הקהילה החרדית עסוקה בקורונה, בסגרים, בבדיקות השנויות במחלוקת, בהידבקויות בישיבות וגם ביחס הממשלתי שהוא, לטענת רבים, קשוח מדי ופוגעני במכוון. אבל לא רק. דווקא בימים אלה מתנהלים מאבקי שליטה בין החצרות החסידיות באגודת ישראל, המפלגה החזקה ביהדות התורה.

יש מי שמבקש לשנות באגודה סדרי עולם, לקיים פריימריז ולשנות את חלוקת הכוחות שנקבעה לפני שנות דור. את המחנה הזה מוביל סגן השר מאיר פרוש. מי שמתנגד הוא שר השיכון יעקב ליצמן, שמזלזל בדרישה הזו בפומבי. "אני כפול ממנו, תשאלי כל אחד", הוא לגלג על פרוש בראיון לשירית כהן-אביטן, שהתפרסם ביום שישי במקור ראשון.

יש מי שמבקש לשנות סדרי עולם, לקיים פריימריז ולשנות את חלוקת הכוחות שנקבעה לפני שנות דור. את המחנה הזה מוביל סגן השר מאיר פרוש. מי שמתנגד הוא שר השיכון יעקב ליצמן, שמזלזל בדרישה הזו בפומבי

הכל התחיל כאשר העיתונאי החרדי ארי קלמן פרסם לפני שבוע וחצי באתר "חדרי חרדים" את מסמכי מועצת הקהילות, שזכו עד מהרה לכינוי "מסמכי ויקיליקס של החרדים". מדובר באומדן הכוח של כל הקהילות השונות, מעין מפקד אוכלוסין פנימי וסודי שהתקיים לפני הבחירות בספטמבר 2019. כאן התגלה כי המספרים לא תואמים בכלל את חלוקת הכוחות ההיסטורית הקיימת, והסערה ממאנת לשכוך.

היסטוריה של מריבות אינסופיות

רשימת יהדות התורה מורכבת משתי מפלגות, דגל התורה ואגודת ישראל. דגל התורה מייצגת את הזרם הליטאי. אגודת ישראל את החסידים. כל מפלגה מחזיקה חמישה שרים וחברי כנסת, ובסך הכל ישנם עשרה ברשימת יהדות התורה אחרי שהופעל החוק הנורבגי.

אנחנו לא עוסקים כאן בדגל התורה אלא באגודת ישראל, שיש לה את המקומות 1, 3, 5, 7 ו-9 ברשימה.

האיש החזק לאורך השנים באגודת ישראל הוא יעקב ליצמן, במקום הראשון ברשימה. ליצמן מייצג את חסידות גור, שנחשבת לגדולה מכולן. ליצמן וגור שולטים ביד רמה בכל מוסדות המפלגה. ליצמן מקבל תמיד את התפקיד הבכיר בממשלה.

מטה הבחירות של יהדות התורה ב-2 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ליצמן וגור מנהלים מלחמת דמים עם מאיר פרוש קרוב ל-40 שנה. פרוש מייצג מקבץ של חסידויות קטנות (צאנז, קרלין, סלונים, בויאן ועוד) תחת השם "שלומי אמונים". יש עוד שתי חסידויות בינוניות, בעלז ו-ויז'ניץ, שנוסעות בין שני הגדולים הלוך ושוב, וכך זוכות תמיד בייצוג ברשימה לכנסת. גם שתיהן מסוכסכות היטב.

ליצמן ופרוש מחזיקים עיתונים משלהם, מוסדות ואזורי שליטה בכנסת ובמועצות הערים בכל מקום בארץ. לאורך השנים הספקתי לסקר מריבות אינסופיות בין השניים, כמעט על כל נושא. שתיים מהן אני זוכר במיוחד. האחת, מלוכלכת במיוחד על ראשות ועדת הכספים בסוף שנות ה-90.  ליצמן ניצח. השנייה במהלך פרשת בית הספר בית יעקב בעמנואל ב-2009, שהפריד בין תלמידות אשכנזיות וספרדיות.

