קטע ממאמר שחיברתי בנושא, מקווה שייתן מענה להתייחסותך: "…יכולתם של תלמידנו המתבגרים להבין את המנעד הפוליטי הרגיש של החברה בה אנו חיים הכרחית להבנתי בעיצוב תפיסתם כאזרחים פעילים המסוגלים להשפיע ולעצב את החברה בה הם חיים. הבחירה להעלות על סדר היום בכיתות בהן אנו מלמדים נושאים אקטואליים המתכתבים עם תכנים ותפיסות עולם פוליטיות, מהווה אתגר חינוכי-הוראתי ראשון במעלה. מורים רבים נמנעים מעיסוק בנושאים אקטואליים ובסוגיות המתקשרות בעמדות פוליטיות מחשש אמיתי מפני "אזור הדמדומים" הלא נודע, ממנו עדיף להימנע ונמנעים מעיסוק מעמיק בכל מה שנגוע בפוליטי. אך בכך הם מצמצמים את התהליך החינוכי-ערכי לו זוכים תלמידיהם. חוקר החינוך החשוב, צבי לם ז"ל, הגדיר היטב במאמרו "חינוך פוליטי וחינוך אידאולוגי – הבחנות" את ההבחנות בין חינוך אידיאולוגי לחינוך פוליטי. עיקרו של החינוך האידאולוגי על-פי לם מתממש כאשר בוחר המחנך לעשות שימוש בתוכני החיים הפוליטיים האקטואליים ובתכנים של תכניות הלימודים לצורך גיוס תמיכתו של התלמיד בעמדה פוליטית מסוימת, אשר נתפסת בעיניו כעדיפה. מטבע הדברים, פעולה מסוג זה נאסרה על-ידי חוזר מנכ"ל ויש להימנע ממנה: "על עובד ההוראה, כמי שאמון ומופקד על תלמידים, להיראות בציבור נטול פניות, לרבות פניות פרטיות, ניטרלי ואובייקטיבי ככל האפשר. עליו לנהוג איפוק וסובלנות, ולא לבכר ולעודד עמדה פוליטית כזו או אחרת על רעותה." מערכת החינוך מבקשת לחנך את תלמידיה להיות אזרחים מעורבים ופעילים, שומרי חוק, בעלי מוסר ומידות, בעלי חוש ביקורתי, המשרתים את המדינה נאמנה. המחנכים אמונים על ההכשרה החינוכית והלימודים של התלמידים, ולאמירותיהם ולהתנהגותם של עובדי ההוראה תיתכן השפעה רבה על תחושותיהם ועל דעותיהם של התלמידים. ולאור זאת ככל הנראה, עולה הצורך החינוכי העמוק לעסוק גם בתחום הפוליטי. יחד עם זאת, המציאות המורכבת, יכולת ההשפעה הגדולה של המורה והרגישות של התחומים הפוליטיים, הם שמעלים את חששם של מורים רבים לעסוק בתחום זה בשיעוריהם. אולם חשוב לזכור כי לצד החינוך האידיאולוגי ממנו עלינו להימנע עת אנו באים לחנך את תלמידנו, חשוב שנמצא את התנאים לעסוק דווקא בחינוך הפוליטי. החינוך הפוליטי, כפי שהגדיר היטב צבי לם, הוא הפעילות המתבצעת בבית הספר באמצעות התכנים של תכניות הלימודים המקובלות או באמצעות תכנים אקטואליים של הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית, שמטרתה פיתוח כישוריו האינטלקטואליים ורגישותו המוסרית של התלמיד לצורך הפעלתם במצבים המזמינים נקיטת עמדות בעניינים פוליטיים. לפי פירוש זה, אין מטרות החינוך הפוליטי שונות מכל עיסוקיו האחרים של בית הספר או של כל המסגרות האחרות של החינוך הפורמלי, כשאת אלה מנחה תפיסת חינוך המכוונת לטיפוח האוטונומיה האינטלקטואלית והמוסרית של התלמיד. נראה כי רבים מאנשי החינוך נמנעים מכניסה לאזור השיח הפוליטי שעשוי לגלוש למקומות העלולים להיתפס כניסיון לייצר העדפה אידאולוגיית. אולם, אנו חיים ומחנכים במציאות המזמנת לנו באופן יום-יומי תנאים אופטימליים לניצול האקטואלי והקונקרטי מחיינו ומחיי התלמידים לפיתוח החשיבה האוטונומית וניתוח התפיסות המוסריות של תלמידינו."
https://www.edunow.org.il/edunow-media-story-146648