מאז שגבולות המדינה נסגרו לזרים בצל משבר הקורונה, ישראלים השוהים בחו"ל חוזרים לכאן מכל קצוות תבל. מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי קרוב ל-100 אלף ישראלים נכנסו לארץ מתחילת מרץ, מתוכם 2,261 בשבת האחרונה.
עם השבים נמנים מאות צעירים שחולצו מפרו במסגרת מבצע בשיתוף אל על, בהם כמה שסירבו לחתום על טופס התחייבות כניסה לבידוד, וכן 65 חסידי חב"ד, ששהו בניו יורק לצורך לימודים ואובחנו כחולי קורונה עם שובם ארצה. אתמול (שלישי) נחתו בישראל גם שתי טיסות ישראייר, שחילצו ישראלים מאיטליה.
חלק מהישראלים חוזרים מטיול שלא התממש או מלימודים שהופסקו, אחרים עוזבים חיים שלמים במדינה אחרת ונכנסים לבידוד מרצון, כי מפחיד אותם פחות לעבור את משבר הקורונה כאן. אך בעודם מממשים את זכותם האזרחית ומגיעים לישראל, הם עלולים לסכן את הנמצאים כאן – לרוב, את בני המשפחה הקרובה.
עזרא לוי, בן 29 מירושלים, בעל אזרחות כפולה, ישראלית ומקסיקנית, עבר להתגורר במקסיקו סיטי לפני 8 חודשים. "עקבתי אחר ההתפתחויות בתקשורת, וראיתי שהרשויות במקסיקו לא מתייחסות ברצינות למגיפה", הוא אומר לי.
"אחרי ששמעתי את נשיא מקסיקו קורא לעם שלו בטלוויזיה להירגע ולהמשיך להתחבק ולהתנשק כרגיל, קניתי כרטיס וטסתי בחזרה לארץ. אני לא סומך על המערכת שם שתצליח להתמודד עם המגיפה כמו שמתמודדים איתה בארץ".
לוי חזר לבית הוריו המבוגרים ונכנס לבידוד בחדרו, לאחר ששהה במחיצת חולה קורונה בשבועות האחרונים, וייתכן כי נדבק בנגיף.
ההורים שלך לא מפחדים להידבק?
"הייתי במסיבת פורים עם מישהו שאני יודע שנדבק, אבל ההורים שלי לא חוששים, כי אנחנו שומרים על כללי הבידוד. אני לא יוצא מהחדר כי יש לי הכל, כולל שירותים ומקלחת. את האוכל הם מניחים לי בכלים חד פעמיים ליד הדלת ואני מפנה את הכלים אח"כ למרפסת בתוך שקיות ניילון".
מיכל מילרד, 42, שבה בטיסה האחרונה מרומא עם תינוקת בת שנה. "עבדתי שם כשף קונדיטור וערכתי סיורים קולינריים, אבל מאז שהכל נעצר שם נכנסנו לסגר, הבנתי שיהיה לי הרבה יותר נוח לעבור את התקופה הזו קרוב למשפחה שלי".
מיכל מספרת כי למרות שאמה נמצאת בקבוצת סיכון גבוה בגלל הגיל ועבר רפואי של סרטן ריאות, היא הכניסה את בתה ואת נכדתה לבידוד בתוך ביתה בגני תקווה. הבידוד אינו הרמטי – מיכל והתינוקת שוהות בחדר בתוך הדירה, אך כשמיכל יוצאת לבשל, אמה יוצאת החוצה לנשום אוויר.
