כמו כל מערכת בחירות, גם כל פגישה של ראש ממשלת ישראל עם נשיא ארצות הברית – בוודאי בתחילת הקדנציה של הנשיא – מתוארת תמיד כ"היסטורית", "מכריעה" ו"גורלית". נדמה שהמילים הללו קצת איבדו ממשמעותן בישראל מרוב שימוש.
ובכל זאת, אין מנוס: הפגישה של בנימין נתניהו ודונלד טראמפ היום צפויה להיות היסטורית, מכריעה וגורלית. לישראל, לפלסטינים ולמזרח התיכון כולו. אולי אפילו עם השלכות על השלום והביטחון בעולם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם דונלד טראמפ, 26 ביולי 2024 (צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ)
שני המנהיגים צפויים להיפגש ב-23:00 שעון ישראל (ארבע אחרי הצוהריים, שעון וושינגטון), הרחק משעות הפריים טיים בישראל שנתניהו בדרך כלל הצליח לארגן לעצמו בנחיתותיו הקודמות בבירת ארה"ב.
אולי זה מקרי, ואולי לטראמפ אין חשק ומוטיבציה להיענות הפעם לצרכי הפנים של נתניהו. הוא הראש, והוא יחליט, ולא בא לו להתחיל את היום מוקדם רק כי ביבי אוהב לתפוס את תשומת לב מהדורות החדשות.
טראמפ הוא הראש, והוא יחליט, ולא בא לו להתחיל את היום מוקדם רק כי ביבי אוהב לתפוס את תשומת לב מהדורות החדשות
כשעה וחצי אחרי תחילת הפגישה – כלומר בחצות וחצי שעון ישראל, שעת צפיית שפל בישראל – צפויים המנהיגים לקיים מסיבת עיתונאים משותפת בבית הלבן.
כדי להבין עד כמה היסטורית, מכריעה וגורלית צפויה להיות הפגישה היום, מספיק לעבור על רשימת הנושאים הבוערים על סדר היום, שאינם מנותקים זה מזה ומתקיימות ביניהן זיקות שונות ומורכבות:
עסקת החטופים ועתיד רצועת עזה
המו"מ על המשך עסקת החטופים שאמור להוביל להפסקת אש קבועה בין ישראל לעזה החל למעשה אתמול. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המאתגר את נתניהו מימין (כמו גם איתמר בן גביר), אמר אתמול שמבחינתו נסיגה מציר פילדלפי היא קו אדום. סמוטריץ' יודע שלנתניהו עצמו יהיה קשה לנמק לציבור מדוע לפתע פתאום ציר פילדלפי הוא כבר לא סלע קיומנו.
מה שברור הוא שבלי נסיגה מלאה של ישראל מרצועת עזה לא תושלם העסקה – שהיא בפירוש סלע קיומם של החטופים ברצועה. נתניהו מנסה לרבע את המעגל ולעגל את המשולש ולהצליח לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה תוך כדי שהוא מחזיק בחבל בשני קצותיו.
זו – כנראה – הסיבה שהוא מתכוון למנות את מקורבו ואיש סודו רון דרמר לעמוד בראש צוות המו"מ על שלב ב' עם חמאס. וזו כנראה גם הסיבה שהוא מתכוון להרחיק משולחן הדיונים את ראש שב"כ רונן בר.
השאלה היא באיזה מצב רוח טראמפ יגיע לשיחה הזו, ואילו תנאים ודרישות הוא יציב.
פרויקט הגרעין האיראני
טראמפ לא הסתיר בעבר את התיעוב שלו למשטר האיראני. מצד שני, הוא לא מסתיר את כוונתו להרגיע את הרוחות בעולם ולחתור להסכמים והסדרים שטובים לביזנס. מבחינת נתניהו, נוצרה כעת הזדמנות להגשים את חלומו הגדול והבלתי מוסתר, לעצור בכוח את פרויקט הגרעין האיראני.
מבחינת נתניהו, נוצרה כעת הזדמנות להגשים את חלומו הגדול והבלתי מוסתר, לעצור בכוח את פרויקט הגרעין האיראני
ברור שישראל לא תיכנס למבצע כזה בלי להבטיח קודם תמיכה אמריקאית מלאה. האם טראמפ יבטיח תמיכה כזו? ואם כן – מה יהיה המחיר? אתמול דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי ממשל טראמפ ביקש מהקונגרס לאשר העברה של חימוש, פצצות כבדות ודחפורי D9 בשווי מיליארד דולר לישראל. אפשר לראות בזה רמז לבאות.
הנורמליזציה עם סעודיה
זה הגזר הגדול שמונח על השולחן. מבחינת טראמפ, זה המסלול המהיר לפרס נובל לשלום ולעסקאות של מאות מיליארדים. יש רק מכשול אחד: ישראל צריכה להצהיר על נכונותה לנוע לעבר עצמאות פלסטינית.
ויהיו גם נושאים נוספים:
- צווי המעצר נגד נתניהו בבית הדין בהאג (הביקור של נתניהו בוושינגטון הוא הראשון מאז הוצאו נגדו צווי המעצר הבינלאומיים. נתיב הטיסה נקבע כך שלא יעבור מעל מדינות שיש חשש שיכבדו את הצו);
- המשך הפסקת האש בלבנון;
- והאסטרטגיה מול המשטר החדש בסוריה והמשך הנוכחות הישראלית מעבר לגבול הבינלאומי.