26.10.2019

לכבוד שר החינוך, תא"ל במיל', הרב רפי פרץ
משרד החינוך – ירושלים

הנדון: חצי יובל להסכם השלום בין ישראל לירדן

מכובדי,

שבת פרשת בראשית מציין את יום השנה ה-25 לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן. למרות חשיבות האירוע, עד כה, אף נציג ממשלתי לא התייחס להסכם שנחתם לפני חצי יובל. משרד החוץ לא ערך אירועים לציון יום חתימת ההסכם וליחסים עם המדינה השכנה. כפי שאתה ודאי יודע, גם במערכת החינוך לא יציינו השבוע את האירוע. לא יועברו שיעורים בנושא, לא יתקיימו דיונים ושיחות שיעסקו בחשיבות השלום וביחסי ישראל עם שכנתה ממזרח – ירדן.

שבת פרשת בראשית מתחילה מחדש את המחזור השנתי של הקריאה השבועית של חמשת חומשי התורה. התבוננות בפרשה זו, בה מתוארת בריאת העולם, יכולה לשמש כאבן יסוד בהתבוננות על תפקידנו המוסרי בעולם. שבת בראשית מצטרפת השנה ליום השנה לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן.

היום, לפי חצי יובל, חתמו יצחק רבין ז"ל, ראש ממשלת ישראל, וחוסיין (המנוח) מלך ירדן, על הסכם השלום בין ישראל לירדן. ההסכם קבע את גבולות הקבע של מדינת ישראל עם הממלכה הירדנית. זהו ההסכם המדיני היחיד שנחתם כאן בשטחה של מדינת ישראל – לא בבית הלבן (הסכם השלום עם מצרים, הסכם העקרונות עם אש"ף – הסכם אוסלו) ולא בקהיר (הסכם אוסלו ב'). הסכם השלום מעניק את המסגרת הפורמלית, המאפשרת שיתוף פעולה העונה על האינטרסים החיוניים גם לישראל וגם לירדן.

ההסכם מדגיש את שאיפת שתי המדינות – מדינת ישראל והממלכה הירדנית: "לשלום צודק, בר קיימא וכולל במזרח התיכון… המבוסס על חירות, שוויון, צדק וכבוד לזכויות אנוש בסיסיות", שלום המבטיח את זכותן וחובתן של שתי המדינות : "לחיות בשלום זו עם זו… בתוך גבולות בטוחים ומוכרים", לפתח "יחסים ידידותיים ושיתוף פעולה" ולהבטיח "ביטחון בר קיימא" לשתי המדינות.

לצערי, משרד החינוך בחר שלא לציין אירוע היסטורי זה. בכל פעם בו לוח השנה פוגש אירוע היסטורי, יום זיכרון וכדומה – אשר השפיעו על החברה בה אנו חיים, שולח משרד החינוך למנהלי בתי הספר אסופת מערכי הוראה/זיכרון שתפקידם לסייע בהצגת הנרטיב, חשיבותו והשפעתו בפני התלמידים. למערכי הוראה אלו בראש ובראשונה תפקיד פדגוגי, ומטרתם העיקרית הנה הצגת האירוע בפני תלמידי ישראל כחלק מעיצוב וגיבוש הזיכרון הלאומי המשותף ופיתוח יכולת החשיבה והניתוח הפוליטיים.

להבנתי, בבחירה להתעלם מיום השנה להסכם השלום עם ירדן ניצבת אמירה ברורה! מעבר לכך, יש בבחירה זו הפסד של ממש עבור כולנו. יכולתם של תלמידנו להבין את המציאות הגיאופוליטית המורכבת של ה"שכונה" בה הם חיים הכרחית בתהליך עיצוב תפיסותיהם/זהותם כאזרחים פעילים המסוגלים להשפיע ולעצב את החברה.

הבוקר, בישיבת פתיחת השבוע, אבקש ממחנכי/ות הכיתות בבית הספר אותו אני מנהל, להקדיש זמן ולהעלות לסדר היום, לנהל שיח ולדון בהסכם השלום בין ישראל לירדן. לעסוק בתקווה, בחזון ובשלום. בעידן בו תוכל בלחיצת כפתור (בציוץ או בפוסט) לתת רוח גבית מחזקת מצד מי שעומד בראש הפירמידה החינוכית לכל אותם/ן מחנכים/ות שיבחרו לעסוק בשלום – חשוב וראוי שתעשה כך.

הבוקר, בישיבת פתיחת השבוע, אבקש ממחנכי/ות הכיתות בבית הספר אותו אני מנהל, להקדיש זמן ולהעלות לסדר היום, לנהל שיח ולדון בהסכם השלום בין ישראל לירדן. לעסוק בתקווה, בחזון ובשלום

פעולה חינוכית זו חשובה לחיזוק השליחות המרכזית שלנו כמחנכים – כמאמר חז"ל: גדול השלום, שהקב"ה שינה בדבר מפני השלום, שנאמר (בראשית יח): "האף אמנם אלד ואני זקנתי" – משימת החינוך לתקווה ולשלום. עיסוק בנושאים אקטואליים, בעלי חשיבות ערכית, המתכתבים עם תכנים ותפיסות עולם פוליטיות הכרחית ליצירת בסיס חינוכי המאשר פיתוח חברת מופת, כזאת המסוגלת לשאוף בעשייתה להביא ל"תיקון עולם" ולשלום בין ישראל לעמים.

מי ייתן ויקויים בנו הכתוב:

"עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:"

בברכה,

אחד שזוכר…

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.

בכל פעם נדמה שנשבר שיא השפל. ובכל פעם מחדש אנחנו נדהמים לגלות שאנחנו עדיין מופתעים. מופתעים מכך שנשבר שיא נוסף. הגענו לתחתיתו של הבור? כנראה שלא. כנראה שהתחתית עדיין עמוקה.

במובנים רבים ועמוקים, הכריז נתניהו מלחמה על הדמוקרטיה. הנקודה היא שכעת הוא עלול להצית גם אלימות פיזית של ממש.  

משטר דמוקרטי מושתת על ביצור זכויות האדם והאזרח וכן על דיאלוג נוקב אבל מכובד בין יריבים פוליטיים. ממשל נתניהו הפך את ארגוני זכויות האדם לאויבי האומה, את השמאל והמרכז למסוכנים, את אזרחי המדינה הערבית לבוגדים, את האקדמיה (הליברל-דמוקרטית בדרך כלל) לאליטה שנואה, את התקשורת החופשית לאויבת.

משטר דמוקרטי מושתת על תקשורת חופשית. בלא לחצים אגרסיביים על בעלי כלי תקשורת. בלא מו"מ נסתר עם מו"ל חזק, ללא לחץ עצום על עיתונאים לפעול שלא על פי צו מצפונם המקצועי אלא על פי לחצי מקורבי רה"מ

משטר דמוקרטי מושתת על תקשורת חופשית. כזו שהמשטר אינו אוהב אבל נוהג בה בהגינות. בלא לחצים אגרסיביים על בעלי כלי תקשורת. בלא משא ומתן נסתר עם מוציא לאור חזק שמצוי על קו התפר שבין הפרת אמונים לשוחד. בלא הענקת סכום עתק על חשבוננו לבעל הון אחר תמורת הטיית סיקור בוטה, כלומר ללא שוחד עצום ממדים לכאורה. ללא לחץ עצום על עיתונאים לפעול שלא על פי צו מצפונם המקצועי אלא על פי לחצי מקורבי נתניהו. ללא חיסול רשות השידור תוך ניסיון להמיט חורבן על תאגיד השידור הציבורי, ללא קריאה להחרמת ערוץ 12 וללא הסתה אישית נגד עיתונאים חוקרים מהז'אנר האמיץ של רביב דרוקר.

משטר דמוקרטי מושתת על תחושה חופשית של אזרחים כי מותר להם להפגין למען הבטחת מיצוי המאבק בשחיתות בצמרת. מבלי שראש הממשלה ישקר בצורה מודעת ובוטה כי המפגינים בראשות מני נפתלי מקבלים מימון בדיוני, שלא קיבלו מעולם, מקרן נפלאה למען זכויות אדם, שאותה הפך נתניהו בעשור שיטתי של הסתה לאויבת האומה (הקרן החדשה לישראל) ומבלי שהוא יחזור על השקר הזה שוב ושוב.

משטר דמוקרטי מושתת על כך שהויכוח הנוקב אינו עלול להפוך להר געש של אלימות. מבלי שהאזרחים מהמיעוט האתני המוחלש מופלים שיטתית ומשמשים שק חבטות לאלימותו המילולית והמשסה של ראש הממשלה

משטר דמוקרטי מושתת על כך שהויכוח הנוקב אינו עלול להפוך להר געש של אלימות. שהגזענות שמזכירה את חוקי נירנברג אינה מקבלת לגיטימציה ממנהיג המדינה. מבלי שהאזרחים מהמיעוט האתני המוחלש מופלים שיטתית ומשמשים שק חבטות לאלימותו המילולית והמשסה של ראש הממשלה. ומבלי שהמנהיג נוקט בכל דרך כדי להפחיד יריבים פוליטיים ולעשות דה לגיטימציה לכל ביקורת.

משטר דמוקרטי מושתת על מערכות אכיפת חוק חזקות, עצמאיות ובעלות לגיטימיות ציבורית (שכפופות תמיד גם לביקורת מחמירה למניעת הפרת זכויות האדם והאזרח).

נתניהו הפך את מבקר המדינה ממוסד ביקורתי חיוני וחזק למוסד מוחלש שבראשו אומר הן שיטתי שהצליח להחריב את המוסד הזה בתוך חודשים. נתניהו לחץ למינוי מזכירו האישי ישירות לתפקיד ראש התביעה הכללית בלא צינון מתוך תקווה שהלה יימנע מכתבי אישום (אך דומה שמנדלבליט החליט לאכזב אותו. אולי גם בעקבות לחץ ציבורי ודמוקרטי).

נתניהו מינה מפכ"ל ימני ודתי שגר בעבר בקריית ארבע כדי שישמש נאמנו האישי ונדהם לגלות שרוני אלשייך אינו מוכן לעגל למענו פינות. לכן הוא נהנה מהמצב הנורא שבו לא קיים מפכ"ל במשטרת ישראל לאורך קרוב לשנה. ונתניהו, נכנס אישית ובאמצעות חבר חנפים נרצעים בבכירי פרקליטות המדינה.

הכותרת המחרידה והכוזבת שהתנוססה מאחורי גבו בכנס החירום ההיסטרי ונוטף הרעל נגד אפשרות ממשלה בתמיכת המשותפת, קבעה שמדובר בממשלת מיעוט בתמיכת גורמים "תומכי טרור". ואתם יודעים מה עושים לתומכי טרור

זו רק רשימה חלקית. אבל בואו נתמקד במה שהתחולל בימים האחרונים. כי הפעם מדובר בסכנת נפשות.

הכותרת המחרידה והכוזבת שהתנוססה מאחורי גבו של הדמגוג המשסה בכנס החירום ההיסטרי ונוטף הרעל נגד אפשרות ממשלת המיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת, קבעה שמדובר בממשלת מיעוט בתמיכת גורמים "תומכי טרור". ואתם הרי יודעים מה עושים למי שתומך בטרור.

אגב, מסר התמיכה בטרור הכוזב והנורא, חוזר מפי נתניהו בכל מערכת בחירות. אך הפעם הוא מגיע לשיאים חדשים.

ומתחת לכותרת – הנואם: מנהיג שמבקש להקרין דימוי חזק ולאומי שפיו נוטף ארס לאומני וגזעני וכל דבריו מבטאים התקרבנות והסתה. הוא קבע בשפלות שאין כדוגמתה כי הרשימה המשותפת מבקשת להשמיד את המדינה.

זוהי הסתה מובהקת, ישירה ומשוללת עכבות. כך נראו לצערנו מנהיגים לאומניים ופאשיסטיים באירופה של אז או באמריקה הלטינית לפני 40 ו-50 שנים. אתם הרי יודעים מה צריך לעשות למי שמבקשים להשמיד אותנו, נכון?

חלקים מנאומו של נתניהו כבר אינם מצויים במתחם הויכוח הפוליטי. הם חרגו משם למתחם ההסתה הישירה. הוא כבר אינו מחמם את הגחלים. במידה רבה, הוא מלבה אותם. מצית את האש. מבעיר את הלהבה

חלקים מנאומו של נתניהו כבר אינם מצויים במתחם הויכוח הפוליטי. הם חרגו משם למתחם ההסתה הישירה. הוא כבר אינו מחמם את הגחלים. במידה רבה, הוא מלבה אותם. מצית את האש. מבעיר את הלהבה.

אני באמת חושש שחלילה וחס עלול להירצח עיתונאי ביקורתי או פעיל פוליטי. אני באמת חושש שחלילה וחס, עלול להירצח חבר כנסת מהרשימה המשותפת. אני באמת חושש שחלילה וחס ייערך ניסיון התנקשות במנהיג ממפלגת כחול-לבן.

אחריותו המוסרית של נתניהו לאלימות בחברה הישראלית היא ראשונה במעלה. יש לפעול בכל דרך חוקית ודמוקרטית כדי להביא לסיום שלטונו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

המאבק נגד הפגיעה בבעלי החיים המשועבדים במשקים נפרש על גבי מספר חזיתות. מבחינתי האישית – הייתי שמח מאד לו היינו כולנו עוצרים את האלימות כלפי קורבנות אלו, מעצם היותם קורבנות החשים כאב וצער ושאינם רוצים למות, אך אני יכול רק לשמוח על כך שיותר ויותר אנשים מפסיקים לצרוך מוצרים מן החי גם מתוך סיבות בריאותיות וסביבתיות.

אכתוב כאן היום על נגזרת אחת של החזית הסביבתית, נגזרת שהמפלצתיות שלה כמעט ובלתי ניתנת לתפיסה, ויש לכך סיבה טובה.

במהלך הבצורת הקשה של שנת 2015 בקליפורניה, התעשיה העיקרית שהואשמה היתה תעשיית הדגל של המדינה – תעשיית השקדים. מדובר באמת בתעשייה בזבזנית, יחסית, בכל הקשור למים. יש גבול! נאמר. הרי לא יתכן שבזמנים כל כך קשים של בעיה אמיתית במים, תעשיה אחת תמשיך להתנהל כאילו בעיה זו אינה קיימת.

יש גבול! נאמר. לא יתכן שבזמנים קשים של מצוקת מים, תעשית השקדים תמשיך להתנהל כרגיל. או-אז קמו פעילים למען בע"ח בזעם. הרי קיימת תעשייה בזבזנית הרבה יותר בקליפורניה – צמחי  האלפלפה להאבסת חיות במשקים

או-אז קמו פעילים למען בעלי חיים בזעם מוצדק. הרי קיימת תעשייה בזבזנית הרבה יותר בקליפורניה, אך היא נעלמת מהעין ומנסה שלא למשוך תשומת לב – תעשיית צמחי האלפלפא, המיועדים להאבסת חיות במשקים.

כן. כמובן. אתם צודקים. גם חלקינו אוכלים אלפלפא, ולא רק פרות. אבל כאן נכנס הנתון שהרבה פעמים פשוט נמחק מדיונים או ויכוחים בנושא הזה פשוט מכיוון שהוא לא יאמן – ישנם ענפי חקלאות שונים בהם המטרה העיקרית היא האכלת חיות משק ולא בני אדם. במקרה הזה, לדוגמא – סביר להניח שגם אם כל בני האדם יפסיקו לאכול אלפלפא מחר (מי מאיתנו שבכלל מכירים את הצמח הזה), תעשיית האלפלפא תוכל לסבול את הנזק הכלכלי יחסית בקלות. כל עוד מאכילים במוצריהם חיות משק, לא נשקפת סכנה לתעשייה.

כן. גם חלקינו אוכלים אלפלפא, ולא רק פרות. אבל כאן נכנס הנתון הלא יאמן – ישנם ענפי חקלאות שונים בהם המטרה העיקרית היא האכלת חיות משק ולא בני אדם

המחשבה הזו כאילו בלתי מתקבלת על הדעת. אנחנו רגילים לחשוב שבעלי החיים במשקים השונים ניזונים משאריות חקלאיות של בני האדם. אני אוכל את התירס עצמו, בזמן שהפרה אוכלת את הגבעול והעלים.

מי בכלל, בדעתו הצלולה, יחשוב על כך שיש אנשים שכל עיסוקם הוא לגדל אוכל עבור פרות שדינן להירצח? אבל כאן, אפילו מתחת למפלצתיות שבמכונת ההרג האחראית להשמדתם של מיליונים רבים בכל שנה, ישנה התשתית שלה – מפלצתית לא פחות ומאיימת על כולנו בבזבזנות שלה.

אתם לא צריכים שאיזה טבעוני יספר לכם את זה. המועצות השונות של הסויה בארצות הברית כותבות זאת בבירור – הלקוחות העיקריים שלנו הן תעשיות הבקר והעופות.

מי יעלה בדעתו שיש אנשים שכל עיסוקם גידול אוכל לפרות שדינן להירצח? אפילו מתחת למפלצתיות שבמכונת ההרג, האחראית להשמדת מיליונים בכל שנה, ישנה התשתית שלה – מפלצתית לא פחות ומאיימת על כולנו בבזבזנות שלה

גם רשתות בשר גדולות כמו ברגר קינג לוקחות חלק בסוג כזה של חקלאות, שפוגע ביערות הגשם ובמאזן האקולוגי, מעבר לפגיעה הברורה והאלימה בחיות המשק.

וזאת מבלי להזכיר פגיעה שניונית בחיות בר, שמושמדות על מנת לגדל חיות משק או על מנת לגדל את האוכל שלהן, כמו סוסי בר בארצות הברית או תנים ונשרים בארץ.

כשמדברים איתכם על שטחי חקלאות הולכים וגדלים, התורמים לפגיעה אנושה באדמה, לכריתת יערות ולהתחממות הגלובלית, הגיע הזמן להפסיק להאשים את הסלט ולהתחיל להאשים את ההמבורגר או הסטייק. יותר נכון – את מי שגידלו את הפרות ואת האוכל שלהן.

כשמדברים על שטחי חקלאות גדלים, התורמים לפגיעה אנושה באדמה, לכריתת יערות ולהתחממות הגלובלית, הגיע הזמן להפסיק להאשים את הסלט ולהתחיל להאשים את ההמבורגר או הסטייק. או את מגדלי הפרות ומזונן

סליחה על הביטוי השחוק, אך הוא מתאים מאד במקרה עליו אנו מדברים – תעשיית המוצרים מן החי היא גוף סרטני, אלים וחסר רחמים. היא יוצרת עוד ועוד תאים של עצמה – עוד ועוד קורבנות, מגדילה את שטחה, משעבדת כמות הולכת וגדלה של שטחים, ומבזבזת כמות הולכת וגדלה של משאבים. היא פוגעת בבריאות, בסביבה וכמובן – בבעלי החיים הלא אנושיים, וכמעט כל אספקט שלה הוא איום ונורא. למה כתבתי כמעט? הנה הסיבה:

בהפגנה האחרונה בה לקחתי חלק, פירטתי דרך מערכת הגברה עבור האנשים ברחוב את כל מערך הנזקים שתעשיה זו אחראית אליו. "אז מדוע חלקינו עדיין תורמים לתעשייה שמזיקה כל כך?" שאלתי, וכמו משמיים עבר לידי אבא לשתי בנות שאמר במהירות ובבוז מופגן כלפינו – "כי זה טעים", ובכך השלים את כל מה שרציתי לומר.

"אז מדוע חלקינו עדיין תורמים לתעשייה שמזיקה כל כך?" שאלתי, וכמו משמיים עבר לידי אבא לשתי בנות שאמר במהירות ובבוז מופגן כלפינו – "כי זה טעים". כל הנזקים האלו, כל האימה הזו, כל הנזק הזה, כי זה טעים

כל הנזקים האלו, כל האימה הזו, כל הנזק הזה, כי זה טעים. חייכתי ודמיינתי את אותו אבא מסביר לבנותיו שאל להן לאכול הרבה ממתקים כדי לא ללכת לרופא השיניים, ואין זה משנה כמה טעימים הממתקים. פרופורציות בדרישות שלנו הן דבר מעניין ולפעמים בלתי נתפס, בין אם של תעשיית החקלאות המגויסת עבור חיות המשק ובין אם בדאגות שלנו, שבגללן לא נאכל מאכל מסוים.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי