אם יש דבר אחד שלמדנו על בשרנו בשנים האחרונות, זה שכדאי להיות זהירים מאוד בכל מה שנוגע לתחזיות ופרשנויות ביחס להתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון.
ההתפתחויות הביטחוניות נוטות להיות קפריזיות, בלתי צפויות, לא תמיד מובנות. הן לפעמים מתלקחות מהר ונכבות מהר, ולפעמים מתארכות ומתארכות בלי הצדקה נראית לעין. קצת כמו האופי ושנות כהונתם של המנהיגים שקובעים את גורלנו.
מסוקי אפאצ'י של פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית חגים מעל מצר הורמוז, 17 באפריל 2026 (צילום: US Central Command (CENTCOM) / AFP)
אחרי סיבוב המהלומות הקצר בין איראן לישראל שהתלקח בתחילת השבוע וכבה מהר, הלילה התלקח עימות נוסף בין איראן לבין ארצות הברית ומדינות המפרץ שתומכות בה.
אתמול הפילו האיראנים מסוק אפאצ'י של צבא ארה"ב במצר הורמוז. הנשיא דונלד טראמפ נטה בתחילה לגמד את האירוע ואמר אתמול בערב, "זה לא עניין גדול, הטייסים בסדר". זו כנראה הייתה הצהרה טקטית לצרכי הסחת דעת, כי זמן קצר לאחר מכן ארה"ב בכל זאת תקפה מטרות ברחבי איראן.
טראמפ נטה בתחילה לגמד את האירוע ואמר, "זה לא עניין גדול, הטייסים בסדר". זו כנראה הייתה הצהרה טקטית לצרכי הסחת דעת
התקיפה נמשכה כשלוש שעות ובסיומן הודיע מטה פיקוד מרכז של צבא ארה"ב (סנטקום) כי השלים את התקיפות, שבמהלכן הושמדו מערכות הגנה אוויריות, תחנות שליטה קרקעיות ואתרי מכ"ם למעקב סמוך למצר הורמוז. התקיפות בוצעו באמצעות חימוש מדויק ששוגר ממטוסי קרב.
ההודעות שיצאו מארה"ב נשמעו כניסיונות מובהקים להרגיע את הרוחות ולמנוע הסלמה, שכל הסימנים מעידים שארה"ב אינה מעוניינת בה (אם כי גם לזה כדאי להתייחס בערבון מוגבל).
האיראנים מצידם הודיעו כי ארצם "לא תשאיר שום מתקפה או איום ללא מענה". שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י כתב כי "ארה"ב בחרה לבחון את נחישותנו. להיסטוריה של המפרץ הפרסי יש פרקים רבים על גורלם המר של פולשים זרים. עזבו את אזורנו אם ברצונכם להיות בטוחים".
התגובה האיראנית הגיעה במהירות: משמרות המהפכה תקפו בסיסים אמריקאים בירדן, בחריין וכווית.
על פי הדיווחים, איראן – שכזכור כל צבאה הושמד לא מזמן, אם לסמוך על הצהרות קודמות של הנשיא טראמפ ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו – תקפה באמצעות טילים ארבע מטרות אמריקאיות בירדן, בהן האנגרים של מטוסי 15F ומרכז פיקוד ובקרה. כטב"מים שוגרו לעבר בסיס עלי אל-סאלם בכווית ולעבר הצי החמישי האמריקאי בבחריין.
ההנחה הרווחת כרגע היא שמדובר בחילופי מהלומות מוגבלים שנועדו "לשמור על הכבוד" ולא להוביל להסלמה. אבל כידוע, במזרח התיכון כמו במזרח התיכון – לפעמים ההנחה הרווחת של היום היא הבסיס לוועדת החקירה שלא תקום מחר.