בלי דם ובלי יזע, נשארנו רק עם הדמעות

בנימין נתניהו בדיון עם ראש מדינות בנושא התפרצות הקורונה, 9 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
בנימין נתניהו בדיון עם ראש מדינות בנושא התפרצות הקורונה, 9 במרץ 2020

באיטליה מספר הקורבנות עומד נכון לכתיבת שורות אלה על כ-2500 איש ואשה, וזו לא טרגדיה.

איזה בן זונה קר לב וחסר רגשות יכול לכתוב משפט מזעזע כזה, כשכל העולם כולו מאוחד באימה משתקת מפני המגיפה הנוראית שמפילה בנו חללים?

הבן זונה הזה הוא אני, שחושב שכל מוות הוא טרגדיה אישית לנפטר, למשפחתו וליקיריו, אבל במדינה כמו איטליה בה נפטרים מידי שנה 70,000 בני אדם כתוצאה משפעת, 2500 מתים זו לא טרגדיה לאומית, כי אחרת איך נגדיר את השפעת? ״שואה״?

באיטליה מספר הקורבנות עומד נכון לכתיבת שורות אלה על כ 2500 איש ואשה, וזו לא טרגדיה, במדינה שבה נפטרים מדי שנה 70 אלף בני אדם משפעת

אז נכון שאנחנו עדיין לא יודעים היכן הסוף, ומה יהיה מניין הקורבנות הסופי, אבל לפי ההערכות של רוב המומחים אותן קראתי, לא מדובר כאן במגיפה בקנה מידה של השפעת הספרדית, שהפילה חלל שליש מתושבי אירופה, ולא של המגיפה השחורה. אנחנו לא צפויים ככל הנראה לאבד מיליוני בני אדם בקרב מול הוירוס החדש ישן הזה.

אבל הפאניקה, הו הפאניקה משתוללת ומידבקת בטור אקספוננציאלי הרבה יותר מהנגיף עצמו, וזה די ברור אם חושבים על זה, כי הפאניקה אינה נזקקת למגע יד אדם, עומדות לרשותה הרשתות החברתיות, הפלטפורמה האידיאלית להדבקה בנגיף המסוכן הזה. הפלטפורמה שיוצאת נשכרת ובגדול מהפחד, מהסגר ומההתמכרות המוחלטת שלנו לכל פיסת אינפורמציה שעוברת ברשת, אמיתית או שקרית.

אין תקדים בהיסטוריה למגיפה שדובר בה, נכתב עליה וידענו עליה כל כך הרבה כמו על הקורונה. אנחנו חשופים לאלפי פיסות מידע: ניתוחים מדעיים, פסאודו מדעיים ואנטי מדעיים. ממים, בדיחות, אזהרות וניסיונות הרגעה. גרפים, מצגות וסרטונים. עצומות, תחינות, נזיפות וחיזוקים.

האלגוריתמים של הרשתות בנויים למטרה את ויחידה: engagement. ולכן מדובר במכונה שמעצימה עד אינסוף את כמות האינפורמציה שהיא מספקת לנו, בולעת אותנו לתהומות הנשיה, לחור שחור של פאניקה וייאוש, הכל כדי להשאיר אותנו מחוברים, דואגים, כועסים ומתווכחים.

האלגוריתמים של הרשתות בנויים למטרה את ויחידה: engagement. לכן זו פלטפורמה שבולעת אותנו לתהומות הנשיה, לחור שחור של פאניקה וייאוש, הכל כדי להשאיר אותנו מחוברים, דואגים, כועסים ומתווכחים

אבל לא אלמן ישראל, ויש לנו הנהגה. אמנם לא ממשלה נבחרת, אבל בכל זאת ממשלה עם ראש הממשלה המנוסה ביותר שהיה לנו, חזקה עליו שידע לנווט את העם אל חוף מבטחים, להרגיע ולהסביר, לקחת החלטות קשות ואמיצות ולנהל את המשבר בדרך הטובה ביותר.

אז זהו שלא.
אבל זה לא פוסט ״רק לא ביבי״. אפשר כמובן לכתוב הרבה על המניעים מאחורי חלק מהצעדים שנוקט נתניהו במהלך ניהול משבר הקורונה. דחיית המשפט וסגירת הכנסת הן שערוריה בפני עצמה, אבל לא על זה באתי לדבר היום. במהותם הצעדים שנוקטת הממשלה בישראל אינם שונים בהרבה מצעדים שנוקטות ממשלות רבות אחרות. התומכים יגידו שהמשבר מנוהל נפלא, המתנגדים יעקמו את האף ויעבירו ביקורת, אבל האמת חייבת להאמר. מדובר בצעדים דומים לאלה שננקטים בהרבה מדינות אחרות.

ההנהגה ברוב מדינות העולם נכנעה וכרעה ברך, לא רק בפני הוירוס אלא גם, ואולי בעיקר בפני הפאניקה ובפני הרשתות החברתיות.

אין דרך נעימה להגיד את זה, אנחנו חיים בחברה רכרוכית, מבוהלת ומפונקת. אולי טוב שכך תגידו לי, ואולי אתם צודקים, אבל כדאי לפעמים להכנס לפרופורציות.

גם במקומות העניים והנשכחים בעולם, בני האדם חיים היום יותר שנים מאשר חיו בני אצולה ומלכים בתקופות עבר. הרפואה המודרנית, חיסונים והיגיינה הם נחלתם של רוב תושבי כדור הארץ.

מלחמות שבאופן היסטורי גבו בין 5 ל-100 חיי אדם ל-100,000 אנשים לאורך ההיסטוריה, מספר שזינק ל-2000 מכל 100,000 בתקופת המלחמות הגדולות, ירד ל-0.5 בעשור האחרון. אנחנו ממשיכים להרוג אחד את השני, אבל אנחנו כבר לא משמידים את עצמנו.

כדאי להכנס לפרופורציות. גם במקומות העניים והנשכחים בעולם, בני האדם חיים יותר שנים מאשר חיו בני אצולה ומלכים בתקופות עבר. הרפואה המודרנית, חיסונים והיגיינה הם נחלתם של רוב תושבי כדור הארץ

הסיבולת הנפשית שלנן (הטולרנס) לאובדן בנפש נשחקה עד עפר. קדושת ערך החיים קיבלה מימדים שלא היו לה אי פעם. באנשים מעל לגיל תשעים מבוצעים ניתוחי מעקפים והם מחוברים למכונות החייאה כדי לסחוט חודשים נוספים של חיים, כי המוות הוא משהו שאנחנו מסרבים לקבל.

חיילים הפכו לילדים, ומוות בקרב כבר לא נתפס כהקרבה לאומית לטובת הגנה על העורף אלא כשבר נורא שאסור לקבלו.

אנחנו לא רוצים למות, ומסרבים לקבל מוות של אף אחד קרוב לנו, בן משפחה יהא גילו אשר יהא, וגם במשפחה המורחבת אל תגעו לנו. בן עירנו, בן ארצנו, עמנו או דתנו הם משפחה לכל דבר ועניין. גם האיטלקים חביבים עלינו, הסינים אולי קצת פחות.

הצעדים שננקטים בארץ ובהרבה מדינות אחרות בעולם, משקפים בדיוק את התפיסה הזו לגבי מחלות ומוות. נספור כל חולה וחולה, נעקוב אחריו לכל מקום, נתעדכן 24 שעות ביממה אם מישהו חס וחלילה נפטר, נשווה את כמות הנפטרים בין מדינה למדינה, נחשב אחוזי תמותה לעומת גילאים ממוצעים, לעומת מספר המיטות לנפש, מזג אוויר ואופי לאומי – הפאניקה מוגשת לכם בחסות פייסבוק ונטפליקס. נא להשאר בבית, להשאר מחוברים, ולשטוף ידיים.

אנשים מתים ממחלות כל הזמן, ובכל זאת החיים ממשיכים.
אנשים לא מתחסנים כנגד שפעת שמפילה חללים בעשרות אלפים, לא חוגרים חגורות בטיחות, מקיימים מין לא בטוח. למה? כי אף אחד לא מכניס אותם לפאניקה.

הנהגה אמיצה יותר יתכן שהיתה מעיזה לנקוט באסטרטגיה שונה.
משהו בסגנון בוריס ג׳ונסון (הרחוק מלהיות המנהיג האידיאלי בעיניי), לפני שגם הוא נכנע לפאניקה הזועמת מהרחוב הוירטואלי.

אנשים מתים ממחלות כל הזמן, ובכל זאת החיים ממשיכים. אנשים לא מתחסנים כנגד שפעת שמפילה חללים בעשרות אלפים, לא חוגרים חגורות בטיחות, מקיימים מין לא בטוח. למה? כי לא מכניסים אותם לפאניקה

אצל בעלי החיים, כאשר חיה מזדקנת ומאבדת את יכולתה לצוד או לדאוג לעצמה למזון, היא הולכת לעולמה. אנחנו לעומת זאת, פיתחנו מוסר וסולידאריות. אנחנו אוהבים את הזקנים שלנו, וכבר לא מוציאים אותם למות בשלג, וזה נפלא -באמת, לא רק בגלל ההורים שלי , שניהם מעל גיל שמונים, גם אני כבר בן חמישים וחמש וכישורי הציד שלי הולכים ונחלשים.

בעבר ״נטל״ הדאגה להורים המזדקנים היה בעיקר על בני המשפחה, במידה רבה כך זה גם היום, אבל באיזשהו שלב המצאנו את מדינת הרווחה, יש פנסיות וקיצבת זיקנה, ועול הטיפול בקשישים מתחלק על כלל האוכלוסיה היצרנית.

יש עוד דברים נפלאים שמספקת לנו מדינת הרווחה, בריאות ציבורית היא מהחשובות בהם, ולמרות הביקורת הרבה והמוצדקת על מערכת הבריאות בארץ, כנראה שבראיה אוביקטיבית היא דווקא מהטובות בעולם. כרגיל, אנחנו לא טובים כמו שהיינו רוצים להיות, אבל לא גרועים כמו שאנחנו אוהבים לחשוב.

דיעה מקובלת בעולם היא שאין מערכת בריאות מושלמת באף מדינה, כל אחת וחסרונותיה. אבל גם במדינות הסולידאריות והמתוקצבות ביותר, אין מספיק משאבים כדי להיות מוכן דרך שגרה להתפרצות מגיפה נוסח וירוס הקורונה. אין שום הצדקה כלכלית, או יכולת כלכלית להחזיק מערכת בריאות בתפוסה כה חלקית שתהיה מוכנה לקלוט גלים של חולים שהודבקו באופן אקספוננציאלי.

אז מה עושים?

מנהיגות אמיצה היתה אומרת לאוכלוסיה שלה – רבותי, חשבתם שזה לא יקרה, אבל זה קורה, מגיפה! וממגיפות מתים. זה עצוב, וזה כואב, אבל אנחנו נתגבר. שימרו על הזקנים והחלשים, בודדו אותם אפילו. המנעו מהתקהלויות ענק שלא לצורך. המדינה תזרים הון עתק למערכת הבריאות, תקים בתי חולים מיוחדים אד-הוק לטיפול בקורונה, אבל בשום אופן לא נשתק את הכלכלה. בשום אופן לא נכניס את המדינה לעוצר, לא נפגע בזכויות אדם.

