הסיכום ההולם ביותר למאורעות אתמול, בעקבות בחירתה של לשכת עורכי הדין בעו"ד מוחמד נעאמנה כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, הגיע דווקא מכיוונו של איש הימין הקיצוני איתמר בן-גביר.

"לצערי לשכת עורכי הדין ירתה לעצמה ברגליים", הודיע בן-גביר, האוחז ברישיון עורך דין. "בחירתו של נציג כה קיצוני, שמתנגד לאג'נדה יהודית ציונית, היא אות קלון ללשכה. זה יום שחור לעורכי הדין במדינת ישראל".

"לצערי לשכת עורכי הדין ירתה לעצמה ברגליים", הודיע בן-גביר, האוחז ברישיון עורך דין. "בחירתו של נציג כה קיצוני, שמתנגד לאג'נדה יהודית ציונית, היא אות קלון ללשכה. זה יום שחור לעורכי הדין במדינת ישראל"

אם בן-גביר מביע צער כה עמוק, סימן שאפשר להגניב חיוך קטן. ואכן, תוצאת הבחירה שעשו אתמול 43 חברי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, הייתה חד-משמעית – נגד האג'נדה הימנית ששררה בלשכה בקדנציה הקודמת, ושהייתה חלק מעידן איילת שקד במשרד המשפטים.

עו"ד נעאמנה (39), שנבחר לפני שנה ליו"ר ועד מחוז הצפון בלשכה, יהיה בשלוש השנים הקרובות אחד משני נציגי הלשכה בוועדה. בחירתו – על הכיסא שיו"ר הלשכה הקודם אפי נוה הותיר מיותם בוועדה – מסמנת שינוי דרמטי במאזן הכוחות הפנימי בוועדה.

עו"ד מוחמד נעאמנה (צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)

על אף גילו הצעיר, נעאמנה פעיל כבר שנים ארוכות בלשכה, הן במחוז צפון – שבו חברים בעיקר עורכי דין ערבים – והן במוסדות הארציים. הוא מכהן כבר כתשע שנים כחבר המועצה הארצית של הלשכה. הוא הוסמך כעורך דין לפני 17 שנה, ושנה לאחר מכן הקים משרד עצמאי בנצרת, העוסק בליטיגציה בנושאים אזרחיים ופליליים.

האופן שבו הצליח נעאמנה לרכז אליו את תמיכת רוב חברי המועצה הארצית, על אף ההערכות המוקדמות שיש בין חברי המועצה רוב של אנשי ימין, הוא מרשים. לאחר פרישתם של עו"ד ערן גולן, משמאל, ושל עו"ד יצחק נטוביץ, מימין, נותרו בישורת האחרונה של המירוץ שלושה מתמודדים:

• נעאמנה עצמו;
• עו"ד דורון ברזילי, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין ומי שנחשב איש ימין מובהק, לעומתי למערכת המשפט;
• ועו"ד יצי גורדון, ליברל חובש כיפה שביקש להיבחר על תקן הגשר המחבר בין העולמות.

זה לא הסתדר: גורדון נותר בסופו של יום עם 5 קולות, לעומת 12 לברזילי ו-26 לנעאמנה.

נכון לרגע זה, נעאמנה עדיין לא פרס את תפיסת עולמו המקצועית ביחס לבחירת שופטים. הקדנציה הקרובה של הוועדה תהיה, איך נאמר במילים עדינות, גורלית למערכת המשפט ולשלטון החוק. כל שהסכים לומר אמש הוא כי תפיסתו דוגלת במינוי שופטים מקצועיים.

"מקצועיות זה הדגש המרכזי והיחיד שלי", הוא אמר לזמן ישראל. "לא מעניין אותי אג'נדות ועניינים אחרים".

נכון לרגע זה, נעאמנה עדיין לא פרס את תפיסת עולמו המקצועית ביחס לבחירת שופטים. כל שהסכים לומר אמש הוא כי תפיסתו דוגלת במינוי שופטים מקצועיים. "לא מעניין אותי אג'נדות ועניינים אחרים"

לזכות מחדש באמון הציבור

הבחירה בנעאמנה מסדרת למחנה שלטון החוק רוב מסתמן בוועדה לבחירת שופטים.

לצד שלושת שופטי העליון – הנשיאה אסתר חיות, השופט ניל הנדל ומהחודש הבא גם השופט עוזי פוגלמן – ולצד שר המשפטים אבי ניסנקורן, שנשבע ביום כניסתו לתפקיד להגן על מערכת המשפט, יישב כעת גם נעאמנה, וייצור בלוק של חמישה חברים לפחות מתוך תשעת חברי הוועדה.

במילים אחרות, גם אם במקומה של עו"ד אילנה סקר – שתסיים בחודשים הקרובים את תפקידה כנציגה השנייה של הלשכה בוועדה – תיבחר עורכת דין הנוטה לצד נתניהו, היא לכל היותר תיצור גוש של ארבעה, יחד עם השרה מירי רגב, וחברת הכנסת אוסנת מארק.

אסנת מארק, מירי רגב (צילום: פלאש90)

קשה לדעת עדיין היכן ימקם את עצמו ח"כ צבי האוזר בתוך מאבקי האג'נדה הצפויים בוועדה. הוא מחזיק בתפיסת עולם ימנית וליברלית, ולא סביר שימהר להתיישר לפי גחמות ואינטרסים שישודרו מכיוון השלטון.

קשה לדעת עדיין היכן ימקם את עצמו ח"כ צבי האוזר בתוך מאבקי האג'נדה הצפויים בוועדה. הוא מחזיק בתפיסת עולם ימנית וליברלית, ולא סביר שימהר להתיישר לפי גחמות ואינטרסים שישודרו מכיוון השלטון

לגבי מארק והאוזר: אתמול הודיעו שופטי בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז וג'ורג' קרא כי שלוש העתירות שהוגשו נגד בחירתה של הכנסת בשני חברי קואליציה כנציגי הכנסת בוועדה יובאו לדיון עד לסוף חודש אוגוסט. עדיין לא נקבע המועד וזהות השופטים שיישבו בהרכב (גילוי נאות: הח"מ מייצג את משמר הדמוקרטיה הישראלית, העותרת באחת משלוש העתירות הללו). כך שגם השאלה האם אכן מארק והאוזר יהיו אלה שיישבו בסופו של דבר בוועדה מטעם הכנסת, עדיין לא הוכרעה סופית.

בפני הוועדה יעמדו שלוש משימות מרכזיות: האחת היא לבחור שופטי עליון חדשים, במקום חנן מלצר שיפרוש באפריל 2021, ניל הנדל שיפרוש באפריל 2022, ג'ורג' קרא שיפרוש במאי 2022, ולקראת פרישתן של אסתר חיות וענת ברון באוקטובר 2023. לא רק שופטי עליון, אלא – בשל הפרישות בצמרת – גם משנה לנשיא, וגם נשיא חדש עם פרישתה של חיות.

לבחירת שופטי עליון נדרש כידוע רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה, והדבר יחייב הגעה להסכמות בין האגפים השונים בתוך הוועדה. מה שבטוח הוא שמחזה כמו זה שנראה בסבבים הקודמים, כאשר האגף הפוליטי, בראשות איילת שקד, הצליח להכניע ללא קרב את השופטים, ולמנות לעליון את מועמדיה – לא יחזור בקדנציה הנוכחית.

מה שבטוח הוא שמחזה כמו זה שנראה בסבבים הקודמים, כאשר האגף הפוליטי, בראשות איילת שקד, הצליח להכניע ללא קרב את השופטים, ולמנות לעליון את מועמדיה – לא יחזור בקדנציה הנוכחית

המשימה השנייה היא בחירת שופטים ליתר הערכאות השיפוטיות. גם כאן, מונו בשנים האחרונות מועמדים המזוהים, לפחות מבחינת ההשתייכות המגזרית, עם המחנה הפוליטי של שקד. גם כאן, נוכח יחסי הכוחות החדשים בוועדה, מסתמן שהקדנציה הנוכחית תיראה שונה.

אפי נוה ואיילת שקד באוגוסט 2016 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

לצד שתי המשימות הללו, יהיה מוטל על הוועדה לבחירת שופטים לעשות פעולות מרחיקות לכת על מנת לזכות מחדש באמון הציבור, לאחר התקופה האפלה של הדילים בין שקד לנוה, שזרמו זו עם זה והביאו את קודש הקודשים של מערכת המשפט אל עברי פי-פחת.