני לאמץ, מתבססת על ההנחה "לפיה ניתן יהיה לקיים עם חמאס דיאלוג אסטרטגי, שיביא את חמאס למנוע ירי בשגרה לישראל לאורך זמן".
הפוליטיקאים, שמצויים בעיצומו של סבב בחירות שלישי בתוך שנה, מבקשים להימנע מהביקורת על כך שלמרות הרטוריקה הלוחמנית, הקוראת למלחמה חסרת פשרות בטרור, הם הגיעו להסכמות עם ארגון
להנחה הזו, ציין, יש יתרון וחיסרון גם יחד. "שלטון חמאס מאפשר ריבון שאוכף את מרותו על שני מיליון אזרחים באופן זול בהרבה עבור ישראל מאשר כיבוש השטח ושליטה בו (חרף החיכוך הבטחוני והמבצעים פעם בכמה שנים). מנגד, שלטון מרכזי מאפשר התעצמות סדורה ובניין כוח משמעותי ולא איום ספורדי".
אולם, כתב, "בכל פעם שמתקרבים להסדרה כזאת, חמאס מגדיל את החיכוך ומפעיל כוח כדי להשיג הישגים נוספים ולסחוט את ישראל, לאור המצב הפוליטי המורכב כאן, להישגים נוספים". לא תמיד הוא עושה זאת באופן ישיר. לעתים הוא פשוט נמנע מלרסן את הפלגים הסוררים ברצועה ובראשם הגי'האד האסלאמי.
אולם, כתב, "בכל פעם שמתקרבים להסדרה כזאת, חמאס מגדיל את החיכוך ומפעיל כוח כדי להשיג הישגים נוספים ולסחוט את ישראל, לאור המצב הפוליטי המורכב כאן, להישגים נוספים"
ההסלמה הנוכחית מדגימה עד כמה הרגיעה שבירה. לא מן הנמנע שחמאס מעוניין רק במה שדנק כינה כ"כמעט הסדרה", משום שגם הוא, כמו הממשלה בישראל, אינו מוכן לשלם את המחיר הפוליטי ולהצטייר כמי שמשתף פעולה עם האויב.
"כמעט הסדרה" הוא מצב שנוגד את האינטרס הישראלי. אם חמאס לא מסוגל לרסן את הפלגים הסוררים, או בוחר להימנע מכך, הרי שהרגיעה שהושגה ריקה מתוכן, והיא רק חלק מדינמיקת ההסלמה שהחלה במרץ 2018.
העובדה שישראל העניקה "גזרים" לחמאס, לאחר מלחמת ההתשה שניהל הארגון, על בלוני הנפץ, הרקטות, ההפגנות האלימות וניסיונות החדירה של חוליות מחבלים שהפעיל במהלכה, מציגה אותה חלשה. את זה רואים גם בגזרות אחרות שבהן ישראל פועלת.
"כמעט הסדרה" הוא מצב שנוגד את האינטרס הישראלי. אם חמאס לא מסוגל לרסן את הפלגים הסוררים, או בוחר להימנע מכך, הרי שהרגיעה שהושגה ריקה מתוכן, והיא רק חלק מדינמיקת ההסלמה שהחלה במרץ 2018
כדאי גם לשאול מה תבין מזה הרשות הפלסטינית, שלא מפעילה טרור ומקיימת תיאום ביטחוני עם ישראל. היא עלולה לחשוב שגם ישראל מבינה רק כוח.
גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
קו אחד מחבר את שני סבבי הלחימה האחרונים בעזה: כמו אחרי חיסול בכיר הג'יהאד בהאא אבו אל-עטא בחודש נובמבר האחרון, נכון להבוקר, חמאס נשאר מחוץ למעגל הלחימה.
גם אם הדברים לא יאמרו באופן גלוי, בישראל ובהנהגת חמאס בעזה מבינים שהשעה היא שעה של התלכדות אינטרסים, ולא של התנגשות אינטרסים. לא ישראל ולא חמאס מעוניינים בהסלמה כרגע, כל אחד מסיבותיו הוא.
