נושא
מחאת יוצאי אתיופיה
קולן של צעירות העדה האתיופית

"הוונדליזם והאלימות הם הוצאת המוגלה"

שוטרים עצרו את ירוס בתחנת אוטובוס צפופה כדי לשאול רק אותה מה יש לה בשקית. סוואעלם אולצה להשאיר את אחיה לבד באתיופיה, מבלי שיורשה לעלות אפילו לרגל חתונת אחותו. למה המחאה היא רק של האתיופים? שואלת אדיסעלם. למה מצקצקים על כאבנו? שואלת גלית. ארבע צעירות יוצאות אתיופיה מדברות על הסבל שהודחק ונפל על אזניים ערלות עד שהתפרץ בלי שליטה

איור: אבי כ״ץ
איור: אבי כ״ץ

ירוס קסיה

ירוס קסיה תמונה
ירוס קסיה תמונה

אני רוצה לספר קצת על הרגשות שלי בתקופה האחרונה. באופן אישי, אני לא נתקלתי בילדות שלי במצבים לא נעים מול שוטרים וכוחות הביטחון. אבל המון מחברי כן. ככל שאני גדלה אני שומעת על יותר ויותר מקרים של התנכלויות שוטרים לצעירי הקהילה האתיופית, מבלי שנבין מה הסיבה.

כשאת רואה מקרה כזה, שוטר ניגש לאזרח ומבקש ממנו תעודת זהות, סתם בגלל שהותו בפארק שעשועים או ברחוב, והמקרה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, את מבינה שמשהו פה לא בסדר.

גם אני חוויתי מקרה דומה פעם אחת. שוטר עצר לידי בתחנת אוטובוס, שהייתי בה האתיופית היחידה בין הרבה נשים עם ילדים ותינוקות, ושאל אותי מה יש לי בשקית. אמרתי לו מה יש בשקית והמשכתי בחיי. רק בתקופה הבוערת הזו אני יותר מבינה שגם אלי הגיע השוטר – ממש ללא סיבה מוצדקת.

אחרי תקופה ארוכה שבני הקהילה סובלים מהתנכלויות של שוטרים הגענו עכשיו למצב הרבה יותר קשה.

שוטר יורה באזרח. איך זה יכול להיות? איך שוטר מוציא אקדח ומכוון אותו כלפי אזרח? זאת לא הפעם הראשונה שהקהילה שלנו מאבדת סבלנות, אבל עכשיו יוצא כל הזעם

שוטר יורה באזרח. איך זה יכול להיות? איך שוטר מוציא אקדח ומכוון אותו כלפי אזרח? זאת לא הפעם הראשונה שהקהילה שלנו מאבדת סבלנות, אבל עכשיו יוצא כל הזעם.

המקרה האחרון של ירי על ידי שוטר עבר כל גבול. בצבא ובמשטרה ברור לכל חייל ושוטר שאם יש סכנה כלשהי – מנטרלים את הסכנה ולא הורגים את האדם מולך. הרי ראינו מה קרה לחייל שהרג מחבל, הוא נכנס לכלא. איך יכול להיות ששוטר רגיל יורה באזרח רגיל במקום לנטרל אותו?

יש המון שאלות שלא נקבל עליהם תשובות אבל אני מקווה מאוד שהמצב הזה ישתנה לטובה. שמשהו יקרה כאן.

כואב לי שחלק מבני הקהילה האתיופית, אם לא רובה, כבר לא סומכים על המשטרה שאמורה להגן עלינו, ובמקום זה קורה אחרת. יקח הרבה זמן עד שהאמון הזה יבנה. המון תפילות.

ירוס קסיה, 21, מתגוררת באשדוד. בוגרת שירות לאומי של שנתיים כקומונרית בתנועת הנוער "עזרא" ובבית ספר יסודי בבית שמש. השנה (תשע"ט) למדה תורה במדרשת "נשמת", בתוכנית מעין.

סאוועלם וורקנך

סאוועלם וורקנך
סאוועלם וורקנך

אני בת 22 וגרה בבאר יעקב. עליתי לארץ בשנת 2003, כשהייתי בת שש, יחד עם שני אחיי, אחותי ואמי. אבי ואחי הבכור נשארו באתיופיה. לאחר 4 שנים של פרידה אבי נפטר ואחי נשאר לבד באתיופיה.

ביקשתי להביע את דעתי בעניין ההפגנות שהיו בשבוע האחרון ברחבי הארץ. כולם מדברים על עד כמה המחאה היתה אלימה ולא על הסיבה שבגללה הנוער שהיה אלים פעל בצורה הזו.

ההפגנות לא היו רק על הרצח של סולומון טקה, אלא על כל היחס הלא צודק והלא שוויוני שאנחנו מקבלים פה בארץ, מהממשלה ומהרשויות שאמורות להגן עלינו.

שורש הבעיה לדעתי מתחיל כבר עם עלייתם של ביתא ישראל. לאחר הסבל הרב שספגנו באתיופיה בגלל יהדותנו, הדרישה שנתגייר כאבה עמוקות. היחס המזלזל והפוגע מצד השלטונות והרשויות התבטא במתן כדורים לאמהות שלנו כדי להפחית את הילודה בקהילה, בשפיכת תרומות הדם שלנו, והדוגמאות עוד רבות.

האלימות שהיתה בהפגנות מביעה כאב עמוק שנשמר בבטן והתפרץ כי הכאב נפל על אזניים ערלות. אני אישית חווה את האפליה מצד משרד הפנים שמסרב להעלות את אחי הגדול לארץ בטענה שהוא לא יהודי.

איך יכול להיות שאחי מאותם אבא ואמא לא זכאי לעלות כי הוא לא יהודי? אז איך אני יהודיה ולמה אני פה?

איך יכול להיות שאחי מאותם אבא ואמא לא זכאי לעלות כי הוא לא יהודי? אז איך אני יהודיה ולמה אני פה? באין ספור טלפונים למשרד הפנים לא הצלחתי לקבל מענה הולם שיניח את דעתי.

כשאחותי הגדולה התחתנה רצינו שאחי יהיה נוכח בשמחה שלנו, שהיא גם השמחה שלו, אבל משרד הפנים סירב לתת לו אשרת כניסה, כי ערערו על כך שהוא בנה של אמי. אני כותבת את זה בשברון לב גדול ובכאב עצום. איך אפשר לשנות את המציאות הלא מתוקנת?

לדעתי הכל מתחיל ונגמר בחינוך. צריך להשקיע בחינוך כבר מהגיל הרך ורק ככה אפשר יהיה לשנות את המציאות ולהפחית את הגזענות. בנוסף לזה אני חושבת שעלינו, הדור הצעיר של הקהילה, ללמוד ולהצליח בחיים, להגיע לתפקידים בכירים שיש להם כוח השפעה, ומשם לנסות ולשנות דברים. בתפילה לשלום בעם ישראל ולגאולה שלמה בעזרת ה'.

סאוועלם וורקנך גדלה באתיופיה בכפר שנקרא וואגרה (קרוב לגונדר) עד גיל 6. היא עלתה לארץ וגרה 4.5 שנים במרכז קליטה במבשרת, עד שעברה לדיור קבע בבאר יעקב. בשירות הלאומי שירתה במשך שנתיים באולפנת אבן שמואל, והדריכה קבוצת בנות בכיתה י"א וי"ב. היום היא לומדת במדרשת "נשמת", תוכנית "מעיין" (שנת מדרשה בשילוב הכנה ללימודי תואר אקדמי), עובדת במדרשת "מסע" של "נשמת" (מסע של זהות עצמית וליווי והכוונת בני נוער למצוא את דרכם). בשנה הבאה מתכננת להתחיל לימודי ביואינפורמטיקה לתואר ראשון.

גלית דג'ון

גלית דג'ון
גלית דג'ון

בעיקר כואב לי לראות את מה שקורה עכשיו. זו זעקה לצדק, זו קריאה של אנשים שיראו אותם. 'אל תראוני שאני שחרחורת'. זו זעקה של קהילה שלמה להיות חלק, לקבל חלק בצורה שווה.

אני מזועזעת בעיקר משיפוט היתר של אנשים סביב הנושא. צקצוק הלשון והדרישה של אנשים להפסיק להתבכיין: "עשיתם לנו מספיק צרות – תחליטו מה אתם רוצים ותשתקו".

