איך שרה פעם מרגלית צנעני (מרגול) בלהיט נושן: "הופה, פה זה לא אירופה, פה מזרח תיכון ישן". ישרהל היא מדינת קומבינות ושחיתות משחר ימיה, והפעם הדיקטטור הצורר ביבים שקרניהו לא אשם בזה, לא הוא התחיל. היהודים נרדפו משחר ההסטוריה וכמי שתמיד נלחמו על חייהם בגולה היצר החזק ביותר שפיתחו, גנטית, הוא יצר ההישרדות. כלומר שוחד לאיש השלטון הזה במדינה הזו, וגם לאיש השלטון הזה במדינה ההיא, וכך הלאה. כפי שמתאר יפה חיים חפר בשיר השר משה מונטיפיורי את הענקת הבקשיש לפחה התורכי הנבזה. ומכיוון שאלו שהצליחו להישרד, הצליחו במשימתם הרי שגם עם עלייתם לארץ ואחר כך מדינת ישראל הם לא שינו את דרכי ההישרדות שלהם, רק שהפעם כלפי השלטון הישראלי. וכך הישראלים גונבים, משקרים, מתחמנים, משחדים, מקבלים שוחד וטובות הנאה – עד לראש הממשלה הנצחי שלהם. פעם היה בזמר המזרחי (ים תיכוני או ישראלי מסולסל) אמרגן בשם "קומבינה הפקות" וזו כל התורה כולה בשתי מילים.