בית המשפט שלח אז למאסר 35 הורים שסירבו לשלוח את בנותיהן לבית הספר, בניגוד לפסיקת בג"ץ, שפסל את ההפרדה העדתית. מאיר פרוש הקים אוהל מחאה מול כלא מעשיהו, אבל השאלה המרכזית שהעסיקה את העולם החרדי לא הייתה האסירים, אלא האם ליצמן יגיע לאוהל של היריב המיתולוגי. חיכינו וחיכינו. בסוף הוא בא.

בנובמבר 2008 סירב ליצמן לתמוך בפרוש שרץ לראשות עיריית ירושלים. חסידות גור העדיפה על פניו את המועמד החילוני ניר ברקת. תומכי פרוש מחסידות סלונים תקפו אז את ליצמן, שנחלץ בעור שיניו.

ניר ברקת ומאיר פרוש בהתמודדות על ראשות עיריית ירושלים, ב-10 בנובמבר 2008 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

גם בימים אלה ניטש ויכוח בין השניים על נושא הריבונות. פרוש נגד תכנית המאה: "מלבד הכאב העצום על מסירת חלקים מארץ ישראל, כאשר הטילו סגר על שכונות חרדיות-הזדעקנו ומחינו. עכשיו אני מבין היטב את אלפי התושבים במובלעות".

ליצמן מסרב להתייחס בפומבי לתוכנית המאה ונצמד לעמדה המסורתית של החרדים שלא להתערב בענייני חוץ וביטחון. ברור שהוא יצביע בעד הסיפוח ביחד עם כל חברי הכנסת החרדים אם הנושא יבוא להצבעה.

הדמוקרטיה החרדית תחכה

המפקד של מועצת הקהילות רק החריף את היחסים בין השניים ובכלל. לפי המפקד, מבין 135,934 המצביעים החסידים בקהילות השונות, רק 18 אחוזים משתייכים לחסידות גור. החסידויות תחת שלומי אמונים של פרוש מהווים 50 אחוזים מהמצביעים.

פרוש תובע עכשיו את המקום הראשון ברשימה, ואם לא – אז לקיים פריימריז שיקבעו חלוקה מחדש של הכוחות. גורם בסביבת פרוש אומר כי "לפי המפקד, חסידות גור לא שווה אפילו מנדט. יש להם 22 אלף מצביעים בסך הכול. כל השנים הם סיפרו לנו אגדות. עכשיו הם הכניסו בחוק הנורווגי עוד חבר כנסת חוץ מליצמן (אליהו חסיד). זה שלטון המיעוט. פרוש היה צריך להיות שר השיכון. עכשיו גם חסידות בעלז איתו".

"חסידות גור לא שווה אפילו מנדט. יש להם 22 אלף מצביעים בסך הכול. כל השנים הם סיפרו לנו אגדות. עכשיו הם הכניסו בחוק הנורווגי עוד חבר כנסת חוץ מליצמן. זה שלטון המיעוט. פרוש היה צריך להיות שר השיכון"

ליצמן מתנגד נחרץ לפריימריז. הוא טוען שאי אפשר יהיה לדעת מי יבוא לקלפי, וכי תהיה התערבות זרה בבחירות הפנימיות, גם של דגל התורה, המפלגה הליטאית, של ש"ס ואפילו נפתלי בנט.

"פרוש לא מייצג בכלל את החסידויות הקטנות", הוסיף ליצמן בראיון לכהן-אביטן. "אין לו שום טאבו על המצביעים. אני כפול מפרוש. תשאלי כל אחד. אני בטח לא מפחד"

בסוף השבוע שוב עלו איומים לפילוגים ופיצולים מכל הכיוונים. אנשי פרוש שדיברתי איתם חזרו וטענו כי  ליצמן הוא "פחדן ושפן גדול". אנשי ליצמן טוענים מנגד כי פרוש הוא "חצוף". לדברי אחד מהם, "גור וויזניץ' ביחד הכי גדולים. הציר ביניהם קיים 300 שנה. פרוש רק מדבר, אבל החסידים שלו בכלל לא באים להצביע בבחירות".

בשורה תחתונה, אם ליצמן לא רוצה, פריימריז לא יהיו באגודת ישראל. בפעם האחרונה היו פריימריז כאלה לפני 44 שנה. הדמוקרטיה החרדית תחכה עשרות שנים נוספות. ליצמן, בן 71, ופרוש, בן 65, ימשיכו לריב עד קץ הדורות.