26.10.2019
לכבוד שר החינוך, תא"ל במיל', הרב רפי פרץ
משרד החינוך – ירושלים
נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.
דונאלד טראמפ אוהב להשוות את עצמו לפרנקלין ד. רוזוולט, אחד מהנשיאים האגדיים של ארצות הברית. הנושא עולה אצלו בהרבה הקשרים, בעיקר בנוגע לכהונה השלישית של רוזוולט, כאשר טראמפ רומז בעדינותו הרגילה שגם הוא שוקל זאת (בניגוד לתיקון ה-22 לחוקה).
בישראל, חוגים מסוימים משווים את טראמפ לרוזוולט ואת בנימין נתניהו לווינסטון צ'רצ'יל כחלק מהאדרת שני המנהיגים. אך יש הבדלים מהותיים בין טראמפ לרוזוולט.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
כְּשֶׁהָיִיתִי חַיָּל, נָגַסְתִּי
בְּתַאֲוָה בְּדֻבְדְּבָנִים
חֲמוּצִים בְּאֶרֶץ הַלְּבָנוֹן.
הַחַרְצָנִים, שֶׁיָּרַקְתִּי
עַל הַשֶּׁלֶג הַצָּחֹר,
הוֹתִירוּ חֹרִים אֲדֻמִּים
מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּנַּגְמָ"שׁ,
שֶׁנִּפְגַּע מִמִּטְעֲנֵי חַבָּלָה
שֶׁל הַחִזְבַּאלְלָה.
מילים אלו נכתבו בשיר שלי "דובדבנים מלבנון", בו מתואר מקרה טרגי של נגמ"ש צה"לי שטוף דם, שחייליו נהרגו ונפצעו ממטעני חבלה. הוא הועמס על מוביל בדרום לבנון והועבר לבסיס בצפון הארץ, שם אני וחבריי לגדוד 601 של הנדסה קרבית נתקלנו במראה המזוויע.
יהורם גלילי הוא משורר, סופר, עיתונאי, עורך ספרותי ולשוני ומוציא לאור, מחבר "ראשונים תמיד" ספר המורשת של חיל הנדסה קרבית. בספר השירים "פוטו מלחמה" (חדרים הוצאה לאור) הוא חושף בשיריו חוויות רבות שעבר במהלך פעילויות מבצעיות בדרום לבנון, בעזה ומעבר לקו הירוק כלוחם ששירת במשך כ-20 שנה בסדיר ובמילואים כלוחם בהנדסה קרבית
לפני מספר חודשים כתבתי מכתב גלוי לרמטכ"ל החדש, רב אלוף אייל זמיר. כתבתי אז, בין היתר, "זמיר חייב לדרוש שלא יפריעו לו בעבודתו, שכן ההתערבות של השרים היא לא רק חסרת תועלת אלא הרסנית. אין לצפות לשינויים בהתנהלות הממשלה. זה פשוט לא יקרה. חברי הגוף המכונה ממשלה ברובם לא מסוגלים ליותר. הם שטחיים, בעלי אג'נדות פוליטיות צרות ומחפשים כותרות.
"בפני ישראל ניצבות בעיות אדירות. עם ממשלה כזו ועם ראש ממשלה חלש, מבוהל, לא ניתן לפתור אותן אפילו חלקית. המצב חמור מאוד שכן מטרות המלחמה בעזה לא הושגו, איראן נוגעת בפצצה גרעינית, טורקיה מגבירה השפעה בסוריה וזו רשימה חלקית.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צימצום הסחר זה דבר טוב או רע? ירידה בצריכה, בבזבוז המשווע, בשינוע, בהררי האשפה, בהתחממות הגלובאלית, בהרס היערות, האגמים והנהרות זה דבר טוב או רע? השליטה של הכלכלנים בעולם היא דבר טוב או רע?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה שאתה מעלה את הנושא לסדר היום. אני מסכים שהמצב טעון שיפור, אבל צריך לזכור שיש גם יוזמות מהשטח, ולא הכל מוכתב מלמעלה. יצרנו, קבוצה של מורים, אתר עם משאבים חינוכיים למורים בנושא השלום, ובפרט בנושא הסכם השלום עם ירדן. נשמח לתוספות והמלצות.
https://www.peacelessons.org/
השימוש חופשי ופתוח.
שבוע נפלא, איתמר.
קטע ממאמר שחיברתי בנושא, מקווה שייתן מענה להתייחסותך: "…יכולתם של תלמידנו המתבגרים להבין את המנעד הפוליטי הרגיש של החברה בה אנו חיים הכרחית להבנתי בעיצוב תפיסתם כאזרחים פעילים המסוגלים להשפיע ולעצב את החברה בה הם חיים. הבחירה להעלות על סדר היום בכיתות בהן אנו מלמדים נושאים אקטואליים המתכתבים עם תכנים ותפיסות עולם פוליטיות, מהווה אתגר חינוכי-הוראתי ראשון במעלה. מורים רבים נמנעים מעיסוק בנושאים אקטואליים ובסוגיות המתקשרות בעמדות פוליטיות מחשש אמיתי מפני "אזור הדמדומים" הלא נודע, ממנו עדיף להימנע ונמנעים מעיסוק מעמיק בכל מה שנגוע בפוליטי. אך בכך הם מצמצמים את התהליך החינוכי-ערכי לו זוכים תלמידיהם. חוקר החינוך החשוב, צבי לם ז"ל, הגדיר היטב במאמרו "חינוך פוליטי וחינוך אידאולוגי – הבחנות" את ההבחנות בין חינוך אידיאולוגי לחינוך פוליטי. עיקרו של החינוך האידאולוגי על-פי לם מתממש כאשר בוחר המחנך לעשות שימוש בתוכני החיים הפוליטיים האקטואליים ובתכנים של תכניות הלימודים לצורך גיוס תמיכתו של התלמיד בעמדה פוליטית מסוימת, אשר נתפסת בעיניו כעדיפה. מטבע הדברים, פעולה מסוג זה נאסרה על-ידי חוזר מנכ"ל ויש להימנע ממנה: "על עובד ההוראה, כמי שאמון ומופקד על תלמידים, להיראות בציבור נטול פניות, לרבות פניות פרטיות, ניטרלי ואובייקטיבי ככל האפשר. עליו לנהוג איפוק וסובלנות, ולא לבכר ולעודד עמדה פוליטית כזו או אחרת על רעותה." מערכת החינוך מבקשת לחנך את תלמידיה להיות אזרחים מעורבים ופעילים, שומרי חוק, בעלי מוסר ומידות, בעלי חוש ביקורתי, המשרתים את המדינה נאמנה. המחנכים אמונים על ההכשרה החינוכית והלימודים של התלמידים, ולאמירותיהם ולהתנהגותם של עובדי ההוראה תיתכן השפעה רבה על תחושותיהם ועל דעותיהם של התלמידים. ולאור זאת ככל הנראה, עולה הצורך החינוכי העמוק לעסוק גם בתחום הפוליטי. יחד עם זאת, המציאות המורכבת, יכולת ההשפעה הגדולה של המורה והרגישות של התחומים הפוליטיים, הם שמעלים את חששם של מורים רבים לעסוק בתחום זה בשיעוריהם. אולם חשוב לזכור כי לצד החינוך האידיאולוגי ממנו עלינו להימנע עת אנו באים לחנך את תלמידנו, חשוב שנמצא את התנאים לעסוק דווקא בחינוך הפוליטי. החינוך הפוליטי, כפי שהגדיר היטב צבי לם, הוא הפעילות המתבצעת בבית הספר באמצעות התכנים של תכניות הלימודים המקובלות או באמצעות תכנים אקטואליים של הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית, שמטרתה פיתוח כישוריו האינטלקטואליים ורגישותו המוסרית של התלמיד לצורך הפעלתם במצבים המזמינים נקיטת עמדות בעניינים פוליטיים. לפי פירוש זה, אין מטרות החינוך הפוליטי שונות מכל עיסוקיו האחרים של בית הספר או של כל המסגרות האחרות של החינוך הפורמלי, כשאת אלה מנחה תפיסת חינוך המכוונת לטיפוח האוטונומיה האינטלקטואלית והמוסרית של התלמיד. נראה כי רבים מאנשי החינוך נמנעים מכניסה לאזור השיח הפוליטי שעשוי לגלוש למקומות העלולים להיתפס כניסיון לייצר העדפה אידאולוגיית. אולם, אנו חיים ומחנכים במציאות המזמנת לנו באופן יום-יומי תנאים אופטימליים לניצול האקטואלי והקונקרטי מחיינו ומחיי התלמידים לפיתוח החשיבה האוטונומית וניתוח התפיסות המוסריות של תלמידינו."
https://www.edunow.org.il/edunow-media-story-146648
אנקורי הוא בית ספר פרטי שיכול לעשות מה שעולה על רוחו.
חינוך ביתי אינו קשור למערכת החינוןך הבית ספרית וההורה יכול ללמד כל מה שעולה על רוחו.
מאחר ואינך שותף כלל למערכת החינוך הישראלית, אלא מחנך למה שלבך חפץ מי אתהה שתכתיב לשר החינוך מה עליו לעשות.
מעבר לכך, מדוע לא הזכרת לציין את חתימת השלום עם מצרים בעת שהיה יום השנה לכך? נאם רק בגלל שנחתמה בארה"ב? הלא אין משפט יותר טיפשי מכל במכתבך. (לא רציתי להשתמש המילה המתאימה יותר לדבריך אלו.)
בהחלט הסכמי שלום בינינו לבין המדינות השכנות חשוב, אך ירדן חתמה על הסכם שלום בגללה ובגלל הצרכים שלה לא לאבד את המלוכה של חוסין ולא בגלל שום סיבה אחרת ולמעשה אין בכך כל חשיבות רבה לחיינו משום שירדן הייתה רגועה גם לפני כן.
מכתבך זה, כמו אחרים בא רק לנגח את שר החינוך ואת ראש הממשלה מאחר והם בימין, אך למעשה את כל הנזקים הקשים במדינה עשה השמאל ויצחק רבין זכור לרע באוסלו ולדראון עולם ולכן כל שאר פעולותיו גם אם היו טובות אינן עולות בקנה אחד עם מעשיו השליליים למדינה. שוב סיבה חשובה לא להתייחס למה שהעלית.
בתור מורה ומחנך וותיק אנו מאמין שהמורים צריכים ללמד את תלמידיהם את חומר הלימוד ולהימנע ככול שניתן מעיסוק בסוגיות פוליטיות. גם כך מתבזבז הרבה זמן במערכת החינוך על בעיות משמעת, איחורים, שביתות וכיו"ב