לתינוקת שאם (Sham), שנולדה לפני חודש בעזה, לא היה שום סיכוי לשרוד. מום קשה בלבה סיכן את חייה באופן מידי. גם בימי שגרה, בתי החולים ברצועה אינם ערוכים לניתוחי לב מורכבים בתינוקות, מבחינת צוות המומחים ומבחינת התשתיות. ואולם הפתרון לשאם, ולעוד עשרה תינוקות במצבה, נמצא בישראל  בשיא התפרצות הקורונה, כשבתי החולים עמוסים ומעברי הגבול סגורים.

"הרופאים בעזה אפילו לא הסכימו להסתכל על הילדה שלי. לא היו להם פתרונות והם פשוט שלחו אותנו הביתה, אל מותה", אומר לי מוחמד, 30, אביה של שאם.

בכל שבוע נולד בעזה לפחות תינוק אחד עם מום לב, שחייו בסכנה מידית, כך אומרים בעמותת שבת אחים, המסייעת לילדים אלה לקבל טיפול מציל חיים בארץ. בשגרה, בתי החולים שנרתמים למשימה הם וולפסון, הדסה ושיבא. אך בימי המגפה, יכולת הסיוע של מערכת הבריאות בארץ לילדי עזה הוטלה בספק.

"האתגר העיקרי היה למצוא בתי חולים שיסכימו לקבל את המשפחות ולנתח את הילדים", אומר יונתן מיילס, מתאם בינלאומי בעמותה. "הקושי הזה מובן. מדובר בפרוצדורה מורכבת, שמסכנת את הצוות. זה עוד שעות עבודה ועוד סכנת הדבקה למי שגם כך עובד בתנאים קשים. לכן, זו החלטה אמיצה ולא פשוטה".

בסופו של דבר הרימו את הכפפה בתי החולים שיבא והדסה, שטיפלו בתקופת הסגר הקורונה בעשרה תינוקות בני פחות מחודשיים, שהיו בסכנת חיים.

"אני כל כך גאה בצוות הרפואי ובהנהלות בתי החולים", אומר מיילס בהתרגשות. "הם לא עצמו את העיניים ועשו הכל כדי שלא ימות עוד תינוק בעזה, גם אם אף אחד לא ישים לב. יש פתגם בערבית שאומר 'בעת צרה תכיר את חבריך'. כשכולם מדברים על הסבל והמצוקה בעזה, מבינים מי באמת עוזר להם בעת מצוקה".

שאם באשפוז

המסע שצריך לעבור תינוק מעזה, כדי להגיע לטיפול בישראל, מחייב אישור מטעם משרד הבריאות. לאחר שמתקבלים המסמכים, התינוקות והמלווה – לרוב אחד ההורים – נדרשים לעבור בדיקת קורונה בעזה, וגם אם הבדיקה יוצאת שלילית הם עוברים בדיקה נוספת מיד עם הגעתם לבית החולים בישראל. רק אחרי שגם הבדיקה השנייה יוצאת שלילית, המשפחות מגיעות למחלקה לטיפול נמרץ לב ילדים, שם הן מבודדות מהמטופלים האחרים מחשש להדבקה.

"המחלקה שלנו מאוד נפגעה בתקופת הקורונה, כי המשאבים של בית החולים הופנו לטיפול במגפה", אומר ד"ר דוד משאלי, מנהל היחידה לניתוחי לב – מומים מולדים, בבית החולים לילדים ספרא במרכז הרפואי שיבא.

"יש פחות מיטות, פחות אנשי צוות, פחות ניתוחים ופחות משאבים לטיפול בילדים הזקוקים לכך. לצערי, כבר מההתחלה ראינו את התוצאות. למרות שהצלחנו לסייע לחלק מהילדים שהופנו אלינו מהרשות הפלסטינית, נאלצנו לסרב לכמה מהם, ואני יודע שזה עלה להם בבריאות ולעתים גם בחיים".

"בגלל הקורונה, יש פחות משאבים לטיפול בילדים הזקוקים לכך. למרות שהצלחנו לסייע לחלק מהילדים שהופנו אלינו מהרשות הפלסטינית, נאלצנו לסרב לכמה מהם, ואני יודע שזה עלה להם בבריאות – ולעתים בחיים"

ד"ר משאלי מספר כי המצב השפיע גם על ילדים ישראלים שמטופלים במחלקה. "ההורים לא פנו לעזרה מחשש להדבקה, כך שכבר עכשיו אפשר לראות את האפקט המשני של המגפה הזו. הילדים מגיעים לבית החולים במצב מחלה הרבה יותר קשה, כי הם לא קיבלו טיפול וכי המעקבים הרפואיים שלהם נדחו".

בידוד של 21 יום בבניין דירות בחזרה לעזה

שאם הגיעה למרכז הרפואי הדסה בירושלים עם האם פאטימה, אחות במקצועה. "המצב בעזה בימים אלה קשה. אנחנו לא רואים שום תקווה. בעלי עובד בחנות ומרוויח 800 שקל בחודש, אבל מפחד לאבד את הפרנסה", היא מספרת לי.

"כשהגענו לישראל, הרגשנו שנפתח בפנינו עולם אחר. בית החולים היה כמו מלון חמישה כוכבים בשבילנו. הופתענו מהיחס של הרופאים והצוות המטפל, ומכמה שהם היו אכפתיים וזמינים לנו. אנחנו מאוד מעריכים את העזרה שקיבלנו פה".

שאם הגיעה למרכז הרפואי הדסה עם האם פאטימה, אחות במקצועה. "המצב בעזה בימים אלה קשה. אנחנו לא רואים שום תקווה. בעלי עובד בחנות ומרוויח 800 שקל בחודש, אבל מפחד לאבד את הפרנסה", היא מספרת

אחרי ששאם התאוששה מהניתוח שפתח את השסתום המרכזי בלבה, המשפחה חזרה לעזה, שם נכנסה ל-3 שבועות בידוד בבניין דירות שיעדה לכך הרשות.

ד"ר משאלי מדגיש כי הצורך בבידוד בעזה גרם לרופאים בישראל לרכז את הטיפול בתינוקות לאשפוז אחד בלבד, שלא כמו בימי שגרה, בהם הטיפולים מפוצלים והתינוקות חוזרים למעקב ולטיפולי המשך בישראל.

שאם ואמה במעבר ארז

הילדים מסוריה ומכורדיסטן נשארו בישראל

עמותת שבת אחים מופעלת על ידי מתנדבים נוצרים, שאינם אזרחי ישראל, ומגייסת כספים מתורמים ברחבי העולם. נוסף על ילדים מהרשות הפלסטינית, העמותה מסייעת בימי שגרה גם לילדים מכורדיסטן העיראקית, מירדן ומסוריה.

עם פרוץ משבר הקורונה, כשנסגרו הגבולות של ישראל ובוטלו כל הטיסות, הופסקה הבאת ילדים ממדינות ערב לטיפולים בישראל. יחד עם זאת, עשרה מהילדים שכבר שהו כאן אחרי טיפול לא יכלו לחזור לארץ מוצאם, והם נשארו בישראל במימון העמותה. המשפחות מתארחות באחד הבתים של העמותה ביפו או בירושלים, לפני ואחרי האשפוז, ושם הן ממתינות עד שיוכלו לשוב לארצן.

מהניסיון שצברה העמותה במדינות אירופה, עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שמאפשרת לכל ילד באשר הוא לקבל טיפול רפואי מציל חיים, ושבתי החולים בה אף מפחיתים למינימום את עלויות הטיפול בהם.

שאם בבית החולים הדסה