בני גנץ (צילום: גילי יערי/פלאש90)
גילי יערי/פלאש90

עם מחלוקות עקרוניות וללא אמון בין הצדדים, גנץ זקוק לזמן כדי לחשק את נתניהו

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

עוד 777 מילים
כל הזמן // יום שני, 1 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

הפחד לצאת נגד הקונספציה והברנז'ה

צפיתי לפני מספר שבועות בשלושת פרקיה של הסדרה המרתקת "מלחמה בלי שם", של ישראל רוזנר ומתי פרידמן על מלחמת לבנון.

מדובר במסמך תיעודי מטלטל מהשניה הראשונה ועד האחרונה של שלושת פרקיו. הוא מטלטל לא בגלל שהוא מביא את "כל הסיפור" (אף מסמך לא מביא את "כל הסיפור"), אלא מכיון שאת חלקי הסיפור שהוא כן מביא, הוא מביא באופן הגון, חודר ונטול הנחות.

מדובר במסמך תיעודי מטלטל. לא בגלל שהוא מביא את "כל הסיפור" (אף מסמך לא מביא את "כל הסיפור"), אלא מכיון שאת חלקי הסיפור שהוא כן מביא, הוא מביא באופן הגון, חודר ונטול הנחות

מה הוא כן מביא? את הסיפור הישראלי. כיצד "מלחמת אין ברירה" נוספת הפכה למלכודת של כוח, אטימות, קונספציה ופחדנות. כן, פחד היא כנראה המילה החשובה ביותר בסיפור הזה: הפחד לצאת נגד הקונספציה ונגד הברנז'ה, שאיים על רוב בכירי הצבא ועל הפוליטיקאים, הוא מה שהנציח את 18 שנות "שומרים על ישובי הצפון" מלבנון.

ופחד הוא גם מה שגמר את זה בסופו של דבר. פחד מוות במובן הפשוט והמיידי, שהומחש בסיפור הטרגי של החייל עופר שרון (מפברואר 1999), אשר חשש להסתער על לוחמי חזבאללה שארבו להם, שעה שחבריו נהרגו ונפצעו, כפי שמתואר בפרק השלישי. אבל הפחד והספקות שניכרו בשרון לגבי צדקת פעילות הצבא בדרום לבנון, ששיתקו אותו, הם אלו שבסופו של דבר הצילו כנראה לא רק אותו, אלא גם הרבה חיילים אחרים. זה היה אחד הארועים שהובילו את ראשי הצבא להבנה שהסיפור נגמר. הצבא אכול מבפנים. ולצבא שאכול מבפנים אין תקומה.

החסרון הגדול של הסדרה, כצפוי ביצירה דוקומנטרית ישראלית, הוא היעדרו הכמעט מוחלט של הקול הלבנוני האזרחי בסיפור הזה. למעט ראיון קצר עם לבנונית שיעית שמתארת בפרק הראשון כיצד בן דודה נהרג על ידי חיילים ישראליים, ככל הנראה בטעות או מתוך רשלנות פושעת – הצופה לא יכול להתחיל להבין את מימדי הסבל והמחירים האיומים שהאוכלוסייה בלבנון בכלל ובדרום בפרט, שילמה וחוותה במהלך 18 השנים הללו.

אין שום נתון כולל או אפילו התייחסות כלשהי למאות אלפי הפליטים, עשרות אלפי הפצועים וההרוגים (כמה בדיוק? כנראה שאף אחד לא יודע) וההרס הכלכלי והחברתי שהנוכחות הצבאית הישראלית, כלומר הכיבוש הישראלי, השיתו על לבנון ואוכלוסייתה האזרחית, שלרובה לא היה דבר וחצי דבר עם ישראל עד לשנת 1982.

פחד היא כנראה המילה החשובה כאן: הפחד לצאת נגד הקונספציה והברנז'ה, שאיים על רוב בכירי הצבא והפוליטיקאים, הנציח את 18 שנות "שומרים על ישובי הצפון" מלבנון

אין כל התייחסות לזוועות שהתחוללו כמה קלומטרים מצפון למטולה בין כותלי כלא אל חיאם (בו נכלאו במהלך השנים על פי הערכות כ-5,000 אנשים), שנוהל על ידי צד"ל בחסות צה"ל והשב"כ, בלא שכל ארגון בינ"ל יכול היה לבקר במקום.

אין כל התייחסות לחייהם של כ150,000 אזרחים לבנונים שחיו תחת כיבוש ישראלי בפועל במשך השנים שבמהלכן ישראל שלטה ב"רצועת הלבנון", שכללה כ-10% משטח לבנון! מסתבר שהשמיים הם הגבול כאשר עובדים "בלי בג"ץ ובלי בצלם".

וחבל שכך, ולא רק מכיון שראוי שישראלים ידעו ויבינו כיצד מעשינו השפיעו ומשפיעים על חייהם של שכנינו. אלא גם מכיון שהתייחסות לכל ההיבטים הללו היתה מעניקה עומק אחר לגמרי לתופעה שנקראת חזבאללה, ולא מותירה אותה רק כ"זרוע הפונדמנטליסטית והרצחנית של איראן", כפי שישראלים הורגלו לחשוב עליה.

העדרה הכמעט מוחלט של הפרספקטיבה הלבנונית אינו מקרי. הוא מבטא היטב את גבולות השיח המקובל כאן, שהיוצרים (שאת שניהם אגב, אני מכיר אישית מעריך ומחבב) הכפיפו את עצמם אליה בין אם במודע ובין אם לא. ברור אפוא שיוצרים אחרים אשר בשורה התחתונה אינם מחוייבים לסיפור הישראלי-ציוני, היו מוציאים תחת ידם סדרה אחרת לגמרי, שהיתה מאירה כמה פינות מוחשכות ומושתקות בשיח הישראלי, על התקופה הזו.

אין כל התייחסות לחיי כ-150,000 אזרחים לבנונים שחיו תחת כיבוש ישראלי ב"רצועת הלבנון". מסתבר שהשמיים הם הגבול כשעובדים "בלי בג"ץ ובלי בצלם"

למותר כמעט לציין שכאשר צופים בסדרה הזו, אי אפשר שלא לחשוב על קונספציות נוספות בהן אנו חיים ועל אוכלוסייה אזרחית נוספת שבה ישראל רודה ואותה היא מנשלת מזה עשרות שנים. רק שזה סיפור שאנו עדיין מאוד רחוקים מלהיות מסוגלים לדבר עליו בלשון עבר. תיאור כן והגון שלו יחייב אותנו יום אחד לבחינה הרבה יותר ביקורתית, חודרת וכואבת על כולנו כאן.

חלק ניכר מזמנו של דרור אטקס במהלך שני העשורים האחרונים הוא בילה בגדה המערבית, בנסיון להבין ולתעד את מדיניות ההתנחלות וגזל האדמות שישראל מנהלת שם. בעבר עבד עבור מספר ארגוני שמאל ישראלים וכיום פועל מתוך פלטפורמה קטנה בשם 'כרם נבות' שעוסקת בעניינים אלו. הוא מתכוון לתעד כאן מדי פעם אנשים או תופעות בהם הוא נפגש במהלך עבודתו. https://www.keremnavot.org/hebrew

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 622 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,103 מילים

גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● בנט: נביע את עמדתנו לגבי יוזמת הסיפוח, אחרי שתוצג מפה ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 33 עדכונים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

למקרה שפיספסת

מצב חירום ללא גבולות

הממשלה מקדמת חוק שמטרתו המוצהרת היא:

"להקנות לממשלה סמכויות מפורשות ומתוחמות, מכוח חקיקה ראשית, בנושאים האמורים, לצורך המשך ההתמודדות כאמור עם הנגיף".

הצורך בחקיקת החוק נובע מהמגבלה החוקתית בחוק יסוד הממשלה, המגביל את תוקפן של תקנות שעת חירום לשלושה חודשים בלבד אלא אם הוארך תוקפן בחוק. ובלשון תזכיר החוק:

"קם הצורך להעמיד תחליף חקיקתי להסדרים החיוניים שבתקנות שעת החירום, אשר יאפשר את המשך המאבק בנגיף מעבר לתקופת שלושת החודשים".

מכיוון שהממשלה כבר התקינה תקנות חירום במגוון תחומים והיא פועלת מכוחן מאז חודש מרץ 2020, ומכיוון שכאמור תוקפן מוגבל לשלושה חודשים בלבד ללא יכולת הארכה אלא בחוק – הרי שאם רוצים להמשיך ולהתקין תקנות חירום יש צורך בחקיקה ראשית המעניקה סמכות להתקנת תקנות. מדובר בחקיקה הקשורה בקיומו של מצב חירום וכוללת סמכויות המאפשרות שינוי בהסדרים הקיימים במצבי חירום.

הממשלה מקדמת חוק שמטרתו הארכת תוקף התקנות לשעת חירום, מעבר למגבלת שלושת החודשים, ומקנה לממשלה סמכויות נרחבות "לצורך המשך ההתמודדות עם הנגיף"

אפשר היה לטעון כי מדובר בצעד מבורך ודמוקרטי, שכן הממשלה לא תמשיך לפעול מכוח תקנות שעת חירום אלא מכוח חקיקה ראשית של הכנסת – מה שאוהבים לכנות "דרך המלך".

ואכן תזכיר החוק מזכיר את העובדה כי הצורך בחקיקה הוא בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר החלפת תקנות שעת חירום בחקיקה ראשית – אלא שבהתחשב בממשלה הספציפית הזו, בנסיבות הקמתה ובעומד בראשה – אין מקום לברך על החקיקה, אלא יש מקום לדאגה.

נסיבות הקמת הממשלה – לאחר שלוש מערכות בחירות שנכפו על המדינה בידי נאשם בפלילים שלא הצליח להרכיב ממשלה, טיב ההסכם בין נתניהו לבין גנץ שהתחזה להסכם קואליציוני ועל כן עבר את מבחן בג"ץ, אלא שטיבו האמיתי הוא הסדרת כהונת נאשם בפלילים בראשות הממשלה תוך ניהול המשפט, הקמת ממשלה שניתן לכנות אותה "מפלץ ארך רגליים" בשל הגודל שלה, משרדיה המופרכים והעלות שלה – כל זה בעת משבר כלכלי המאיים על המשק כולו, תפירת תפקיד "ראש ממשלה חלופי" המתאים למידותיו של הנאשם בפלילים שימשיך לכהן תוך מימון ציבורי שלו ושל משפחתו, כולן סיבות ונסיבות שדי בהן לעורר דאגה בלב האזרחים מהעתיד לבוא.

אלא שהחקיקה הזו מעוררת דאגה גם בשל הבטים נוספים: הקמת הממשלה הביאה לפרוק המפלגה השנייה בגודלה, מפלגה שאמורה היתה לשמש כאופוזיציה. המשמעות של פירוק המפלגה לצד עריקת אורלי לוי לליכוד ופירוק שאריות גוש השמאל, היא שאין לממשלה אופוזיציה. וכשאין לממשלה אופוזיציה, כשהממשלה כה גדולה וחבריה הם רוב חברי בית המחוקקים – הממשלה מחזיקה בכוח רב.

פירוק המפלגה השניה בגודלה, עריקת אורלי לוי ופירוק שאריות גוש השמאל, פירושם שאין לממשלה אופוזיציה. וכשאין לה אופוזיציה וחבריה הם רוב החכ"ים, הממשלה מחזיקה בכוח רב

כאשר רשות אחת מבין שלוש רשויות מרכזת בידה כוח רב ביחס לשתי הרשויות האחרות מדובר במצב לא תקין, מצב בו מערכת האיזונים במדינה דמוקרטית עומדת על שווי משקל רופף.

כך בימים כתיקונם, כך וודאי בימים שמי שאוחז בשלטון הוא נאשם בפלילים באישומים חמורים, אישומים הקשורים בקשר הדוק לתפקיד, אישומים שנעשו מתוך התפקיד.

מצב זה יוצר ניגוד עניינים אינהרנטי. אם בימים כתיקונם כוח רב בידי רשות אחת ועיקור רשות אחרת מיכולת הביקורת שלה קיים חשש שהכוח הזה ינוצל לרעה, הרי שכאשר נאשם בפלילים הוא המחזיק בידו כוח רב – החשש מניצול הכוח לרעה הוא חשש ממשי – מצב של קרוב לוודאי.

השוואה בין תקנות שעת החירום, מכוחן פעלה הממשלה עד כה, לבין תזכיר החוק – מלמדת כי חקיקת החוק מפקידה בידי הממשלה כוח רב.

על פי חוק יסוד הממשלה, המתאר את המצב הקיים, מי שאמורה להכריז על מצב החירום זו הכנסת, הרשות המחוקקת, ורק אם אין אפשרות לכינוס הכנסת ובשל דחיפות המצב, הממשלה רשאית להכריז על מצב חירום. ואילו על פי תזכיר החוק, המתאר את המצב החדש, הסמכות להכריז על מצב החירום נתונה בידי הממשלה.

אם בימים כתיקונם כוח רב בידי רשות אחת ועיקור רשות אחרת מיכולת הביקורת שלה מעורר חשש שהכוח ינוצל לרעה, הרי שאם הכוח נמצא בידי נאשם בפלילים, ניצולו לרעה קרוב לוודאי

ההכרזה על מצב החירום היא תנאי להפעלת סמכויות הממשלה מכוח מצב החירום. תזכיר החוק איננו מפרט מה הן אמות המידה להפעלת מצב החירום:

  • האם די במאה נדבקים חדשים להפעלת מצב החירום בידי הממשלה וללא פיקוח של הכנסת?
  • כמה מהר תכריז ממשלה שהעילה להקמתה היה מצב חירום בשל נגיף הקורונה על מצב חירום, אם אמת המידה הכתובה בתזכיר החוק היא: "אם שוכנעה שקיימת סבירות גבוהה להתפשטות הנגיף לרמה המסכנת את בריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה"? שוכנעה בידי מי? האם בידי וועדת מומחים של משרד הבריאות? האם בידי הד"ר יורם לס האוחז בדעה אחת או שמא בידי פרופ' רהב האוחזת בדעה אחרת?
  • תזכיר החוק מציין כי לא יוכרז על מצב חירום לפני שתתקבל המלצה של שר הבריאות בעניין. בהתחשב בכך ששר הבריאות חדש בתפקידו ואינו מכיר את המשרד – למי יישמע שר הבריאות?
  • בהתחשב בדברים החמורים שנודעו לנו על שר הבריאות היוצא, על אופן ניהול המשבר ועל כך שהיה למעשה ממודר ולא הוא קיבל את ההחלטות – האם כך יהיה עם שר הבריאות החדש?
  • מה על העובדה כי שר הבריאות החדש היה האדם הראשון בתפקיד ציבורי שסרב לקיים את החלטת בג"ץ? האם אפשר לסמוך על אדם כזה? האם עלינו לסמוך על כך שההכרזה על מצב החירום תהיה הכרזה עניינית ולא הכרזה מטעמים פוליטיים?

בנוסף על כך – המשמעות של הכרזה על מצב חירום היא שהממשלה יכולה לפגוע בזכויות היסוד של האזרח בשל מצב החירום. כך למשל כשהמדינה עוקבת אחרי אזרחים יש בכך פגיעה בפרטיות. כשהמדינה מונעת התקהלות יש פגיעה בחירות ובזכות ההתקהלות.

הכרזה על מצב חירום מאפשרת לממשלה לפגוע בזכויות היסוד של האזרח. כשהמדינה עוקבת אחרי אזרחים יש פגיעה בפרטיות. כשהיא מונעת התקהלות יש פגיעה בחירות ובזכות ההתקהלות

ההצדקה לפגיעה בזכויות היסוד הוא מצב החירום שפירושו העדפת האינטרס הציבורי, כמו למשל בריאות העם על פני זכויות היסוד של הפרט – זכויות המוגנות בחוקי היסוד.

הפרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, סבור כי היחס בין חוקי היסוד לבין זכויות האדם במצבי חירום צריך למצוא פתרון במסגרת חוקי היסוד – הם אמורים להסדיר את הפגיעה בזכויות האדם. והנה, לא רק שהפגיעה בזכויות איננה מוסדרת בחוקה אלא שבתזכיר החוק מוצע לקבוע כי השר הממונה על החוק יהיה ראש הממשלה, בשל הפריסה הרחבה של הסמכויות המוצעות, השפעתן על תחומי אחריות של משרדי ממשלה רבים, ובשים לב להקניית הסמכות להתקין את התקנות לממשלה.

אלא שהסעיף הזה, הבא לתאר מדוע כדאי שהשר האחראי עליו יהיה ראש הממשלה, הוא גם הסעיף המסביר היטב מדוע זה רע מאוד שהסמכות תהיה נתונה בידי ראש הממשלה שהוא נאשם בפלילים – בבחינת בא לברך ויצא מקלל.

  • איך לדעתכם ינהג אדם בשעה שעליו לקבל החלטות כאשר כמעט כל החלטה שהוא מקבל יכולה להשפיע על מצבו האישי?
  • איך לדעתכם ינהג אדם שבתחילת משפטו הוכיח כי אינו בוחל בדבר – לא בהשתלחות חסרת רסן ולא בפירוק מערכת המשפט ואכיפת החוק?
  • מה יעשה נאשם כזה כשהחוק שם בידיו כוח רב?

ובכן, יש חשש שינצל את הכוח הזה לרעה, ולא רק חשש, שהרי ראינו כבר ניצול לרעה ראינו בטרם הוחק החוק, בשעה שהוא, חברי ממשלתו והנשיא הפרו את ההנחיות שהממשלה עצמה קבעה תוך זלזול עמוק באזרחים. ראינו ניצול כזה כאשר נעשה שימוש לא מידתי תוך פגיעה בזכויות יסוד כאשר הממשלה ביקשה להילחם במגפה באמצעות מעקב אחר אזרחים ופגיעה בפרטיותם, זאת על אף שהיו בידה אמצעים פחות פוגעניים כגון הגדלת מספר הבדיקות.

והנה, לא רק שהפגיעה בזכויות איננה מוסדרת בחוקה, אלא שבתזכיר החוק מוצע לקבוע כי השר הממונה על החוק יהיה רה"מ. ובכן, יש חשש שינצל את הכוח לרעה, כפי שראינו בעבר

חוק כזה, אילו באמת נועד להתמודד עם מצב חירום בריאותי בשל הקורונה, היה קובע הסדרים ברורים באשר לדרכים למלחמה בנגיף ובאשר לבדיקות הנדרשות.  חוק כזה היה מנסה לתקן את כל המחדלים שאיפיינו את הטיפול בנגיף בעת שאלה נעשו מכוח תקנות חירום.

במקום זה החוק נותר עמום מאוד, הוא אינו קובע הסדרים ברורים ונותן בידי הממשלה שיקול דעת רחב, רחב מדי באשר לפגיעה בזכויות היסוד של אזרחים בעת מצב חירום. "כוח ללא אחריות משול להפקרות" אמר הפרופ' אהרן ברק וכוח כזה הנתון בידי נאשם בפלילים הוא הפקרות מוחלטת.

ואחרון, הבחירות, העתירות לבג"ץ והקמת הממשלה לוו ברוממות הדמוקרטיה בפי שופרות הימין. לי אין אלא להביא את דבריו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס על החוקה של רפובליקת ויימר, שאפשרה למפלגה הנאצית להשתתף בבחירות:

"היא תשאר תמיד אחת מהבדיחות הטובות ביותר של הדמוקרטיה, שהיא מבטיחה לאויביה המושבעים את האמצעים להשמדתה".

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,280 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

לשלוח את הילד לבית הספר זה כמו לזרוק קובייה בקזינו

נכון לאמש, 144 תלמידים, מורים והורים מהגימנסיה בירושלים אובחנו כנשאי קורונה ● לכל אחד מהנדבקים יש אחים ואחיות או חברים מבתי ספר אחרים, מתנועות הנוער, מהשכונה ● ובתוך בית הספר, אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי ● שלום ירושלמי שולח הבוקר את הילד לבית הספר בתחושת חוסר אונים ועם חשש גדול ● טור אישי

את הילד שלי אשלח היום בבוקר לתיכון במערב ירושלים באותה תחושה שמהמר זורק את הקובייה בקזינו בסטריפ של לאס וגאס. גם פה וגם שם המספרים מדברים.

נכון לאתמול בצהריים אובחנו 109 תלמידים בגימנסיה העברית ברחביה כנשאי קורונה. בשעות אחר הצהריים המספר עלה ב-22. קצב מדהים. יחד עם המורים וההורים הגענו בשעות ערב ל-144. בית הספר – שבו למדו פעם נשיא המדינה וראש הממשלה – נסגר, וכולם נכנסו לבידוד.

