משרד הכלכלה הפסיק אתמול במפתיע את כל ההכשרות המקצועיות במסלולי ההכשרה המקצועית בהשתתפות המעסיקים, שמהוות כיום את רוב ההכשרות המקצועיות בישראל.
בקורסים הללו לומדים אלפי תלמידים והמשמעות של הפסקתם היא פגיעה קשה בסיכוי של מובטלים וצעירים בתחילת דרכם המקצועית למצוא עבודה – וגם בעסקים המשוועים לידיים עובדות. תלמידים שכבר החלו הכשרות יסיימו אותם אבל החל מאתמול לא נפתחים קורסים חדשים ולא מתבצעת הרשמה.
במשרד הסבירו כי הסיבה היא שהתקציב להכשרות הללו הסתיימו. אם לא יימצא לקיום ההכשרות תקציב חריג כלשהו, המשרד יוכל לחדש אותן רק אחרי שלמדינה יהיה תקציב לשנת 2023 – ובשל הבחירות, קיימת אפשרות שלא יהיה תקציב כזה, או שהוא יאושר באיחור ולא במועדו, עד מרץ הבא.
בהודעה שפורסמה אתמול באתר מנהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי של משרד הכלכלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים, נכתב:
לאור ניצול כלל תקציבי האגף להכשרה מקצועית במסלולי הכשרה בשיתוף מעסיקים, הוחלט לעצור את הפעילות במסלולים אלה. מ־14 באוגוסט לא תתאפשר הגשת בקשות חדשות עד להסדרת הנושא. הודעה בדבר חידוש הפעילות תתפרסם באתר.
בארגונים הכלכליים והחברתיים שעוסקים בהכשרות המקצועיות הגיבו בזעם על הודעת משרד הכלכלה. במכתב ששלחה טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 המובילה את "המקפצה – המטה להשקעה במקצועות המחר", שותפות של 50 ארגונים הפועלים לקידום הכשרות מקצועיות, לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושר האוצר אביגדור ליברמן, נכתב:
אני פונה בבקשה להתערבותכם הדחופה בעקבות ההודעה המפתיעה מחמישי האחרון, לפיה החל מהיום, 14 אוגוסט, לא יהיה ניתן להגיש בקשות חדשות למסלולי ההכשרה המקצועית "כיתה בעבודה" ו־OJT, בשל מיצוי התקציבים שהוקצו למסלולים אלו.
ההודעה על הקפאת המסלולים מפתיעה אותנו במיוחד בשל העובדה שמזה למעלה משנה, עוד במהלך הדיונים על תקציבי 2021–2022, העלינו שוב ושוב בפני זרוע העבודה את הצורך לתגבר את התקציב המוקצה להכשרות
בשיתוף מעסיקים. במסגרת זאת, אף הצענו מספר פעמים לפעול בזירה הציבורית והפוליטית כדי לקדם הקצאה של משאבים נוספים לצורך זה.אולם […] משרד הכלכלה מעולם לא ביקש תוספת תקציבית כזו או אישר את החוסר במשאבים, גם לא בחודשים האחרונים. הקפאת המסלולים גורמת נזק למעסיקים ולמשתתפים פוטנציאליים בהכשרות, שאפשרויותיהם יצטמצמו במידה ניכרת או ייעלמו לגמרי, ולמשק כולו שלא יקבל את כוח האדם המקצועי הזקוק לו.
"ההודעה באתר על הקפאת המסלולים, שגם היא נעשתה ללא יידוע של כלל השחקנים במערכת, מאיימת להסיג לאחור את ההתקדמות שנעשתה"
בטווח הבינוני והארוך, הנזק גדול עוד יותר. עשורים רבים של הרעבת תקציבים והתנהלות בירוקרטית וריכוזית בכל הנוגע לפיתוח הון אנושי, הביאו לכך ששחקנים רבים במגזר העסקי איבדו כל אמון בממשלה והחליטו שלא לעבוד אתה.
בשנים האחרונות, זרוע העבודה פועלת לשקם את הנזק, ומאמצים אלו התחזקו מאז שהזרוע עברה למשרד הכלכלה והוקמו פורומים שונים לעבודה עם הזרוע, כולל מנהלת המעסיקים. ההודעה באתר על הקפאת המסלולים, שגם היא נעשתה ללא יידוע של כלל השחקנים במערכת, מאיימת להסיג לאחור את ההתקדמות שנעשתה.
מסלול "כיתה בעבודה" מאפשר למעסיק, קבוצת מעסיקים, ארגון מעסיקים לפתוח קורס הכשרה מקצועית ייעודי לקבוצת דורשי עבודה, בתחומים שונים. מגיש הבקשה מתחייב להשמת הבוגרים במקצוע הנלמד בשכר ברוטו שלא יפחת מ־120% משכר המינימום החודשי במשק בעסק שלו, אצל המעסיקים השותפים בהכשרה, או כל אצל כל מעסיק שמבקש להשים במקצוע הנלמד. ההכשרה מתבצעת אצל אחד מהמעסיקים השותפים בהכשרה או במוסד הכשרה.
הבחירה של השרה מירי רגב בנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי להדלקת משואה היא מהלך מדיני מבריק ומוצדק, אך הוא נושא תג מחיר סמוי. כשהדגל שלנו הופך לכלי במלחמות פוליטיות פנימיות בבואנוס איירס, יהודי התפוצות הם אלו שמשלמים את המחיר. הגיע הזמן שנבחרי הציבור יזכרו שביטחון ישראל וביטחון העם היהודי הם שני צדדים של אותו המטבע.
* * *
בחירתה של רגב להזמין את מיליי להדליק משואה ביום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל, היא מהלך מדיני ראוי בעיניי. במציאות הבינלאומית המורכבת שבה אנו נמצאים, מיליי הוא הרבה יותר מ"ידיד", הוא בעל ברית אידיאולוגי אמיץ שמתייצב לצדנו במעשים, בהצבעות גורליות ובביקורי הזדהות מרגשים בכותל.
ד"ר רחלי ברץ מרצה וחוקרת באוניברסיטת אריאל ובמרכז האקדמי פרס. לשעבר ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית. עוסקת בנושאים גיאופוליטיים, חוסן קהילתי, משפחתי וחברתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
עבור ישראלים רבים, ציון יום העצמאות נע בין זכר השכול לבין המנגל; זה טבעי. עבורי, זוהי הזדמנות גם לתהות כיצד מתממשות בימינו הזכויות המובטחות על ידי מגילת העצמאות.
כאשר אני מעיין במסמך המכונן הזה, עיניי מתעכבות במיוחד בהבטחות לפיהן ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". אני גם מתמקד בקביעה כי המדינה "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".
יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל מוצא אותנו בנקודת זמן סימבולית מאין כמוה. אם נביט לאחור על לוח השנה העברי והקלנדר הישראלי, נגלה שחלף בדיוק "מחזור חיים" מקראי אחד מאז החלה הטלטלה הגדולה של החברה הישראלית.
שבע שנים חלפו מאז נשאבנו לסחרור של מערכות בחירות בלתי נגמרות, מגפה עולמית ששינתה סדרי עולם, קרע חברתי עמוק, ושיא מטלטל וכואב במלחמה הקשה ביותר שידענו מאז קום המדינה – "מלחמת אוקטובר 2023" ונוספות שהגיעו אחריה.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו