הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.
מסתבר שמגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה גבולות אחרים: בין מומחים והדיוטות, בין מדענים וחובבי מדע, בין אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם. כתבי חוץ, עיתונאֵי חצר, שלוחי מצווה, בעלי חשבון פייסבוק, ואפילו סתם בעלי מקלדת – כולם מזהים מגמות, מחשבים קיצים, ומוכיחים באותות ובמופתים איך טעו פרופסורים שסרבו לזמר עם המקהלה. ניחא. בין כל המכות שהנחיתה הקורונה, זאת נמנית עם הקלות ביותר.
מגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה אחרים: בין מומחים והדיוטות, מדענים וחובבי מדע, אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם
"האם שוודיה פירסמה את פסק הדין?" שאלה כותרת פוסט קודם. פירסמה גם פירסמה. האם טעה העולם כששיתק את החיים במדינה אחר מדינה? טעה גם טעה. הכיצד? 435 מתֵי קורונה למליון נפש בשוודיה ועדיין סופרים, לעומת 99 למליון בדנמרק ו-44 למליון בנורווגיה (31 במאי). היש הוכחה טובה מזו ליעילות הסגר? אין ספק שאם היה מוטל סגר בשוודיה, מספר המתים לא היה בדרכו לחצות את ה-500 למליון, אלא היה בדיוק כמו ב… בלגיה? (816 למליון, עם סגר), ספרד? (580 למליון, עם סגר), בריטניה? (566 למליון, עם סגר), צרפת? (441 למליון, עם סגר), הולנד? (347 למליון, עם סגר), אירלנד? (335 למליון, עם סגר), דנמרק? (99 למליון, עם סגר), נורווגיה? (44 למליון, עם סגר), ישראל? (31 למליון, עם סגר), בלארוס? (24 למליון, ללא סגר), יפן? (7 למליון, ללא סגר). עוד נחזור לבקר במועדון ההשוואות.
דועכת בשוודיה או לא?
התשובה בגרפים. לא במספר החולים שאובחנו אתמול, לא במספר המתים שדווח הבוקר, ולא באף מספר מצטבר.
נתחיל בשני גרפים פשוטים, שאינם מצריכים תעודות פטירה, סיווג סיבות מוות, או חישוב ממוצעים. שניהם נלקחו מהמרשם השוודי של היחידות לטיפול נמרץ ב-31 במאי.
גרף 1: מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ
גרף 2: מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ
אין ספק ששני מדדי האישפוז מתארים נאמנה את מגמות המגפה בחולים קשים, שהם מקור התמותה. שני הגרפים תואמים את שלושת השלבים הקלאסים של עקומת מגפה, בכפוף לתנודות יומיות: התפרצות (עליה), שיא (היעצרות העליה ויציבות יחסית), ודעיכה (ירידה). הקו האדום המקווקו מדגים בערך את המהלך הצפוי לולא נעצרה המגפה והמשיך שלב ההתפרצות.
על פי מדדים אלה, מגפת הקורונה בשוודיה החלה להיעצר במחצית הראשונה של חודש אפריל. כדי לדייק בתאריכים נזדקק לגרפי תמותה ותחלואה המייצבים תנודות יומיות ותנודות מחזוריות. בשוודיה, כמו במדינות רבות אחרות, קטֵנים המספרים בסופי השבוע בהשוואה לאמצעיתו. השינויים המלאכותיים האלה נעלמים אם מציגים בכל יום את הממוצע של שבעת הימים האחרונים.
תמותה יומית
התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל (גרף 3, קו אדום מקווקו). שיא התמותה היומית מתוארך לאמצע אפריל. לאחר השיא נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות.
גרף 3: ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).
בעת כתיבת שורות אלה יורדת התמותה היומית הממוצעת בקצב של מקרה מוות אחד עד שניים ביום. אם יישמר הקצב הנוכחי, התמותה הסופית מוערכת בסדר גודל של 500-550 למליון.
התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל שיאה מתוארך לאמצע אפריל. אחריו נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות
יש סיבות להניח שמספר המתים האמיתי נמוך ב-5-10% מהמספר המדווח. הספירה הרשמית של המועצה הלאומית לבריאות ורווחה, הגוף הרשמי לסטטיסטיקת תמותה, מושתתת על תעודות פטירה בהן רשומה קורונה כסיבת מוות. הצלבת הנתונים עם דיווחי מתים של הסוכנות לבריאות הצבור הראתה שב-12% ממקרי המוות המיוחסים לקורונה לא נמצאה בדיקת קורונה תומכת.
גם נתוני הסוכנות לבריאות הציבור לוקים בספירת יתר, שכן מוות מקורונה מוגדר כמוות בתוך 30 יום של חולה קורונה מאובחן, גם אם סיבת המוות היתה אחרת. ואכן, הצלבת הנתונים עם תעודות פטירה הראתה כי סיבת המוות לא היתה קורונה בקרוב ל-5% מהמקרים. נסכם: שני המקורות בשוודיה מדווחים על מספר מתים דומה, ושניהם כנראה שוגים בהערכת יתר – מסיבות שונות.
שיעור התמותה בשוודיה
לפני עידן ועידנים, כלומר לפני שלושה חודשים, העריך ארגון הבריאות העולמי את שיעור התמותה הממוצע מקורונה ב-3.4%, גבוה יותר מהערכה קודמת של 2%. גם המספר העגול 4% הוזכר בקצה הטווח.
לא דובים ולא יער. כבר בשלב מוקדם היה ברור כי אחוז לא מבוטל של הנדבקים אינו מפתח סימפטומים ולכן מספר הנדבקים גדול פי כמה ממספר המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב (אחוז המתים בקרב המאובחנים) גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי.
כבר בשלב מוקדם התברר כי אחוז ניכר מהנדבקים אינו מפתח סימפטומים, ולכן מס' הנדבקים גדול פי כמה ממס' המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי
כדי לתקן את שיעור התמותה המחושב יש לחלקו ביחס שבין כלל הנדבקים באוכלוסייה לחולים המאובחנים. לדוגמה, שיעור התמותה המחושב בארץ הוא 1.6%. על פי ממצאים ראשוניים של סקר סרולוגי, מספר הנדבקים גדול פי 10 ממספר החולים הידועים, ולפיכך שיעור התמותה האמיתי הוא 0.16%. מחקרים דומים בעולם מייצבים את שיעור התמותה הממוצע מקורונה בטווח של 0.1%-1.1%.
היחס בין נדבקים למאובחנים תלוי, בין היתר, במדיניות הבדיקות בכל מדינה. מספר גדול של בדיקות קורונה ומדיניות בדיקות ליברלית צפויים להקטין את היחס, ולהיפך. בשלב מוקדם הוחלט בשוודיה להגביל את הבדיקות לחולים עם סימפטומים משמעותיים המופנים לבתי החולים ולא לנסות לאבחן כל מקרה אפשרי של המחלה. לפיכך צפוי שם יחס גדול.
ואכן, תוצאות מוקדמות מסקר סרולוגי בשוודיה, מראות כי מספר הנדבקים גדול בערך פי 25 ממספר המאובחנים. בהתאמה לכך, שיעור התמותה האמיתי מוערך ב-0.5%, בערך באמצע טווח התמותה בעולם. נזכיר כי 88% מהמתים בשוודיה היו בני 70 ומעלה (22% בני 70-79, 41% בני 80-89, ו-25% בני 90 ומעלה).
מספר החולים החדשים
מספר החולים החדשים חדל לטפס בקצב הקודם (קו אדום מקווקו) סביב ה-9 באפריל, כשלושה שבועות לאחר תחילת ההתפרצות (גרף 4). בשוודיה, כמו בכל העולם, נעצרה התפרצות המגפה בטווח של 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר וללא חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. הכיצד? ככל הנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף כתוצאה מחשיפה קודמת לקרובי משפחתו. בתקופת ההתפרצות נוספו בכל מדינה אחוזים נוספים של חסינות נוגדנית עד שהושגה הרמה הנדרשת להשגת "חסינות עדר". לחילופין, יש המציעים תיאוריה נועזת על החלשות הנגיף.