אנשים לא קולטים שזה לא רק מקרה חריג בין אחים. זה לא רק נושא בין הקהילה למשטרה. זה קשור למשהו הרבה יותר שורשי ועמוק שמתגלה בדיוק כאן.

כל הוונדליזם והאלימות הן הוצאת המוגלה שכולם מנסים לאטום בפלסטר. אני יושבת קרועה כי אני ממש רוצה להיות חלק, אך מאמינה שאלימות היא לא הדרך. אני בעיקר מתפללת ומחפשת להוסיף טוב לקהילה. מכינה דברים שיקרבו לבבות ויאחו את הקרע.

אני מקווה שההפגנות האלה יסתיימו בשלום וללא פגיעה באף אחד מהצדדים. שהכאב ירפא ושהקרע יתאחה. שנזכה להוציא ממקרים כאלה מעשים טובים ומאחדים ביננו ולא נטיח ונזלזל אחד בשני. עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל. אמן.

גלית דג׳ון, בת 23, היא תלמידה במדרשת "נשמת" תוכנית "מעיין". בשנה הבא תתחיל את שנתה האחרונה בלימודי חינוך מיוחד במכללה האקדמית הרצוג. היא גרה עם משפחתה ביבנה.

אדיסעלם קמפלה

אדיסעלם קמפלה
אדיסעלם קמפלה

לדעתי מטרת ההפגנות של בני העדה האתיופית בשבוע שעבר היא להעביר את החקירה ממשטרת ישראל לועדת חקירה ממלכתית. לבני העדה נמאס לסבול יחס משפיל מהמדינה. בני העדה יצאו להפגין בעבר מספר פעמים וזעקו את כאבם ללא אלימות וכלום לא השתנה. הממשלה הקימה וועדות, שלא פעלו לשינוי אלא רק להרגעת המצב הקיים.

ההפגנות בשבוע שעבר יצאו משליטה משום שהעדה ספגה פגיעות ואובדן של מספר נערים במהלך שנה אחת. הטענה שחוזרת על עצמה היא שהשוטרים נתונים בסכנה ואינם יכולים להשתמש באמצעים אחרים כדי לנטרל את האדם שעומד מולם. אך השאלה שנשאלת היא האם זאת שזאת הדרך היחידה?

למה המחאה היא של בני העדה האתיופית ולא המחאה של כולם?

הרי חייל לא יכול להרוג מחבל גם אם הוא נתון בסכנה וזורקים עליו אבנים, ראינו לא מעט מקרים כאלה. אז למה כאשר רוצחים אזרח זה בסדר? השאלה היא למה שוטרים יכולים לפגוע ולהרוג אזרח אתיופי וזה עובר בשתיקה מצד האזרחים והממשלה? למה המחאה היא של בני העדה האתיופית ולא המחאה של כולם?

כמה עוד אפשר להתעלם? תרומות דם של אתיופים נזרקות לפח. יוסף סלמסה – נרצח על ידי שוטר. סלמון טקה – נרצח על ידי שוטר. חייל אתיופי שנפגע על ידי שוטר. אנשים שמסרבים לקבל טיפול מאחיות אתיופיות במחלקות רפואיות. אברה מנגיסטו – בחור אתיופי לוקה בנפשו, שעבר את הגבול לעזה והממשלה עושה מעט מאוד כדי לחלצו. העדה חווה גזענות סמויה וגלויה במשך שנים. די. לא עוד.

אדיסעלם קמפלה היא מדריכה במדרשת מסע מבית נשמת, מפעילה סדנאות חוויתיות וסמינרים על זהות אישית. למניעת גזענות לילדים בתיכון ובית ספר יסודי ברחבי הארץ. סיימה שנתיים שרות בהתנדבות בבית ספר וגם עם נוער בסיכון ברמת ‏אליהו. בשנה הבאה היא מתחילה ללמוד ‏עבודה סוציאלית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,154 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אָנַרְכְיָה

המילה אנרכיה זוכה בשבועות האחרונים לרנסנס שלא זכור כמותו מאז "אנרכיה בממלכה המאוחדת" של הסקס פיסטולס ● איך מגיב דור ה"ביבי בומרס" לשימוש במונח, כאמצעי לדיכוי מחאה?

"אנחנו לא ניתן למדינה לשקוע באנרכיה"

(ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה, 7.7.2019, כתגובה על הפגנות המחאה של יוצאי אתיופיה נגד האלימות המשטרתית ושריפת דירת הגננת בראש העין וגל מחאת ההורים נגד ההפקרות והאלימות בפעוטונים)

המילה אנרכיה זוכה בשבועות האחרונים לרנסנס שלא זכור כמותו מאז "אנרכיה בממלכה המאוחדת" של הסקס פיסטולס. מהכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" אחרי גל הפגנות המחאה הראשון של יוצאי אתיופיה דרך כמעט כל ראיון עם פוליטיקאי או איש חוק ועד ישיבת הממשלה.

נתניהו, איש רחב אופקים ובנו של היסטוריון, בוודאי מכיר את ההיסטוריה הפתלתלה של המושג "אנרכיה" ויודע היטב, שיוצאי אתיופיה או ההורים של ילדי הפעוטונים לא יצאו לרחובות כדי לקדם "אנרכיה". הם לא רוצים לפרק את המשטר וגם לא רוצים להחליש אותו – להיפך. הם דורשים שהמשטר ימלא את ייעודו וישלוט.

הם לא יצאו לרחובות כדי לקדם "אנרכיה". הם לא רוצים לפרק את המשטר וגם לא רוצים להחליש אותו – להיפך. הם דורשים שהמשטר ימלא את ייעודו וישלוט

יוצאי אתיופיה תובעים הגינות. ההורים דורשים פיקוח. ואל מי, בעצם, הם מפנים את הטענות שלהם? ובכן, בישראל של העשורים האחרונים יש לשאלה הזו רק תשובה אחת.

גדל דור חדש של ישראלים – אפשר לקרוא להם דור ה"ביבי בומרס" – שלא זוכרים ישראל שנתניהו לא מנהיג אותה. אחד מכלי השליטה המרכזיים של נתניהו הן המילים, שבעזרתן הוא מטשטש את המציאות, בורא מציאות חלופית שבה דברים נפתרים בהבל פה, ויוצר בשיטתיות זהות מוחלטת בין המדינה לבינו. ספק אם היה אי פעם ראש ממשלה, שהשתמש בהטיות כה רבות של פעלי שליטה בגוף ראשון.

ביום שני, למחרת ההצהרה האנטי אנרכיסטית שלו בפתח ישיבת הממשלה, הודיע נתניהו: "סיכמתי עם שר החינוך פרץ שנעביר את תפעול מעונות היום למשרד החינוך". אמנם לפני שלוש שנים הוא סיכם בלא פחות תקיפות עם שר הרווחה חיים כץ שמעונות היום יישארו באחריות משרד הרווחה (בניגוד לכל מה שהמליצו הוועדות שעסקו בנושא, ואשר מונו בשנות שלטונו של נתניהו), אבל הרחוב בוער וצריך לתת לו מענה מילולי – אז נתניהו "סיכם" את הנושא.

הפועל הרך יחסית "סיכמתי" די חריג בארסנל הפעלים החביבים על נתניהו. הוא שמור כנראה למקרים קשים מעין אלה, שבהם נתניהו מבקש לשמור על ריחוק מסוים בינו לבין ההתרחשויות. בדרך כלל הוא משתמש בפעלים תקיפים הרבה יותר.

הבה נצעיד אותם בסך:

במקום הראשון ברשימת פעלי השליטה החביבים על ראש הממשלה מככב הפועל "הוריתי", שנשלף כמעט תמיד באירועים ביטחוניים הדורשים מענה מילולי תקיף.

"הוריתי על פעולה תקיפה בעקבות הירי לישראל" (נתניהו בפתח ישיבת הממשלה החגיגית לרגל יום ירושלים, 2 ביוני 2019).

"הוריתי לזרז את הריסת בתי המחבלים" (נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, 16 בדצמבר 2018).

