יש שתי תפישות סותרות ששתיהן נכונות:
1. הכיבוש הוא הסיבה העיקרית שהביאה אותנו הלום, וכל עוד הוא נמשך לא יפתר כלום. הימין ימשיך להתחזק כי הוא ניזון מהכיבוש. הכיבוש ימשיך לחלחל לתוך החברה הישראלית ויחזק יסודות פונדמנטליסטים ואנטי דמוקרטים – עד שיביא להרס הדמוקרטיה. נסיון ההפיכה המשטרית הראה שכבר היום הדמוקרטיה בארץ יושבת על יסודות רעועים.

2. חייבים להחליף את ממשלת הימין הזו ולעצור את כספי השוחד לחרדים, להקים ועדת חקירה ממלכתית, לעצור את הנישול המאורגן בשטחים הכבושים, להביא לסיום המלחמה, לחזק את מערכת המשפט ואת עצמאותה, לשקם את יחסי החוץ, להגביל ראשי ממשלה לשתי קדנציות ועוד. אם לא נעשה את כל זה ועוד, לא נגיע בכלל לטפל בכיבוש.
ברור שאברום מזדהה עם העמדה הראשונה. הוא צריך לנמק מדוע העמדה השניה שגויה. עד אז, הוא יואשם (בצדק) בחטא הטהרנות.