בשוודיה, כבכל העולם, נעצרה ההתפרצות בטווח 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר או חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. כיצד? כנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף
גרף 4: ממוצע נע של מספר החולים החדשים היומי (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 30 במאי):
בניגוד למדינות רבות, גרף החולים החדשים בשוודיה מציג תקופת שיא מתמשכת ובה שני מהלכים גליים. התופעה אינה ייחודית לשוודיה. תמונת שיא מתמשך ניתן לראות גם בארה"ב, בבריטניה, בבלגיה ועוד, אם כי משך השיא חריג בשוודיה. ניתוח התופעה מצביע על שני הסברים אפשריים היכולים להתקיים בו זמנית:
1
עלייה שיטתית במספר הבדיקות במדינה, וכתוצאה מכך איבחון יתר של חולים בהשוואה לתקופה קודמת
גרף 5 תומך בהסבר. מספר בדיקות הקורונה בשוודיה שעמד על כ-20,000 בשבוע באמצע אפריל (תקופת ההתייצבות) עלה בעקביות ל-32,000 בשבוע באמצע חודש מאי. במקביל, ירד אחוז הבדיקות החיוביות מ-19% ל-11%, כך שמספר המאובחנים נותר יציב יחסית. נזכיר כי התמותה היומית ירדה בתקופה זאת – ללא ירידה מקבילה במספר החולים החדשים. כיצד מתיישבות המגמות הסותרות? האם הגדלת מספר הבדיקות העשירה את קבוצת המאובחנים בחולים קלים יותר שלא נבדקו בעבר, וכך הִסוותה מגמת ירידה במספר החולים היומי?
גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)
זאת גם השערתה של הסוכנות השוודית לבריאות הציבור. בסיכום הדו"ח השבועי מסוף מאי נכתב:
"הבדיקה המורחבת בקבוצות של אנשים שאינם זקוקים לטיפול בבית חולים עשויה להשפיע על מספר המקרים המדווחים. מספר המקרים השבועי, מבלי לכלול צוותי סיעוד וטיפול, דומה לשבוע הקודם. מכיוון שנתונים אחרים מצביעים על ירידה בהידבקות, הדבר מצביע על כך שיותר אנשים עם תסמינים קלים נבדקים כעת מבעבר, אך אין כיום נתונים זמינים לאשר זאת".
2
המדינה אינה יחידת מגפה אחידה
שיא מתמשך צפוי גם כאשר המדינה מורכבת מתת-יחידות גיאוגרפיות, שלהן תאריכי התפרצות שונים ותאריכי שיא שונים. כפועל יוצא מכך נוצרת סידרת גרפי מגפה החופפים רק חלקית (גרף 6). הגרף הכלל-מדינתי משמר את מישכו של שלב ההתפרצות, אבל "סיכום" העקומות מייצר שיא מתמשך ויכול למתן את שיפוע הדעיכה (גרף 7). כך קרה בארה"ב על 50 מדינותיה, וכך קרה גם בשוודיה על 21 מחוזותיה. למשל, מחוז שטוקהולם (30% מהחולים) הגיע לשיא המגפה בשבוע השני של אפריל, ואילו מחוז ואסטרה גוטלנד (15% מהחולים) הגיע לשיא כחודש מאוחר יותר.
גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים
גרף 7: עקומת מגפה מסכמת
כתב האישום
תזכורת למי ששכח, או הדחיק.
מודלים אקדמאיים כבדי משקל ניבאו מליוני חולים ועשרות אלפי מתים מקורונה בשוודיה, אם תמשיך בגישתה הליברלית, נטולת סגרים וריחוק חברתי כפוי. על פי התחזית של המכון האמריקאי למדדי בריאות והערכה, מוסד מחקרי בעל שם, היו צפויים בשוודיה כ-2,800 מתים ביום בשיא המגפה, ומספר מצטבר של כ-75,000 מתים בסופה. קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף חודש יוני.
קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף יוני
אין-ספור כותרות בתקשורת העולמית הדהדו את התחזיות האפוקליפטיות. העולם עצר את נשמתו אל מול טיפשותה ורשלנותה של שוודיה וחיכה לספירה הנוראה. זאת, כידוע, בוששה לבוא. כמאה מתים ביום בשיא התמותה, לעומת צפי של 2,800. כ-5,000 מתים במגפה, לעומת צפי של 80,000 ויותר. היחידות לטיפול נמרץ לא הגיעו לשיא התפוסה.
כתב אישום מתוקן
משזוכתה שוודיה מכתב האישום המקורי בקול ענות חלושה, מיהר העולם להגיש כתב אישום מתוקן, שהרי זיכויה של שוודיה פרושו הרשעת העולם. כתב האישום המתוקן היה מוקטן וחלש אבל הודפס באותיות גדולות במיוחד. בעצם היה זה כתב אישום בצירוף פסק דין: שוודיה מואשמת ומורשעת בגרימת מוות ברשלנות מפני ששיעור התמותה למליון גבוה פי חמישה עד פי עשרה מזה של שכנותיה. המשחק ברולטה רוסית נסתיים באסון.
או שלא היתה זאת רולטה, ולא היה זה אסון.
סיבתיות
כל מי שנחשף ליסודות הפילוסופיה של המדע יודע שאין הוכחה לוגית לקשר סיבתי. כדי לדעת שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה בשוודיה, יש לדעת את התשובה לשאלה "מה היתה התמותה מקורונה בשוודיה אילו הוטל בה סגר?". התשובה אינה בנמצא, כמובן. אם כן, מדוע סוברים כה רבים שהתשובה בידם? קל להבין. הם סמוכים ובטוחים שהתמותה בשכנות הסקנדינביות מייצגת בערך את התמותה בשוודיה, אם היה מוטל בה סגר (עד 100 למליון). אבל על מה מסתמכת האמונה הזאת, אם לא על הנחת יסוד לפיה תמיד היתה בארצות הסקנדינביות תמותה דומה מנגיף רספירטורי (שפעת למשל)?
נחדד את הנקודה: אם הנחת היסוד שגוייה, קורסת השרשרת כולה: התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. יתכן שהיתה זהה לתמותה הנצפית. ואם כך, לא ניתן לטעון שהיעדר הסגר שיחק תפקיד כלשהו בקביעת מספר המתים. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי.
התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי
למרבית המזל גם שר ההסטוריה יקבל הזדמנות לומר את דברו. הטבלה מציגה תמותה מוערכת למליון נפש בארצות הסקנדינביות במגפת הקורונה (נכון ל-31 במאי) ובשתי עונות השפעת הקודמות. עונת השפעת של 2017/2018 היתה קשה במיוחד: בארה"ב נרשמה התמותה הגבוהה ביותר מזה ארבע עשורים, כ-60,000 מתים, ושיעור התמותה באירופה הוערך ב-250 למליון.
טבלה: תמותה מוערכת למליון נפש
ברור כי תמותת השפעת אינה אחידה בשלוש המדינות בשנתיים הקודמות, והיא גבוהה יותר אצל שכנותיה של שוודיה (להוציא נתון חסר מנורווגיה). יתר על כן, בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי חמישה מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – ובלי כותרות בתקשורת. האם ייתכן הבדל תמותה מנגיף בין שוודיה ודנמרק בסדר גודל של פי חמישה, ללא סגר באף מדינה? קרה. בכיוון ההפוך לתמותה מקורונה! האם תתכן תמותה משפעת בארצות הסקנדינביות בסדר גודל של תמותה מקורונה? קרה. קרסה התשתית להנחת האסון בשוודיה.
בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי 5 מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – בלי סגר באף מדינה ובלי כותרות בתקשורת
ואם לא די בכך, הרי שגם בנורווגיה החלו להישמע ניצני פקפוק ביעילות הסגר. ניתוח שלאחר מעשה מלמד כי מקדם ההדבקה של הנגיף ירד ל-1.1 בקירוב בשעה שהוטלו ההגבלות הגורפות במדינה, וספק אם הללו תרמו להיעצרות המגפה.
לבסוף, נזכיר כי אין בסיס מחקרי ליעילותו של סגר כלל-מדינתי בהורדת תמותה ממגפה. שוודיה לא הימרה יותר משהימר העולם כולו, שכן פרט לחורבן כלכלי יכול סגר ממושך להעלות תמותה ממחלות אחרות שהטיפול בהן הוזנח ונדחה. סטטיסטיקת התמותה של 2020 תוציא פסק דין אמיתי בכל מדינה.
קורונה בבתי האבות
לפחות שליש מהמתים מקורונה, במדינות רבות, היו דיירי בתי אבות. כבר נכתב, ועוד ייכתב, על הנסיבות האומללות שהובילו לכך, ביניהן מדיניות סגר גורפת במקום טיפול ממוקד בפלח אוכלוסייה בסיכון גבוה. למרבה הצער, גם בהעדרו של סגר כללי, לא פסח המחדל על שוודיה, שכן כמחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. תיאורים אנקדוטלים משוודיה ומנורווגיה (שהצליחה להימנע מגורל דומה) מלמדים עד כמה היו חשובים צעדי מנע נקודתיים.
לענייננו, קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות, ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה.
קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה
יותר מכך, גם במדינות שקיימו את הסגר ככתבו וכלשונו – אירלנד למשל – מחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. אגב, תמותת הקורונה באירלנד טיפסה ל-335 למליון (נכון ל-31 במאי), אבל בניגוד לשוודיה, אירלנד אינה מעסיקה את התקשורת בארץ ובעולם. ברור מדוע. אירלנד לא חרגה מהקונצנזוס העולמי.
טעויות
נתחיל בציטוט של לנסלוט הוגבן, זואולוג וסטטיסטיקאי (1895-1975):
"אין שום דבר מדעי במיוחד בזהירות מופרזת. המדע משגשג באמצעות הכללות נועזות".
ואפשר להוסיף: כל מדען טועה לפעמים, ומי שאינו רוצה להסתכן ולטעות, אולי עדיף שלא יהיה מדען. אבל אין דין שווה לכל הטעויות. יש טעויות מהותיות ויש אי דיוקים בניבוי. אם חזית מליוני חולי קורונה וחלו רק עשרות אלפים – הטעות מהותית. כך גם אם חזית 80,000 מתים, והמספר הסופי היה 5,000.
לעומת זאת, אם חזית 2,000 מתים והמספר הסופי היה 5,000, כשלת בדיוק הניבוי. אם חזית את שיא התמותה בשבוע הראשון של אפריל וטעית בשבוע – לא קלעת לתאריך.
"בעת כתיבת שורות אלה נפטרו בשוודיה כ-900 חולי קורונה. במדינה מתגוררים כ-10 מליון תושבים. אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון)".
על מה הסתמך הניבוי שנתברר כשגוי?
ראשית, באותה עת היו רק מדינות בודדות שהגיעו לשלב הדעיכה של המגפה, ביניהן סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה. בכולן נצטיירה עקומת פעמון סימטרית למדי של מספר החולים החדשים, ושיא שנמשך עד לשבוע. להדגמה, מוצגים כאן הגרפים של אוסטריה (מקור: וורלד-או-מיטר).
כאשר עקומת המגפה סימטרית בערך, מספר המתים הסופי הוא בערך פי שניים ממספר המתים עד לשיא. לדוגמה, עד לשיא התמותה באוסטריה (7-10 באפריל) נספרו כ-300 מתים, וסך המתים הסופי מתקרב ל-700. אם שיא התמותה בשוודיה היה בשבוע הראשון של אפריל, ומספר המתים עמד על 900, הרי שסך המתים אמור היה להיות כפול (ולכל היותר פי שניים משפעת, עד 200 למליון). רק בשבועות הבאים נתברר כי במרבית המדינות, כולל ישראל, שלב הדעיכה איטי וממושך בהרבה משלב ההתפרצות. עקומות התמותה לא היו סימטרית.
שנית, שוודיה לא עברה את שיא התמותה ביום כתיבת המאמר (11 באפריל). השיא מתוארך לאמצע אפריל. בחמשת הימים הבאים עלה מספר המתים ל-1300.
"למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה".
כנראה שגם זאת היתה טעות. דבר לא ישכנע את מי שמשוכנע שהסגר העולמי הציל את העולם מנגיף הקורונה. לא הפוסט הנוכחי, לא מאמרים אחרים, וגם לא סטטיסטיקת התמותה של 2020.
אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נתון נוסף שלא נלקח בחשבון הוא ההתנהגות האנושית והשפעתה על אנשים זקנים מאד ו/או חולים מאד: פניקת הקורונה ('אנשי הצוות בסכנת מוות') הביאה לבידוד חמור ומעיק, לצימצום צוותים ולהכבדה על הטיפול הסיעודי הרגיל וכן לטיפולים לא מבוססים ומסוכנים כמו מתן סטרואידים בשלב מוקדם של המחלה והנשמה מוקדמת.
ועוד דבר: אבחון PCR גורף של וירוס נשימתי מביא הן לאיבחון-יתר שלו עם איחור באבחון גורמים חשובים אחרים להדרדרות והן לעומס טיפולי אקוטי חסר תקדים – שניהם תורמים לתמותה בעצמם.
"בשוודיה, כמו בכל העולם, נעצרה התפרצות המגפה בטווח של 2-4 שבועות מנקודת הזינוק"
משפט ללא כל קשר למציאות. בארה"ב המגפה הגיעה רק היום, בסוף יוני, לשיא של נדבקים, אחרי תקופה ארוכה של יציבות ברמה נמוכה במקצת מהשיא הקודם באפריל. במקסיקו מספר החולים בעלייה רצופה 3 חודשים. לעומת זאת בקוריאה או ניו זילנד היתה צלילה מהירה במספר הנדבקים והוא נשאר נמוך או אפסי.
לפרופ' שחר.
השקעה גדולה באיסוף החומר וסידורו, מורגש מאמץ לכופף ולגרום לנתונים להגיע למסקנות אותן סימנת מראש.
קל לנתח פוסט פקטום, והכי קל לא להיות אחראי לתוצאות!!!!
אני רוצה להציג בכמה מילים את האספקט הלא מדעי של חשיבה, שאולי מייחד אותנו כעם מעמים אחרים… " כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא", וביהדות המושג כמה יעלה לי להציל את החולה/הפצוע / העובר / הנעדר/ איננו הפקטור הקובע!! המדינה המעט יחידה בגלובוס ששולחת בצורה ממוסדת משלחות חילוץ לכל קצוות העולם היא….. ישראל. וגם אם המחיר הכלכלי שנשלם על חילוץ של חולים ממות לחיים גבוה ואפילו מאד, היא חובתנו, ואשרינו שהאוחזים בהגה בעת הזו חשבו כך, ועם התוצאות שלנו ההסברים מיותרים,
המסלול שעברנו מאז פרעה, עמלק, נבוכדנצר, המן, שואה , וכו' מצווה עלינו לא לוותר מרצון על אף אחת / אחד גם אם הוא בן 90 ומתגורר בבית אבות.
אני מודע לקושי הכלכלי, אך המפחידים……. עושים את אותה פעולה שעשו המפחידים בעניין המגפה, אין לי שום ספק שנצא מהקטע הכלכלי מהר יותר טוב יותר ובריא יותר מאשר חושבים המפחידים.
ד"ר פיני גונן כירורג ומוהל.
לאדוני לא תזיק קצת יותר ביקורתיות. סדרת המאמרים שאתה כותב הן בעלות אותו מוטיב. קשה בשלב הזה לא לחשוב שאתה מחפש נתונים להתאים למה שייתכן ואתה צודק בו, אבל בטוח זה לא נעשה בצורה אובייקטיבית.
לדוגמא מני רבים, כנגד הטענה להסבר המורכב למה התנהגות ההדבקה ניראת אחרת בשוודיה ומתוחה לאורך זמן בניגוד למדינות אחרות.
נתחיל בזה שהגיוני יותר לקבל הסבר שמושתת על פחות הנחות מאשר כזה המחייב יותר (תער אוקהם). ובכל זאת גם טענות הבסיס לא מניחות את הדעת.
1. בשביל להשלים את הטיעון לכך שהקריטריונים לביצוע בדיקה הוחלו לכאלה שיש להם סימפטומים קלים, יש להראות קודם כל שהבדיקות בוצעו לכאלה עם סימפטומים קשים, מה שרק נאמר לא הוכח. לא ניתנה הוכחה לשום כיוון, לא להקשחה ולא לריכוך. העובדה הברורה היא שאפילו השוודים לא יודעים את הסיבה לכך.
2. ההסבר לשוני הגאוגרפי לא שלם. רוב המדינות מחולקות לאיזורים, ערים, איזורי חקלאות וכיוב… להגיד שזאת שוודיה זה כנראה לחיות בכוכב אחר, זה כולן. וכיוון שכך, את התופעה שמתוארת לא ראינו באופן גורף במדינות אחרות. צריך לזכור שבשוודיה אומנם לא הטילו סגר, אבל כן הורו על ריחוק חברתי, מה עוד שאנשים לא רובוטים מבצעי הוראות לפי לחיצת כפתור. יש למדוד מה גם קרה בפועל לא רק עפי הנחיות. אם האוכלוסיה התרחקה באופן טבעי, זאת בדיוק התופעה שהיית מצפה לראות. השטחה טיבעית לאורך זמן.
אפשר להמשיך… יש עוד המון טענות ונקודות כאלה במאמר הזה.
בימים כתיקונם יש לזכור שני דברים. הראשון הוא שבכל מצב יש חוסר וודאות, אף אחד מהמודלים לא לוקח בחשבון את טיב הוודאות למידע, ובטוח לא מתחשבים בכל הפרמטרים. הדבר השני הוא שהניתוח פה נעשה בדיעבד. לזה יש תיאור מקדמא דנא, קוראים לזה חוכמת חלם.
אגב אני באמונה שנגלה בסוף שזה באמת המצב. הוירוס לא נוראי כפי שחשבו, והמהלכים שנקטו בהם היו קיצוניים מדי. אבל זאת אמונה, וזאת הנקודה המרכזית בעבורה יש לשפוט את שוודיה. לא לקחו שם החלטות עפי מודלים שונים, לקחו החלטות בדחייה למה שהמודלים הראו, מטעמים של הכחשת החיזוי לא מחיזוי שונה מושכל. זאת הליכה עיוורת שמחייבת תשובות מוסריות שצריכות לקחת בחשבון ששוודיה יכלה לטעות באותו אופן בו טעו השאר.
לסיום, בקבלת החלטות עושים גם חישוב עלות-תועלת. בזמן לקיחת ההחלטה לא ידעו לא כמה מתים צפויים ולא הנזק הכלכלי. חכמים בדיעבד גרועים מהדיוטות.
מה שבטוח זה שלאף אחד אין הסבר, איך נגמר ההסגר, כולם נוהגים כאילו לא היתה קורונה, והנה מספר החולים הקשים ממשיך לרדת, וכך גם מספר המונשמים ( 23 בעת כתיבת תגובה זו ) , ומספר המתים כמעט אינו עולה. לכאורה אנו אמורים היינו להיות חזרה במצב כמו בחודש מרץ, עם המוני חולים קשה ומונשמים. אבל כלום. מצב שהוא הרבה פחות ממצבי השיא של שפעת חורפית שיגרתית.
מאמר מצויין.
פשוט הזיה החרדה וההיסטריה שאנשים מצויים בה בעידודה של התקשורת המיין סטרים ושל קובעי המדיניות שמעוניינים לצמצם את זכויות האזרח שלנו ורצוי בהסכמתנו בחסות החרדה.
מדהים שאנשים לא מבינים כמה גוף האדם הוא מופלא ונפלא ויכול להתמודד עם וירוסים יותר עוצמתיים מזה, לא מבינים שלא משנה מה יעשו לעולם יחשפו לוירוס כך או אחרת ולא מבינים את הנזקים המטורפים לכלכלה והנזקים הפסיכולוגים שיגרמו להרבה יותר פגיעה בחיי אדם מכל קוקורונה.
אתה לא מתבייש להמשיך להצדיק את עצמך אחרי שחשבת שהכל יעצר ב-900 מתים. אתה כל כך מלומד שאתה לא יכול להשוות תפוחים לתפוחים? את שוודיה תשווה לארצות סקנדינביה האחרות שעשו הסגר בזמן. אותו קו גיאוגרפי ואוכלוסיה זהה בגיל הממוצע. בלגיה לא סגרה בזמן-אז אל תגיד שהיתה בהסגר כנ"ל רוב המדינות שאתה מציין שהיו בהסגר נכנסו להסגר אחרי שזילזלו בהסגר. טעית בענק, הוכחת בורות ושחצנות ואתה ממשיך להצדיק את עצמך בילדותיות. כנראה שעדיין לא הגעת למקום בחיים שאפשר להגיד …טעיתי…
וואוו. מדהים. כל הכבוד על ההשקעה!!!
מאמר מעולה ומעשיר.
הבאת פתרון מעולה למדידת מספר החולים האמיתי בזמן שמתבצעת מניפולציה בתעודות הפטירה.
לצערנו רוב העולם מורכב מאנשים שמעדיפים להאמין בצורה עיוורת לממסד ולכלי התקשורת המרכזיים.
מגמתי מאוד ומטעה, בושה וחרפה שפרופ' עושה כזאת מניפולציה על מספרים בגלל האג'נדה פוליטית כזאת או אחרת.
קודם כל בשבדיה יש ירידה בפעילות של 40% (בעוד סגר מייצג 70% )
דבר שני בשבדיה הייתה הפרדה בין הקנטונים לכן רוב המספרים והנפטרים היו מתוך 1.8 מיליון אנשים ולא מתוך 11 מיליון תושבי המדינה מאחר וסטוקהולם עם 20% מתושבי המדינה סוחבת על הגב 70% מהפגיעה של הקורונה.
גם הליצנות של להגדיר את שבדיה וספרד כמדינות בסדר היא הזויה הן נכנסו לסגר באיחור גדול.
ירידה בתמותה ? עוד ליצנות, ההתפרצות הקשה פגעה בבתי האבות, חלק מבתי האבות פשוט נפגעו לגמרי ( אחוזי תמותה מעל 50% ) ואלה שניצלו בודדו, בנסיבות אכן יש ירידה בגרף הנפטרים, זה לא מתייחס לאוכלוסיה הכללית
כאשר משהו הולך כמו ברווז וכו'…
שוודיה היא כישלון מובהק, וההשוואה היחידה ההגיונית היא מול פינלנד ונורבגיה, מדינות קצה , ולא מול בלגיה שהיא מדינת מעבר. הניסיון להראות את המודל השוודי כהצלחה פתטי.
קשה שלא לראות את הקשר בין סגר, שהוטל כאשר היתה עדיין תחלואה נמוכה, לבין תמותה בכלל ובבתי אבות בפרט.
בניו זילנד כמו בשוודיה, דנמרק ונורווגיה כמחצית המתים הם בבתי אבות, אלא שבניו זילנד מדובר ב-12 מתוך 22, בשוודיה "המנצחת הגדולה" מדובר ב-2000 מתוך 4500. ניו זילנד הטילה סגר כשהיו חולים מעטים, ומזה שבועיים לא נרשם בה אפילו מקרה אחד. בקרוב מאד תסיר את כל ההגבלות בגבולותיה ותיפתח בהדרגה גם למבקרים מבחוץ, כנראה שלא ממדינות מוכות קורונה כמו שוודיה וארה"ב בשלב זה.
שיעור התחלואה בדנמרק לפי בדיקות סרולוגיות עומד על 1%. בשוודיה כ-7% ויותר. לפני הטלת הסגר בדנמרק היה שיעור תמותה דומה בשתי המדינות. בדנמרק יש כ-2 מקרי מוות ליום, ופחות מ-40 מקרים חדשים. בשוודיה יש כ-40 חולים ביום וכ-1000 חולים חדשים. שתי המדינות על מסלול אחר לגמרי. כלכלית, נראה שאין הבדל גדול. דנמרק, כמו אוסטריה, גרמניה, ומדינות רבות נוספות, הוכיחו שדי בסגר של מספר שבועות כדי להפחית את המחלה להיקף מינימלי, ובלבד שתקופת הסגר מנוצלת לבניית מערך בדיקות ואיתור נשאים (ששוודיה החליטה רק עכשיו להקים). מזה כחודש שהפעילות הכלכלית בדנמרק דומה לזו שבשוודיה, אך לעומת זאת הפעילות בחדרי המתים נמוכה בהרבה.
בפוסט הקודם כתבת: "בעת כתיבת שורות אלה נפטרו בשוודיה כ-900 חולי קורונה. במדינה מתגוררים כ-10 מליון תושבים. אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון)". לפי דבריך עכשיו אתה חוזה 500-550 נפטרים למיליון, כלומר פי 5-10 משפעת, וזה למרות שננקטו צעדים מרחיקי לכת למדי כמו סגירת תיכונים ואוניברסיטאות ואיסור התקהלות, וכן שינוי התנהגות וולנטרי של הציבור והאוכלוסייה המבוגרת בפרט.
לסיכום, הטענה ששוודיה יצאה כמנצחת מהמשבר הייתה מרחיקת לכת בפוסט הקודם והיא מופרכת לגמרי כיום. דרום קוריאה וטייואן לא הטילו סגר אבל השכילו לצמצם את התחלואה לכמעט אפס. מדינות רבות מגרמניה עד ניו זילנד הגיעו להישג דומה לאחר סגר. כלכלית הן ייפגעו לא יותר משוודיה, אך הן חסכו – בשלב זה לפחות – אלפי מתים.
היה מענין לראות גרף של סך כל מקרי התמותה בשוודיה לעומת שכנותיה, לאורך מספר שנים אחורה, וגם ביחס לממוצע חודשי/שנתי. לראות את השפעה המלאה של המגפה. נצא מהנחה שאנחנו לא יודעים כמה חולים יש באמת וכמה מהנפטרים מתו כתוצאה מקורונה. לכם יש לקחת מספר כולל של נפטרים.