הניסיון ההיסטורי מלמד שתקריות צבאיות שהולכות ומתרבות, מובילות לבסוף לפיצוץ גדול.

הדינמיקה ידועה ומוכרת: מתקרית לתקרית הולכת וגדלה הכוננות בצבאות המעורבים, העצבים הולכים ונמרטים, הסבלנות נגמרת. נצבר עוד ועוד מתח במערכות השונות. המנהיגים אמנם מנסים לשלוט מלמעלה ולהכווין את גובה הלהבות ואת מידת הפגיעה, אבל מתישהו תמיד מגיעה התקרית שחורגת מהמתוכנן, שמובילה לתגובה קשה יותר, ואז כבר קשה מאוד – לפעמים בלתי אפשרי – לעצור את ההידרדרות.

מטוס הקרב החמקן F-35C של חיל הנחתים האמריקאי נערך להמראה מנושאת המטוסים "אברהם לינקולן" במפרץ הפרסי, 6 ביולי 2026 (צילום: חשבון ה-X של סנטקום)

הנה מקבץ ידיעות צבאיות רק משעות הבוקר:

• ירדן: צבא ירדן הודיע שהוא יירט ארבעה טילים מאיראן שחדרו למרחב האווירי של הממלכה ההאשמית. מוקדם יותר הלילה הודיעו משמרות המהפכה באיראן כי הם תקפו את בסיס חיל האוויר חסן בירדן באמצעות טילים וכטב"מים ופגעו במכלי דלק ותחמושת במקום.
• כווית: לפנות בוקר יורטו "מטרות אוויריות עוינות" במרחב האווירי של המדינה.
• בחריין: נפגע בסיס של צבא ארה"ב במה שהוגדר כשלב השני בתגובתה של איראן לתקיפתה בידי ארה"ב.
• סנטקום: פיקוד המרכז של ארה"ב הודיע לפנות בוקר על השלמת סבב תקיפות נוסף באיראן שכלל פגיעה בעשרות מטרות, בהן מערכות הגנה אווירית של צבא איראן, מתקני רדאר ומתקני שיגור טילים וכטב"מים.
• איראן: סוכנות הידיעות "פארס" מסרה כי בפרובינציית ח'וזסתאן נפגעו אזורים נרחבים משיגורים של צבא ארה"ב. כמו כן דווח על הפסקות חשמל בערים בדרום המדינה ועל פיצוצים רמים שנשמעו באזור קשם, במחוז בושהר ובעיר ג'אסק.

ברור שקשה עד בלתי אפשרי להעריך לאן מועדות כעת פני האזור. אבל די ברור שרצף אירועים כזה בלילה אחד, אינו מבשר טובות.

הרמטכ"ל אייל זמיר לצד מפקד חיל האוויר אלוף עומר טישלר בבור הפיקוד בקריה. 8 ביוני 2026 (צילום: דובר צה"ל)

המאבק האמריקאי באיראן מתמקד כרגע בסוגיית מצר הורמוז. האיראנים מתעקשים לשמור על שליטה מוחלטת בהורמוז. האמריקאים לא מוכנים להתיר זאת. זה הרקע האסטרטגי לחילופי המהלומות.

יניב קובוביץ, הכתב הצבאי של "הארץ", כותב הבוקר כי במערכת הביטחון מודאגים מכך שארה"ב לא מגלה את אותה מידת נחישות בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, שעל פי דיווחים שונים, האיראנים משקמים אותה כעת במהירות.

"ההערכה הרווחת בצה"ל ובמערכת הביטחון היא שהמתיחות בין וושינגטון לטהרן צפויה ללוות את האזור עוד זמן רב", כותב קובוביץ, "ההסבר לכך הוא הרצון המשותף של שתי המדינות להימנע מחזרה לחילופי מהלומות בהיקף מלא".

או במילים אחרות, שיישמעו מוכרות מאוד לאוזן הישראלית: ארה"ב ואיראן בוחרות כעת "לנהל את הסכסוך" ביניהן. ואלה חדשות רעות לישראל, שנאלצת להחזיק את צה"ל בכלל ואת חיל האוויר בפרט בכוננות גבוהה למקרה שאיראן תחליט לגרור את ישראל פנימה – דבר שטרם קרה בסבב הנוכחי, אבל אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שיקרה, ולכן חייבים לשמור על כוננות גבוהה.

להערכת המקורות הביטחוניים שדיברו עם קובוביץ, "בטהרן מנסים לייצר חיץ מובהק בין ישראל לארה"ב". עושה רושם שזה מצליח להם לא רע בכלל בינתיים.

ההנחה היא כי בניגוד להצהרות היהירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, יכולת שיגור הטילים של איראן שרירה וקיימת, וטהרן יכולה לבחור להפעיל אותה בכל עת שתחליט שהדבר משרת את האינטרסים שלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, רעייתו שרה נתניהו ושר המורשת עמיחי אליהו משתתפים בטקס הנחת אבן הפינה למרכז מורשת עטרות בצפון ירושלים. 5 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אתמול נודע כי הבחירות לכנסת יתקיימו במועד האחרון האפשרי על פי חוק: ב-27 באוקטובר. ראש הממשלה נתניהו ותומכיו כבר החלו לנפנף בכך כהישג של הקואליציה הנוכחית, שהצליחה לשרוד את האסון הגדול ביותר בתולדות ישראל ואת המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל ולהיות הממשלה הראשונה מאז ממשלת האחדות של 1988 שמשלימה את מלוא תקופת הכהונה.

מה שנקרא: עוד הישג כזה ואבדנו.

ועדת החוקה של הליכוד צפויה להתכנס הערב ב-20:00 כדי להכריע איך תגובש רשימת הליכוד לכנסת הבאה. ההערכות המקדימות היו כי לחברי הוועדה יוצגו שתי חלופות: האחת – הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרשימה, והשנייה – שנחשבת לבעלת הסיכויים הגדולים יותר – קיום פריימריז לצד אישור שריונים רבים ליו"ר המפלגה נתניהו.

אבל שלום ירושלמי חושף הבוקר בזמן ישראל כי ראש הממשלה כבר ויתר על רעיון הוועדה המסדרת ולפי כל הסימנים רשימת הליכוד תיבחר בפריימריז, עם כמה שינויים שיקטינו את כוחם של המחוזות בתנועה. ראש הממשלה יקבל בין שמונה לעשרה שריונים במקומות ריאליים ובעצם יעצב לבדו את רשימת הליכוד לכנסת הבאה.

ירושלמי כותב כי ראש הממשלה ניסה להביא לרשימה דמויות פופולריות, ובהן חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין. נתניהו, כך נודע לזמן ישראל, הציע לביבס מקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת, אך ביבס סירב. הסיבה? הוא חושש שהליכוד עומד להפסיד בבחירות הקרובות, והוא אינו מעוניין להחליף את תפקידיו הבכירים בתפקיד של חבר כנסת באופוזיציה.

"נתניהו רצה להשיג ניצחון מוחלט על רשימת חברי הכנסת של הליכוד, שאכזבה אותו לאורך כל הקדנציה האחרונה", כותב ירושלמי, "נתניהו סבור שחברי הכנסת מביכים את המפלגה ומרחיקים מצביעים מהליכוד".

לחץ בגלל יוקר המחיה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

אם היינו חיים במדינה נורמלית ובתקופה נורמלית (ספוילר: אנחנו לא) הידיעה הבאה הייתה מסעירה את מערכת הבחירות הקרובה. במצב הנוכחי, ספק אם בכלל תוזכר בשולי הקמפיינים.

נתי טוקר מדווח הבוקר ב"דה מרקר" כי הממשלה הנוכחית העלתה את נטל המיסים הישירים המושתים על אזרחי ישראל לרמה הגבוהה ביותר בעשרים השנים האחרונות.

לפי אומדן של אגף החשבת הכללית באוצר, נטל המיסים הישירים (שכוללים מס הכנסה, מס חברות, מיסים על רווחים בשוק ההון ומיסי מקרקעין) הגיע לאחרונה ל-15.1% מהתוצר לעומת פחות מ-12% ב-2019.

וזה לא הכול. "גורמי המקצוע תמימי דעים שיש להגדיל כעת את ההכנסות ממיסים", כותב טוקר. "הסיבה לכך היא התנהלות הממשלה, שהובילה את המלחמה הארוכה בתולדות ישראל והזניקה את הוצאות הביטחון ואת הריבית על החוב. לצד זאת, הממשלה ממשיכה לפזר כספים למגזרים מקורבים וליעדים מדכאי צמיחה".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חוגג עם בקבוק שמפניה במליאת הכנסת אחרי אישור חוק עונש מוות למחבלים, 30 במרץ 2026 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

אם הממשלה הנוכחית תוחלף בבחירות הקרובות, האם ניתן יהיה לתקן במהירות את שובל הנזקים הארוך שהיא הותירה אחריה? ממש לא בטוח.

יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, מסביר הבוקר כי "בליץ החקיקה שמקדמת הקואליציה השבוע, רגע לפני שריקת הסיום הפרלמנטרית, עתיד להביא איתו כמה מהזוועות החקיקתיות הגרועות ביותר שידעה הכנסת מאז ומעולם".

בין החוקים: החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, חוק הכשרות, חוק התקשורת, חוק יסוד לימוד תורה, איסור מעצר משתמטים, ועוד שורה של חוקים שחולקו כמתנות של הרגע האחרון לשותפות הקואליציוניות, עם אפס התחשבות באינטרס הציבורי הכללי ועם עלויות שבסופו של דבר יחייבו להגדיל עוד את ההכנסות ממיסים כדי שהנושאים בנטל יוכלו להמשיך ולשאת גם בנטל הנוסף.

בנימין נתניהו, מאי 2008