מנהיגות אמיצה היתה אומרת לאוכלוסייתה: זו מגיפה וממגיפות מתים. נזרים הון למערכת הבריאות, נקים בתיה"ח מיוחדים לטיפול בקורונה, אבל לא נשתק את הכלכלה. לא נכניס את המדינה לעוצר, לא נפגע בזכויות אדם

אבל המנהיגים של היום אינם מנהיגים, הם מונהגים, נגררים אחרי הפאניקה שבוערת כאש בשדה קוצים. העם אינו מוכן לקבל ספירת גופות, וכל מנהיג יודע שעתידו הפוליטי תלוי בהפחתה אמיתית או מדומה של מספר המתים מהמגיפה. את ההרס, החורבן והתמותה שיגרמו בגלל הצעדים שנקט כדי ״להלחם״ בה, יסלחו לו כי הם היו ״צורך השעה״.

התרופה למחלה עלולה להיות גרועה הרבה יותר מהמחלה עצמה. המפולת הכלכלית תגרום תוצאות מבהילות באמת, ולא אל תגידו לי שזה ״רק כסף״. כסף זה משאבים לבריאות, לחינוך, לרווחה, לביטחון. משאבים שיחסרו לנו בעתיד הקרוב, הבינוני והרחוק. כסף שיחסר ויעלה לנו בחיים רבים.

את הטראומה שהבידוד הכפוי הזה יצור אצל דורות שלמים עוד קשה לצפות, אבל משפחות שלמות ירדו אל מתחת לקו העוני, יאבדו את מקור פרנסתן, את ההזדמנות לחינוך ראוי ועתיד יציב.

בארגנטינה, המדינה בה אני גר, אשר שקועה במיתון נוראי ומשבר קטסטרופלי, הצעדים פירושם דחיקת מיליונים לרעב ממש. בישראל אולי לא מדובר ברעב, אבל השלכות חמורות יהיהו גם יהיו, וכל זאת כי אין מנהיג שמסוגל לומר לעם – יש לי להציע לכם רק דם יזע ודמעות. נשארו לנו רק דמעות.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,274 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 16 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לא רק הסתדרות המורים: ארגון המורים ידון באפשרות שלא לפתוח את שנת הלימודים

צה"ל הודיע שאטם מנהרה שחמאס חפר מרצועה לכיוון ישראל ● בן גביר הודיע שעוצמה יהודית תתמודד בבחירות ברשימה עצמאית, אך הוסיף שהוא "לא טורק את הדלת" בפני אפשרויות אחרות; סמוטריץ' קרא לו לשוב למשא ומתן ● נדחתה בקשת סילמן להתפצל מימינה; תידרש להתפטר מהכנסת כדי להתמודד בבחירות ברשימת הליכוד ● איזנקוט הציע לרויטל סויד מקום ברשימת המחנה הממלכתי

עוד 49 עדכונים

מי אתה באמת, איזנקוט?

הפוליטיקה הישראלית רוויה דמויות שטניות ודמויות סתמיות. יש סיכוי לא רע שגדי איזנקוט אינו כזה. טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה.

האם טוב שהצטרף לבני גנץ ולא ליאיר לפיד? זה כבר יותר מסובך.

טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה. האם טוב שהצטרף לגנץ ולא ללפיד? זה כבר יותר מסובך

לגנץ שאיפות להיות ראש ממשלה, ואלה מפריעות מאוד ליצירת מומנטום מאחורי ראש הממשלה לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד של הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית ביום הבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים ליצחק רבין, גנץ מלהק עצמו כאן כחתרן סטייל שמעון פרס דווקא. זה לא עושה חסד עם הזיכרון של אף אחד מהם.

מצד שני, יש לגנץ (ושותפו גדעון סער) כרגע יותר סיכויים למשוך קולות מהימין השפוי. רק אלוהים יודע מדוע שפויים אלה רואים עצמם כימין (לא רוצים מדינה דו-לאומית; לא רוצים תאוקרטיה; לא רוצים אוטוקרטיה; אבל ימין, רק ימין – כוחו של מיתוג, אולי). אופטימלית שלישיית ה"מחנה הממלכתי" תוכל להביא מספר משמעותי של קולות ימין מבלי לגרוע מלפיד, ובזאת להגדיל את הגוש.

