1
"בילדותי אבא שלי היכה אותי,[…]במכות הוא הצטיין. אני מקטינה ומרחיקה את התמונה כדי לקבל פרספקטיבה. גבר כבן שלושים וחמש נגד ילדה בת שמונה, וזה נמשך רגעים ארוכים, גם שתיים או שלוש דקות כאלה הן יותר מדי, הנפילה ממדרגה למדרגה מכאיבה ואני רוצה שזה יפסק, ההשפלה, והפחד ממה שתכף יבוא, ובסוף ליפול כמו שק על המרבד בחוץ. והדלת נסגרת מאחוריי".
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
העיר המדכאת ביותר שהייתי בה, היא בוקרשט של 1995. הוזמנתי לכינוס על זכויות אדם. אתרי הבניה בארץ היו מלאים אז לא בסינים, כמו היום, אלא ברומנים. לכן לא הפתיעו אותי העוני וההזנחה בעיר, אבל קיויתי לנצל את ההזמנה כדי לתווך תווך קטן למען העובדים הזרים הרומנים בישראל. לא תיווכתי. בגלל ענן כבד של שקרים שחיבר, למעשה הפריד, בין כל האנשים שהצלחתי לפגוש.
העיר המדכאת ביותר שהייתי בה היתה בוקרשט של 1995. הוזמנתי לכינוס על זכויות אדם. אתרי הבניה בארץ היו מלאים אז לא בסינים, כמו היום, אלא ברומנים. לכן לא הפתיעו אותי העוני וההזנחה בעיר
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האינטרנט שינה את חיינו אבל התפתח גם לנשק פסיכולוגי: מכונת שיגור שקרים. ממשטרים הרסניים עד מתנגדי חיסונים וקונספירציות, יותר ויותר בני אדם מאבדים אחיזה בעובדות.
"מהי הסכנה הגדולה ביותר בשקרים? הסכנה הגדולה ביותר איננה שנאמין שהשקר הוא האמת, אלא שאם נשמע מספיק שקרים, לא נוכל עוד להבחין באמת". ואלרי לגאסוב.
האינטרנט שינה את חיינו אבל התפתח גם לנשק פסיכולוגי: מכונת שיגור שקרים. ממשטרים הרסניים עד מתנגדי חיסונים וקונספירציות, יותר ויותר בני אדם מאבדים אחיזה בעובדות.
"מהי הסכנה הגדולה ביותר בשקרים? הסכנה הגדולה ביותר איננה שנאמין שהשקר הוא האמת, אלא שאם נשמע מספיק שקרים, לא נוכל עוד להבחין באמת". ואלרי לגאסוב
האינטרנט שינה את חיינו אבל התפתח גם לנשק פסיכולוגי: מכונת שיגור שקרים. ממשטרים הרסניים עד מתנגדי חיסונים וקונספירציות, יותר ויותר בני אדם מאבדים אחיזה בעובדות.
"מהי הסכנה הגדולה ביותר בשקרים? הסכנה הגדולה ביותר איננה שנאמין שהשקר הוא האמת, אלא שאם נשמע מספיק שקרים, לא נוכל עוד להבחין באמת". ואלרי לגאסוב
הורסים אנדרטאות כי לא רוצים לראות עבר מכוער. אבל העבר המכוער לא הולך לשום מקום. אי אפשר למחוק אותו. צריך להביט בו בעזרת היסטוריונים. צריך לגנות אותו. אבל להרחיק אותו מהעיניים זה כמו לעצום עיניים מולו.
הורסים אנדרטאות כי לא רוצים לראות עבר מכוער. אבל הוא לא הולך לשום מקום. אי אפשר למחוק אותו. צריך להביט בו בעזרת היסטוריונים. צריך לגנות אותו. אבל להרחיק אותו מהעיניים זה כמו לעצום עיניים מולו
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ראשון בא הקיטש. רק אחריו בא פיק הברכיים. כי הקיטש מעלים בתוכו את הקשה והמסובך, וגם את המפיל לקרשים. תמיד העלים. הוא חומר השימון העתיק של ההרסני, וגם של הרופס. הוא הממתיק של המשקאות המורעלים.
קודם כתב דויד גרוסמן מאמר של מליצות על הקורונה בעולם (הארץ, 19.3). למחרת הוא התראיין בערוץ 12 וקרא, לנוכח הקורונה, לממשלת אחדות לאומית בישראל. ואז, יומיים לפני שהפך בני גנץ את עורו, הוא נסע אל ביתו של גרוסמן. וגרוסמן עשה בשבילו מה שסופר ידוע ואהוב יכול לעשות בשביל פוליטיקאי במשבר: הוא נתן לו לגיטימציה מוסרית לצעד שיעורר – שניהם ידעו – התנגדות מוסרית רחבה.
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קלדרון צודק.
גרחסמן לא גנב ולא עדה לביתו. כל מרצון טוב. הוא התמלא פחד מהשנאה ומאלימות אוהדי ביבי. כמו כלפי רבין. כמו כלפי אמיל גרינצויג.
גרוסמן נתקף חרדה. זה טבעי. אבל אנחנו חייבים להתגבר ולהוציא את ביבי מבלפור ומראשות הליכוד.
אכן צעקת את צעקתנו שלנו- המרומים, מאוכזבים, נבגדים – אנחנו שנתנו את קולנו להפלת המושחת ולפתע קולנו הוא זה שמחזיק את שלטונו ואת שקריו, נוכלותו ופלגנותו. אנו זועמים, ועוד מעט הזעם יוחלף ברחמים ושמחה לאיד כאשר הקיסר יבשל את הבוגדנים על אש קטנה, ילעס ויירק אותם לתוך קערת פלסטיק מזוהמת.
סיפור בעקבות "היא היתה לבושה שמלה חומה ועיניה החומות היו חמות ולחות" (ש"י עגנון, פנים אחרות)
היו בתי קפה קרובים יותר, אבל הוא הלך מהמשרד עד קפה נוח בשביל קפה טוב. למה היא נעלבה? היא לא אמרה לו, אבל כשהתלבש בבוקר היא שקעה בעיתון. הוא הכיר את האות: כשהיא נעלבת היא לא יכולה לראות את הגוף שלו. היא מחכה שיהיה לבוש כדי לדבר איתו.
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
ששה ימים בלונדון. ששה ימים של להימלט אל לונדון מקדחת השוחד-מירמה-הפרת אמונים-כנרת שהתמלאה-נטל הראיה שהורמה. לשבת רגע בקפה "נירו" שבהיתרו. לא למהר לעיר. להיות לא-ישראלי אלא נוסע, סתם נוסע. שדות תעופה הם מקומות טובים – זמניים, מעבריים. מקומות שעוטפים בריח קפה אנשים בתנועה, אנשים לא משויכים, אנשים עם מזוודות שבעוד שעה בלונדון, או בעוד כמה שעות טיסה בניירובי, כבר יפרקו את המזוודות וכבר יהיו משויכים. משויכים לדרכון, לאשה, לשפה, לעבודה, לדאגה מקובעת במקומה.
ששה ימים בלונדון. ששה ימים של להימלט אל לונדון מקדחת השוחד-מירמה-הפרת אמונים-כנרת שהתמלאה-נטל הראיה שהורמה. לשבת רגע בקפה "נירו" שבהיתרו. לא למהר לעיר. להיות לא-ישראלי אלא נוסע
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
סין סיפחה את טיבט. רוסיה סיפחה את חצי האי קרים. והעולם התרגל לסיפוחים האלה. המחאות נגדם קלושות, ובכל שנה הן קלושות יותר. ככה, אומרים, יתרגל העולם גם לסיפוח הישראלי. ישראל, אומרים, תבלע את פלסטין, ואחרי כמה שנים לא יזכרו עוד את המילה פלסטין.
או קיי. כמה טיבטים סופחו על ידי מיליארד ושלוש מאות מליון סינים? כשלושה מליון. כמה קרימאים סופחו על ידי מאה וארבעים מליון רוסים? כשנים וחצי מיליון. חשבון פשוט: במקרה הראשון מספר המסופחים לא מתקרב אל אחוז אחד ממספר המספחים, ובמקרה בשני הוא לא עולה על שני אחוזים. ואצלנו: בין הירדן לבין הים חיים היום, בחישוב גס, שבעה מליון יהודים וששה מליון פלסטינים, לפחות.
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
"שלג" הוא סיפור, ואולי רומאן, לא גמור. לא המוות המהיר והאכזרי שהסרטן הביא על רונית מטלון מנע ממנה לסיים אותו. היא סיימה שני ספרים אחרי שכתבה את הטקסט הזה. ועדיין הטקסט האיכותי מאד שנקרא "שלג" מעיד שמותה עצר אותה בדרך לעלות על הר גבוה.
"שלג" הוא סיפור, ואולי רומאן, לא גמור. לא המוות המהיר והאכזרי שהסרטן הביא על רונית מטלון מנע ממנה לסיים אותו. ועדיין הטקסט האיכותי מאד שנקרא "שלג" מעיד שמותה עצר אותה בדרך לעלות על הר גבוה
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"אשקלון לנצח" – את שתי המלים האלה שולח לי חבר במייל קצר מאוד כל כמה חודשים. הוא לא צריך להוסיף מלים. אני מכיר את הקוד. יצא ככה שאת שנות ההתבגרות שלו הוא עשה באשקלון. ויצא ככה שהיה לו אז חבר, גדעון קראו לו, שהיה אומר לו: "אתם, החברים, מדברים על סרטים, ומדברים על מורים, ומדברים על כדורסל, לא חשוב על אתם מדברים, כי בסוף, בלב, אתם מתכוונים רק לדבר אחד: לזיונים".
יצא ככה שהיה לו אז חבר, גדעון קראו לו, שהיה אומר לו: "אתם, החברים, מדברים על סרטים, על מורים, על כדורסל, לא חשוב על אתם מדברים, כי בסוף, בלב, אתם מתכוונים רק לדבר אחד: לזיונים".
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אלי זהר מת השבוע. לא היינו חברים. אני לא יודע עליו שום דבר אישי. אבל אני רוצה לכתוב עליו כמה מילים של הספד.
כיבדתי אותו. הערכתי אותו. ראיתי אותו עובד בשביל התרבות הישראלית כמו ששומר סף הגון וחכם צריך לעבוד. ראיתי אותו גם מסולק מן העבודה כאשר התחיל התהליך של סילוק שומרי הסף המיקצועיים וההחלפה שלהם במשרתי-פוליטיקאים.
פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
Our stories, Wade's and mine, describe the lives of the boys and men for thousands of years: Boys who were beaten by their fathers, whose capacity for love and trust was crippled almost at birth, men whose best hope for connection with other human beings… lay in detachment… as if life were over. It's how we keep from destroying in turn our own children…and terrorizing the women who have the misfortune to love us; how we absent ourselves from the tradition of male violence; how we decline the seduction of revenge.
Affliction by Russell Banks
פעם בגיל 11 בערך חטפתי מאבי זל סטירה לפנים שלעולם לא אשכח – הסטירה בחוזקה הביעה את כל כעסו על העולם ועל הוריו שמתו אימו בלידתו ואביו לפניה – עם כל החמלה שחשתי מדובר באבי אחרי הכל – סטירה אחת מאד מכאיבה לפנים שלעולם לא אשכח את הכאב ואת העלבון – אני מבינה את גליה היא חטפה וחטפה אני מאמינה לה לאונורה