היה מענין לראות גרף של סך כל מקרי התמותה בשוודיה לעומת שכנותיה, לאורך מספר שנים אחורה, וגם ביחס לממוצע חודשי/שנתי. לראות את השפעה המלאה של המגפה. נצא מהנחה שאנחנו לא יודעים כמה חולים יש באמת וכמה מהנפטרים מתו כתוצאה מקורונה. לכם יש לקחת מספר כולל של נפטרים.
1
השבת האחרונה הייתה קטלנית בחופים. בסביבות השעה 17:00 הוזעקו כוחות ההצלה לחוף הסלע בבת ים, שם טבעה למוות אישה כבת 50. רבע שעה לאחר מכן טבע למוות גבר כבן 45 בחוף הדייגים בחדרה. בסך הכול חמישה בני אדם קיפחו את חייהם בטביעה בסוף השבוע האחרון. אם פספסתם את פריט המידע הזה אתם לא לבד. בהיררכיה של השיח הישראלי טובעים הם המתים הכי פחות חשובים במרחב הציבורי, קצת מתחת להרוגים בתאונות דרכים.
מתחילת עונת הרחצה מתו בטביעה 27 בני אדם (כולל בריכות ובריכות ביתיות). קשה לדעת איך יתפתח המשך הקיץ, אבל בינתיים הקצב נראה גבוה ביחס לשנים קודמות. זה לא מפתיע: אוכלוסיית ישראל גדלה (בניכוי המלחמה) בקצב של 2.2% בשנה, ושירותי הרחצה לא גדלים בהתאם.
בין 2023 ל-2026 נוספו שלושה חופים מוכרזים (שניים בים התיכון ואחד בכינרת), קצב של חוף אחד בשנה, ובאחוזים – גידול של פחות מאחוז. רק 8% מרצועת החוף הנהדרת של הים התיכון הם חופים מוכרזים עם שירותי הצלה. ועוד לא דיברנו על זה שהשירותים הללו מסתיימים הרבה לפני שהשמש שוקעת.
חמישה בני אדם קיפחו את חייהם בטביעה בסוף השבוע האחרון. אם פספסתם את זה אתם לא לבד. בהיררכיה של השיח הישראלי טובעים הם המתים הכי פחות חשובים במרחב הציבורי, קצת מתחת להרוגים בתאונות דרכים
טביעות למוות לא נתפסות בישראל כעניין פוליטי שלמישהו בממשלה יש עליו אחריות. האם שמעתם פעם שר פנים מתייחס לנושא? אבל אסור להתבלבל: כמו כל דבר שקשור לחלוקת המשאבים וסדרי העדיפויות התקציביים, גם מצב החופים והטובעים הוא עניין פוליטי לחלוטין.
בישיבה של ועדת הפנים והסביבה של הכנסת שהוקדשה למצב בחופים, התברר שתקציבו של איגוד ערים כינרת, שהוקם ב-2014, נותר בדיוק כמו שהיה ביום היווסדו לפני 12 שנים. הכול התייקר, אבל התקציב שהממשלה מקצה לניהול חופי הכינרת קפא במקום.
לא רק את הכינרת הממשלה מפקירה: ההוצאה האדירה על הפעלת חופי הים – שירותי הצלה, ניקיון, פיקוח – נופלת ברובה על כתפי הרשויות המקומיות. כשמדובר בתל אביב זה איכשהו יכול לעבוד, אבל במועצות אזוריות קטנות שחולשות על עשרות קילומטרים זה אבסורד.
בעמק חפר מתגוררים 44 אלף תושבים, אבל את חופי המועצה פוקדים כשני מיליון מבקרים בשנה, כלומר המועצה מספקת שירותים לציבור שרובו המכריע אינו נמנה עם תושביה.
ההוצאה האדירה על הפעלת חופי הים – שירותי הצלה, ניקיון, פיקוח – נופלת ברובה על כתפי הרשויות המקומיות. כשמדובר בתל אביב זה איכשהו יכול לעבוד, אבל במועצות קטנות עם עשרות קילומטרים של חוף זה אבסורד
למועצה האזורית חוף הכרמל יש 42 קילומטרים של חוף, וראש המועצה אסיף איזק עתר לאחרונה לבג"ץ נגד משרד הפנים, שחתך באבחה חדה את התקציב שהעביר למועצה במשך שנים.
"כבר 8 שנים אני לא ישן כי אני יודע שבכל רגע יכול לטבוע אדם ברצועת החוף שלנו, שברובה אין שירותי הצלה", אמר לאחרונה איזק.
עשרות אנשים טובעים למוות מדי שנה בישראל. 81% מהטביעות ב-2025 התרחשו בחופים שאין בהם שירותי הצלה או אחרי שעות ההצלה בחופים המוכרזים.
כדי לצמצם את מספר הטרגדיות משתמשים במדינות רבות במצלמות חכמות שמסייעות למצילים לזהות מתרחצים במצוקה או מוצבות בחופים נטולי מצילים ומתריעות כשהן מזהות שמישהו שנכנס למים מצוי בסכנה.
כדי לצמצם את מספר הטביעות הטרגיות משתמשים במדינות רבות במצלמות חכמות שמסייעות לזהות מתרחצים במצוקה. הטכנולוגיה קיימת, אבל שירותי ההצלה בישראל עדיין תקועים בימי החסקה
הטכנולוגיה קיימת, הים התיכון עתיר הזרמים והרוחות מסוכן בקיץ, וזה ניכר גם באזהרות שהשירות המטאורולוגי מפרסם מדי פעם, אבל שירותי ההצלה בישראל עדיין תקועים בימי החסקה.
עוד לפני הטכנולוגיה, הפתרון המתבקש הוא להגדיל את מספר החופים המוכרזים ולהאריך את שעות ההצלה, אבל מישהו צריך לשלם על זה ואף אחד לא קם. "ככל ששירותי ההצלה יימשכו יותר ככה נאבד פחות אנשים", אמר בכנות הקצין שייצג את משטרת ישראל בדיון בוועדת הפנים והסביבה.
ההחמצה זועקת לשמיים: לישראל יש חופי ים נפלאים בכל קנה מידה. במקום להתייחס אל רצועת החוף כאל משאב לאומי שראוי לנהל אותו באמצעות רשות חופים לאומית, הממשלה מפקירה אותו. זה הכול חוץ ממקרי.
בתקופה הקצרה שאיילת שקד כיהנה כשרת הפנים בממשלת בנט-לפיד, נשבה רוח אחרת והותנעה הכרזתם של כמה חופים חדשים, אולי כי השרה הייתה אדם שמדי פעם הולך לים ומכיר בחשיבותו לציבור הישראלי. לפני ואחרי שקד כיהנו במשרד בעיקר שרים מש"ס שמה להם ולהנאה גשמית כמו בילוי בחוף הים, ובתשעת החודשים האחרונים בכלל אין לישראל שר פנים.
ההחמצה זועקת לשמיים: לישראל יש חופי ים נפלאים בכל קנה מידה. במקום להתייחס אל רצועת החוף כאל משאב לאומי שראוי לנהל אותו באמצעות רשות חופים לאומית, הממשלה מפקירה אותו. זה הכול חוץ ממקרי
כבר עשור עם הפוגות נמשך קמפיין "מציל עד השקיעה" בדרישה להאריך בקיץ את שעות ההצלה עד החשיכה, אבל למרבה התסכול התוצאות די עלובות. וכך, בשעות הכי נעימות בימי הקיץ, אלה שאין בהן אינדקס קרינה קטלני ושאפשר להגיע בהן לים כדי לשאוף קצת שפיות בסוף יום עבודה, דווקא בשעות האלה סוכת ההצלה ננעלת.
"בשביל לסדר את כל הבעיות האלה מספיק חצי מיליארד שקל", אמרה בדיון בוועדה ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר. "חצי מיליארד שקל זה יום מלחמה אחד. אם היינו מוותרים על יום אחד של מלחמה או עושים הסכם שלום קצת יותר מוקדם אפשר היה לפתור את כל הבעיות של החופים".
2
שעת אחר צוהריים חמה בפארק המסילה הנהדר, הפארק שהפך להיות המקף האפקטיבי שמחבר את תל אביב-יפו. בצד אחד שביל אופניים דו-כיווני, בצד השני הולכי רגל, אבל יש מקומות שבהם השימושים מתערבבים, למשל כשבתי קפה או כניסות מהרחובות הסמוכים ממוקמים בצד של שביל האופניים.
אני מדווש על השביל ומבחין בילדה – בת 6, אולי 7 – עומדת מהוססת ומבקשת לחצות כדי להגיע למתחם מתקני המשחקים השוקק הורים וילדים בשעה הזו. אני מאט ונעצר לפניה ומסמן לה בידי שהיא יכולה לחצות. לא תמיד אני כל כך אדיב, אבל משתדל כל הזמן לזכור שהולכי הרגל הם האנשים הכי חשובים בעיר. הרוכבים וההולכים בעיר הם הפתרון, לא הבעיה.
הילדה מתחילה לחצות, ואז, כמו בסרט אקשן גרוע, נכנסת לפריים רוכבת שמגיעה בטיסה מהנתיב הנגדי על דו-גלגלי חשמלי. הצמיגים שלה משמיעים חריקות עזות, הילדה קופאת במקום, וזה נראה כמו אסון שעומד להתרחש
הילדה מתחילה לחצות, ואז, כמו בסרט אקשן גרוע, נכנסת לפריים רוכבת שמגיעה בטיסה מהנתיב הנגדי על דו-גלגלי חשמלי. הצמיגים שלה משמיעים כמה חריקות עזות – מן הסתם בעקבות לחיצות על המעצורים – הילדה קופאת על מקומה, ובמשך שנייה שנמשכת נצח זה נראה כמו אסון שעומד להתרחש. הרוכבת מצליחה איכשהו לסטות מעט ימינה, הילדה נסוגה חצי צעד, והן מפספסות זו את זו בסנטימטרים ספורים.
אני אוסף את הלב מהמקום שאליו נפל, הרוכבת המבוהלת שואלת את הילדה אם היא בסדר, והילדה צועדת לעבר המגלשות כשלא ברור מה היא לקחה ממה שקרה כאן. הרוכבת מאיצה ומסתלקת ומעט עוברי האורח שהבחינו בנעשה מתפזרים. למעשה, מדובר באירוע שלא היה.
האירוע שמעולם לא קרה מנקז כל כך הרבה נקודות בחיכוך היומיומי שבין רוכבים להולכי רגל בתל אביב ובישראל בכלל:
העבריינות של רוכבי הדו-גלגלי – אני כמעט משוכנע שהרוכבת דהרה במהירות שהושגה באמצעות מניפולציה מכנית לא חוקית שהופכת את הדו-גלגליים מאופניים חשמליים לקטנוע לכל דבר.
המהירות הזו לא מתאימה לתנועה במרחב צפוף עתיר רוכבי אופניים והולכי רגל ומסכנת את חייהם של ההולכים וגם של הרוכבים עצמם (כל שבועיים נהרג בישראל רוכב דו-גלגלי חשמלי – אופניים או קורקינט);
האירוע שמעולם לא קרה מנקז כל כך הרבה נקודות בחיכוך היומיומי שבין רוכבים להולכי רגל בתל אביב ובישראל בכלל: העבריינות של הדו-גלגליים, האכיפה הדלה, חוסר המודעות של הציבור והתשתיות הלקויות
האכיפה הדלה – כמעט לא מתבצעות החרמות של הכלים הקטלניים האלה; חוסר המודעות של הציבור – אני מקווה ומאמין שאמה של הילדה לא הייתה מאפשרת לבתה בת ה-6 לחצות לבד כביש סואן. באותה מידה אסור לתת לילדה בגיל הזה לחצות נתיב אופניים;
התשתיות הלקויות – החיכוך האינטנסיבי בין ההולכים לרוכבים ולנהגים מתקיים בכל פינה במרחב הציבורי, ובתל אביב המצב עוד טוב יחסית – יש הרבה שבילי אופניים מופרדים ומסומנים היטב ותשתיות הליכה לא רעות.
ועדיין, כדי שאפשר יהיה להתנייד ביחד במרחב נדרשת מצד כולם ערנות, אחריות וזהירות. כלומר, כדי שזה יעבוד אנחנו נדרשים להיות הרבה פחות ישראלים. שיהיה לנו בהצלחה.
3
לאחרונה דיווחתי על כך שעיריית מודיעין אספה בפתאומיות את הפחים הכחולים מרחבי העיר. איסוף הנייר למיחזור הופסק באחת תוך הבטחה שזה זמני בלבד, אוטוטו מתארגנים על מכרז לקבלן איסוף חדש וחוזרים למחזר נייר.
ההפסקה ה"זמנית" עודנה בתוקף, ובינתיים כך נראה חדר מיחזור הנייר והקרטונים באחד הבניינים בעיר.
לאחרונה עיריית מודיעין אספה בפתאומיות את הפחים הכחולים מרחבי העיר. איסוף הנייר למיחזור הופסק באחת תוך הבטחה שזה זמני בלבד, אבל ההפסקה ה"זמנית" עודנה בתוקף, והנייר למיחזור מצטבר בבתי התושבים
התושבים מסרבים להתייאש, אבל אם בקרוב האיסוף לא יחזור העירייה תיאלץ להוביל את כל זה לאתר הטמנה במקום למפעל שיעשה בנייר ובקרטון שימוש מועיל, וגם לשלם הרבה כנגד כל קילוגרם. עוד תחום סביבתי שבו ישראל מתקדמת לאחור.
![מוצרי נייר למיחזור שהצטברו בבתי תושבים במודיעין לאחר הפסקה "זמנית" של שירותי המיחזור, יולי 2026](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/07/IMG-20260721-WA0108-e1784815708213.jpg "מוצרי נייר למיחזור שהצטברו בבתי תושבים במודיעין לאחר הפסקה "זמנית" של שירותי המיחזור, יולי 2026")
4
מדי שנה בתחילת הקיץ, לוויין של נאס"א מתעד את השינוי שחל במראהו של הים השחור, שנצבע בגוון שבין טורקיז בוהק לכחול בהיר.
מדי שנה בתחילת הקיץ, לוויין של נאס"א מתעד את השינוי שחל במראהו של הים השחור, שנצבע בגוון שבין טורקיז בוהק לכחול בהיר
האחראי למופע היפה הזה הוא סוג מסוים של פיטו-פלנקטון שמתרבה בעונה הזו ומכסה את פני הים שממוקם בין אירופה לאסיה.
![לוויין PACE של נאס"א תיעד את הים השחור בצבע טורקיז זוהר ב-22 ביוני 2026, כאשר פריחה עצומה של קוקוליטופורים מיקרוסקופיים התפשטה על פניו (צילום: נאס"א)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/07/Turquoise-Black-Sea-From-Space-1024x640.jpg "לוויין PACE של נאס"א תיעד את הים השחור בצבע טורקיז זוהר ב-22 ביוני 2026, כאשר פריחה עצומה של קוקוליטופורים מיקרוסקופיים התפשטה על פניו (צילום: נאס"א)")
זהו, החל הקרב: חוק התקשורת עבר, בג"ץ הקפיא את כניסתו לתוקף ולתומכי שני הצדדים לא נותר אלא לייחל שתפיסתם תנצח. מאחר שלי אין כל השפעה על ההמשך, ממקומי הצנוע אני בוחר להרהר בחיוניות חופש הביטוי לחברה הישראלית.