ההתפתחות גם עשוייה להזיק לאיילת שקד – סליחה, ל"רוח הציונית" – ולהורידה שאולה אל מתחת לאחוז החסימה. זה כמעט חשוב כמו שמרצ כן תעבור, כי הרי ברור שאם שקד בפנים היא חוברת לבנימין נתניהו ולפי הסקרים דהיום מביאה אותו לרוב. הכחשותיה זוכות בצדק לאפס התייחסות.

לקינוח – וזה ממש סופלה שוקולד – אם שקד תיעלם היא תיקח אתה גם את כייס הבחירות המיוסר, שותפה יועז הנדל, האיש שמנע מגנץ להקים ממשלה ב-2020. יהיה בזה צדק פואטי.

לגנץ שאיפות להיות רה"מ, שמפריעות ליצירת מומנטום מאחורי רה"מ לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית בבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים לרבין, גנץ מלהק עצמו כחתרן סטייל פרס

עם זאת, יש כאן עניין גדול אפילו יותר מחסימת נתניהו והחזרת הפוליטיקה למידת זוהמה נסבלת.

בראיון ל"מעריב" מינואר הבהיר איזנקוט כי הוא מבין את ההתאבדות הדמוגרפית הגלומה בהמשך התמזגות ישראל עם הפלסטינים בגדה המערבית. הוא חזר על זה השבוע כאשר הודיע על הצטרפותו לגנץ. עוד כרמטכ"ל בזמן אינתיפאדת הסכינים הוא התריע נגד אצבע קלה על ההדק והפגין את הגועל הראוי מפסטיבל אלאור אזריה (החייל שהוציא להורג תוקף פלסטיני פצוע, והוריו זכו לטלפונים פופוליסטיים מנתניהו).

נראה ש"שמאלנות" זו היא המניע העיקרי של איזנקוט לכניסה לפוליטיקה.

חשוב שזה מגיע מגנרל, ועוד אחד שנראה יותר מיושב מיאיר גולן. תמיד הרגשתי שהציבור לא מבין באמת את המידה המדהימה שבה האנשים המופקדים על ביטחונו אינם אוהבים את הכיבוש. עמדתם זו נובעת בעיקר מהנימוקים האסטרטגיים-דמוגרפיים לעיל – וגם, לפעמים, כסוגיה משנית, במודל של אהוד ברק, גם על רקע מוסרי.

הייתם חושבים שהנקודה הזו הובהרה היטב כבר ב-2012 על ידי הסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל. ריבונו של עולם – ראשי השב"כ, הממונה על שמירת אותו כיבוש!

הדבר חל במידה רבה, כמובן, על רוב ה"ביטחוניסטים" הבכירים, גם כמוסד ואפילו במשטרה.

הייתם חושבים שהנקודה הובהרה כבר ב-2012 בסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל

זה שהמרכז-שמאל לא עשה מזה שימוש יעיל, מול ציבור די מיליטריסטי, זה פשוט מטורף. מדובר במקרה קלאסי של בזבוז משאב יקר. זה צריך להופיע בכל ספר לימוד על פוליטיקה שלומיאלית.

זה נבע מפחד לומר דברים ברורים, מחלה של המרכז-שמאל ברוב העולם. כיוון שעמדותיו לרוב דורשות תחכום והעמקה, הבנת היסטוריה, וראיה קדימה, הוא מפחד מהציבור (ודי לקורא ברמיזא). גם ה"בטחוניסטים" עצמם כאלה (מלבד אולי אהוד ברק ואותו יאיר גולן). גם גיבורים גדולים בורחים מהמונח "שמאלני".

זה מביא אותנו לניסוי 2019 עם מפלגת "כחול לבן", ששיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות. גנץ ניסה אף להדוף את הסכנה באמצאות תשדירים המתהדרים בכלל בהרג מחבלים, משל היה רפול איתן או אפי איתם. כך כחול לבן גם לא הציגה חזון, וגם ספגה בוז על היותה "מפלגת גנרלים" מהגוורדיה של המופת האזרחי בימין.

זה עבד בערך כמו שהקמפיין של בוז'י הרצוג הלא-גנרל עבד ב-2015. רק באמצאות עריקת אביגדור ליברמן לשמאל (כי נזכר שאינו רוצה תאוקרטיה) השיג גנץ תיקו, וההמשך ידוע. איכשהו החבורה הזאת חושבת שהגיעה להישגים אדירים בכך שירשה את האלקטורט השבוי של מפלגת העבודה, ולא הרבה יותר. אנשים הרי אוהבים להתהדר.

בניסוי 2019 מפלגת "כחול לבן" שיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות

אפשר לקוות שאיזנקוט רציני מעט יותר. אם כך, אולי סוף סוף היתרון הבטחוניסטי – שפשוט חייב להיות קיים פוטנציאלית – יתממש.

אני מבין שכרגע הוא מרוכז כמו קרן לייזר בסילוק נתניהו, ולכן גם הוא יהסס להתבטא בכל נושא אחר. זה לא חכם לדעתי, אבל גם לא מופרך לחלוטין.

השאלה היא מה יהיה אחר כך. נאמר שביבי נכשל בפעם החמישית ברציפות, אולי עושה עסקת טיעון, אולי זוכה בחבילת חינון, ואז נחזה בליכוד נטול נתניהו, מראה אחרית הימים. האם הליכוד הזה יהיה פרטנר לממשלה הרחבה שאיזנקוט מנסה לקדם, אולי כדי לעשות שלום?

פעם הייתה תקווה שליכוד שפוי יותר יכול להיות חלק ממהלך להציל את ישראל – בגדה המערבית, ביחס לחרדים, כל הסיפור. התקווה הזו תמיד הייתה קלושה – אבל היא הייתה קיימת. הרי היו שם פעם דן תיכון ומשה ניסים ודומיהם – אלה לא משוגעים. היו לליכוד כמה בעיות (הקבעון בלבנון, אינפלציה של 400 אחוזים, מניעת הסכם לונדון שהיה מעביר את הבעיה הפלסטינית לירדן, ועוד) – אבל זו לא היתה מפלגה אוטוריטרית לפחות. היא ידעה שיש שופטים בירושלים.

רשימת הכנסת שנבחרה לאחרונה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של דונלד טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני הזה, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא היה מטורף.

הכנופיה החדשה – אפשר לקרוא לה אולי "הליכודניקים החדשים" – תלך עם הראש בקיר ותשמח לשרוף את המועדון. היא גם לא תנטוש את נתניהו כל כך מהר. היא אינה שותפה סבירה לקואליציה "ממלכתית" עתידית. היא גם לא שותפה לגדי איזנקוט כפי שהוא מציג את עצמו.

היא לא ממלכתית.

רשימת הכנסת שנבחרה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא מטורף

האם איזנקוט מתעתע, כמו חלק מקודמיו? העת עת צרה. אין זמן לבזבז. איזנקוט יצטרך להחליט בהקדם מי הוא באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,014 מילים

מאבקי ההישרדות של הקהילה הקונסרבטיבית בניו יורק

קהילת בית הכנסת יריחו שבניו יורק קיוותה להתאחד עם הקהילה השכנה ולהציל את חבריה, אך מאבקים בנושא תפילות משותפות הסתיימו בהצבעה של הוועד המנהל נגד התוכנית ובעד מכירת בית הכנסת ● ראש הקהילה לשעבר הרב מאט אבלסון: "אני מדוכדך ועצוב בשבילי ובשביל הקהילה שלי"

עוד 1,326 מילים

בלעדי הזמן עובר, הזמן עבר, הזמן נגמר כמעט

לפני עשרה ימים התיישב בועז כהן, שדרן רדיו ועורך מוזיקה, עם צביקה פיק במטבח ביתו של המאסטרו, לשיחה על שיריו ("לי לא אכפת מה אומרים, אני יודע אם שיר הוא טוב או לא"), תהליך ההלחנה ("אני לא מסוגל לכתוב מוזיקה בלי מילים"), שירי משוררים ("מבחינתי אין הבדל בין יונתן רטוש לטקסט אחר") והחיים כאמן פורץ דרך ("אני די מרוצה ממה שקרה איתי") ● אתמול ליבו נדם

עוד 3,170 מילים ו-5 תגובות

למקרה שפיספסת

מני מזוז הוא האיש הנכון - ובזמן הנכון

אין שום היגיון בניסיונות לפסול את מני מזוז מלכהן כיו"ר ועדת המינויים ● למעשה, קשה לחשוב על אדם המתאים יותר לתפקיד ● גם הביקורת על העיתוי, כאילו מינוי שכזה במהלך ממשלת מעבר הוא פסול, נטולת היגיון: לא בכדי הוחלט כי יו"ר הוועדה ימונה לשמונה שנים - כדי שלא יהיה כל קשר בין תפקודו בוועדה לבין זהותן של הממשלות שיכהנו במהלך הכהונה הארוכה ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

קריקטורה מחכים ל"חגיגה לדמוקרטיה" גם בגוש "הדמוקרטי"

עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איזנקוט, אחד הרמטכ"לים הטובים שכיהנו כאן, הוא תוספת חשובה לפוליטיקה ● אבל כניסתו לא תשנה את תמונת המצב - ולא תהפוך את המחנה הממלכתי, המפלגה החדשה של גנץ וסער, לזו שתשנה את סדר הגושים ● דווקא לפיד עשה טעות שלא לקח את איזנקוט עם כל התנאים שזה הציב לו ● ואילו מתן כהנא פוגע בעיקר באיילת שקד - ובסיכוי שהחרדים יתמכו בגנץ ● פרשנות

עוד 596 מילים

תיעוד מהשטח חציית הדונץ

צבא אוקראינה נאלץ להרוס את הגשרים המובילים לכפר זדונצקה לאורך נהר הדונץ כדי להאט את הכוחות הרוסיים, מה שיצר בעיית אספקה חריפה ● סטארט־אפ של יזם ישראלי מצא דרך נוספת לחציית הנהר ● לייזר ברמן הצטרף למתנדבים מחארקיב כל הדרך עד לגדה השנייה ושמע על המצב במדינה: "האנשים האלה באמת צריכים עזרה"

עוד 1,213 מילים

כספים קואליציוניים חריגים הוקצו לחרדים שתומכים בקליש-רותם

תחקיר זמן ישראל חברי הקואליציה המצומקת של קליש-רותם מקבלים כספי תרבות תורנית עבור ציבור תומכיהם במקביל לנאמנותם הפוליטית – ללא קריטריונים ובגובה מיליוני שקלים ● ההקצבות כוללות ימי כיף מחוץ לעיר, הסעות והטבות ● אפילו נציגי המגזר הדתי־לאומי לא מודעים לאירועים המסובסדים ולא מוזמנים אליהם ● נציג דגל התורה במועצה: "העיסוק בכספים מהווה ניסיון לגזילת כבשת הרש"

עוד 1,546 מילים

איזנקוט: "איש ציבור לא יכול להתמודד לתפקיד ציבורי עם כתבי אישום"

מוקדם יותר היום הודיע הרמטכ"ל לשעבר על הצטרפותו לרשימתם של גנץ וסער, שתיקרא המחנה הממלכתי ● גם מתן כהנא הצטרף לרשימה המתגבשת ● סקרים חוזים למחנה הממלכתי 14-12 מנדטים ● הממשלה מינתה את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ● לפיד ספד לצביקה פיק: "אמן מהפכני בדורו, מעמודי התווך של הפופ הישראלי"

עוד 45 עדכונים

מדובאי לירושלים: איש העסקים שחצה את המזה"ת ברכב

38 שעות נהיגה, על פני 3,580 ק"מ: זה המרחק שגמע איש העסקים האמריקאי ברוס גורפיין מביתו בדובאי ועד שהגיע בסוף השבוע לירושלים ● המסע של גורפיין משיק את החממה האזורית שהקים, המיועדת לחבר בין עסקים בתחומי הפודטק, חקלאות ומידבור - ובפרט להביא חברות ישראליות לפעילות עסקית בערב הסעודית ● ובריאיון לזמן ישראל הוא מגלה: כבר יש חברות ישראליות שפועלות שם

עוד 1,026 מילים

לפיד: "תקיפת רושדי היא מתקפה על הערכים שלנו, וזו תוצאה של הסתה איראנית"

איימן עודה נבחר למקום הראשון בחד"ש, עאידה תומא-סלימאן - לשני ועופר כסיף - לשלישי ● הממשלה צפויה למנות מחר את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה; שקד והנדל יתנגדו, לא ברור האם בנט יתמוך במינוי ● איזנקוט צפוי להודיע בתחילת השבוע האם יתמודד בבחירות לכנסת; ייתכן שמתן כהנא יצטרף יחד עימו אל המפלגה שאליה יחבור

עוד 16 עדכונים

"פורד, מה יש לך נגד יהודים?"

מאה שנים אחרי שתעשיין הרכב הנרי פורד פרסם את סדרת הספרים האנטישמית שלו "היהודי הבינלאומי", הקולנוען אנדי קירשנר החליט להעלות אותו באוב כדי לשאול אותו 10 שאלות קשות על קשריו עם הנאצים ● בריאיון לזמן ישראל מספר הבמאי: "לא הייתי מודע להשפעה שהייתה לו על הנאצים המוקדמים"

עוד 1,274 מילים

בריטניה מלכודת הממתקים של רחוב אוקספורד

בזמן סגרי הקורונה, שלל חנויות ממתקים נפתחו ברחוב הקניות המיתולוגי במקביל לסגירת חנויות ותיקות ● מדבריות הסוכר הענקיות, הניצבות שוממות במהלך רוב שעות היום, עומדות עתה במרכזן של חקירות פליליות ● במקביל, הניסיונות להחיות את האזור כשלו אבל עוד מוקדם להספיד את הרחוב שקם לתחייה פעמים רבות בעבר

עוד 1,066 מילים

מדינות האזור האמינו שהנורמליזציה תזרז את ההסדרה עם הפלסטינים אך התמונות של הילדים שנפגעו בעזה כבר הספיקו לאיים על המשך התהליך. ישראל חייבת לנצל את הרגיעה למטרות מדיניות ● דוח חמור בלבנון חושף כי הממשלה התנהלה בהפקרות עם כספי ציבור ● גם בעיראק אין עדיין ממשלה מתפקדת ● וגם: השבוע לפני כמאה שנה נחתמו הסכמי סוור ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,211 מילים

המריונטה של היטלר

תערוכה חדשה חושפת את סיפורה של משפחת הבובנאים אוזנוביץ' ושל הצאצא המפורסם שלה – פרנק אוז, מי שהמציא, בין היתר, דמויות אייקוניות כמו מיס פיגי ופוזי הדוב ● המשפחה שברחה מהנאצים בשנות ה־30 קברה מריונטה סאטירית של היטלר, שעתה מוצגת בתערוכה מיוחדת במוזיאון ליהדות בת־זמננו בסן פרנסיסקו

עוד 1,315 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה