הכותב מתאר את המשיחיות כרעיון שמצדיק כל רוע. לא ברור לי על הוא מתבסס. איך דבריו מתיישבים עם חזון הנביאים, עם רעיון הצמחונות של הרב קוק ועם הרמבם שסבור כי אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד.
מנגד המוסר האנושי מתואר כנושא בשורה טובה בלבד. ובכן המוסר של מי? של ניטשה של הדרוויניסטים? של ההדוניסטים? של הדטרמיניסטים?
יש אנשים שתולים את מעשיהם הלא טובים במה שהם סוברים שהוא משיחיות ויש המצדיקים את מעשיהם הרעים בתורות מוסריות אנושיות.
רטוריקה איננה תחליף לעיסוק רציני בשאלות קשות