"אני מבשלת ומיד אחרי זה מכניסה את כל הכלים למדיח, משתמשת בכלים ובסכו"ם נפרד לי ולתינוקת. אמא שלי אומרת שרק אחרי שעלינו לטיסה לארץ היא הצליחה לישון בשקט, ושהיא רגועה יותר כשאנחנו פה", מספרת מיכל לזמן ישראל
אבל לא כל ההורים שמחים על ההחלטה של ילדיהם לשוב לישראל. א' מרכז הארץ (השם שמור במערכת) התנגד לחזרתו של בנו מלימודים בארצות הברית:
"אמרתי לו שהסגר כאן לא נראה לי זמני, ושעם הבלגן הפוליטי בכלל לא ברור שהוא יסתיים אי פעם. נמלי תעופה ומטוסים כבר הוכחו כסביבות הדבקה, וממש לא רציתי שהוא ייכנס לבידוד בבית, כי אני בקבוצת סיכון, עם רקע נשימתי. אבל הוא התעקש והגיע ישר מנתב"ג לדירה מבודדת, אז בכלל לא ראיתי אותו".
תחושה של שליטה
"בתקופות של כאוס וחוסר ודאות, הצורך שלנו בשליטה מתגבר. לקנות כרטיס טיסה ולחזור לארץ נותן הרגשה שעשינו משהו בנוגע למצב, שהייתה לנו שליטה עליו", מסבירה פרופ' מיכל פרנקל, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. "למרות זאת, שום פעולה שלנו לא יכולה להיות רציונלית, כי אנחנו לא לגמרי מבינים מה קורה, ומה המשמעות של המצב הזה לטווח רחוק".
"בתקופה של כאוס וחוסר וודאות כמו היום, הצורך שלנו בשליטה מתגבר. לקנות כרטיס טיסה ולחזור לישראל נותן הרגשה שעשינו משהו בנוגע למצב, שהייתה לנו שליטה עליו:
לדבריה, בעוד שהרצון לחזור הביתה בעתות משבר הוא אוניברסלי, הפן הישראלי התרבותי של התקופה בא לידי ביטוי דווקא במסירות של ההורים הישראלים.
"הילדים רוצים להיות קרובים למשפחה כדי להיות מטופלים או לטפל בעת צורך, ואילו הורים מבוגרים מפחדים מהבדידות יותר מאשר מהנגיף. בדרך כלל דווקא בתקופה זו מעדיפים ההורים את קרבת ילדיהם, גם אם זה עלול לסכן אותם".
ההחלטה של שלי בר ניב, בת 30 לחזור מניו יורק, אחרי שנה וחצי שבהן התגוררה שם ועבדה כקונדיטורית במסעדת יוקרה של 3 כוכבי מישלן, נבעה משיקול כלכלי.
"עברתי לניו יורק כי רציתי להרחיב את הידע בתחום הקונדיטוריה לרמה העולמית, ומיד הגשמתי חלום: התקבלתי לעבודה במסעדת Eleven Madison Park", היא מספרת. "עד הרגע שהמסעדה נסגרה ופוטרתי, לא עלה בדעתי לחזור לארץ. אבל ברגע שזה קרה, הבנתי שלא מתאים לי להישאר לגמרי לבד בניו יורק, בדירה של מטר על מטר, ובלי ביטוח רפואי שנלקח ממני ברגע שפוטרתי".
עם שובה לארץ, בר ניב נכנסה לבידוד בדירה שסיבלטה בתל אביב דרך אתר AIRBNB, במחיר מציאה של 1,900 שקל לשבועיים, במקום 4,500 שקל שנגבים בשגרה. לדבריה, היא השתכנה בנפרד מההורים שמתגוררים ברעננה כדי לא לסכן אתם, ומאז הגעתה לכאן היא מרגישה בטוחה הרבה יותר מאשר בניו יורק.
"עד הרגע שהמסעדה נסגרה ופוטרתי, לא עלה בדעתי לחזור לארץ. אבל ברגע שזה קרה הבנתי, שלא מתאים לי להישאר לגמרי לבד בניו יורק, בדירה של מטר על מטר, ובלי ביטוח רפואי שנלקח ממני ברגע שפוטרתי"
"זה היה מלחיץ בניו יורק, כי הכל התנהל כרגיל, גם כשהיו כבר אלפי נדבקים בעיר. המסעדות היו פתוחות ואנשים נסעו במטרו. עבדנו 70 טבחים במטבח, פגשנו הרבה אנשים ולא היה מעקב אחר החולים כמו שיש בארץ".