"הוריתי על אינספור פעולות כדי להבטיח את בטחון ישראל" (נתניהו במסיבת עיתונאים בקריה, 2 בנובמבר 2018).

בביטחון נתניהו לא מתפשר על "סיכמתי" החלשלוש. כאן הוא המפקד העליון.

קצת מתחת ל"הוריתי" התקיף צועד אחיו הנינוח יותר "הנחיתי".

"הנחיתי את צה"ל להמשיך בתקיפות המאסיביות ברצועת עזה" (נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, 5 במאי 2019).

"הנחיתי להשאיר את כוחות צה"ל בפריסה מלאה" (נתניהו בקבלת פנים לנשיא ברזיל, 31 במרץ 2019).

"הנחיתי לעלות את שכר המינימום במגזר הציבורי ל-5000 שקל" (נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, 21 בדצמבר 2014).

הפועל "דרשתי", שהגיע רק למקום השלישי, שמור לדרישות של נתניהו מהמערכת המשפטית, שאותן היא בדרך כלל לא יכולה או לא מעוניינת למלא.

מצד אחד: "דרשתי מהמערכת המשפטית לסגור את החנויות של הסוחרים ששיתפו פעולה עם המעשה הזה או עמדו מנגד" (נתניהו בעקבות הרצח ברחוב הגיא בירושלים, 8 באוקטובר 2015).

ומצד שני: "במהלך החקירות נגדי דרשתי עימות עם עדי המדינה וסורבתי" (נתניהו במסיבת עיתונאים "דרמטית" בשבעה בינואר 2019).

הקולות שעולים מהרחוב מגיעים לקריית הממשלה. נתניהו מבין היטב שהאזרחים הזועמים – רבים מהם, מטבע הדברים, בוחריו – מעוניינים בשלטון תקיף וסמכותי, כזה שיהיה נוכח בחייהם וישמור עליהם, הם רק דורשים שזה ייעשה בהגינות וללא משוא פנים. האזרחים האלה לא תומכים בהפקרות, הם מרגישים מופקרים. הפעלים התקיפים והסמכותיים הם המענה של נתניהו לצורך האזרחי הזה.

אבל בעולם האמיתי נתניהו דווקא מתגאה בכך, שממשלתו מסתלקת מחיי האזרחים, ומשאירה אותם להתמודד לבד עם מצוקותיהם.

ביום שני השבוע הציג משרד ראש הממשלה את "ספר הפחתת הנטל הרגולטורי", המציג שורה של הקלות בתחומי רגולציה שונים שאמורים, כך על פי המצגת החגיגית, לחסוך לאזרחים לא פחות משמונה מיליון ימי המתנה בתור ולחסוך למדינה 1.4 מיליארד שקל בשנה.

זה כבר, כמובן, חלק מהשקפת עולם כלכלית מבוססת ומוכרת של נתניהו, שהוא מאמין גדול בכוחות השוק. ביד הנעלמה שתפעל לטובת כלל האזרחים. הבעיה היא רק שהאזרחים לא תמיד מרגישים ככה. במיוחד לא החלשים שבהם, שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות בכסף את השירותים שהמדינה מפסיקה להעניק להם.

האזרחים האלה מרגישים שהיד הנעלמה היא זו שדוחפת פועלים אל מותם באתרי בנייה שאיש לא מפקח על הבטיחות בהם (בישראל יש רק 22 מפקחי בנייה. חיסכון רגולטורי, שמקצר הליכים. עשרות פועלים נהרגים באתרי בנייה מדי שנה).

היד הנעלמה היא זו שמטלטלת קשישים סיעודיים במיטותיהם.

היד הנעלמה מכה תינוקות בפעוטונים שפועלים ללא פיקוח.

היד הנעלמה מחלקת דירות שלושה חדרים בתל אביב לעשרה כוכים עם מטבחון משותף ב-3,000 שקל לחודש.

וכשהאזרחים החלשים ביותר בחברה מתקוממים בדיוק כנגד ההפקרות הזו – או אז, מאשים אותם נתניהו שהם אנרכיסטים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 769 מילים
  • שוטרים מבצעים מעצר במהלך מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
    AP Photo/Oded Balilty
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • לווייתו של סלמון טקה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
    יונתן זינדל/פלאש 90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90

לפעול או לא לפעול? דילמת השוטרים שאינם במדים

עו"ד פיני פישלר, לשעבר קצין במשטרת ישראל: "צריך נוהל שיגדיר את תפקודו של שוטר שאינו בתפקיד" ● "אם שוטר נתקל באזרח שמסכן חיים, הוא צריך לפעול לפי נוהלי הפתיחה באש - ולא להמציא נהלים" ● עו"ד קובי חן, לשעבר בלש במשטרה: "אם יהיה נוהל שיכבול את ידי השוטרים שאינם במשמרת, הם עלולים להקטין ראש ולא להתערב"

האירוע שהוביל למותו של סלומון טקה, כפי שעולה מחקירת מח"ש בעקבות האירוע (המאשרת את המידע באתר זמן ישראל),  החל כאשר השוטר שהרג את טקה התערב בקטטה אלימה בינו לבין נערים אחרים, וזאת, לאחר שנקלע לאותה גינה ציבורית במקרה, ושהה שם עם אשתו וילדיו שלא בתפקיד.

השאלה המתבקשת מאירוע כזה היא, לפיכך, האם יש נוהל שמסדיר את פעילותם של שוטרים ושוטרות שאינם בתפקיד, שנקלעים במקרה לאירוע אלים או פלילי? האם יש פעולות שהם חייבים לעשות וכאלה שאסור להם לעשות?

לפי פקודת המשטרה אין בכלל אבחנה בין שוטרים בתפקיד או בסיור וכאשר אינם בתפקיד. בפקודת המשטרה (סעיף 15) כתוב: "שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל עניין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד". בפקודה מפורטים נהלים (סעיף 4-5) למקרה ששוטר "מצא כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש", בלא אבחנה בין שוטרים בתפקיד ושאינם בתפקיד.

הפקודה מפרטת (סעיף 5ב' והלאה) את חובותיו של שוטר שאינו במדים: להזדהות ולהציג את תעודת השוטר שלו "למעט במקרים שבהם הזדהות עלולה לסכל את ביצוע הסמכות ולפגוע בביטחונו של השוטר או כל אדם אחר". ואולם, לא כל השוטרים שאינם במדים אינם בתפקיד – המשטרה מפעילה לעתים "סמויים", כלומר שוטרים שנמצאים בתפקיד ללא מדים.

במשטרת ישראל לא ענו ישירות לשאלה, אם יש נוהל שחל על שוטר שאינו נמצא בסיור, במשמרת או בתפקיד כלשהו, ונקלע לאירוע אלים או פלילי, בזמנו הפנוי, אלא הסתפקו בהבהרה: "מעמדו של השוטר וסמכויותיו אינם מוגבלים לשעות העבודה בלבד. כך גם לגבי סמכות המעצר והשימוש בכלי ירייה במצב של סכנה לשלמות גופו או חייו שלו ושל הסובבים אותו, הכל בהתאם לפקודות ולנהלים".

מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה (צילום: Meir Vaknin/Flash90)

"שום נוהל לא יגיד שלשוטר בחופשה מותר לירות לרצפה"

עורך הדין הפלילי פיני פישלר, ששימש בעבר כקצין חקירות במשטרה, אומר ל"זמן ישראל": "אין דבר כזה שוטר בתפקיד. שוטר הוא שוטר, 24/7, גם אם הוא נקלע לאירוע בזמן חופשה. היו הרבה מקרים שבהם שוטרים שנקלעו לאירועים במקרה ושלא בתפקיד הצילו חיים של אזרחים ותפשו עבריינים, וככה צריך להיות.

"כעיקרון, על שוטר שלא בתפקיד חלים בדיוק אותם נהלים שחלים על שוטר בתפקיד. זה ששוטרים לא תמיד עובדים לפי הנהלים זה המצב והפרצוף של משטרת ישראל כיום".

לדברי פישלר, "אם שוטר נתקל באזרח אלים שמסכן חיים הוא צריך לפעול לפי נוהלי הפתיחה באש ולא להמציא נהלים משלו בגלל שהוא לא בתפקיד או חושש ממשהו. הוא צריך לירות באוויר, ולא לרצפה, ושום נוהל לא יגיד ש'לשוטר בחופשה מותר לירות לרצפה'".

אבל יש הבדל בין המצבים שבהם נמצאים שוטרים בתפקיד ומצבים שנקלעים אליהם שוטרים שלא בתפקיד. אתה חושב שהעובדה שאין נוהל שמגדיר את הפעילות של שוטר ש"נקלע לתפקיד" היא המצב הרצוי והנכון?

"זה בכלל מצחיק לדבר על משטרת ישראל היום בתור 'המצב הרצוי והנכון'. המצב שבו משטרת ישראל נמצאת עכשיו הוא המצב הלא רצוי והלא נכון. ובוודאי שכדאי שיהיה נוהל. צריך נוהל".

פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)
פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)

"הזעקת תגבורת, למשל, היא דבר קריטי לשוטר שנקלע לאירוע לבד. אני הייתי בסיטואציות שנקלעתי אליהן לבד בתור שוטר, ולא היססתי אף פעם להזעיק תגבורת, זה דבר חשוב שחוסך סיכון גם לשוטר וגם לאזרחים, וצריך להבהיר את זה במיוחד לשוטרים שאינם בתפקיד".

"אבל האמת היא, שאני מתקשה לצפות ממשטרת ישראל שתשנה פתאום את הנהלים שלה. למשטרה כיום אין ביקורת עצמית והיא לא פתוחה לשינויים. בכל פעם שקורה משהו, שיש פאשלה, הם מתחילים לדבר על 'חידוד נהלים' כאילו שהם איזו חברה למחדדים. המשטרה כיום עסוקה בדוברות במקום בשיטור".

"גם אם יהיה נוהל שיחייב שוטרים במקרים כאלה להזעיק עזרה במהירות, זמני התגובה של המשטרה כל כך גרועים שספק אם העזרה תגיע בזמן. המשטרה דומה כיום לחברה על סף פשיטת רגל, וזה לא זמן טוב לשאול שאלות טובות על נהלים חדשים", מסכם פישלר.

"נהלים? לא טוב, שוטרים שלא בתפקיד בכלל לא יגיבו"

קובי חן, עורך דין ומגשר ששימש בעבר כבלש משטרה, סבור שאין צורך בנוהל לפעילותם של שוטרים מחוץ לתפקיד, ושנוהל כזה יכול אף להזיק.

"אין דבר כזה שוטר שלא בתפקיד ולא צריך להיות. על שוטרים מוטלת החובה לפעול כשוטרים לאורך כל שעות היום", אומר חן, "יש הבדל בין שוטר סיור במדים לשוטר שאינו לובש מדים, ועל שוטר שאינו במדים חלות חובות שאינן חלות על שוטר במדים, כמו חובה להזדהות.

"אבל לדעתי אין אפשרות לעשות נוהל שלם שיסדיר את פעילותו של שוטר שאינו בסיור או במשמרת. יש כל כך הרבה תסריטים שיכולים להתרחש בסיטואציות כאלה שאי אפשר לעשות נוהל שיחזה את כולם", אומר חן.

יש סיטואציות שייחודיות לשוטר שלא נמצא בסיור. הוא לבד, המשטרה לא מעודכנת בעובדה שהוא שם ואי אפשר לשלוח לו תגבור מיידי אם הוא לא מודיע על האירוע שנתקל בו, וזאת עובדה שיכולה לסכן חיים של השוטר ושל אנשים אחרים, עוברי אורח, עבריינים וקרבנות עבירה. אתה לא חושב שצריך נוהל שיחייב את השוטר להזעיק עזרה מיד?

"זה מאוד תלוי בסיטואציה. יש מקרים שנשקפת בהם סכנת חיים ברורה לאנשים שנמצאים ליד השוטר והעדיפות העליונה היא קודם כל להתערב ורק אחר כך לנסות להזעיק עזרה. זאת דוגמה טובה לבעיה עם נהלים למצבים האלה".

"יש מקרים שנשקפת בהם סכנת חיים ברורה לאנשים שנמצאים ליד השוטר והעדיפות העליונה היא קודם כל להתערב ורק אחר כך לנסות להזעיק עזרה. זאת דוגמה טובה לבעיה עם קביעת נהלים מיוחדים למצבים האלה"

גם שוטרים במדים ובסיור נתקלים בהמון מקרים ובכל זאת יש נהלים ברורים שמסדירים את פעילותם.

"אם יהיה נוהל שיכבול את ידיהם של שוטרים שאינם במשמרת הם פשוט לא יתערבו. הם לא יסתכנו ולא יסכנו את המשפחה שלהם כדי שלא ייחשפו אחר כך לבירורים ולתביעות. הרי הם לא מתוגמלים על מילוי החובה הזאת, ולרוב אף אחד לא ידע שהם היו שם, הם עלולים להקטין ראש ולא להתערב. אני מעדיף שוטרים שלא יחששו להתערב, אלא יתערבו ויצילו חיים גם תוך סיכון עצמי".

קובי חן (צילום: סיגל איילנד)
קובי חן (צילום: סיגל איילנד)

"הבעיה של המשטרה, בנושא הזה כמו בנושאים אחרים, היא לא היעדר נהלים אלא מחסור בכוח אדם", אומר חן. "שוטר שנקלע לאירוע ומפעיל שיקול דעת סביר ממילא יזעיק תגבור כמה שיותר מהר ואם יש סכנה יתערב בעצמו כמה שיותר מהר. אבל אם למשטרה לוקח כמה דקות טובות להיענות לקריאות דחופות השוטר לא יכול להסתמך על התגבור ויצטרך לסמוך רק על עצמו ושום נוהל לא יעזור לו בזה.

"והכי חשוב", מסכם חן, "ברוב האירועים האלימים, אין, כמובן, שוטר שנקלע לשם במקרה, ואם האזרח לא יוכל להזעיק את המשטרה במהירות ברוב המקרים לא 'ייפול עליו מהשמים' שוטר שלא בתפקיד ויציל אותו".

תגובת משטרת ישראל

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בהתאם לערכי המשטרה, מצופה מכל שוטר, גם כשאינו בתפקיד, לפעול באופן אקטיבי ולמנוע פשיעה חמורה ופגיעה בנפש. שוטר שאינו לבוש מדים, המשתמש בסמכויות כשוטר כלפי אזרח שלא בתפקיד, נדרש להזדהות ולדווח על כך בהתאם. לא בכדי, בעבר היו דוגמאות רבות של מקרים בהם פעולתם של שוטרים שלא היו בתפקיד מנעו פשיעה חמורה, פגיעה בנפש או ברכוש והצילו חיי אדם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,015 מילים

התעלמנו מהם כשמחו בשקט, ואז כעסנו עליהם כשמחו בזעם

שוטרים עוצרים מפגינה במחאות יוצאי העדה האתיופית, בעקבות מותו של סלמון טקה בקריית חיים (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
שוטרים עוצרים מפגינה במחאות יוצאי העדה האתיופית, בעקבות מותו של סלמון טקה בקריית חיים

אין מנוס מהתחלה רצינית מדי של הבלוג הזה. התחלה כבדה מדי. מבאסת במידה רבה. אבל היא הכרחית.

אני סנגור פלילי. המשרד שלי מתמחה במשפט פלילי, עבירות צווארון לבן, דין משמעתי, לשון הרע וועדות חקירה. בקיצור: המשרד שלי מתמחה בגירוד המוגלה.

אני מחויב להתמקד הן בזכות היסוד החוקתית לחפות של כל חשוד ונאשם שאני מייצג מחד, הן בזכות היסוד החוקתית לכבוד האדם של נפגעי ונפגעות העבירה שאני מייצג מאידך והן למבט כולל ואנושי בפצעים המדממים של החברה הישראלית. כי מי שעוסק במשפט הפלילי אינו יכול לראות אך ורק את הלקוח הפרטי שלו. הוא מרגיש מין צורך עמוק להביט גם במכלול המשפטי, התרבותי והסוציולוגי של כל פרשה.

