משרד הכלכלה הפסיק אתמול במפתיע את כל ההכשרות המקצועיות במסלולי ההכשרה המקצועית בהשתתפות המעסיקים, שמהוות כיום את רוב ההכשרות המקצועיות בישראל.
בקורסים הללו לומדים אלפי תלמידים והמשמעות של הפסקתם היא פגיעה קשה בסיכוי של מובטלים וצעירים בתחילת דרכם המקצועית למצוא עבודה – וגם בעסקים המשוועים לידיים עובדות. תלמידים שכבר החלו הכשרות יסיימו אותם אבל החל מאתמול לא נפתחים קורסים חדשים ולא מתבצעת הרשמה.
במשרד הסבירו כי הסיבה היא שהתקציב להכשרות הללו הסתיימו. אם לא יימצא לקיום ההכשרות תקציב חריג כלשהו, המשרד יוכל לחדש אותן רק אחרי שלמדינה יהיה תקציב לשנת 2023 – ובשל הבחירות, קיימת אפשרות שלא יהיה תקציב כזה, או שהוא יאושר באיחור ולא במועדו, עד מרץ הבא.
בהודעה שפורסמה אתמול באתר מנהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי של משרד הכלכלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים, נכתב:
לאור ניצול כלל תקציבי האגף להכשרה מקצועית במסלולי הכשרה בשיתוף מעסיקים, הוחלט לעצור את הפעילות במסלולים אלה. מ־14 באוגוסט לא תתאפשר הגשת בקשות חדשות עד להסדרת הנושא. הודעה בדבר חידוש הפעילות תתפרסם באתר.
בארגונים הכלכליים והחברתיים שעוסקים בהכשרות המקצועיות הגיבו בזעם על הודעת משרד הכלכלה. במכתב ששלחה טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 המובילה את "המקפצה – המטה להשקעה במקצועות המחר", שותפות של 50 ארגונים הפועלים לקידום הכשרות מקצועיות, לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושר האוצר אביגדור ליברמן, נכתב:
אני פונה בבקשה להתערבותכם הדחופה בעקבות ההודעה המפתיעה מחמישי האחרון, לפיה החל מהיום, 14 אוגוסט, לא יהיה ניתן להגיש בקשות חדשות למסלולי ההכשרה המקצועית "כיתה בעבודה" ו־OJT, בשל מיצוי התקציבים שהוקצו למסלולים אלו.
ההודעה על הקפאת המסלולים מפתיעה אותנו במיוחד בשל העובדה שמזה למעלה משנה, עוד במהלך הדיונים על תקציבי 2021–2022, העלינו שוב ושוב בפני זרוע העבודה את הצורך לתגבר את התקציב המוקצה להכשרות
בשיתוף מעסיקים. במסגרת זאת, אף הצענו מספר פעמים לפעול בזירה הציבורית והפוליטית כדי לקדם הקצאה של משאבים נוספים לצורך זה.אולם […] משרד הכלכלה מעולם לא ביקש תוספת תקציבית כזו או אישר את החוסר במשאבים, גם לא בחודשים האחרונים. הקפאת המסלולים גורמת נזק למעסיקים ולמשתתפים פוטנציאליים בהכשרות, שאפשרויותיהם יצטמצמו במידה ניכרת או ייעלמו לגמרי, ולמשק כולו שלא יקבל את כוח האדם המקצועי הזקוק לו.
"ההודעה באתר על הקפאת המסלולים, שגם היא נעשתה ללא יידוע של כלל השחקנים במערכת, מאיימת להסיג לאחור את ההתקדמות שנעשתה"
בטווח הבינוני והארוך, הנזק גדול עוד יותר. עשורים רבים של הרעבת תקציבים והתנהלות בירוקרטית וריכוזית בכל הנוגע לפיתוח הון אנושי, הביאו לכך ששחקנים רבים במגזר העסקי איבדו כל אמון בממשלה והחליטו שלא לעבוד אתה.
בשנים האחרונות, זרוע העבודה פועלת לשקם את הנזק, ומאמצים אלו התחזקו מאז שהזרוע עברה למשרד הכלכלה והוקמו פורומים שונים לעבודה עם הזרוע, כולל מנהלת המעסיקים. ההודעה באתר על הקפאת המסלולים, שגם היא נעשתה ללא יידוע של כלל השחקנים במערכת, מאיימת להסיג לאחור את ההתקדמות שנעשתה.
מסלול "כיתה בעבודה" מאפשר למעסיק, קבוצת מעסיקים, ארגון מעסיקים לפתוח קורס הכשרה מקצועית ייעודי לקבוצת דורשי עבודה, בתחומים שונים. מגיש הבקשה מתחייב להשמת הבוגרים במקצוע הנלמד בשכר ברוטו שלא יפחת מ־120% משכר המינימום החודשי במשק בעסק שלו, אצל המעסיקים השותפים בהכשרה, או כל אצל כל מעסיק שמבקש להשים במקצוע הנלמד. ההכשרה מתבצעת אצל אחד מהמעסיקים השותפים בהכשרה או במוסד הכשרה.
מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.
* * *
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.
נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker
החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.
* * *
כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.
עירן קייס הוא חוקר עצמאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השפויים הרציונליים ובעלי ערכים דמוקרטיים ליברליים ישמחו להצטרף לקריאה.
איך מנטרלים את הפונדמנטליסטים ומצרפים את הלאומנים, השמרנים, הפחדנים, הבורים הביריונים, מושחתים שזה אינו האינטרס שלהם ועוד?
ואם אין דרך ביצועית לייצר קואליציות רחבות של שינוי בכל הצדדים, ויש ציר חיצוני שמועניין בחוסר יציבות ומשחק סכום אפס- מה עושים אז?…
מה ראלי לביצוע יציב?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם