בימים אלה חזרתי מכנס אקדמי קצר בבריסל, אליה אמור הייתי להמריא עם מטוס של חברת Air Brussels השייכת לקבוצת לופטהנזה. ואולם, בגלל המלחמה בצפון והאיומים על המרכז ביטלה גם חברת לופטהנזה, בדומה לחברות טיסה אחרות, את פעילותה בארץ. נאלצתי להזמין במקום זאת טיסה של אל על לאמסטרדם (שעלתה כמעט פי שתיים ממחיר הטיסה הישירה לבריסל), ומשם להמשיך ברכבת.
הטיסה אמורה הייתה לצאת בשש בבוקר, ועל כן הזמנתי באמצע הלילה מונית מגבעתיים לנתב"ג. נהג המונית ביקש מייד ש"נסגור" על מחיר של 180 ש"ח. בתאורה הנכונה אני אמנם נראה צעיר מכפי גילי אבל לא עשו אותי אתמול.
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
סמולנים, בוגדים, חמוצים, אנרכיסטים: לאורך השנים התרגל הציבור הליברלי בישראל להתעלם מהטבעת תוויות שליליות ומהטלת-דופי שיטתית ומסלימה נגדו. הציבור הזה התרגל לסגת לבועת חייו הפרטיים, תוך שימוש במנגנוני-הגנה נפשיים של פיצול, הכחשה והדחקה, במקביל ובדומה להשלמה עם שגרת הטפטופים בעוטף.
ככל שהמרחב הציבורי הלך והתכער, הלך ונעכר, הלך ונהיה מסואב, מושחת, פנאטי ודהוי, פָּנִינוּ להתרווח בקפסולת חיי היום-יום שאליה הוסללנו כביכול מתוך בחירה, ובתוכה חשנו חופשיים ומשפיעים, רגילים ונורמליים, עוצמים-עין ברפלקסיביות להידלדלותה לכדי מרחב שולי ומצומק, מרוּקן וחלול.
יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.
בציבור הישראלי יש הסכמה רחבה על הצורך בהחזרת החטופים: החיים לשיקום ולחיים בינינו, והמתים לקבורה ולהתרת ספק בקרב בני המשפחה (בנאומים ובתקשורת אומרים: "שלא יהיו לנו עוד רון ארדים").
החזרת חלק מהחטופים כנראה תסוכם בימים אלה ממש. כולם רוצים בהחזרת החטופים. האמנם?
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.
ויהי בימים בהם חזר האריה הזקן והמושחת לשלטון ביער, קם התן, שר בתי המטבח, והכריז שהגיעה העת לרפורמה בבית המטבח העליון. "הגיע הזמן להכניס לבית המטבח העליון טבחים התומכים בבישול בשר פיגולים", אמר.
"אני עוסק בנושא הזה למעלה מעשרים שנה, במהלכן התרעתי על נזקי המטבחיזציה וגיבשתי הצעות לרפורמה. לצערי, הסיכונים שמפניהם התרעתי התממשו, ולכן הגיע הזמן לפעול. אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת הטבחים שתכליתה חיזוק מערכת העיכול של כל חיות היער, שיקום הלסתות, השבת האמון במערכת המטבח והחזרת האיזון בין הטורף לנטרף. אנו נדון ברפורמה כאן בקרחת היער ובבית החיות. נדון בהרחבה ובאופן מעמיק".
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איך שרה פעם מרגלית צנעני (מרגול) בלהיט נושן: "הופה, פה זה לא אירופה, פה מזרח תיכון ישן". ישרהל היא מדינת קומבינות ושחיתות משחר ימיה, והפעם הדיקטטור הצורר ביבים שקרניהו לא אשם בזה, לא הוא התחיל. היהודים נרדפו משחר ההסטוריה וכמי שתמיד נלחמו על חייהם בגולה היצר החזק ביותר שפיתחו, גנטית, הוא יצר ההישרדות. כלומר שוחד לאיש השלטון הזה במדינה הזו, וגם לאיש השלטון הזה במדינה ההיא, וכך הלאה. כפי שמתאר יפה חיים חפר בשיר השר משה מונטיפיורי את הענקת הבקשיש לפחה התורכי הנבזה. ומכיוון שאלו שהצליחו להישרד, הצליחו במשימתם הרי שגם עם עלייתם לארץ ואחר כך מדינת ישראל הם לא שינו את דרכי ההישרדות שלהם, רק שהפעם כלפי השלטון הישראלי. וכך הישראלים גונבים, משקרים, מתחמנים, משחדים, מקבלים שוחד וטובות הנאה – עד לראש הממשלה הנצחי שלהם. פעם היה בזמר המזרחי (ים תיכוני או ישראלי מסולסל) אמרגן בשם "קומבינה הפקות" וזו כל התורה כולה בשתי מילים.