אנחנו יודעים עובדה בסיסית אחת על מנגנון הפעולה הפוליטי של ביבים שקרניהו: כל המנגנון שלו מבוסס על איסוף מידע מפליל מבחינת החוק או בלתי מוסרי מבחינת הנורמות נגד כל מי שהוא תופס כיריב פולי... המשך קריאה

אנחנו יודעים עובדה בסיסית אחת על מנגנון הפעולה הפוליטי של ביבים שקרניהו: כל המנגנון שלו מבוסס על איסוף מידע מפליל מבחינת החוק או בלתי מוסרי מבחינת הנורמות נגד כל מי שהוא תופס כיריב פוליטי, כולל חברים בארגון המחבלים של שקרניהו שהיו חברים או עודם חברים מטעם הליכוד בכנסת. אחרי שנאסף המידע הזה (בעבר או גם בהוווה נאסף בידי אדם בשם שרון דטרבה שעבד על פי דיווחיו של העתונאי בן כספית במטה ארגון המחבלים של ביבים שקרניהו במצודת זאב בתל אביב) הוא מרוכז במה שקרוי תיקים. החומרים בתיקים האלה נשלפים על פי הצורך, לא תמיד בזמן מערכת הבחירות לכנסת כדי לחולל סערה תקשורתית. עד כאן מידע שלא הוכחש מעולם בידי ביבים שקרניהו או אנשיו. וכאן מגיע השלב ההשערתי, שאין לו הוכחות, אבל הוא הועלה כמה פעמים בעבר בידי אישים במערכת הפוליטית או פרשנים פוליטיים: לפעמים המידע בתיקים משמש גם לצרכי סחיטה, מכל סוג שהוא. כלומר, אם תעשה את מה שאני רוצה, המידע הזה לא יפורסם. אם לא, הוא יפורסם. ובעידן שבו הכל פרוץ מבחינה העברת מידע, אפשר לפרסם הכל, בבטאון כנסיה בהודו, בבטאון מסגד במלזיה, בבטאון ארגון סוחרי הבוטנים בפיליפינים. ובנושאים האלו מומלץ לקרוא מאמרים שפרסם רונן ברגמן בחודשים האחרונים בידיעות אחרות וב-YNET על דרכי הפעולה בנוגע להפצת והצפת מידע של ביבים שקרניהו ואנשיו. כל מה שכתבתי כאן תקף כמובן לעפר וינטר, בשלב אחד, או יותר של הפעילות.