הגימנסיה שוכנת ברחוב קק"ל ברחביה, שזה מרכז העיר. מכאן המעגלים יכולים להתפשט לכל הכיוונים, כמו בבריכת מים שמשליכים לתוכה אבן. בינתיים מגלים עוד נשא ועוד נשאית, כי לרבים בגימנסיה יש אחים שלומדים בבתי ספר אחרים בעיר. ולא רק.

הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תיכון הרטמן נסגר, כי מורה מהגימנסיה שחלה בקורונה מלמד גם שם. המסורתי כמעט נסגר, כי תלמידה שנדבקה שם היא בתו של איש צוות בגימנסיה, וכן הלאה. בבית הספר ליד-האוניברסיטה הגיעו אתמול ללימודים 27 תלמידים מתוך 1,100.

בתי הספר ריקים או כמעט ריקים. כך החליטו ההורים, ובצדק. פולה בן גוריון, סאלד, אילן רמון, גאולים, רמת מוריה, בויאר ואפילו מקיף גילה. עד לשם הגיע המעגל המתרחב. אם תחשבו על זה, הכול היה די צפוי.

אני מביט במכתב ששלח מנהל הגימנסיה דני לייבוביץ' להורי התלמידים, כאשר הסתיים הסגר הגדול ב-17 במאי.

לייבוביץ' מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה שמחייב משרד הבריאות: חבישת מסיכות, מרחק של שני מטר בין התלמידים והיגיינה. כל הורה יחליט עכשיו מה לעשות.

מנהל הגימנסיה מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה

הלימודים התחדשו בכל זאת. אפשר להבין את ההורים וגם את התלמידים. השהייה בבית היא בלתי נסבלת עבור בני נוער שכל חייהם היא תזזית אחת גדולה; הלימודים מרחוק לא יכולים להחליף את החוויה בכיתה ובהפסקות; ההורים לא יכולים להחזיק מעמד בחל"ת ובכלל.

אני מכיר את העניין מקרוב. הילד שלי – שמקטר תדיר על הלימודים ומייחל ליום שבו יסגרו את בית הספר לעולמי עד ויזרקו את המפתחות לים – רק חיכה ליום שבו יפתחו את הכיתות.

כולם לקחו הימור לפני שבועיים. בירושלים ההימור היה כבד במיוחד. זוהי עיר מבודדת, קהילתית וצפופה. הנערים מכל מקום נפגשים בכל מקום – בתנועות הנוער, ברחוב, במרכז המסחרי, בכדורגל ובכדורסל.

בתוך בית הספר או בכל מקום אחר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17.

בתוך בית הספר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17

זה המצב. היום יש לילד מבחן מתכונת באנגלית. בהמשך, יום לימודים רגיל. מה עושים? הוא לא יישאר בבית, גם אם נרתך את דלתות הכניסה לבניין. המחשבה שהוא יחזור, חלילה, עם נגיף לתוך בידוד נוראי וחרדה גדולה מוציאה אותי מדעתי. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, אומר שהצעירים כלל לא יינזקו. הלוואי.

אני שם את הז'יטון ומתפלל לטוב. בירושלים, המרחק לבורא עולם הכי קצר. שיחה מקומית, כמו שאמר פעם מנחם בגין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 493 מילים ו-1 תגובות

ההשתוללות המכוערת של יאיר נתניהו ברשתות החברתיות גוררת אנשי ציבור ותקשורת לפינג-פונג אלים ומיותר עם בנו של ראש הממשלה ● אם כולנו נתחיל להתייחס אליו כמו אל פעוט בהתקף זעם ופשוט נתעלם ממנו עד שיירגע וילך לישון - אולי הוא יגרום הרבה פחות נזק ● דעה

עוד 961 מילים ו-1 תגובות

ככל שמתקרב המועד שבו ישראל תבקש להחיל ריבונות באופן חד-צדדי על שטחים בגדה המערבית, בעולם מתחילים לזנוח את פרדיגמת שתי מדינות לשני עמים ● במקום זאת, מנהיגים ופעילים בעולם מתחילים לתמוך בפתרון מדינה אחת עם זכויות שוות לכל אזרחיה ● והגדרת ישראל כמדינה יהודית ממש לא מעניינת אותם ● פרשנות

