"חבל שלא ירו בכם, היו צריכים להוריד מכם עוד 100". את האמירה האומללה הזו הטיחה בשנה שעברה עובדת במסוף המכס בנהר הירדן כלפי עובד ממוצא אתיופי, מספר ימים לאחר מותו של סלומון טקה והמחאות שפרצו בעקבותיו. העובד התלונן ונפתחה חקירה נגד העובדת.
במקרה אחר, רופאה בקופת חולים מכבי דרשה מאחת העובדות הערביות במרפאה להסיר את כיסוי הראש שלה, ורופאה אחרת במכבי השתמשה בכינוי הגנאי "ניגר" כדי לתאר במסמך רפואי את מוצאה של ילדה מקהילת העבריים.
שני המקרים האלה ועוד רבים אחרים מופיעים בדו"ח שמתאר התבטאויות גזעניות לצד אפליה בתעסוקה וקבלת שירות בשנה החולפת, וכן את הטיפול בהן.
היחידה הממשלתית לתיאום מאבק בגזענות הגישה אתמול (ג') לשר המשפטים, אמיר אוחנה, את דוח היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות לשנת 2019. מי שבולטים בו כנפגעי גזענות הם יוצאים אתיופה (37%) וערבים (27%), ובשיעורים קטנים בהרבה גם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, מזרחיים, חרדים ולהט"בים.
היחידה הזו פועלת כבר שלוש שנים ובשנה החולפת טיפלה ב-500 תלונות, קפיצה של יותר מפי-שניים מהשנה שלפני כן. בחודש יולי בלבד יש קפיצה של בערך פי-שלושה בתלונות: 128, שרובן המכריע הוא מצד קטינים ממוצא אתיופי. ייתכן שזה בגלל שהם מחוץ למסגרות באותו זמן, ואולי גם החום עושה את שלו.
בתחום החינוך למשל, מופיעות תלונות של הורים יוצאי אתיופיה מקרית גת, בעקבות הפרדה בין ילדיהם לילדים אחרים בגני ילדים. בפתיחת שנת הלימודים ההורים גילו שבאותו מבנה פועל גן לאתיופים וגן אחר לכל השאר. שני הגנים נסגרו ומשרד החינוך הנחה את הרשויות המקומיות לסגור מוסדות שאינם הטרוגניים.
עוד בתחום החינוך, מופיע מקרה שבו עובד ברשות הבדואים נכנס לקורס בערבית שהתקיים במשרד החקלאות, ושאל "מי כאן ערבי?", ולאחר שהמרצה הזדהתה ככזו, הוסיף ואמר לה "שאתם מבינים רק כוח".
בפתיחת שנת הלימודים ההורים גילו שבאותו מבנה פועל גן לאתיופים וגן אחר לכל השאר. שני הגנים נסגרו ומשרד החינוך הנחה את הרשויות לסגור מוסדות שאינם הטרוגניים
בתחום האכיפה, נמצאו התבטאויות גזעניות של מתנדבים וגמלאי משטרה בקבוצת פייסבוק כלפי יוצאי אתיופיה. בנוסף, קטין ממוצא אתיופי הגיש תביעה אזרחית נגד המשטרה לאחר שחווה כמה מקרים שבהם התבקש להזדהות ללא סיבה ("פרופיילינג").
במתן שירות, מופיעים מקרה של צעיר אתיופי שהתלונן על כך שבעל צימר סירב להשכיר לו את החדר בגלל מוצאו (הוגשה תביעה אזרחית), או מתלונן ערבי שמועדון הפורום בבאר שבע לא הכניס אותו, (גם כאן הוגשה תביעה).
האתיופים הופלו במספר מקרים גם על ידי מקומות עבודה עם כשרות למהדרין בתעשיית הקייטרינג, שדרשו מהם לעבור "בירור יהדות" כתנאי להעסקתם.
לאחר ששוטר ירה והרג את סלמון טקה בקיץ האחרון, החלו מחאות נרחבות ברחבי הארץ, לרבות מול ביתו של שר המשפטים בתל אביב, בדרישה לחקור את יחס המשטרה לאתיופים. בחודש שעבר נפתח משפטו של השוטר שמואשם בגרימת מותו של הצעיר. למרבה הצער, בינואר אשתקד שוטרים ירו והרגו גם את יהודה ביאדג'ה בן ה-24 לאחר שחשו מאוימים על ידו בבת ים. משום מה במח"ש קבעו שהריגתו היתה מוצדקת.
האתיופים הופלו במספר מקרים גם על ידי מקומות עבודה עם כשרות למהדרין בתעשיית הקייטרינג, שדרשו מהם לעבור "בירור יהדות" כתנאי להעסקתם
ייתכן שהמחאות על המקרים האלה תרמו כשלעצמם להחרפה ביחסים בין המשטרה לאתיופים (הבגירים), ששיעור התיקים שנפתחו נגדם בגין תקיפת שוטרים עלה ל-11% מכלל התיקים שבהם היו מעורבים. ככלל, שיעור פתיחת התיקים ליוצאי אתיופיה עדיין כפול מחלקם באוכלוסיה הכללית.
במלים אחרות, תופעת שיטור היתר כלפי הקהילה האתיופית לא פחתה מאז שהוקמה היחידה לטיפול בגזענות ב-2017, כחלק מהמלצות ועדת אמי פלמור. הטריגר להקמת הוועדה באותו זמן היה המחאה של האתיופים ב-2015, בעקבות הכאתו של החייל דמאס פקדה על ידי שוטר, יחד עם טענות רבות לגזענות ממסדית כלפי אנשי קהילה זו.
כך שהתולדה של היחידה הקטנה הזו, בסך הכל 5 עובדים ושני סטודנטים, היא יצור מוזר: מצד אחד הומלצה על ידי ועדה למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה, ומצד שני המנדט שלה הוא מאבק נגד גזענות בכלל האוכלוסיה.
ואכן, עוגת התלונות כוללת כאמור מגזרים רבים באוכלוסיה, אך האתיופים תופסים כמעט 40% מהמתלוננים, וגם חלק גדול מהדו"ח עוסק בהם. גם ראש היחידה, עו"ד אווקה זנה, הוא ממוצא אתיופי. אלא שהמאבק בגזענות אמור להיות אוניברסלי, ונראה שהיחידה הזו צריכה להרחיב את תחולתה לא רק כמס שפתיים אלא באנשי צוות וסמכויות.
תופעת שיטור היתר כלפי הקהילה האתיופית לא פחתה מאז שהוקמה היחידה לטיפול בגזענות ב-2017, כחלק מהמלצות ועדת אמי פלמור. הטריגר להקמת הוועדה באותו זמן היה מחאת אתיופים ב-2015, בטענות לגזענות
כך למשל, מי שנעלמו מהדו"ח כמעט לגמרי, הם מבקשי המקלט ומהגרי העבודה, שמיוצגים רק על ידי האריתראים שמהווים 1% מעוגת המתלוננים, בלי פירוט נוסף. ברור שבשטח האפליה כלפיהם גבוהה אפילו פי כמה וכמה יותר מאשר כלפי אתיופים וערבים.
היחידה הזו אמורה לגבש גם המלצות חקיקה נגד אפליה וגזענות, אבל נראה שהיא רחוקה מעיסוק בנושאים נפיצים.
הנה רעיון: אנשי היחידה יכולים לעשות קצת שתדלנות לחוק על איסור אפליה בקבלה ליישובים. או למשל, לבלום את היוזמות לאכיפה סלקטיבית נגד בנייה בלתי חוקית. ממש עכשיו במפלגת השלטון יש כאלה שרוצים לתקן את תקנות קמיניץ, כך שאכיפתם הדרקונית תופנה נגד ערבים בלבד ולא נגד מושבניקים. היחידה למיגור הגזענות יכולה למחות על הכוונה הזו.
בנוסף, נראה שהיחידה הזו יכולה לכל היותר להוות כתובת לתלונות, ולאחר מכן להעביר אותן לממונים על מניעת גזענות או לאגף המשמעת בשירות הציבורי או להפנות את המתלונן לסיוע משפטי. ואכן, 45 מתלוננים הצליחו להגיש תביעה אזרחית בגין אפליה בשירות או במוצרים על רקע גזעני. זה אמנם גם משהו, בפרט אם מוודאים שהן מטופלות, אבל אין ליחידה עצמה יכולת להפעיל סנקציות או לדרוש את הפעלתן מהגורם האחראי.
כך למשל במקרה של הפרדה בגני הילדים, משרד החינוך סגר את הגנים מבלי לקנוס את הרשות המבצעת על כך שבכלל העזה לפתוח גנים הומוגניים כאלה, והנוהג של הפרדת תלמידים אתיופים לכיתות והקבצות יכול להימשך בכל שכבות הגיל ללא הפרעה, וזה קורה.
למרות שהיחידה הזו יועדה במקור להיאבק בגזענות בשירות הציבורי, עיסוקה בפועל הוא גם אפליה בשירות או בתעסוקה בסקטור הפרטי, שאליו מופנות כחצי מהתלונות.
במה שנוגע ליוצרי אתיופיה, גם מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום כאשר החשודים היו בגירים וקטינים אתיופים דווקא עלה. לפי עו"ד זנה, הנתונים משקפים את המצב העגום של שיטור יתר מאז המחאות של 2015, ודרוש שינוי בדרכי פעולה ארגוניות של המשטרה, ובשינוי האופן בו מתקיים המגע והחיכוך בינה לאזרח, שבלעדיהם יהיה קשה לראות שינוי של ממש בנתונים ובשטח.
במקרה של הפרדה בגני הילדים, משרד החינוך סגר את הגנים מבלי לקנוס את הרשות המבצעת על כך שבכלל העזה לפתוח גנים הומוגניים כאלה, והנוהג של הפרדת תלמידים אתיופים לכיתות והקבצות יכול להימשך
שר המשפטים קורא בפתח הדו"ח את יוצאי אתיופיה, הקטינים בעיקר, להגיש בקשות חנינה למחיקת רישום פלילי בעבירות של הפרת הסדר הציבורי. יפה מצדו, אבל ייתכן שהיה אפשר לצפות ליותר פרו-אקטיביות בהקשר הזה. שמא מוטב לפנות לקטינים האלה עם המידע הזה במקום לחכות שהם יבואו ללשכת השר לבקש את החנינה?
הדו"ח מפורט מאוד וכולל גם השלכות מעשיות של פעילות היחידה, כמו החלטה לסווג התבטאות גזענית כעבירת משמעת בשירות המדינה, הנחיה של הרבנות להפסיק לתחקר את מהימנות היהדות של עובדים שמזדהים כיהודים בענף ההסעדה, ופיילוט של יחידת לימוד בנושא גזענות בחטיבות ביניים ובהכשרות מורים.
שר המשפטים קורא בפתח הדוח את יוצאי אתיופיה, הקטינים בעיקר, להגיש בקשות חנינה למחיקת רישום פלילי בעבירות של הפרת הסדר הציבורי. יפה מצדו, אבל ייתכן שהיה אפשר לצפות ליותר פרו-אקטיביות
מן הסתם הדו"ח לא אמור להתייחס לרובד הפוליטי, ובפרט לניסיונות של גורמים רבים בכנסת להדיר את הנציגות הערבית מעמדות השפעה. אבל עם כל כך הרבה מנדטים לרשימה המשותפת, זה דבר שאולי יסתדר מעצמו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו