אינדקס התפיסות הדמוקרטיות של חברת המחקר הגרמנית Dalia, חברת רסמוסן, וקרן ברית הדמוקרטיות (The Alliance of Democracies), מצביע על ירידה בתמיכה בדמוקרטיה בישראל מ-89% בשנת 2019 ל-82% השנה. שיעור הישראלים הסבורים שבישראל מתקיימת דמוקרטיה ירד גם הוא, מ-68% בשנה שעברה ל-62% השנה.

הסקר, הנחשב המקיף מסוגו ומתפרסם זאת השנה השלישית, נערך אונליין בקרב 124 אלף אזרחים ב-53 מדינות. בכל מדינה השיבו לסקר בין אלף ל-3,000 אזרחים ואזרחיות, וטעות הדגימה היא 3.25%. מכיוון שהסקר כולל מדינות ענק כמו סין, רוסיה, ארה"ב וברזיל, הוא מתייחס ל-75% מאוכלוסיית העולם, ולמדינות המייצרות שיעור דומה מהתוצר העולמי.

40% מאזרחי המדינות הדמוקרטיות שהשתתפו בסקר השיבו כי במדינתם לא באמת מתקיימת דמוקרטיה. 43% מכלל הנשאלים סברו כי ממשלותיהם משרתות קבוצות קטנות של בעלי עניין חזקים, סנטימנט שתפוצתו במדינות הדמוקרטיות והלא דמוקרטיות דומה.

ההסכמה עם הטענה שהדמוקרטיה חשובה, גבוהה מעט בישראל מהממוצע בקרב כלל הנשאלים מכל המדינות, העומד על 78%. גם הסכמת 62% מהישראלים על כך שבישראל מתקיימת דמוקרטיה גבוהה מעט מהממוצע, העומד על 56%. בקרב האמריקאים רק 49% מהנשאלים השיבו שמדינתם דמוקרטית.

ההסכמה שהדמוקרטיה חשובה, גבוהה מעט בישראל מהממוצע בקרב כל המדינות, העומד על 78%. גם הסכמת 62% מהישראלים על כך שבישראל מתקיימת דמוקרטיה גבוהה מעט מהממוצע, העומד על 56%

עורכי הסקר כינו את הפער בין התמיכה בדמוקרטיה לבין ההערכות על קיומה בפועל "גירעון דמוקרטי", והציון הישראלי הוא 20%. זהו מדד מעט בעייתי, כפי שממחישים הנתונים על איראן: בעוד הגירעון הדמוקרטי שלה דומה לזה של ישראל, הדמוקרטיה חשובה בעיני 50% מהאיראנים בלבד, ורק 28% מהאיראנים השיבו שמדינתם דמוקרטית.

אך איראן היא מקרה חריג, ובסך הכל ישנו מתאם בין רמת הדמוקרטיה לבין הגירעון הדמוקרטי. בניכוי המקרים החריגים נמצאת ישראל באמצע הטבלה, כשמעליה בעיקר מדינות דמוקרטיות ומתחתיה מדינות שרובן אינן דמוקרטיות.

אף אחת מהמדינות שנבדקו לא רשמה "עודף דמוקרטי". טייוואן, עם גירעון של 7% בלבד, עומדת בראש הטבלה – 85% מאזרחי המדינה השיבו שהדמוקרטיה חשובה, ו-78% מהם סבורים שהיא מתקיימת בארצם. ונצואלה, בתחתית הטבלה, היא תמונת הראי: הגירעון הדמוקרטי בה מגיע ל-50%, עם 74% מהאזרחים הסבורים שהיא חשובה, אך רק 24% המאמינים בקיומה שם.

הדמוקרטיה בשירות קבוצות אינטרס

שתי שאלות שהתווספו לאינדקס הדמוקרטיה ב-2020 הן האם הממשלה פועלת לטובת קבוצה קטנה של אנשים, ושאלה מקבילה על מנכ"לים ובכירי המגזר העסקי. 54% מהישראלים השיבו כי הממשלה אכן פועלת לטובת קבוצה קטנה בלבד, ו-69% חושבים כך על מובילי הכלכלה.

הנתון על המגזר העסקי דומה מאוד לזה של קנדה (68%), אך לאזרחי קנדה יש אמון רב בהרבה בנבחריהם, ורק 34% מהם סבורים שהפוליטיקאים פועלים בעיקר בשירות קבוצות אינטרס קטנות וחזקות. בדנמרק הנתון נמוך עוד יותר, 20%, אך היחס לבכירי המגזר העסקי חשדני יותר, ו-58% מאזרחי דנמרק אמרו כי אינם פועלים לטובת הכלל.

בממוצע עולמי, 43% מהנשאלים השיבו שממשלתם פועלת לטובת קבוצה או קבוצות קטנות, ו-59% ייחסו זאת גם לבכירי המגזר העסקי. בשני המקרים נמצאת ישראל במקום נמוך מהממוצע.

החשש להתערבות כוח חיצוני בבחירות גבוה מעט בישראל מהממוצע העולמי – 59% לעומת 55%. אזרחי ארה"ב, למרות ההתערבות הרוסית בבחירות 2016, נמצאים בממוצע העולמי, בעוד אזרחי המדינות החוששים ביותר מהתערבות נמצאים באסיה – כ-70% מאזרחי אינדונזיה, פקיסטן, הודו והפיליפינים.

בסין וברוסיה החששות הם הנמוכים ביותר (26% ו-31%), אולי משום שאלה המדינות שלהן מיוחסות מתקפות דומות, ואולי משום שאזרחיהן סבורים שהבחירות ממילא מוטות.

כמו בשנה שעברה, גם השנה מצטיירים הישראלים כתומכים בולטים בטענה שהתרומה האמריקאית לדמוקרטיה בעולם חיובית. 66% מהישראלים סבורים כך, לעומת 21% הסבורים שתרומתה של ארה"ב לדמוקרטיה בעולם שלילית – פער של 45%. זהו נתון גבוה בהרבה מהממוצע העולמי, בו נוטה הכף לטובת ארה"ב ב-6%. באירופה הפער שלילי ועומד על 14%-.

למרות זאת, דימויה של ארה"ב בישראל התדרדר בשנה החולפת. ב-2019 השיבו 73% מהישראלים שתרומתה של ארה"ב לדמוקרטיה בעולם חיובית, לעומת 15% שחשבו שתרומתה שלילית – פער של 59%.

גם השנה מצטיירים הישראלים כתומכים בולטים בטענה שהתרומה האמריקאית לדמוקרטיה בעולם חיובית. 66% מהישראלים סבורים כך, לעומת 21% הסבורים שתרומתה של ארה"ב לדמוקרטיה בעולם שלילית

האמריקאים עצמם פחות מפרגנים למדינתם מהישראלים, והפער החיובי אצלם מסתכם ב-22% בלבד – 53% הסבורים שתרומת ארה"ב חיובית לעומת 31% הסבורים שהשפעתה שלילית.

אזרחי ניגריה הם בעלי הדעה החיובית ביותר על תרומת ארה"ב לדמוקרטיה בעולם, עם פער חיובי של 79%. אחריהם ממוקמים אזרחי וייטנאם עם 52%, הפיליפינים והודו עם 47% בכל מדינה, והקנייתים (45%) חולקים את המקום הרביעי עם ישראל.

מרוצים מהטיפול בקורונה

סקר אינדקס הדמוקרטיה נערך בחודשי האביב השנה, במקביל לשיא התפשטות מגפת הקורונה. נכון לאותה תקופה, בנימין נתניהו יכול היה לרשום לעצמו הישג גדול בתחום הטיפול בקורונה. 85% מהישראלים הביעו שביעות רצון מטיפול הממשלה בקורונה, גבוה בהרבה מהממוצע העולמי של 70%.

54% מהישראלים השיבו כי הגבלות התנועה שכפתה הממשלה במהלך המשבר היו במינון הנכון, לעומת 22% שחשבו שהיתה צריכה להגביל יותר, ו-18% שהשיבו כי הגבלות התנועה היו מוגזמות. אלה נתונים דומים מאוד לממוצע העולמי.

שביעות הרצון של הישראלים יורדת כאשר שואלים אותם האם הממשלה פגעה יותר מדי בזכויות האזרח במסגרת המאבק בקורונה. 45% מהישראלים השיבו על כך בחיוב, בדיוק כמו הממוצע העולמי. 24% מהישראלים ענו בשלילה, פחות מהממוצע העולמי העומד על 33%.