הסימנים המעידים – כמו שקוראים לזה במודיעין – אינם מעודדים כלל. ישראל מעכבת את שחרור 602 האסירים הפלסטינים שהיו אמורים להשתחרר בשבת ומשתמשת בהם גם כמנוף לחץ על חמאס וגם כאמצעי להימנע מהתקדמות לשלב ב', שמסבך את ראש הממשלה בנימין נתניהו מבחינה פוליטית.
משני צידי הגבול נערכים כעת לסבב אלים נוסף: צה"ל נערך לחידוש הלחימה עם מספר אוגדות וחטיבות מילואים, ובמערכת הביטחון מעריכים כי גם חמאס ניצל את 35 ימי ההפוגה להתארגנות לקראת הסיבוב הבא. זוהו מקרים של הטמנת משגרי רקטות, פריסה של מצלמות לאיסוף מודיעין ובניית זירות מטענים באתרים אסטרטגיים, לקראת חזרה צפויה של כוחות צה"ל.
כוחות צה"ל בפעילות ברצועת עזה. פברואר 2025 (צילום: דובר צה"ל )
ההערכה בישראל היא כי אלפי פעילי חמאס חזרו לצפון רצועת עזה בעקבות נסיגת צה"ל מציר נצרים. "במערכת הביטחון מעריכים כי אלו התארגנו לכדי מסגרות צבאיות חדשות", כותב הבוקר יואב זיתון ב"ידיעות אחרונות", "אך לא באותה רמה שהייתה לזרוע הצבאית בשישה באוקטובר 2023".
האווירה בחמאס קשה, מעריכים בישראל. האתגרים שעומדים בפניו עצומים, וההרס הרב ברצועה מקשה על ארגון הטרור להשתקם ולבסס את עצמו מחדש.
האווירה בחמאס קשה, מעריכים בישראל. האתגרים שעומדים בפניו עצומים, וההרס הרב ברצועה מקשה על ארגון הטרור להשתקם
בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק אמר אתמול בריאיון ל"ניו יורק טיימס" כי אילו היה יודע מה יהיו ההשלכות של מתקפת השבעה באוקטובר, הוא לא היה תומך בה.
האמירה הזו ודאי תהדהד במזרח התיכון עוד שנים, והיא מזכירה אמירה דומה של חסן נסראללה אחרי מלחמת לבנון השנייה. בישראל ישתמשו בה כהוכחה שההרתעה הישראלית חודשה.
אבל כמו במקרה של נסראללה, מתברר שגם להרתעה הזו יש תאריך תפוגה, אם לא מוצאים פתרון מוסכם לסכסוך הלאומי, שממשיך לקרוע, לענות ולהרוס את האזור.