מאמר נהדר. חותם על כל מילה. משה שרת היה היחיד שהבין משהו. מוסר ושלטון החוק אמור לחול (מה לעשות) גם על המחוקק. הסיפור של מאיר הר ציון הוא קצה הקרחון של אי ציות לחוק ושקרים מתוכננים עם שר הביטחון בן גוריון ודיווחים שקריים לממשלה – מאריק שרון, דרך דיין כראש אג"ם (מאחורי גבו של מרדכי מקלף) ולאחר מכן כרמטכ"ל ובידיעת בן גוריון. שקרים ודיווחי שקר אלה החלו זמן לא רב לאחר פעולות התגמול בן גוריון שיתף פעולה ביודעין עם מעשים שלא ייעשו ובהם נרצחו אזרחים. שרת הבין היטב מה מתרחש וניסה למנוע זאת. הניסיון של בן גוריון לבקש שהממשלה תאשר ביצוע פעולות לאחר שבוצעו לא צלח והיו לו שני מתנגדים האחד פנחס לבון והשני משה שרת. זו הסיבה שהחליט לפרוש – לא נתנו לו קלף לבן שבו יוכל לשקר את ממשלתו הוא. לאחר פרישתו הראשונה לשדה בוקר הוא ניסה לפעול ולהקים גוש פרלמנטרי שיציית לו. ניסה שכל מאודו למנוע מכך שמשה שרת ימונה לתפקיד ראש הממשלה ולא הצליח.