פרופסור תדמור, אתה צודק לחלוטין, ללא הפנמת המושג "ערכים" שיכול להתבצע רק בדיון מעמיק וארוך, גם אנליטית וגם פרקטית בדוגמאות מהחיים, ולצערינו יש דוגמאות רבות כאלה כיום פתוחות לדיון. אין אפשרות לחנך לערכים כך שיכנסו לליבם ועצמותיהם של התלמידים, ולא רק טקסט לשינון. על זה אמרו חז"ל – "דרך ארץ קדמה לתורה". דרך ארץ = לימוד והפנמה עמוקה של הערכים, כגון: ערכים מתוך פרקי אבות כבסיס. המציאות שלנו כיום מחייבת הרחבת הדיון למציאות שלנו כיום במדינה ובעולם. ללא הפנמה ודיון בערכים באופן מתמיד ודינמי, נותר רק לימוד של טקסטים וטכניקות בכל מיני מקצועות, וכאשר מגיעים במציאות למצבים בהם נדרש להחליט ערכית, הכלים היחידים שיש לתלמידים ולצערינו גם לחלק גדול מהבוגרים, זה האמוציות. את התוצאות אנו רואים. כאשר הערכים לא מופנמים ולא דנים בהם והלימודים הופכים להיות מכווני מטרה – מתמטיקה, אנגלית, פיסיקה, סייבר, סטארטאפ – אקזיט, אין מקום לערכים. הכול הופל להיות מטריאליסטי ומדיד, מה שלא מדיד לא חשוב. אז יש פלח לא גדול בצעירים שלנו שמצליחים בכך, והרבה נשארים מאחור, כי הנושא המדובר – חינוך לערכים לא קיים גם במערכות הראשיות במדינה. באוניברסיטאות – מדעי הרוח הולכים ונכחדים, והאוניברסיטאות הפכו להיות בתי חרושת למהנדסים, אנשי מחשבים, רופאים, כל השאר הרבה פחות חשוב. וזה עוד לפני שדיברנו על בתי הספר – בחינות המיצ"ב, פיז"ה – שם אנחנו ממוקמים אחרי אוגנדה. וזה לא במדעים ואנגלית, זה בהבנת הנקרא. וזה העם שהביא לעולם את תרבות הלימוד, הדיון וההעמקה ושלפני אלפי שנים חייב לשלוח כל ילד מגיל 5 ללימוד קרא וכתוב, ושבאופן יחסי לגודלו צבר כנראה הכי הרבה פרסי נובל. אין קונץ פנטנט לתקן את ההרס שנוצר כאן, חייבים לחזור ל"בראשית ברא" – למערכת החינוך, ולהתחיל בערכים, כל בוקר בכל כיתה בבית הספר היסודי ועד התיכון, צריך להתחיל בשעת מחנך – דיון ערכי בענייני דיומא של הכיתה, בית הספר, והמציאות במדינה, רק אחר כך הלימוד במקצועות השונים. התיקון יקח לפחות שנות דור, אבל חייבים להתחיל. נתפלל שנגיע לשעת התחלת התיקון. חג שמח.