עולים חדשים
במקביל לנהירת הישראלים הביתה, מגיעים לארץ מאות עולים חדשים. מנתוני הסוכנות היהודית עולה כי 800 מתוך הנכנסים לישראל מתחילת מרץ הם עולים חדשים. בסה"כ היו צפויים להגיע לישראל כ-1,100 עולים החודש, אך עד כה כ-100 מתוכם השהו את העלייה בגלל המשבר. מדובר במספר לא גבוה ביחס ל-2019, שבה ממוצע העולים החודשי התקרב ל-3,000.
מדוע בוחרים היהודים להגיע לארץ דווקא עכשיו, והאם הבאת אזרחים חדשים לישראל בימים שבהם המשאבים הקיימים עלולים לא להספיק למי שכבר יושב בציון, לא מוטלת בספק או מסכנת את הציבור?
פולין וגרהאם נוימן, זוג יהודים בריטיים בשנות ה-70 לחייהם, הגיעו לארץ בחודש פברואר האחרון כדי לבקר את בנם טרי נוימן. טרי משמש כיו"ר של חברת ישראמרין, המתמחה בבנייה מודולרית ובונה בתי חולים בישראל ובעולם.
"בכל שנה אנחנו שואלים את עצמנו האם נעלה לישראל עכשיו או בעוד שנה, ובכל פעם אנחנו דוחים את העלייה", מספר גראהם. "עכשיו, כשראינו את חוסר הרצינות של הממשל האנגלי בכל הקשור למגיפה, הבנו שאם נחזור לאנגליה כנראה נמות שם מהנגיף. כאן אנחנו מרגישים בטוחים אז החלטנו להישאר בארץ ולסדר את מסמכי העלייה". "אנחנו אוהבים את ישראל", מוסיפה פולין, "ושמענו דברים טובים על מערכת הבריאות כאן, בטח בהשוואה לאנגליה".
איך אתם מתייחסים לזה שישראל היא לא מדינה יציבה מבחינה פוליטית, עם שלוש מערכות בחירות בשנה?
פולין: "זה לא נורא בהשוואה לטלטלת הברקזיט שאנגליה עוברת. כמעט היה לנו ראש ממשלה ששונא ציונים – ג'רמי קורבן. מבחינתנו זה הרבה יותר חמור".
"כשראינו את חוסר הרצינות של הממשל האנגלי בכל הקשור למגיפה, הבנו שאם נחזור לאנגליה כנראה נמות שם מהנגיף. כאן אנחנו מרגישים בטוחים אז החלטנו להישאר בארץ ולסדר את מסמכי העלייה"
גרהאם מוסיף כי הפחד מאנטישמיות באירופה גובר במיוחד בתקופה זו . "אחרי שהמשבר הזה ייגמר יהיו הרבה אנשים רעבים וכועסים בבריטניה, והם מוציאים את הכעס על היהודים. לכן זה בדיוק הזמן להגיע לארץ".
האם זה מפריע לכם שנעשים כאן צעדים אנטי-דמוקרטיים כמו מעקב אחרי טלפונים של אנשים?
"לא, כי אם הבחירה היא לאבד חיים או לאבד מהחופש, אני בוחרת שנאבד מהחופש. אנחנו לא יודעים לאיזה עולם נחזור כשכל זה ייגמר. כרגע צריכים לעשות פעולות שיצילו את הרוב".
72 עולים מאתיופיה הוכנסו לבידוד
בתחילת השבוע נחתו בישראל 72 עולים (14 משפחות) מאתיופיה. עם נחיתתם, הם הוכנסו לבידוד באכסניה ששכרה עבורם הסוכנות היהודית בצפון הארץ.
לדברי שי פלבר, סמנכ"ל הסוכנות לעלייה וקליטה האחראי על גיבוש נוהלי העלייה בתקופת המשבר, בשבועות האחרונים עלייתם של יהודי אתיופיה ושל כלל העולים הייתה מוטלת בספק. הסיבה לכך היא החלטת הממשלה לשקול הטלת סגר אווירי, שימנע כניסה לארץ באופן מוחלט, הן של אזרחים ושל עולים חדשים.
"כשראינו את חוסר הרצינות של הממשל האנגלי בכל הקשור למגיפה, הבנו שאם נחזור לאנגליה כנראה נמות שם מהנגיף. כאן אנחנו מרגישים בטוחים אז החלטנו להישאר בארץ ולסדר את מסמכי העלייה"
"ברגע שהכניסה לארץ מותרת, ברור שנמשיך את העלייה לישראל. העלייה מאתיופיה בימי השגרה מחייבת הליך רפואי, כמו חיסונים וצילום ריאות בגלל המחלות שקיימות ביבשת אפריקה (כמו שחפת). בימי הקורונה גיבשנו נוהל מיוחד עבור העולים מכל המדינות", הוסיף פלבר.
"הנוהל מחייב את העולים למלא הצהרה בעלת תוקף משפטי, לגבי מצבם הבריאותי, ולפיה אינם חשים בתסמינים ולא היו במגע עם חולי קורונה. כמו כן הם צריכים להודיע לפני עלייתם לארץ, על המקום שבו ישהו בבידוד ביתי מיד עם הגעתם, ולהתחייב לפעול על פי נוהלי משרד הבריאות. הסוכנות מפעילה מוקד לעולים בבידוד, ועוזרת להם בהספקת מזון ומוצרי היגיינה".
האם עולה חולה, או עולה שלא יכול להצהיר כי לא היה במגע עם חולה קורונה, יוכל לעלות לארץ?
"לא, הוא לא יכול לעלות לארץ. גם חברות התעופה דורשות לראות את המסמכים האלו, כי אינן רוצות לסכן את הנוסעים האחרים ואת אנשי הצוות. אנחנו גם לא רוצים להעמיס על המערכת הבריאות, ולהוות סכנה לשלום הציבור".
אולי המשאבים שהסוכנות משקיעה בקליטת עלייה היו יכולים להועיל למערכות הקיימות בארץ להתמודד עם המשבר?
"העזרה לעולים היא לא על חשבון האזרחים הקיימים. סלי הקליטה שלהם מתוקצבים מראש. אנו יודעים שהעולים רק מגדילים את התוצר במשק, וחוץ מזה, מבחינה ערכית וציונית ישראל היא המקום לעם היהודי, בטח בתקופות משבר".
האם אתם רואים שיותר עולים מגיעים ממדינות נגועות, כמו איטליה וספרד?
"לא, כי עלייה היא תהליך שלוקח כמה חודשים, ולא קורה מהיום למחר. המשבר דווקא גרם לחלק מהאנשים להשהות את העלייה שלהם לארץ. אנחנו כן צופים עלייה מהמקומות האלה, אחרי שהמשבר יסתיים".
"העזרה לעולים היא לא על חשבון האזרחים הקיימים. סלי הקליטה שהם מקבלים מתוקצבים מראש. חוץ מזה מבחינה ערכית ישראל היא המקום לעם היהודי, בטח בתקופות של משבר"
האם אתם מקבלים עדויות על אנטישמיות בתקופה זו בקהילות יהודיות בעולם או חוששים מגל שיגיע אחרי המשבר?
"כמו בכל משבר, גם במשבר הנוכחי קל להפנות את האש כלפי היהודים, ואנו אכן צופים גל של עלייה לארץ שיגיע אחרי המשבר. אחת הסיבות לכך תהיה כמובן האנטישמיות הגוברת בעולם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו