כעת, משהנגב הצחיח הוכר רשמית כאזור יין (אפלסיון), היקבים המקומיים מבקשים לפנות לקהל רחב ככל האפשר של חובבי יין. לשם כך, חלקם מתמודדים עם החום הכבד כדי לייצר רוזה מדברי, ואילו אחרים מוסיפים תוויות כשרות למבחר שלהם.

ההכרה החדשה מעניקה לאזור הנגב – המשתרע מקריית גת ועד אילת ובו פועלים כ-60 ייננים – זהות ייננית בינלאומית מבוססת משלו. צעד זה מציב את דרום ישראל ואת הטרואר המדברי הייחודי שלו על מפת היין העולמית.

זהו הישג משכר עבור אזור שעבד קשה לאורך השנים כדי לגדל ענבים ייחודיים באדמתו החולית.

אחרי תהליך אינטנסיבי בן ארבע שנים, שבמהלכו מומחי יין ישראלים הוכיחו כי ליינות המיוצרים בנגב יש פרופיל מובחן וייחודי, הנגב הוכר רשמית כאזור יין (אפלסיון)

ההכרה מגיעה אחרי תהליך אינטנסיבי בן ארבע שנים, שבמהלכו קונסורציום של מומחי יין ישראלים הוכיח כי ליינות המיוצרים בנגב יש פרופיל מובחן וייחודי להם.

מערכת זמן ישראל יצאה לאחרונה לבקר בשלושה יקבים מובילים באזור הנגב, כדי לבדוק כיצד האדמה המיוחדת של האזור והאקלים הייחודי שלו משפיעים על תערובות היין (בלנדים) החדשות והמסקרנות שלהם.

כרמים בכרמי עבדת שבנגב, מאי 2026 (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

יקב יתיר

"המדבר הוא מקום קיצוני, ואני חושב שמרגישים את זה גם ביינות", אומר ערן גולדווסר, המשמש כיינן של יקב יתיר ב-26 השנים האחרונות.

יקב יתיר, הממוקם מעט דרומית להר חברון, החל לנטוע כרמים בגובה 500 מטר מעל פני הים כבר בשנת 1981. שמו של היקב עתיק, ומקורו בתנ"ך.

"המדבר הוא מקום קיצוני, ואני חושב שמרגישים את זה גם ביינות", אומר ערן גולדווסר, יינן יקב יתיר שבדרום הר חברון

"יש לנו רגל אחת בנגב ורגל אחת בהרי יהודה", אומר יעקב בן-דור, ממייסדי יתיר ומנכ"ל היקב, בעודו מוזג את "יער יתיר", יין הדגל של היקב.

היין, הקרוי על שם היער הנטוע הגדול בישראל, הוא בלנד עשיר ועוצמתי של קברנה סוביניון, פטי ורדו וקברנה פרנק, הידוע בטעמי פרי היער העזים שלו.

יעקב בן-דור, אחד ממייסדי יקב יתיר ומנכ"ל היקב, מאי 2026 (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

יקב יתיר החל לבקבק את יינותיו בשנת 2000, וכיום הוא מייצר כ-300 אלף בקבוקים בשנה מענבים שהוא מגדל בעצמו.

היקב מייצר שילוב של יינות אדומים ולבנים, שכל אחד מהם מתיישן בכלים שנבחרו במיוחד כדי להבליט את טעמיו הייחודיים – החל מחביות עץ אלון אוסטרי וצרפתי, ועד לחביות קרמיקה חדישות יותר.

יקב יתיר החל לבקבק את יינותיו בשנת 2000, וכיום הוא מייצר כ-300 אלף בקבוקים בשנה מענבים שהוא מגדל בעצמו. היקב מייצר שילוב של יינות אדומים ולבנים, שכל אחד מהם מתיישן בכלים שנבחרו במיוחד

יין "דרום רוזה" הוא היין החדש ביותר שלהם, ו"המפתח לעתיד של יינות הנגב", כפי שתיאר זאת גולדווסר.

"צריך לבצור את הענבים מוקדם, ולהשאיר את הקליפה קצת יותר זמן בשביל הטעם והצבע", הוא מסביר. "המינרלים באדמת הנגב הם שמעניקים ליין מליחות מסוימת וטעם מפולפל", הוסיף.

יקב יתיר פתוח למבקרים בכל ימות השבוע, למעט שבת. ביקור במקום יכול לכלול סיורים ביקב וטעימות יין לצד פלטות לחם וגבינות במרכז המבקרים, המציע מקום ישיבה לעד 20 איש.

יינות יקב יתיר, מאי 2026 (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

כרמי עבדת

הייננים הקדומים של האזור הזה אולי לא ידעו שמינרלי הקרקע הם המקור האמיתי לטעמים שלהם, אף שחבל ארץ זה היה מכוסה בעבר במרחבים ארוכים של כרמים. כך ציין ההיסטוריון שחר שילה, אחד המומחים שהיו מעורבים בתיעוד הנגב במסגרת תהליך ההכרה באזור היין.

במרחק שעת נסיעה משם, באתר עבדת שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, צומחת כיום רצועה ירוקה של כרמים לצד חורבותיה של עיר מדברית קדומה, ששלטה בעבר על חלק מ"דרך הבשמים" ההיסטורית שבין פטרה לעזה.

הייננים הקדומים של האזור הזה אולי לא ידעו שמינרלי הקרקע הם המקור האמיתי לטעמים שלהם, אף שחבל ארץ זה היה מכוסה בעבר במרחבים ארוכים של כרמים

כרם המורשת, שניטע ב-2023 על ידי רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים, כולל זני ענבים קדומים המוכרים בשמות סריקי, באר ודבוקי, שגודלו באזור לפני 1,500 שנה. "הם משחזרים את כרמי עבדת", אומר שילה. "הכרמים השתרעו אז עד קצה האופק".

התוכנית כיום היא שבסופו של דבר יופק יין מזני הענבים הקדומים הללו, ושהוא ישווק כחלק מאזור היין הרשמי של הנגב.

עבדת מהווה את אחת התחנות הבולטות על מפת היין של הנגב, והאתר העתיק נמצא במרחק 15 דקות נסיעה מ"כרמי עבדת", אחד היקבים הראשונים שהוקמו באזור.

ההיסטוריון שחר שילה מסביר על החשיבות ההיסטורית של עבדת, מאי 2026 (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

איל יזרעאל, שהקים את חוות כרמי עבדת יחד עם רעייתו חנה, אומר שבני הזוג הגיעו במקור מחיפה, ולא ידעו כלל אם הענבים שלהם יצליחו לצמוח בתנאי המדבר. למען האמת, הם גם לא ידעו אז יותר מדי על יין.

"היינות האלה שונים", אומר יזרעאל, שגידל תחילה ענבי קברנה סוביניון ובהמשך עבר לייצר יינות לבנים. כיום הוא מבקבק בסך הכול כ-10,000 בקבוקים בשנה, המתחלקים בין שש התוויות של היקב. "באמת לא היה לנו שום מושג אם זה בכלל יהיה יין ראוי לשתייה", הוא מודה.

איל וחנה יזרעאל, שהקימו את חוות כרמי עבדת, הגיעו בכלל מחיפה ואפילו לא ידעו אם הענבים שלהם יצליחו לצמוח בתנאי המדבר. כיום היקב מבקבק כ-10,000 בקבוקים בשנה

חוות כרמי עבדת תמיד הרגישה מרוחקת ומבודדת, אבל אפילו המאחז הנידח הזה הרחיב את פעילותו ואת קהל היעד שלו בשנים האחרונות.

בעוד שבני הזוג יזרעאל מטפחים בהצלחה אווירה אינטימית ואותנטית – הכוללת 14 בקתות אירוח להשכרה ובית קפה צמחוני בשטח החווה – ענף התיירות החקלאית עבר שינויים.

בעקבות זאת, הוסיף יזרעאל אלמנטים מיוחדים שמותאמים לקהל הלקוחות שלו, במיוחד על רקע המלחמה והקשיים האחרונים שחוותה המדינה.

איל וחנה יזרעאל מכרמי עבדת שבנגב (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

למשל, מאז טבח 7 באוקטובר, כרמי עבדת מציע שהייה של 24 שעות ללא תשלום למשרתי מילואים ולבני או בנות זוגם. האירוח כולל גם פיקניק מפנק עם יינות וגבינות מקיבוץ בארי. "אנחנו דואגים להם עד היום", הוא אומר.

כיוון שמדובר ביקב שאינו כשר, כרמי עבדת הרחיב את תפריט היינות שלו והוסיף גם שלושה יינות כשרים מ"יקב רמת נגב" הסמוך. כמו כן, היקב פתח מטבח כשר נפרד שאינו פועל בשבתות, כדי לתת מענה גם לקהל שומר כשרות.

מאז טבח 7 באוקטובר, כרמי עבדת מציע שהייה של 24 שעות ללא תשלום למשרתי מילואים ולבני או בנות זוגם. האירוח כולל גם פיקניק מפנק עם יינות וגבינות מקיבוץ בארי

כל היינות של החווה נמכרים אך ורק במקום, במרכז המבקרים הבנוי בצורת חבית מרשימה, שמציע גם הצצה קצרה לחביות יין עתיקות. "אני פוגש כמעט את כל מי שקונה את היין שלנו", מספר יזרעאל.

חוות כרמי עבדת פתוחה מיום שני עד שבת, והביקורים יכולים לכלול טעימות יין במרכז המבקרים, ארוחות ב"קפה מונה" הצמחוני, ולינה באחת הבקתות שבמקום (אשר זמינות לזוגות מבוגרים בלבד).

כרם עתיק משוקם בגן הלאומי עבדת, מאי 2026 (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

יקב פינטו

החוויה ב"יקב פינטו", שהוקם בעיירת המדבר המתפתחת ירוחם, היא שונה לחלוטין.

משפחת פינטו הפילנתרופית הכתה תחילה שורשים בירוחם במטרה לקדם את מאמצי התיירות בעיירה הקטנה, השוכנת על שפת המכתש הגדול – אחיו הקטן של מכתש רמון המוכר יותר שבמצפה רמון.

משפחת פינטו הכתה שורשים בירוחם במטרה לקדם את מאמצי התיירות בעיירה הקטנה. החזון הזה הוביל בסופו של דבר להקמת יקב פינטו ולנטיעת כרמים סמוך לירוחם

החזון הזה הוביל בסופו של דבר להקמת יקב פינטו, בשיתוף פעולה עם מגדלים מקומיים, ולנטיעת כרמים סמוך לירוחם ב"וואדי שועלים". נתון זה גם מסביר את איורי השועלים בשחור-לבן המעטרים כל אחת מתוויות היין של היקב.

טניה ודוד פינטו לא גדלו בירוחם; הם הגיעו במקור ממרכז הארץ, אבל עברו לעיירת המדבר בשנת 2023 עם משפחתם, כדי לנהל את היקב ואת הכרמים הסמוכים לו מקרוב. "אנחנו מייצרים את היין בזכות הנגב", מצהירה טניה פינטו.

דוד פינטו מיקב פינטו, מאי 2026 (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

כ-90% מהענבים ביינות של פינטו מגיעים ישירות מהכרמים שלהם. היינן יעקב אוריה, שם ותיק ומוכר בתעשיית היין הישראלית, בקבק את היין הראשון של פינטו בשנת 2021.

כיום, היקב מייצר בממוצע כ-170 אלף בקבוקים בכל שנה, ואנשיו עובדים במרץ על יצירת יין מוסקטו חדש. היין של פינטו נמכר כיום בעשר מדינות שונות ברחבי העולם, ציין דוד פינטו, כולל במסעדת "שבור" (Shabour) הפריזאית של השף אסף גרניט, המחזיקה בכוכב מישלן.

כיום, יקב פינטו מייצר בממוצע כ-170 אלף בקבוקים בכל שנה, שנמכרים בעשר מדינות שונות ברחבי העולם, כולל במסעדת "שבור" (Shabour) הפריזאית של השף אסף גרניט, המחזיקה בכוכב מישלן

"ההכרה באזור היין היא נקודת חוזק במכירות", אומר פינטו, שנאלץ לדחות את פתיחת מרכז המבקרים החדש והמרווח המיועד לטעימות ולאירוח קבוצות לאחר שגויס לכשישה חודשי מילואים ב-7 באוקטובר. "זה מייצר מותג, וזה משמעותי מאוד", הוא מסכם.

יקב פינטו מארח קבוצות בימים שני עד שישי, וערוך לארח קבוצות של עד 200 איש בשטחי הכרמים, כמו גם להוציא לפועל סיורים וטעימות בתיאום מראש במרכז המבקרים שלו.