אם תשאלו את יהודי בריטניה איזו עצה הם היו נותנים ליהודי ארצות הברית על סמך הניסיון שלהם במאבק בקורביניזם, תשובתם תהיה חד-משמעית: אל תחכו עד שיהיה כמעט מאוחר מדי להיאבק על הבית הפוליטי שלכם. אל תעמידו פנים שזה לא יכול לקרות לכם.

הם יתכוונו לומר: שימו לב כמה מהר מפלגה של הזרם המרכזי עם מסורת פרו-ישראלית ארוכת שנים ועם שורשים עמוקים בקהילה היהודית יכולה להפוך לבית לאויבי העם היהודי.

ברני סנדרס הוא לא ג'רמי קורבין, והמפלגה הדמוקרטית היא לא הלייבור. סנדרס הביע שוב ושוב את תמיכתו בזכות קיומה של ישראל (אף על פי שהוא הרבה פחות חד-משמעי לגבי זכותה להגן על הזכות הזאת). כולנו יודעים על תקופת התנדבותו בקיבוץ. ולמפלגה הדמוקרטית יש רוב מכריע של מחוקקים פרו-ישראלים.

אבל יותר מכל פוליטיקאי מוביל אחר, סנדרס אחראי להפיכת הענף הקורביניסטי של המפלגה הדמוקרטית לזרם המרכזי. חברי המפלגה האנטי-ציונים, כמו לינדה סרסור, התאחדו סביב סנדרס. וסנדרס עצמו הביע תמיכה בקורבין – בהתעלם מחששותיהם של יהודי בריטניה, שרובם המכריע תופס את קורבין כאנטישמי.

קורבין הראה לנו כמה מהר פוליטיקת שוליים יכולה להפוך לזרם המרכזי. תחת הנשיא סנדרס, הקולות החתרניים הללו במפלגה הדמוקרטית יקבלו גישה אינטימית לבית הלבן.

קורבין הראה לנו כמה מהר פוליטיקת שוליים יכולה להפוך לזרם המרכזי. תחת הנשיא סנדרס, הקולות החתרניים הללו במפלגה הדמוקרטית יקבלו גישה אינטימית לבית הלבן

בחודשיו הראשונים בתפקיד, הנשיא טראמפ חיזק את השוליים הימניים הקיצוניים. הנשיא סנדרס יעשה את אותו הדבר עם השמאל הקיצוני.

סנדרס סיפר לאחרונה באופן נוגע ללב כיצד השואה השפיעה על הרגישות שלו לגזענות ולחוסר צדק. וכן, הוא שונא אנטישמיות – אנטישמיות ימנית. נראה שהאנטישמיות במחנה שלו מותירה אותו אדיש.

ברני הוא היהודי הזה שלקח את הסבל של בני עמו והציע אותו לשירות מטרות אחרות. לאחר תקופת שהותו בקיבוץ, נדמה שברני היהודי ערק. האם הוא תמך בישראל ב-1967? או ב-1975, כשהאו"ם קבע כי הציונות היא צורה של גזענות? האם הכאב שעוררה בו השואה גרם לו להיות מעורב בפעילות התנועה לשחרור יהודי ברית המועצות – התגובה הפוליטית היהודית האמריקאית החשובה ביותר לשואה?

וישנו סרטון הווידיאו של סנדרס, שצולם בתקופת ירח הדבש הסובייטי שלו ב-1988, כשהוא יושב חשוף חזה בסאונה ומרים כוסית עם בעלי תפקידים סובייטים. מהסצנה המדהימה הזאת מצטייר יהודי אשר אדיש לייסוריהם של בני עמו.

אלו מימין שמנסים לצייר אותו כ"קומוניסט" רק פוגעים בדיון החיוני סביב ברני באמצעות האשמות מטופשות. האמת בעייתית מספיק: ברני הוא סוציאליסט בסגנון אירופי, כלומר הוא דמוקרט עם חולשה למהפכנים אנטי-דמוקרטיים.

אלו שמנסים לצייר אותו כ"קומוניסט" רק פוגעים בדיון החיוני סביב ברני באמצעות האשמות מטופשות. האמת בעייתית מספיק: ברני הוא סוציאליסט בסגנון אירופי, דמוקרט עם חולשה למהפכנים אנטי-דמוקרטיים

ברני הוא גם אירוניה אמריקאית מיוחדת במינה: המועמד היהודי הרציני הראשון לנשיאות מתגלה כגבר-ילד שמעולם לא עזב את שנות ה-60, שנהנה מרטוריקת ה"מהפכה" ואשר מאיים למוטט את הכלכלה האמריקאית, ויחד אתה את העוצמה האמריקאית (כשנשאל לאחרונה בריאיון כמה מיליארדים תעלה התוכנית שלו, הוא משך בכתפיו ואמר, מי יודע? אף אחד לא יודע! איך אני אמור לדעת?).

התמודדות בין טראמפ לסנדרס תהיה סיוט פוליטי עבור יהודי ארצות הברית. היא תפגע בקונצנזוס המועט שעוד מחזיק יחד את הקהילה היהודית באמריקה. באווירה הרעילה הזאת, יהודים תומכי סנדרס ויהודים תומכי טראמפ יאשימו אלה את אלה בבגידה בערכי היהדות. ושני הצדדים יהיו צודקים.

אותם יהודים התומכים בהתלהבות בטראמפ צריכים לשאול את עצמם אם האיש שלהם אינו אחראי לפחות באופן חלקי לסכנה שסנדרס ייבחר לנשיא. פוליטיקה של זעם, מכל מקור שהוא, אף פעם אינה טובה ליהודים. באופן בלתי נמנע, האקסטזה של ההמונים מטשטשת קווים פוליטיים. כשכל הנורמות מתרסקות, הכול הופך לאפשרי.

מרוץ בין טראמפ לסנדרס ייגע בלב זהותה של יהדות ארצות הברית. הוא יצמצם את שני המרכיבים העיקריים של הזהות היהודית בת זמננו – פרטיקולריזם ואוניברסליזם – לכדי פארסה. במרוץ הזה, טראמפ יהיה ה"פרטיקולריסט היהודי", שיאשים יהודים בעלי חשיבה אוניברסליסטית בבגידה בישראל, ואילו סנדרס יהיה ה"תיקון-עולמיסט", שיעשה שימוש בהיסטוריה היהודית כדי לדחות את דאגותיהם של היהודים.

מרוץ בין טראמפ לסנדרס ייגע בלב זהותה של יהדות ארה"ב. הוא יצמצם את שני המרכיבים העיקריים של הזהות היהודית בת זמננו – פרטיקולריזם ואוניברסליזם – לכדי פארסה

ברני סנדרס הוא לא אויבו של העם היהודי. פשוט לא אכפת לו מספיק מדאגותיהם של היהודים כדי שייחשב לידיד.

סנדרס עשוי להיכנס לתפקיד הנשיא בזמן הגרוע ביותר מבחינת ישראל. המלחמה המאופקת נכון לעכשיו בין ישראל לאיראן עלולה להפוך בכל רגע לעימות אזורי רב-חזיתי ורב-עוצמה. צה"ל התריע שוב ושוב שבשלב הבא של המלחמה המתמשכת הזאת, עשרות אלפי טילים ורקטות ייפלו על ערי ישראל. ישראל, על פי צה"ל, תגיב בפלישה נרחבת לדרום לבנון ובהרס התשתית הלבנונית. מתקפת הנגד של ישראל עלולה להתרחב ולכלול מטרות כגון איראן עצמה.

בתרחיש המציאותי לחלוטין הזה, לצד מי יעמוד הנשיא ברני?

יוסי קליין הלוי הוא עמית בכיר במכון שלום הרטמן, שם הוא מנהל שותף - יחד עם אימאם עבדוללה אנטפלי מאוניברסיטת דיוק - של יוזמת המנהיגות המוסלמית (MLI) וחבר בפרויקט iEngage של המכון. ספרו האחרון, "מכתבים לשכני הפלסטיני", הוא רב-מכר ברשימת ה״ניו יורק טיימס״. ספרו הקודם, ״כחולמים״, זכה ב-2013 בתואר ספר השנה של ה-National Jewish Book Council.