עוד 1,442 מילים

מס במתנה בעלי ערוץ 13 ממתין להכרעת הממשלה על מחיר המלט

מפעל נשר עומד בפני החלטה קריטית: ועדה של משרד הכלכלה צפויה להכריע השבוע אם להטיל מס של עד 30% על יבוא מלט, ולייקר במאות מיליוני שקלים את תשתיות הבנייה ● מונופול העבר מדווח על הפסדים, אך בעליו, האוליגרך לן בלווטניק, הוא גם הבעלים של ערוץ 13, שגם הוא מדמם הפסדים ● וכך שוב פוליטיקה, כלכלה ותקשורת מתערבבים זה בזה תחת שלטון נתניהו ● הגורם הפוליטי הראשון שהנושא ינחת על שולחנו הוא עמיר פרץ

עוד 1,155 מילים

תזכיר חוק: המשטרה תיכנס לבתים ללא צו, הממשלה תגביל ביקורי בית

נתניהו: חדשות 12 עסוקים בתעמולה נגד הימין ● המשטרה חושדת שעובדות מעון רה"מ מסרו תצהירים שקריים לטובת שרה נתניהו ● אדלשטיין: נרחיב את הבדיקות לאנשים ללא תסמינים ● כ"ץ עוקץ את פרץ: אין שר אוצר חלופי ● הממשלה תקצץ במשרדים קיימים כדי לפנות כספים למשרדים חדשים ● גנץ: "אנחנו ממש מצטערים על המקרה שבו נורה איאד אל-חלאק; הנושא יתוחקר"

עוד 40 עדכונים

אל מול המציאות הפוליטית, שופטי בג"ץ נותרו חסרי אונים

ל-78 העמודים שכתבו 11 שופטי בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, אין משמעות מיידית - אך פסק הדין מספק הצצה להלך הרוח של בית המשפט בנושאים הבוערים ● מה עמדת השופטים לגבי הלכת פנחסי-דרעי ● מי מהם היה פוסק אחרת אם הנשיא היה מטיל את המנדט על נתניהו בסיבוב הראשון ● ולמה, בסופו של דבר, פסק הדין הזה כמוהו כהנפת דגל לבן ● פרשנות

עוד 2,001 מילים

בכיר לשעבר במנהל האזרחי השתלט על אדמות פלסטיניות באופן לא חוקי

חשיפה יחידת הפיקוח במנהל האזרחי ביו"ש אחראית לאכוף שימוש שלא כחוק באדמות פרטיות בגדה המערבית ● אלא שדוד קישיק-כהן, מי שעמד בראש היחידה במשך 23 שנים, בעצמו השתלט על אדמות פלסטיניות ונטע עליהן מטע עצי זית לפני 30 שנה, בזמן שכיהן בתפקיד ● הוא ממשיך להחזיק במטע בניגוד לחוק גם היום ● גורמים במנהל האזרחי: אין למנהל סמכות לפנות את המטע ללא תלונה רשמית

עוד 506 מילים ו-2 תגובות

נתניהו: נהדק את המשמעת שהתרופפה, נפעל נגד מי שלא פועל לפי הכללים

שר האוצר כץ: כל מעסיק שיחזיר עובד מחל"ת יקבל מענק של 7,000 ש"ח ● פרץ העביר ביקורת: מתעלם מההנחיות. אעלה מחר בישיבת הממשלה הצעה למתווה שיעמוד בסיכומים ● ברקת: לגנץ אין את הכישורים והניסיון להיות ראש ממשלה ● השר אמיר אוחנה על הרג הצעיר בעל הצרכים המיוחדים: לא נחרוץ את דין השוטרים עד תום הבדיקה

עוד 21 עדכונים

מיוחד הסיפור שמאחורי "מסתערבים, אגדה ישראלית"

"הלכתי לפגוש את יצחק לא כי שמעתי עליו או על היחידה הקטנה שהוא השתייך אליה בימי הקמת המדינה, ולא כי תכננתי לכתוב את הספר הזה, אלא רק כי שנים של עבודה עיתונאית לימדו אותי שבילוי בחברת מרגלים זקנים תמיד משתלם" ● מתי פרידמן בהקדמה לספרו החדש, "מסתערבים, אגדה ישראלית", מספר כיצד הגיע לחקור את סיפורה של המחלקה הערבית בפלמ"ח - אשר על בסיסה נולד המוסד למבצעים מיוחדים

עוד 1,406 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה