זה נושא מורכב. בכל אופן, עוד לפני שאנחנו מאשימים את ה-ai, חשוב לומר שהאקדמיה כבר הרבה שנים אינה באמת מלמדת – אלא בעיקר דוחפת חומר לראש, כמו במשאבת אופניים, תוך דרישה ברורה מהסטודנטים לשכוח הכל יום לאחר המבחן (כדי לפנות מקום לקורס הבא). למידה היא תהליך איטי, שמחייב התעניינות אמיתית בנושא מסויים, ושכנוע עצמי, למשל, מדוע חוק נרנסט הוא נכון, ומה עבר במוחו של נרנסט כאשר בחר לנסח את החוק כך. למידה היא לא חמש דקות של הסבר פשטני ואז תרגילים, כי בסוף לא התכנסנו כאן כדי לדבר על חוק נרנסט, אלא כדי לעבור את המבחן.

ולכן האקדמיה מעודדת (ומתגמלת) בדיוק את האנשים הלא נכונים: האנשים שיודעים לבלוע הרבה מאוד חומר בזמן קצר, להקיא אותו במבחן, ולשכוח הכל לקראת המבחן הבא. זה כמובן סוג של כישרון בפני עצמו; אבל הוא עומד בסתירה לכישרון של הבנה איטית ומעמיקה (הרי אי אפשר לבצע את שניהם יחד) ובדרך כלל גם לזיכרון ארוך טווח של הנושא (קשה מאוד לזכור באמת את x, אם יש לך באותו סמסטר גם מבחן על y ועל z). ובכלל, מבחן הוא מדד בעייתי מאוד; הדרך הנכונה לבדוק מקצועיות של אדם היא פשוט לנהל איתו שיחה בנושא, ולשאול אותו לעומק ולא על יישום (פתירת תרגילים). משום שעומק מגיע מההבנה, ויישום מגיע מהתרגול. מבחינה זו, הפקולטה היחידה שאולי עושה זאת, היא הפקולטה לפילוסופיה.

כפרופסור, אתה יודע היטב – גם אם אינך מודה בכך – שהסטודנטים המצטיינים לתואר ראשון אינם בהכרח מצטיינים גם במחקר. בדיוק להיפך. תכונות כמו: התעניינות אמיתית והבנה מעמיקה של החומר, יצירתיות, חדשנות, חשיבה מחוץ לקופסה – אינן רצויות באקדמיה, משום שמי שניחן בהן יקבל ציון בינוני מינוס בתואר הראשון, ולא מצטיין. אני יודע זאת, כי הייתי בעצמי סטודנט כזה. אבל התכונות הללו בדיוק הן שעזרו לי להיות מצטיין במחקר מאוחר יותר, ולהתפרנס למחייתי מתיכנות בחברת הייטק גלובלית.

וכאן נשאלת השאלה, מה בדיוק אתה מציע? אז אענה כך: אני הייתי מציע להפחית משמעותית את קושי הקורסים בתואר ראשון (מטרתם היא לגרום לסטודנט להתעניין בנושא מסויים, לא ללמד אותו לפתור תרגילים. בין כה וכה אני מבטיח לך שהוא לא יזכור זאת בעוד שנה); לעבור למבחנים שעיקרן שאלות הבנה ולא תרגילים ("תסביר לי את חוק נרנסט במילים פשוטות". או "תסביר לי מהו מקדם מסיסות, מה היחידות שלו, ומה הוא מייצג. מדוע נבחר להיות דווקא ביחידות האלה?"). באופן כללי עליך לשנן לעצמך שאתה בוחן אדם על רמת ההבנה שלו ולא על שעות התירגול שלו. וברמה הכלל אוניברסיטאית – יש להגדיל את היצע הקורסים שהם 101 בהגדרה, ואולי גם לעבור למודל האמריקאי שבו תואר ראשון הוא תמיד תואר כללי.

בעיניי, האקדמיה נמצאת במצב כה גרוע, עד שה-ai יכול רק להועיל לה. הוא לפחות יכריח אותה להתמקד בהבנה ולא בצד הטכני של החומר.