כדי לעשות זאת, עליי לחזור כחודש אחורה. בקוראי – לפעמים בהשתאות – את שפע הניתוחים שגדשו אז את התקשורת הישראלית לרגל ציון 250 שנה לעצמאות ארצות הברית (ב-4 ביולי), נזרקתי עשרות שנים בזמן לילדותי בניו יורק.
יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
לפני זמן מה העלתה מכרה שלי אל דף הפייסבוק שלה צילום של ציורים מאת הצייר האמריקאי סיי טוומבלי (Cy Twombly) וכתבה:
"יצירות של האומן סיי טוומבלי, צייר ופסל אמריקאי 1928–2011. יצירותיו מוצגות במוזיאונים החשובים ביותר, וערכן עשוי להגיע לעשרות מיליוני דולרים. לפני מספר שנים שיתפתי בפייסבוק ציור של טוומבלי והבעתי פקפוק קל בגדולתו. אחד מחבריי נזף בי על בורותי וחוסר הבנתי, ומחק אותי מרשימת חבריו! ועדיין אני אומרת: WHAT THE FUCK?"
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
| ישר בראשות איזנקוט | הליכוד | ביחד בראשות בנט | ישראל ביתנו | הדמוקרטים | ש″ס | יהדות התורה | עוצמה יהודית | חד″ש-תע″ל-בל″ד | הציונות הדתית | רע″ם | בית ציוני - הנדל וטרופר | כחול-לבן - גנץ ושמחי |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 25 | 21 | 13 | 10 | 10 | 9 | 8 | 8 | 6 | 5 | 5 | 0 | 0 |
חבל השתגעתם , גם ה AI אמר…
או שאתם משוגעים..
הניתוח הכוללני שבניתם מעצב היטב תפיסה של אחריות ציבורית ומוסרית, המעמידה את מוסד הנשיאות במבחן של ממלכתיות אמת ולא רק של סמליות ריקה. הטענה המרכזית לפיה שתיקה או מתן חסות למחדל שקולים למעשה של הפירוד החברתי ("הטיפוס המורד") מחדדת את הדיון הציבורי סביב השאלה למי נאמן בעל התפקיד בעת משבר.כדי להמשיך ולפתח את התצהיר לשלב המעשי או המשפטי הבא, אשמח לדעת:לאיזו ערכאה או מסגרת תצהיר זה מיועד (למשל: דעת קהל, חוות דעת משפטית, או מסמך עקרונות ליוזמה אזרחית)?האם תרצו שארחיב את החלק העוסק בהוכחת הקשר הסיבתי בין מחדלי הנשיא לבין הפגיעה בתפקוד המערכות?האם תרצו לבחון את ההשלכות החוקתיות של הדחה קלונה על פי חוק יסוד: נשיא המדינה?ספרו לי מהו הצעד הבא שלכם, ונוכל לדייק את הטיעונים עוד יותר.ה-AI עלול לטעות, לכן חשוב לוודא את התשובות שלו במקורות נוספים
אין שום סיכוי שהעם כ"כ מטומטם וייבחר באייזנבלוף. איש ההכלה הרופס, שתומך בהקמת מדינת טרור בלב ישראל, שחשב שהאויב הוא המנהרות ולא החמאס, שבמקום לחסל את נאסרללה עשה לו הקש בגג, שבמקום להכריע בלבנון השניה דחף את דוקטרינת "מערכה מבוססת אפקטים", שרצה להפסיק רת המלחמה הנוכחית מיד אחרי שהתחילה, שהתנגד להיכנס למלחמה בלבנון, שחשב שצריך להשלים עם איראן גרעינית ועוד ועוד….האיש תקוע ב- 6 באוקטובר, אינו מבין מזרח תיכון ואינו מחובר להלך הרוח בעם…
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו