היועצת המשפטית לכנסת שגית אפק שלחה לחברי הכנסת מכתב לקראת ההצבעה על החוק להקפאת מעצר עריקים חרדים, שבו הזהירה מפני הפרת ניגודי עניינים בעת ההצבעה על החוק.

הצעת החוק שנידונה כוללת מנגנונים להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, וכן אי העמדה לדין או הפסקת הליכים משפטיים נגד מי שלא מילאו את חובת ההתייצבות. לפי ההודעה, סעיפים אלו מעוררים חשש לניגוד עניינים עבור חברי כנסת שקרוביהם עשויים ליהנות ישירות מהפסקת הליכי האכיפה נגדם.

במכתב הדגישה היועצת כי חברי כנסת שקרובי משפחתם עומדים בפני הליכים משפטיים או צווי מעצר בשל אי התייצבות לשירות ביטחון יחויבו בגילוי נאות לפני ההצבעה על חוק שירות ביטחון הנוגע לשילוב תלמידי ישיבות.

במסמך הובהר כי חובת הגילוי חלה ספציפית על חבר כנסת שקרובו – בן זוג, הורה, צאצא או אדם שפרנסתו עליו – כבר ספג צו מעצר, נעצר בפועל או נמצא בהליכי אכיפה ומשפט שטרם הסתיימו. האחריות להכיר את העניינים האישיים ולהימנע מניגוד עניינים מוטלת על חברי הכנסת עצמם.

עם זאת, כללי האתיקה אינם מונעים מהנבחרים להצביע בסופו של דבר. בהנחיה צוין כי חברי הכנסת שקרוביהם משתייכים לקבוצה זו נדרשים להצהיר על כך בטרם הדיון וההצבעה, אך לאחר מתן הגילוי הנאות הם רשאים להשתתף בהצבעה במליאה, שכן לא ניתן להחליף חבר כנסת במעמד זה.

"האחריות להימנע מניגוד עניינים אסור מוטלת על חבר הכנסת המכיר את ענייניו האישיים בקשר לנושא מסוים", סיכמה היועצת.