1
"בילדותי אבא שלי היכה אותי,[…]במכות הוא הצטיין. אני מקטינה ומרחיקה את התמונה כדי לקבל פרספקטיבה. גבר כבן שלושים וחמש נגד ילדה בת שמונה, וזה נמשך רגעים ארוכים, גם שתיים או שלוש דקות כאלה הן יותר מדי, הנפילה ממדרגה למדרגה מכאיבה ואני רוצה שזה יפסק, ההשפלה, והפחד ממה שתכף יבוא, ובסוף ליפול כמו שק על המרבד בחוץ. והדלת נסגרת מאחוריי".
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוOur stories, Wade's and mine, describe the lives of the boys and men for thousands of years: Boys who were beaten by their fathers, whose capacity for love and trust was crippled almost at birth, men whose best hope for connection with other human beings… lay in detachment… as if life were over. It's how we keep from destroying in turn our own children…and terrorizing the women who have the misfortune to love us; how we absent ourselves from the tradition of male violence; how we decline the seduction of revenge.
Affliction by Russell Banks
פעם בגיל 11 בערך חטפתי מאבי זל סטירה לפנים שלעולם לא אשכח – הסטירה בחוזקה הביעה את כל כעסו על העולם ועל הוריו שמתו אימו בלידתו ואביו לפניה – עם כל החמלה שחשתי מדובר באבי אחרי הכל – סטירה אחת מאד מכאיבה לפנים שלעולם לא אשכח את הכאב ואת העלבון – אני מבינה את גליה היא חטפה וחטפה אני מאמינה לה לאונורה