אז הנה כמה הערות קצרות וממוקדות על מותו של סלומון טקה ז"ל, על קצין המשטרה שהמית אותו ועל התבערה הגדולה שהוצתה לפתע ברחבי מדינת ישראל. תבערה שהתלקחה כעת. אבל הגחלים לחשו כל הזמן מול עינינו:

1

חכו עם ההכרזות על רצח. הלב נקרע. אבל קצין המשטרה הוא בחזקת חף מפשע. חזקת החפות שלו מוחלטת. יש להיזהר מקביעה גורפת לגביו מבלי להכיר את הראיות.

יש להיזהר ממשפט שדה. מדינה ליברל-דמוקרטית (או לפחות מדינה שמתיימרת להיות כזו) מחויבת להקשיב ברצינות לאזרחיה המופלים. ולקטוע את חרפת האפליה. אבל גם לזכור שכל חשוד הוא בגדר חף מפשע. אלא אם יוכח אחרת מעבר לכל ספק סביר בבית המשפט. ואפילו אז זכאי המורשע לערער על עצם הרשעתו.

2

מאידך, המנוח אינו מוכר לנו. איננו יודעים אם אכן היה לו עבר פלילי כפי שנטען בהודעות ווטסאפ נחרצות שמועברות בין מאות אלפי ישראלים במהירות של אש המתפשטת בשדה דרדרים. אין לנו מושג אם הוא נהג באלימות בפרשה הטראגית ואם התנהגותו הולידה בכלל סכנת חיים בעטיה ירה קצין המשטרה.

ייתכן שכן. ייתכן שלא. חכו רגע.

3

אנחנו כן יודעים שישנו שיטור יתר בקרב הישראלים יוצאי אתיופיה, העדר אופק שיקומי, מצבי סיכון חמורים, השפלות חוזרות, כמות עצורים ואסירים עצומה של ישראלים יוצאי אתיופיה ביחס לחלקם בציבור הכללי, כמות מדהימה של עצורים ואסירים קטינים מקרב יוצאי אתיופיה, מציאות כלכלית בלתי נסבלת, היבטים שונים של אפליה גלויה וסמויה, העדר אפשרויות חינוכיות וכלכליות ועוד. אנחנו יודעים שישנו ייאוש.

4

וכן קיים בקרבנו חשש שמושתת על ניסיון העבר שלפיו אנשי משטרת ישראל (שמלאכתם קשה וכפוית טובה מאין כמוה) ממיתים אזרחים מקבוצות ספציפיות ומוחלשות (בעיקר אזרחים ערבים) בשיעור גבוה לאין ערוך מאזרחים מקבוצות אחרות. זה בכלל לא בר השוואה.

5

אכן, כל מקרה אמור להיבחן לגופו. כל אירוע חייב להיבדק לעומק ובצורה עניינית והגונה. חובה לחקור בענייניות ובהגינות למען משפחת המנוח. חובה לחקור בענייניות ובהגינות למען החשוד עצמו. הקושי טמון בחוסר האמון האינהרנטי שלנו במנגנון החקירה. חוסר אמון עמוק.

לצד חקירות רציניות של מח"ש, אנחנו יודעים על פרשות רבות שנמרחו, נחקרו בעצלתיים והסתיימו במסקנות תמוהות מאד מטעמה של המחלקה לחקירות שוטרים. אני כותב זאת הן כסנגור פלילי שהתלונן לא אחת מטעם אזרחים במח"ש, הן כמי שייצג איש משטרה אחד לפחות שהיה חשוד במח"ש והן כמי שהציץ בסטטיסטיקה הכללית והבלתי מעודדת של מכלול חקירות מח"ש מאז הקמתה בשנות ה-90.

6

גם משטרת ישראל סובלת מתופעה דומה: לצד חלקים משובחים במשטרה (יחידות שמגנות באמת בתמים על משטרנו הדמוקרטי או לפחות על מה שנותר ממנו, ממוקדות בטוהר המידות, לוחמות ברצינות בפשע ושומרות על זכויות האדם והאזרח), ישנם חלקים רבים במשטרה שבהם התפשטה תרבות רקובה של כזב וגם אלימות.

האלימות, כידוע, מופנית בעיקר כלפי בני הקבוצות המוחלשות יותר. נכון, בעיקר אזרחים ערבים. אזרחים ישראלים ממוצא אתיופי. מזרחים. וכמובן הלא אזרחים. תושבי ירושלים המזרחית הפלסטינים. והנתינים הנצחיים של הדיקטטורה הצבאית בגדה: הפלסטינים שמעבר להרי החושך.

7

העניין כמובן חרג מיידית ממתחם האירוע הפרטי והנורא של סלומון טקה. האירוע הפרטני הזה (בין אם קצין המשטרה נהג כשורה ובין אם לאו. אין לנו עדיין מושג כאמור) הצית את התפרצות הזעם המוצדק בעטיו של קיפוח רב-ממדי ובעטיה של אפליה שיטתית. לא בכל תחום. לא תמיד. אך זה קיים עמוקות.

8

לצד התבטאויות גזעניות ומחליאות באמת, קראתי גם דוברי ימין שלא התגזענו על הישראלים ממוצא אתיופי, אבל טענו נגדם במין פטרנליזם מתפנק של מי שמעולם לא קופחו ומעודם לא נאלצו להתמודד עם מציאות כלכלית בלתי אפשרית, כי עליהם להפסיק להתבכיין על מר גורלם ולקחת אחריות על חייהם.

אז ככה: נכון שכל אדם וכל קהילה צריכים ליטול אחריות על חייהם. כל אדם וכל ציבור צריכים להיזהר מהתקרבנות ומהתמכרות להטלת אשמה חיצונית.

9

אך כל אדם וכל ציבור מקופחים ומופלים זכאים לזעוק את זעקתם האדירה. וחובת המדינה (הליברל-דמוקרטית או הסוציאל-דמוקרטית) להקשיב ולפעול.

10

מדינת ישראל, כמה נורא, דחקה את אזרחיה ממוצא אתיופי למציאות בלתי אפשרית. עכשיו זה מתפוצץ. עלינו לעמוד לצידם. בעוד 3 ימים כבר ישכחו מהם כי הם ישובו להיות שקטים ומנומסים. כפי שאנחנו אוהבים אותם. עד ההתפרצות הבאה. ואז כמובן נכעס עליהם: איבדתם אותנו כשחסמתם כבישים, נגיד להם בזעם.

זה יהיה שקר, כמובן: הם לא איבדו אותנו כי חסמו כבישים. אנחנו בכלל לא היינו לצדם מההתחלה. לא חשבנו עליהם בכלל. התעלמנו מהם כשמחו בשקט. ואז כעסנו עליהם כשמחו בזעם. כי אנחנו לא סופרים אותם. קוראים לזה גזענות. ואת מעגל הגזענות חייבים לשבור.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אני כמובן אקבל כלשונה ובמלואה את המלצתך באשר לחפותו העומדת של הקצין - שהרי רק מן התקשורת אני ניזון, אומר בנחרצות, כמי ששנים היה שייך לאותו ארגון: לא היתה טעות אחת בשיקול דעת ולא שגיאה א... המשך קריאה
אני כמובן אקבל כלשונה ובמלואה את המלצתך באשר לחפותו העומדת של הקצין - שהרי רק מן התקשורת אני ניזון, אומר בנחרצות, כמי ששנים היה שייך לאותו ארגון: לא היתה טעות אחת בשיקול דעת ולא שגיאה אחת בהערכת מצב ופעולה אותה החמיץ הזכאי.
עוד 820 מילים ו-3 תגובות

שווים, שווים פחות ולא שווים

יוצאי אתיופיה בהפגנה מול כוחות משטרה בקריית אתא, ב-3 ביולי 2019 (צילום: פלאש90)
פלאש90
יוצאי אתיופיה בהפגנה מול כוחות משטרה בקריית אתא, ב-3 ביולי 2019

מדכא לראות את סיבוב הפרסה שעשתה התקשורת בפרשת סלומון טקה.

סעיף האישום המסתמן נגד השוטר שירה בו אינו הריגה, למה מי מת? בקושי גרימת מוות ברשלנות, אולי סעיף משמעתי. טיפה לא ממושמע השוטר הזה, מי יורה לרצפה ככה? אני הייתי הולכת על הערה בתיק שלו על השחתת רכוש ציבורי. ושישלם על הבלטה, יעלה כמה שיעלה.

הראש מסתחרר מרוב פרטים על הקורבן, לא מי שחשבתם. תחשבו רגע מחוץ לקופסה, מדובר במערבון. הפשע משתולל ברחובות. שוטר טוב נתקל בעבריין עם קופת שרצים ומעבדת סמים שמקלל אותו בידיים חשופות וזורק עליו אבנים, הפושע בורח ונורה. כלומר הרצפה נורתה אבל הפושע נופל. תנו לי עכשיו מוזיקה של סרט פשע עם סוף טרנטינו.

המדיה שמתייחסת לראש ממשלה מושחת וכבד-תיקים כאל גזרת גורל – כולה מרמה והפרת אמונים – נעמדת על רגליה כשצעיר אתיופי נורה למוות ע"י שוטר. תוך יומיים תסמן אותו כעבריין אלים, תוך שימוש במידע מגמתי ששחררו 'מקורבים לחקירה'.

ולא סתם מידע אלא כזה שמטה דעת קהל. הוא כולל פרטים קשים על הצעיר (חשד לשימוש בגראס. וואו. סבתא שלי מוסרת אוי ויי) ועוד כמה תקריות שקיבלו נפח פלילי, וכבר יש לנו עילה להגדיר את הקורבן האומלל כעבריין שקיבל עונש קצת מוגזם, הוא בכל זאת מת, מצד שני לא יקלל עוד שוטרים ולא יזרוק אבנים ולא יברח. מצד שלישי הוא מת גמור ולא יגן על שמו.

לתקשורת סולם ערכים מתלהם ונגוע. ובאשר למשטרה, הכבוד היחיד שהיא מקפידה עליו אינו כבוד המת או חזקת החפות השמורה לשווים יותר מאתיופים, אלא הכבוד האבוד שלה עצמה.

עו״ד יאיר נדשי, פרקליטו של השוטר היורה, במסיבת עיתונאים (צילום: פלאש90)
עו״ד יאיר נדשי, פרקליטו של השוטר היורה, במסיבת עיתונאים (צילום: פלאש90)

תמורת הפרטים המסעירים מ'מקורבים' היא מקבלת מטרייה אווירית מהתקשורת הרעבה לכל בדל מידע בסערה הנוכחית שאחריה תגיע עוד סערה, שאז ירפו מסלומון טקה ויעברו הלאה, אין זמן. מפלצת הסערות נצחית ורעבה, ותמיד יש מי שירצה להאכיל ולאכול.

קחו את עמית סגל, כתב פוליטי ושופר תעמולה, גם הוא עמנו והוא מזועזע מהיחס המיוחד שקיבלו המפגינים האתיופים המיוחסים, VIP זה לא מילה. העיתונאי הכל כך מוטה שראשו נוגע באדמה שנתניהו דורך עליה מבכה את הטיפול הקשוח במפגינים המתנחלים אדוני הארץ ושותי התקציבים, עם שרים מקיר לקיר, ומעלה על נס את היחס המכיל להפגנות האתיופים האליטיסטים המפונקים. אני בדמעות כאן על הכתף של עמית.

השוטר היורה מאותרג מכל עבר, אפילו לא נעצר לחקירה, ישפוט הציבור ויכריע, כמקובל במקומותינו. המשטרה מדבררת את גרסתה, כלומר גרסתו, ורק המת- מת לגמרי, ובאשמתו. שווים ושווים פחות ולא שווים.

מייאש לראות איך מעשה נורא של ירי באזרח סוג ב', תגידו מה שתגידו, הופך באבחת ספין לטיול בפארק, אז מה אם מישהו מת. גם זה יעבור. הרי שכחתם כבר את החשוד הערבי באונס שנרקב חודשיים במעצר שווא, זה היה כל כך מזמן, שבועיים. זה נצח זה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 406 מילים ו-1 תגובות
דקה אחרי דקה: כך טופל האירוע שבו נהרג סולומון טקה במוקד 100

השוטר ביקש סיוע משטרתי מייד לפני הירי בקריית חיים

גילויים חדשים דוח של מוקד 100 מליל מותו של סלומון טקה מראה כי השוטר היורה הזעיק למקום ניידת משטרתית לפני הירי, "כי מאיימים עליו" ● כדקה אחר כך, ביקש מהמוקד לשלוח למקום אמבולנס

מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
Meir Vaknin/Flash90
מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה

עשר דקות שתועדו, דקה אחר דקה, במוקד 100 של המשטרה בזמן אמת, שופכות אור על האירועים שהתרחשו בעת אירוע הדמים שהסתיים במותו של סולומון טקה, והצית את המחאה של יוצאי אתיופיה.

עיקרי הדוח של מרכז השליטה, המפרטים את הדיווחים שהגיעו בזמן אמת למוקד המשטרה, מעידים כי השוטר היורה הזעיק את עזרת המשטרה כדקה לפני הירי, לאחר שחש מאוים. על פי הדוח, כבר בשעה 20:06 התקשר השוטר והזעיק ניידת נוספת למקום, "כי מאיימים עליו".

שעה 20:06

שוטר מבקש סיוע של ניידת ברחוב השיירה בקריית חיים, מסר כי מאיימים עליו.

שעה 20:07

דיווח של מוסר כי נזרקו אבנים והוא השתמש בנשק. מבקש לשלוח למקום ניידת מד״א בדחיפות.

שעה 20:07

במקביל נפתחת קריאה נוספת: דיווח על קטטה בבלינסון קריית חיים, ליד טיפת חלב. נערים ממוצא אתיופי זורקים אבנים.

שעה 20:08

ילד מתקשר למוקד ומדווח כי ירו על החבר שלו, ושהוא איבד את ההכרה.

שעה 20:09

השוטר מתקשר למוקד ומוסר שהילד שוכב ללא הכרה על הרצפה מדמם.

שעה 20:09

מודיעה מדווחת שבאזור תאטרון הצפון אדם ירה באקדח, ושיש התקהלות של ילדים ממוצא אתיופי באזור.

שעה 20:11

השוטר מתקשר ומבקש להביא למקום ניידת בזריזות

שעה 20:12

מודיעה מדווחת למוקד כי האדם שירה דיבר עם ניידת משטרה שהגיעה למקום.

גורם הבקיא בפרטים אמר היום ל"זמן ישראל": "השוטר היורה היה שם יחד עם המשפחה שלו, אשתו ושלושת ילדיו, תינוק בן שבעה חודשים ועוד שניים קטנים. בזמן שהיה עם המשפחה בגן המשחקים, הוא שמע רעשים במרחק של כ-50 מטר מהמקום בו ישב. הוא ניגש אליהם, אחד הנערים טען שגנבו לו את הטלפון.

"הוא פנה לנערים שהכו, הזדהה כשוטר וביקש להפסיק להכות. התחיל דין ודברים, ואיימו עליו. הוא ביקש לבדוק אם הטלפון נמצא. לאחר מכן התחיל ללכת לאחור. הנערים זרקו אבנים. נזרקו שלוש אבנים לעברו. הוא התקשר 100 למשל"ט (מרכז שליטה) חוף, וביקש עזרה: ׳תגיעו תוקפים אותי!׳.

"לאחר מכן הוא המשיך לכיוון המשפחה. למיטב ידיעתי הוא נפגע בכתף, בראש ובחזה, וצעק ׳תלכו, אם לא אני יורה׳. הוא ירה לקרקע והכדור קפץ לחזה. הוא לא ירה לעבר הנער. אלא לקרקע."

בהודעת המשטרה לאחר הארוע נאמר כי "לאחר שהזדהה כשוטר, החלו הצעירים ליידות לעברו אבנים. השוטר, שלטענתו חש סכנת חיים, ביצע ירי שנסיבותיו נבדקות". המשטרה מסרה עוד כי השוטר נפצע קלות ופונה לבית החולים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אם אפשר לומר שעל פי המחלקה לחקירת שוטרים, מצאו פער בין גרסאות השוטר לגרסאות עדי הראייה, ולא מצאו הוכחות או דיווחים טלפונים כפי שהצגתם בכתבה. מעבר לזה הצבת הסיטואציה שנזרקו עליו שלושה אב... המשך קריאה
אם אפשר לומר שעל פי המחלקה לחקירת שוטרים, מצאו פער בין גרסאות השוטר לגרסאות עדי הראייה, ולא מצאו הוכחות או דיווחים טלפונים כפי שהצגתם בכתבה. מעבר לזה הצבת הסיטואציה שנזרקו עליו שלושה אבנים ואז התקשר "תוקפים אותי!" מדובר בשקר וכזב לחלוטין, החקירות לא הסתיימו והחשוד, קצין המשטרה שירה אינו נכח עוד בשחור האירוע.
עוד 228 מילים ו-1 תגובות
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
    תומר נויברג/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
    תומר נויברג/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
    תומר נויברג/פלאש90
  • כוחות משטרה נערכים היום בצומת עזריאלי בתל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
    תומר נויברג/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90

פרשנות כולם מדברים על אנרכיה, אף אחד לא מדבר על צדק

אחרי שמחאת יוצאי אתיופיה הפכה אמש להפגנת זעם אלימה ברחבי הארץ, נשלפו היום כל בלמי הריסון וההפחדה ● הריקלינים דיברו על סורוס והקרן החדשה ● ״ידיעות אחרונות״ שלף את כותרת ״המחאה יצאה משליטה״ מהבוידעם ● זה מה שקורה כשמדינה יוצאת משליטה

כל היום פעלו בלמי הריסון וההפחדה. כל הטריקים המוכרים נשלפו מהמזווה. שמאל קיצוני. הסתה מאורגנת. גלישה לאנרכיה.

המדקדקים בעובדות מצאו פגמים שוליים בטענות שונות שהופצו ברשתות. מפיצי הבדיות הפיצו את מרכולתם המורעלת. ריקלין צעק סורוס. קובי אריאלי התלונן שהוא לא הגיע לפגישה. זוועה.

״ידיעות אחרונות״ ירה בעמוד הראשון את כל התחמושת הכבדה. הכותרת זעקה ״אנרכיה״. לצידה מפגין רעול פנים. אם הוא מוכר לכם, אתם יודעים מאיפה. לצידו פרשנות מתונה של נחום ברנע. והקלאסיקה: ״מחאת יוצאי אתיופיה יצאה משליטה״. בדיוק כמו הכותרת ״המחאה איבדה שליטה״ מקיץ 2012. אז העילה היתה חלון ראווה אחד שנשבר, אולי נופץ. היום הפאניקה מפני איבוד שליטה היא בגלל המחאה של אתמול, שלא היתה מנומסת.

שער עיתון ידיעות אחרונות – משמאל, ב-24 ביוני 2012. מימין, מה-3 ביולי 2019
שער עיתון ידיעות אחרונות – משמאל, ב-24 ביוני 2012. מימין, מה-3 ביולי 2019

״איבוד שליטה״ זו הדרך של ״ידיעות אחרונות״ לאותת לבורגנות הישראלית שהמחאה הזו לא שלה ושכדאי לשמור ממנה מרחק. כי אם קבוצות שלא אמורות להיפגש נפגשות ברחוב וכועסות ביחד, מי יודע איפה זה ייגמר?

כולנו אוהבים את אחינו יוצאי אתיופיה. בטח אוהבים. וברור שזה לא בסדר שהם סובלים מקיפוח ואלימות. וזה בטח לא בסדר שיורים והורגים בהם. אבל שלא יצאו חלילה משליטה. תראו מה קרה לזוג הנחמד שאיחר לחופה אתמול. זה מה שקורה כשמדינה יוצאת משליטה.

מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

נהגי גוש דן מסתגלים במהירות לשינויים בחייהם. הפקקים השתרכו כבר בשלוש. אלפי נהגים נמלטו מוקדם מהמשרדים כדי לחמוק מהסיבוב השני של המחאה.

בחמש אחר הצהריים נערכו מאות שוטרים ואנשי מג״ב לקדם עוד ערב של זעם ציבורי, והיה ברור שהפעם צירי התנועה יישארו פתוחים.

הערב זה נגמר רק בכמה מאות מפגינים שניסו לחסום את דרך בגין ואחר כך נבלמו בדרכם לאיילון.

כוחות משטרה נערכים היום בצומת עזריאלי בתל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
כוחות משטרה נערכים היום בצומת עזריאלי בתל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

כיפות שחורות. כיפות סרוגות. פעילי שמאל עם מגאפונים ועליהם מדבקות חד״ש. ש״סניקים עם חולצות לבנות וציציות. שחורי עור, לבני עור. להט בעיניים. קבוצות שכמעט שלא נפגשות בהפגנות במרכז תל אביב. כולם צועקים ביחד “צבע עור זה לא חשד סביר״ ו״שוטר אלים חייב להיות בפנים״.

זו היתה הפגנה קטנה ושקטה יחסית, בטח ביחס למה שראינו אתמול. יכול להיות שבאמת עברה בקבוצות הווטסאפ הרלבנטיות הודעה להרגיע הערב.

אבל הזעם ברחוב אמיתי והפעם הוא גם חוצה מחנות. והוא לא ייעלם לשום מקום.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 312 מילים
מנכ"לית עמותת "פידל" לשילוב חברתי וחינוכי של יוצאי אתיופיה:

"נשים בג'יפים מציעות לי כל הזמן עבודה בניקיון"

ראיון מיכל אברה-סמואל, מנכ"לית עמותת פידל, לשילוב חברתי וחינוכי של יוצאי אתיופיה בישראל, יצאה להפגין אתמול למען עצמה: ״למה אני צריכה לחשוש מכל מפגש של הילדים שלי עם שוטרים?" ● על התגובות החריפות נגד ההפגנות היא אומרת: ״לא מעניין אותנו אם הציבור 'תומך בנו' או 'לא תומך בנו'. וזה לא שהרגשתי את ה'תמיכה' הגדולה של הציבור עד עכשיו"

מיכל אברה-סמואל (צילום: באדיבות המרואיינת)
באדיבות המרואיינת
מיכל אברה-סמואל
עוד 788 מילים
הפגנת יוצאי אתיופיה בתל אביב (צילום: סימונה וינסגלס)
סימונה וינסגלס

בהפגנה בת"א עם יוצאי אתיופיה "האם החיים שלנו שווים פחות?"

"יש אפליה נגדנו, ואנחנו חווים את זה יום-יום בשכונה. בבית הספר יש קליקות והאתיופים נפרדים, אנחנו מסתובבים אחד עם השני" ● "קל יותר למשטרה לשלוף את האקדחים כשהם רואים שחור" ● סימונה ויינגלס מביאה את הקולות מהפגנת יוצאי אתיופיה אמש בתל אביב

המפגינים שמחו אתמול נגד הרג נוסף של בן העדה האתיופית על ידי שוטר, לא רק הביעו כעס כלפי מה שהם רואים כגזענות משטרתית שיטתית, אלא ביטאו תסכול עמוק מהבטחות חוזרות ונשנות לשינוי, שלא הביאו לאף תוצאה.

המשטרה מסרה כי 47 שוטרים נפצעו אתמול וכי 60 מפגינים נעצרו. היא לא מסרה את כמות הפצועים בקרב המפגינים. אחד המפגינים נפצע בינוני בתאונת פגע וברח בשעות ערב, כך מסרו צוותי הרפואה.

בצומת ליד קניון עזריאלי בתל אביב, שבו התאספו מאות מפגינים כדי לחסום את התנעה, הזעם וחוסר האמון ברשויות היו מוחשיים במיוחד. רבים בהפגנה סירבו להתראיין, ואלו שהסכימו, עשו זאת בתנאי שיישארו בעילום שם. בשלב מאוחר יותר של ההפגנה הזו, המפגינים ניפצו שמשה של רכב בצומת והציתו אותו.

"אנחנו כאן כדי למחות על הגזענות והאפליה שמתרחשת כבר זמן רב, אמר לי אחד המפגינים, בן כ-30 מתל אביב. "המשטרה יכולה לירות בצעיר כל-כך בקלות בגלל המוצא שלו. אם הוא לא היה אתיופי, זה לא היה נגמר כמו שזה נגמר".

הוא הביע את התסכול שלו מכך שהיו מקרי ירי בבני העדה בעבר, ודבר לא השתנה. "אתה מרגיש שזה יכול לקרות לך בכל רגע. זה גלגל שמסתובב לנצח".

מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: סימונה וינסגלס)
מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: סימונה וינסגלס)

מפגינה בת כ-20 מנס ציונה אמרה כי "אני בסערת רגשות גדולה. את אומרת לעצמך, אוקי, זה קרה פעם אחת אבל זה לא יקרה שוב. ובפעם הבאה שזה קורה את אומרת לעצמך, אוקי, אולי הם יתקנו את זה. אבל כשזה הופך להיות משהו שיטתי, את חושבת לעצמך, האם החיים שלנו שווים פחות?"

"הילד הזה", היא אומרת על סלמון טקה, "ההורים שלו נתנו לו את כל מה שהוא צריך. הם גידלו אותו במשך השנים, ואז מישהו מרשה לעצמו לירות בו".

טקה נורה למוות במהלך ריב בקריית חיים ביום ראשון. עד ראייה לירי אמר למח"ש כי בניגוד לטענות השוטר, הוא לא היה בסכנה כשפתח בירי. השוטר נעצר לזמן קצר לפני ששוחרר למעצר בית, מה שעורר זעם נוסף בקהילה.

בעוד שהמפגינים ביום שני היו בעיקר יוצאי אתיופיה, אתמול נרשמה הצטרפות של ישראלים נוספים, שהצטרפו לקריאות נגד אלימות המשטרה.

שלושה נערים מיפו, שהשקיפו אתמול על ההפגנה בתל אביב, אמרו לי כי הגזענות היא לא רק בעיה של המשטרה, אלא חדרה לרוב החברה הישראלית. "יש אפליה נגדנו", אומר אחד מהם. "אנחנו חווים את זה יום-יום בשכונה. בבית הספר יש קליקות והאתיופים נפרדים, אנחנו מסתובבים אחד עם השני".

יותר מ-140 אלף יהודים ממוצא אתיופי גרים בארץ, רובם ילדיהם של עולים חדשים שהגיעו לישראל בשנות ה-80 וה-90. שיעור העוני בקרב יוצאי אתיופיה גבוה יחסית, וחלק מהם מתקשים להשתלב בחברה הישראלית.

בזמן שהמפגינים חסמו את התנועה, חלק מהנהגים לקחו את העיכוב בסבלנות. אחד מהם אפילו יצא מהרכב כדי להצטרף להפגנה. אחרים החלו לצעוק ולהתווכח עם המפגינים. "מה אם זה היה הילד שלך?" מפגין שאל נהג זועם.

"אתה צריך להגיד תודה שהבאנו אותך לכאן", ענה הנהג. קבוצה של נשים צעירות צערו "לא שחור ולא לבן, כולנו בני אדם", ו"המשטרה, על מי את מגנה?"

מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: סימונה וינסגלס)
מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: סימונה וינסגלס)

אבי, מפגין בן 20 מאשקלון, אמר כי זה היה מקרה הירי למוות השני של בן העדה בחצי שנה אחרונה, ושיותר מ-12 מקרים קרו בחמש השנים האחרונות.

"קל יותר למשטרה לשלוף את האקדחים כשהם רואים שחור", אומר אבי.

"זה מה שאנחנו מרגישים וזו המציאות. אנחנו רוצים שהמשטרה תתנהג כמו שצריך. זה לא יכול להמשיך. הילדים האלו הם האחים ובני הדודים שלנו".

אבי אומר כי הוא גדל בשכונה אתיופית באשקלון, אותה הוא מתאר כ"גטו אתיופי, בשורה התחתונה. היו גטאות כאלו בהרבה ערים בכל ישראל".

הוא מספר כי כשהוא היה ילד, לא היה נדיר ללכת ברחוב וששוטר יעצור אותך ויגיד לך לרוקן כיסים ולעשות חיפוש עלייך. "שוטר היה יכול להרביץ לך ואז להאשים אותך שהרבצת לו. לא כל השוטרים רעים אבל יש כמה רעים". אבי אומר כי לדעתו המשטרה יורה ביוצאי אתיופיה מתוך תחושה לא מודעת של עליונות.

"הם לא יעזו להוציא נשק בשכונה בצפון תל אביב", הוא אומר.

אבי אומר כי הדורות המבוגרים יותר קיבלו את היחס הלא הוגן מהמשטרה בתור משהו נורמלי. "אבל אנחנו גדלנו כאן והסברנו להם שזה לא בסדר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 606 מילים

המחאה נחלשת מארגני ההפגנות מורים להשהות את המחאה עד לתום השבעה

מארגני ההפגנות הסכימו על הפוגה במחאה עד לסיום השבעה של סולומון טקה ז"ל ● לאחר פיזור ההפגנה בעזריאלי מסתמן לילה שקט יחסית לאמש, אבל השטח עדיין מאוד נפיץ ● אביו של סלומון טקה ונשיא המדינה ראובן ריבלין פונים למפגינים "לשמור על איפוק" ● ציפי נבון, מנהלת לשכתה של שרה נתניהו: "האתיופים ברברים וטפשים"

  • מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: Flash90)
    Flash90
  • מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
    Hadas Parush/Flash90
  • מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
    Tomer Neuberg/Flash90
  • מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
    Hadas Parush/Flash90
  • מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
    Hadas Parush/Flash90
  • מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90

החשש מפני עליית מדרגה בתגובת המשטרה למחאה והצפי למענה כלשהו משרי הממשלה גורמים לכך שיוצאי אתיופיה לא ממהרים לשבור את הכלים. ובכל זאת, כ-20 מפגינים פרצו לצומת עזריאלי, התיישבו על הכביש וחסמו את דרך בגין לכיוון צפון. בסך הכל מפגינים במקום כ-200 איש, חמישה מתוכם נעצרו. לאחר זמן קצר המפגינים פונו מהכביש וההפגנה פוזרה.

מסתמנת הפוגה במחאה עד לסיום השבעה של סלומון טקה ז"ל.

נתיבי איילון נחסמו לתנועה בין מחלף ההלכה למחלף השלום בעקבות ההפגנה בעזריאלי – ונפתחו מחדש כעבור זמן קצר. המחאה התחדשה גם בצומת קרית אתא ובמחלף ראשון לציון, שם נעצרו שני מפגינים שהחזיקו בקבוקי תבערה. ביבנה: 50 מפגינים יידו אבנים לעבר שוטרים.

נתניהו: "לא נסבול חסימות צירים ואלימות". עמיר פרץ, לעומתו, דורש להקים ועדת חקירה בנושא אלימות המשטרה. סגנית מפקד מרחב ירקון: "נכיל הפגנות לא מאושרות עד לגבול מסוים".

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ומ"מ מפכ"ל המשטרה מוטי כהן קיימו מפגש עם נציגים בכירים של קהילת יוצאי אתיופיה ויצאו בקריאה משותפת לציבור המוחים: "כן למחאה, לא לאלימות".

כך החלה ההסתערות על הרכב בת"א. הנהג שהותקף שחזר: "היה להם רצח בעיניים" .

 

בצלאל סמוטריץ' מציג: חדר מצב לטיפול בנהגים שנתקעו בפקקים. חייגו כוכבית 8787.

 

המשטרה דיווחה על 111 שוטרים שנפצעו במחאה ו-136 חשודים שנעצרו ויובאו היום להארכת מעצר. לפי מד"א, 83 בני אדם נפצעו כש-5 במצב בינוני. הערכת המשטרה להמשך הערב: המחאה תהיה רגועה יותר. בינתיים, חמישה מהמפגינים שנעצרו אתמול שוחררו למעצר בית.

 

גזענות בישראל, קווים לדמותה. ודרעי מזכיר, בעיקר לבוחריו הפוטנציאליים, שלא רק יוצאי אתיופיה סובלים ממנה:

הפער בין הצעירים למבוגרים בקהילת יוצאי אתיופיה מעולם לא היה גדול יותר.. ואלה האנשים שהכי נפגעו מהפקקים שנוצרו בעקבות המחאה של הצעירים האלה.

ציפי נבון, מנהלת לשכתה של שרה נתניהו מבהירה היטב מה דעתה על "אתיופים":

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 266 מילים
סגירה