ירושלים רוצה להגיע בבטחה לבחירות, שגם כך מאותגרות על ידי נגיף מסתורי. עזה רוצה הסדרה, שמשמעותה יותר פועלים, יותר כסף חיצוני ופחות סגר.
בדיוק את נקודת הממשק הזו בין חמאס לישראל מנסה הג'יהאד האסלאמי לנתץ. הסדרה, מבחינתו, היא אתגר מורכב של ללכת עם ולהרגיש בלי. כלומר להחזיק בנשק, אבל לא להשתמש בו – לפחות לא כלפי ישראל.
הג'יהאד האסלאמי מבין שארגון שממומן ומתומרץ על ידי איראן ושחרט על דגלו התנגדות לישראל, צפוי להיחלש משמעותית הן בטהרן והן ברחוב הפלסטיני. לכן, ההחלטה שמתקבלת בימים האחרונים בין בכיריו בדמשק וסביבתה היא לפעול ויהי מה, בבחינת אחרינו המבול.
צה"ל חיסל בתוך שלושה ימים כמה פעילים של הגא"פ (ראשי תיבות של ג'יהאד אסלאמי פלסטיני בלשון הצבאית) שהיו בדרך לפיגוע. ביום שישי הייתה זו חוליית צלפים, ואתמול חוליית מניחי מטענים.
תמונת הדחפור גורר גופת פלסטיני הלהיטה עוד יותר את הרוחות, דחקה את הגא"פ לפעול, והתגובה לא איחרה לבוא, עם מטחים לעבר הנגב המערבי. בשלב הזה גם ישראל נדחקה לפינה, כל שכן שר הביטחון נפתלי בנט שהכריז על "הפתעה בגזרה העזתית".
אלא שגם ירושלים מוצאת את עצמה בסבך אינטרסים: מצד אחד, אי אפשר להצטייר כסבלנים ומכילים את הירי. בוודאי לא בזמן בחירות כשהיריב, מפלגת כחול לבן עם שלושה רמטכ"לים בדימוס, מאשים ממשלת ימין בהפקרה ביטחונית; מצד שני, חייבים להשאיר את חמאס מחוץ למשחק.
שעת המבחן של סינואר מול הג'יהאד האסלאמי קרובה, אם לא כבר כאן. המחסום היחיד עד להסדרה הוא מידת השליטה שלו ברצועה, והנכונות להבין שריסון הג'יהאד, בדיבורים או בכוח, הוא המפתח ליציבות
מסיבה זו בחרה ישראל הלילה בדמשק כתשובה לירי מעזה. המסר כאן ברור: ישראל לא תחשוש לחזור למדיניות החיסולים של צמרת הג'יהאד, לא משנה היכן (על פי פרסומים זרים, ישראל חיסלה את מנהיג הג'יהאד האסלמי, פתחי שקאקי על אדמת מלטה ב-1995). מעבר לכך, הפעולה הלילה בדמשק מוציאה את חמאס מהמעגל. הוא לא קשור לכך, הוא לא נפגע ולכן לא חייב להגיב.
ואחרי כל זה יש לנו את שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, שהודות למערכת בחירות אמוציונלית, חשף אותנו למהלכים שמאחורי הקלעים בהתלכדות האינטרס ישראל-חמאס-מצרים-קטאר.
הביקור של ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום בקטאר מעיד עד כמה רחוק מוכנה ישראל ללכת בעבור שקט בגזרה הדרומית. בהקשר הזה ישראל מחזיקה שני מנופי לחץ דיפלומטיים על יחיא סינואר: מעבר רפיח, הנשלט על ידי מצרים והכסף המזומן שמסופק על ידי קטאר. שני המנופים מופעלים באופן תדיר, ובדרך כלל הם אלה שעוצרים הסלמה מלהתפרץ, או לחלופין מביאים לסיומה המהיר.
המצב בדרום עדיין מתוח מאד, ואזורים שלמים בעוטף עזה נסגרו לתנועה מחשש לירי מכיוון הרצועה. מאחורי הקלעים נראה שהתזזיתיות גדולה, כולם חוץ מהג'יהאד רוצים שקט. המפתח בעניין הזה נמצא בידי יחיא סינואר. עכשיו הוא לבד בקוקפיט העזתי, כשאיסמעיל הנייה מורחק שלא מרצונו על ידי המצרים.
עד עכשיו סינואר קרא היטב את הצד הישראלי וניתח נכון את מידת הסובלנות המדינית שלו. אלא שגם הוא מבין שאי אפשר עוד לאחוז במקל בשני קצותיו.
שעת המבחן שלו מול הג'יהאד האסלאמי קרובה, אם לא כבר כאן. המחסום היחיד עד להסדרה הוא מידת השליטה שלו ברצועה, והנכונות להבין שריסון הג'יהאד, בדיבורים או בכוח, הוא המפתח ליציבות.
"בשנים האחרונות ירוחם הפכה להיות עיירת הייטק", מגיבה לי מישהי בפייסבוק לאחר שכתבתי על האבטלה שם.
בענייני ירוחם אני לא בקיא. אני מבקר בה פעם בשנה, אני שומע על מפעלים שהיו בה ובסביבתה ונסגרו בזה אחר זה, אלה שנותרו בקושי מחזיקים את האף מעל למים. נגב קרמיקה, פיניציה, חרסה, מאחורי השמות הללו ואחרים, נמצאים מאות אנשים שעבדו במפעלים הללו ולא עוד. בהייטק לעומת זאת אני דווקא מבין לא רע, ירוחם היא עיירת הייטק באותה מידה שהיא עיירת סקי. גם אם עובדים שם כמה אנשים בתוכנה, מדובר בפרומיל לעומת המפוטרים מהמפעלים שנסגרו.
נגב קרמיקה, פיניציה, חרסה, מאחורי השמות הללו ואחרים, נמצאים מאות אנשים שעבדו במפעלים הללו בירוחם ולא עוד. בהייטק לעומת זאת אני דווקא מבין לא רע, ירוחם היא עיירת הייטק באותה מידה שהיא עיירת סקי
שום דבר לא יעזור, אותה גברת מאמינה שירוחם היא עיירת הייטק. היא, ורבים אחרים מאמינים גם למציאות האלטרנטיבית הבאה:
אבל אנשים מסתובבים ברחובות, בקניונים, הם רואים אלפי צעירים בגיל עבודה מסתובבים באמצע היום מובטלים כמותם. אז איך יש אפס אבטלה? וזה עוד לפני שהכנסנו את החרדים, הערבים, הנכים, וכל מי שעבד יום בחודשיים האחרונים ולא נספר.
אנשים יודעים שזו פיקציה מפני שהישראלים טובעים באוברדראפט, חובות לחברות אשראי, שלא לדבר על משכנתא. רוב העוברים בנתב"ג הם כאלה שהבינו שאין להם עתיד כלכלי, אז יאללה לחגוג היום על חשבון המחר. כפיים!
אבל אנחנו והילדים שלנו משרתים בצבא, עושים מילואים, איפה הם?
אבל אנחנו רואים ושומעים כמעט מדי יום טילים בכל הדרום. אנחנו רואים את הנגב היפה בוער ומריחים את העשן. ארגון טרור צ'וקומוקו מחזיק את המדינה בביצים כבר שנים, ועוד משלמים להם כסף כדי שיואילו בטובם לתת לנו קצת שקט. אירן ברמת הגולן, ומצרים סוגרת את הפער מול ישראל, לא מעט בזכות קבלת צוללות חדישות.
ארגון טרור צ'וקומוקו מחזיק את המדינה בביצים כבר שנים. ועוד משלמים להם כסף כדי שיתנו לנו קצת שקט. אירן ברמת הגולן, ומצרים סוגרת את הפער מול ישראל, לא מעט בזכות הצוללות החדישות
אנחנו בפקקים וברכבות הצפופות והתקועות, מספר ההרוגים והפצועים רק עולה.
ואנחנו משלמים יותר ביוקר
לא. הטייקונים מקבלים את הכסף, אנחנו קיבלנו את הצינור.
אמונה זה תהליך שקורה בראש של האדם המאמין, אין שום הכרח שהאמונה תהיה קשורה למציאות. אדרבא, ככל שהמציאות מתרחקת מהאמונה, האמונה צריכה להיות חזקה יותר. אנשים רואים את המציאות, הם יודעים שמשקרים להם, ובכל זאת הם מאמינים.
אמונה זה תהליך שקורה בראש של האדם המאמין, אין שום הכרח שהאמונה תהיה קשורה למציאות. אדרבא, ככל שהמציאות מתרחקת מהאמונה, האמונה צריכה להיות חזקה יותר
הם מאמינים מפני שברגע שהם יפסיקו להאמין, כל תפיסת המציאות שלהם תקרוס. פתאום גברת ירוחם תצטרך להתמודד עם הידיעה שלא תהייה לה פנסיה, ולא קיצבה מביטוח לאומי, ולא יהיה לה מקום בבית החולים, ולילדים שלה לא תהיה תעסוקה ובטח לא דירה, ושהרפיסות הביטחונית החזירה את ההרתעה הישראלית לימייה בתרפ"ט.
וזה מפחיד. היא גם מאמינה, מפני שברגע שהיא תפסיק להאמין היא תצטרך להתמודד עם הידיעה ששיקרו לה שנים. הרי המציאות לא חדשה, היא רק מתדרדרת, אז כל אותן שנים עבדו עליה?
היא לא רוצה לצאת פראיירית! אז היא לוחצת "סנוז" על השעון המעורר, ומושכת עוד כמה חודשים של חלום עם המציאות האלטרנטיבית שמוכרים לה, לכולנו.
החדשות הרעות: במוקדם או במאוחר החלום נגמר, והאמונה והמציאות נפגשים. בכל מפגש בין השתיים – המציאות יוצאת וידה על העליונה.
לעם ישראל יש ניסיון מר בהתנפצות של האמונה על קרקע המציאות, בכל פעם שלחצנו על "סנוז", ובחרנו להאמין שיהיה בסדר במקום להתמודד עם המציאות זה נגמר רע: שני הבתים שנחרבו, שואה, מלחמת יום כיפור – הן דוגמאות מוכרות. בחרנו להאמין, דחינו את ההתמודדות עם המציאות וההשלכות שלה, וחטפנו חזק.
כי ברגע שיפסיקו להאמין כל תפיסת המציאות שלהם תקרוס. פתאום גברת ירוחם תצטרך להתמודד עם זה שלא תהיה לה פנסיה, ולא קיצבה מביטוח לאומי או מקום בבית החולים, ולילדים שלה לא תהיה תעסוקה או דירה
החדשות הטובות: יש לנו הזדמנות אחרונה להתעורר. בבחירות שעברו, רבים מאלה שהאמינו למציאות האלטרנטיבית שמשווקים לנו בכל הערוצים, החליטו שזה הזמן להקיץ מהחלום ולהתמודד עם האתגרים שלפנינו, בביטחון, בבריאות, בחינוך במרקם החברתי – יש כל כך הרבה מה לתקן. אם אחרים יצטרפו אליהם בבחירות הקרובות, יגלו אומץ וייבחרו לפעול לשינוי מה שהם רואים לנגד עינהם, יחד נוכל לייצר את המציאות שאנחנו באמת ראויים לה.
ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.
סגן ראש המועצה האזורית שומרון, דוידי בן-ציון, טוען כי נוכחותו של נפתלי בנט במשרד החינוך סייעה למועצה לקבל יחס מועדף.
בן-ציון, שהוצב בחירות הקודמות במקום ה-16 בימינה מטעם הבית היהודי, אמר את הדברים אמש בחוג בית של ימינה בהתנחלות לשם, בהשתתפות של איילת שקד ועידית סילמן. זאת, לאחר שחלק מהמשתתפים בארוע סיפרו כי הם שוקלים להצביע לכחול-לבן או לליכוד.
"השבת היה מאמר במקור ראשון של פרופ' אומן, שכתב על הצבעה אסטרטגית", אמר בן-ציון. "הוא כתב שבארה"ב, בשנת 2000, אל גור הפסיד באחוזים ספורים לג'ורג' בוש, בגלל שאנשים שיותר קרובים לאל גור בתפיסה הצביעו למועמד אחר, ראלף ניידר, כי הם רצו איזה סעיף מסוים.
"אני חושב שההצבעה עכשיו למפלגה שהיא לא מפלגה בדיוק לפי הזווית שלנו, היא דבר מאוד רגשי ואני יכול להבין אותו. אבל התשובה השכלית היא כזאת. גם מי שרוצה ממשלת אחדות של כחול-לבן ליכוד וגם מי שרוצה ממשלת ליכוד, חייב להוסיף את הגוון הזה של הציונות הדתית.
"אני אתן לכם דוגמה. בית ספר אורים על שם אורי אורבך שנמצא ממש כאן, בית ספר מדהים של 24 כיתות, ובעזרת ה' יהיה עוד בית ספר, ואולפנה וישיבה תיכונית, כל הנושא הזה; אני יכול לומר שבחמש השנים האחרונות, מאז שבנט נכנס למוע… לא למועצה, אני מרגיש שכאילו למועצה – אבל מאז שהוא נהיה שר החינוך, אפשר לאהוב ואפשר לא לאהוב, אבל תקשיבו טוב:
"אני אחד מסגני ראשי המועצות היחידים, שכל פעם שהייתי נכנס לתמיר בן-משה, סמנכ"ל הפיתוח של משרד החינוך, הייתי מקבל הרשאות. הרשאות בעשרות מיליונים, בקצב אחר מכל רשות אחרת בארץ – ויש לי חברים לעשות רפרנס.
"אני אחד מסגני ראשי המועצות היחידים, שכל פעם שהייתי נכנס לתמיר בן-משה, סמנכ"ל הפיתוח של משרד החינוך, הייתי מקבל הרשאות. הרשאות בעשרות מיליונים, בקצב אחר מכל רשות אחרת בארץ"
"איך זה קרה? זה קרה בגלל שכשנכנסתי לתפקיד בנט הרים טלפון לתמיר ואמר לו 'תקשיב, השומרון בתיעדוף גבוה מבחינתי'. זה עובד עד לרגע זה ממש, למרות שהוא כבר לא שר".
מנהלת אגף החינוך עד לאחרונה באחת הערים החזקות במרכז הארץ, שבה מתגוררת בעיקר אוכלוסיה חילונית, אמרה לזמן ישראל כי ניסיונה בגיוס תקציבי פיתוח ממשרד החינוך – המשמשים בעיקר לבינוי גנים ובתי ספר – מלמד כי הדבר נעשה תמיד על פי נוהל מסודר, בו מעורבים גם חשבות המשרד והייעוץ המשפטי. לדבריה, אף שלעתים תקציבים עברו בקצב איטי מהרצוי, ההתנהלות של בן-משה וצוותו היתה תמיד תקינה ובהתאם לצרכים.
לזמן ישראל אין ראיות להפרות הנוהל במקרה של המועצה האזורית שומרון, אך אם כטענת בן-ציון המשרד זירז באופן שיטתי את הטיפול בפניות המועצה, יש בכך לכל הפחות בעיה של מראית עין.
בנט סירב להגיב לדברים, ובן-ציון, הנמצא בתרגיל בדרום הארץ במסגרת שירות מילואים, לא מצא זמן לשלוח תגובה. גם משרד החינוך לא מסר תגובה עד לפרסום ידיעה זו.
המוקד הטלפוני של משרד הבריאות קרס הבוקר ולא השיב לשאלות של פונים במשך כשעתיים לפחות. כך נודע לזמן ישראל.
חן רוזן, מורה לפסיכומטרי מתל אביב, חזרה מיפן לפני כשבוע ורצתה לדעת את ההנחיות בעניינה. "התקשרתי הבוקר למוקד הטלפוני שלהם והייתי שעתיים על הקו עם מוזיקת המתנה בלי לקבל תשובה. אחרי כמה זמן גם בן הזוג שלי התקשר מטלפון אחר, והגיע לקו תפוס כרונית".
"מאז שחזרתי מיפן התנהלתי כרגיל, הלכתי לעבודה, טיפלתי בילדים ויצאתי לקניות, סידורים ובילויים כי לא היו שום הנחיות מיוחדות לגבי מטיילים מיפן", מספרת רוזן, "אתמול הודיעו שמי שחזר מיפן צריך להיות בבידוד, אבל באתר של משרד הבריאות ובכתבות בתקשורת לא היה ברור אם ההנחיה היא למי שחזר מהרגע שהוציאו אותה או רטרואקטיבית לכל מי שחזר בשבועיים האחרונים".
למזלה של רוזן, היא משמשת (בהתנדבות) כראש תחום פעילות ציבורית בעמותת "מדעת" למען בריאות הציבור – כלומר, עמותה שעוסקת בדיוק בנושאים שעליהם רצתה לברר – ואחת הרופאות המתנדבות בעמותה השיגה לה תשובה דרך פורומים סגורים של רופאים.
רק אחרי שעתיים נוספות משרד הבריאות פרסם באתר הנחיות ברורות יותר לפיהן הבידוד חל על מי שחזר מיפן בשבועיים האחרונים.
מהבוקר, רוזן נמצאת בבידוד ביתי. "אני גרה בחדר סגור ומסתובבת בבית כמה שפחות ועם מסיכה ובני המשפחה מכניסים אוכל לחדר שלי", היא מספרת, "וכל זה מרגיש לי מוזר כי עד אתמול חייתי רגיל והייתי מדבקת בדיוק באותה מידה".
"אני חוששת שהאתר קרס בגלל הפאניקה המוגזמת שיצרה התקשורת סביב הקורונה", אומרת רוזן, "מצד אחד, חשוב ביותר להיות מודעים ולהישמע להנחיות. מצד שני, אני מקווה שאנשים לא מתקשרים בלי סיבה ממש טובה".
המנהל המקצועי של "מדעת", ד"ר אורי לרנר, נשמע נחרץ יותר בנוגע לפאניקה. "מרוב לחץ, אנשים מתקשרים למשרד הבריאות ומגיעים למרפאות ולחדרי מיון בגלל שהם עברו במקרה לרגע ליד עובד ממזרח אסיה, למרות שרוב הסיכויים שהוא נמצא מזמן בארץ, או בגלל תסמינים קלים של שפעת רגילה. לחץ וסטרס עלולים לגרום לאנשים לחוש ברע ולפתח תסמינים פסיכוסומטים".
"המודעות הציבורית למחלות היא חשובה ביותר וחשוב ביותר לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות: לשטוף ידיים, להיכנס לבידוד אם הגעתם מארצות עם התפרצות וכו'. אבל חשוב גם לא להיכנס לפאניקה מיותרת כי כמו שראינו הבוקר בקריסת המוקד, זה בא על חשבון ה'חשודים' האמיתיים וגם על חשבון חולים במחלות אחרות, שרבים מהם נמצאים במצב קשה באמת וזקוקים לעזרה דחופה".
עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם