חמש שנים מאז הגיש העיתונאי רביב דרוקר את עתירת חופש המידע שלו, לחשיפת שיחות הטלפון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למו"ל העיתון ישראל היום, שלדון אדלסון, ולעורך הקודם, עמוס רגב, התייצב אתמול עורך דינו של נתניהו, עמית חדד, בפני הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, וגימגם.
תיאור פחות אדיב של הסיטואציה הוא שחדד פשוט התבזה. לא נעים לעמוד מול שופטי בית המשפט העליון כילד נזוף, בלי יכולת להסביר את השטות שעליה אתה מבקש להגן.
לפני שלוש שנים נתן בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, את פסק דינו שבו התקבל ערעורו של דרוקר על החלטת המחוזי לדחות את עתירתו, לקבל, לפי חוק חופש המידע, את פירוט השיחות שניהל נתניהו עם ראשי עיתון הבית שלו, בשלוש השנים שקדמו לכך.
בשלב ההוא עוד ייצגה הפרקליטות את נתניהו, בהיותו גוף שלטוני שבעניינו הוגשה עתירת חופש המידע. אך בעוד שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חי בשלום עם התוצאה, נתניהו החליט להפוך עולמות ולהגיש בעצמו, באמצעות עו"ד יעקב וינרוט בטרם הלך לעולמו, עתירה לדיון נוסף בפסק הדין.
שלוש שנים חלפו. הצדדים הגישו את כתבי הטענות שלהם לעליון. התנועה לחופש המידע, שדרוקר היה בין מקימיה, ביקשה להצטרף לדיון במעמד של ידידת בית המשפט. רק דבר אחד הפריע למעמד החגיגי: העובדה שבזמן שחלף מאז הגיש נתניהו את עתירתו לדיון נוסף, הוא הספיק גם לחזור בו מהטענה החשובה ביותר ששימשה אותו בשלבים הקודמים של ההליך, והיא הטענה שהיחסים בינו לבין אדלסון ורגב הם "חבריים".
רק דבר אחד הפריע למעמד החגיגי: העובדה שבזמן שחלף מאז הגיש נתניהו את עתירתו לדיון נוסף, הוא הספיק גם לחזור בו מהטענה שהיחסים בינו לבין אדלסון הם "חבריים"
באוגוסט 2017 הגיש נתניהו את עתירתו לדיון נוסף, שבה חזר על הטענה שהיחסים בינו לבין אדלסון ורגב הם חבריים, ולכן חלה עליהם הגנת הפרטיות המאפשרת למשרד ראש הממשלה להימנע מלמסור את פירוט השיחות לדרוקר. שבוע ימים לאחר הגשת העתירה לבית המשפט, פירסם נתניהו פוסט בפייסבוק שבו סתר את טענתו שלו:
"אספר לכם משהו שכולכם יודעים", הוא כתב, "כל הפוליטיקאים בישראל מדברים עם מו"לים, עורכים ראשיים ועיתונאים". הוא הודה כי אכן שוחח עם ראשי ישראל היום, אך הוסיף כי "נהגתי גם לשוחח מעת לעת עם מו"לים ועורכים ראשיים של כלי תקשורת אחרים, כפי שכולם נוהגים".
בשפה המשפטית, זה נקרא "שינוי חזית" דרמטי. במקום יחסים חבריים – עכשיו אלה כבר יחסים עסקיים, והטענה העולה היא שכך עושים כולם. הבעיה היא שפסקי הדין בסבבים הקודמים (במחוזי ובעליון בהרכב שלושה) נשענו על גרסתו של נתניהו, שמדובר ביחסים חבריים, שחלה עליהם הגנת הפרטיות. נתניהו, מיוזמתו, משך את השטיח מתחת לרגלי עתירתו לדיון נוסף. הוא עצמו אמנם לא טרח להניח את הפוסט המדובר לעיני השופטים, אך בא-כוחו של דרוקר, עו"ד יונתן ברמן, עשה זאת עבורו.
לכך צריך להוסיף את העובדה שממילא, העתירה לדיון נוסף הוגשה על מנת ללבן את הסוגיה מבחינה תיאורטית, ולא מעשית. ממילא, נוכח עמדת היועמ"ש שצריך למלא אחר הוראת בית המשפט העליון, הועבר לדרוקר פירוט השיחות, וזה פורסם כבר מזמן.
להשלמת הטוויסט המגוחך בעלילה, צריך לציין כי מי שהחליט לשלוח את העתירה הזו להרכב מורחב הוא המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, שבמועד שבו החליט שיש עניין בליבון הנושא, כבר היה ידוע, גם לו, שנתניהו החליט לזגזג עם הגירסה שהציג. והוא בכל זאת החליט לתת דיון נוסף.
בחזרה לדיון אתמול.
שלוש שנים חלפו, שבעה שופטים התכנסו, והסוגיה שעמדה במוקד הדיון הקצרצר, שארך דקות בודדות בלבד, היא האם שינוי המצג העובדתי מצד נתניהו מייתר את הדיון בעתירה כולה.
"התשתית העובדתית שונה מכפי שהצגתם אותה", פנה מלצר עצמו, שישב בראש ההרכב, לעו"ד עמית חדד, שנכנס בנעליו של וינרוט המנוח. "כל התשתית העובדתית שהייתה ביסוד פסק הדין ועליה הדיון הנוסף, הייתה שמדובר בשיחות חברתיות. נראה שזה לא המצב".
חדד היה נבוך. השופט מני מזוז המשיך להלום בו, באותו קו של מלצר. "שני פסקי הדין, המחוזי ואצלנו בעליון, היו מבוססים על הטענה שלכם שמדובר בשיחות חבריות ולא שיחות שעסקו בעיתון, ומתפרסם פוסט שאומר שזה שיחות של פוליטיקאים על עיתונים. איך אתם מתעלמים מזה? אם יש לכם הסבר, הייתם צריכים לתת. התעלמתם מזה בעיקרי הטיעון שלכם, כאילו כלום. אתם חייבים הסבר, ואם אין – אז לא ברור איך אפשר לקיים דיון נוסף על מציאות תיאורטית".
חדד ניסה למצוא מוצא, באמצעות הטענה שמדובר ממילא בעתירה תיאורית, מאחר שהמידע שהתבקש כבר נמסר לדרוקר. כאן הוא נכנס חזיתית מול השופטת דפנה ברק-ארז: "יש הבדל בין סעד תיאורטי לבין מצב של עובדות תיאורטיות. בית המשפט דן לפעמים בסעד תיאורטי, אבל לא בעובדות תיאורטיות".
השופטת דפנה ברק-ארז: "יש הבדל בין סעד תיאורטי לבין מצב של עובדות תיאורטיות. בית המשפט דן לפעמים בסעד תיאורטי, אבל לא בעובדות תיאורטיות"
תרגום לעברית פשוטה: עצם העובדה שהמידע כבר נמסר והדיון הנוסף מתמקד בסוגיה המשפטית התיאורטית, זה בסדר. אבל לדון על בסיס מצב עובדתי שאינו קיים במציאות – כלומר על רקע הטענה המוקדמת של נתניהו, שמדובר היה ביחסים חבריים כאשר מתברר שהעובדות אחרות – זה לא בא בחשבון.
אפשר להבין מדוע נתניהו וחדד התעקשו לקיים את הדיון, על אף שהמידע במקרה הזה כבר נחשף. התקופה הקרובה, יש לשער, תתאפיין בבקשות חופש מידע רבות בעניין סדר יומו של נתניהו. אחרי הכול, זוהי דרך יעילה לבנות תשתית עובדתית מהימנה לקראת תחילת שלב ההוכחות במשפטו של נתניהו, בחודש ינואר 2021, לצורך ביסוס טענת נבצרות ממילוי תפקידו.
אם יתברר ששעות רבות מדי במהלך היום מוקדשות לשיחות עם עורכי דינו, להתייעצויות בענייני טקטיקה ואסטרטגיה, הדבר עשוי לשרת את הטוענים נגדו כי הוא אינו מסוגל למלא במקביל את תפקידו כראש הממשלה, אפילו במובן הלוגיסטי הפשוט, של ניהול זמן.
התקופה הקרובה, יש לשער, תתאפיין בבקשות חופש מידע רבות בעניין סדר יומו של נתניהו. אחרי הכול, זוהי דרך יעילה לבנות תשתית עובדתית מהימנה לצורך ביסוס טענת נבצרות
דקות אחדות לאחר מכן סיימו השופטים את הדיון ועלו ללשכותיהם, לכתוב פסק דין קצר, שפורסם כעבור כמה שעות.
"הדיון הנוסף היה אמור לעסוק בסוגיות משפטיות, הכרוכות בשאלה עד כמה מחויב היה ראש הממשלה בכהונתו זו, או בעת שתיפקד כשר התקשורת, למסור מידע מכוח חוק חופש המידע על עצם קיומן של שיחות טלפוניות פרטיות, שהוא ניהל או מנהל עם חבריו, ואשר רישום שלהן מתנהל בלשכתו. עם זאת מסתבר כי ראש הממשלה פירסם בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו כי הוא משוחח מעת לעת עם אנשי תקשורת שונים".
השופטים ציינו בפסק הדין כי בנסיבות אלה שאלו את עו"ד חדד אם הוא עדיין עומד על עתירתו, והוא בתגובה הודיע כי הוא מבקש לחזור בו מן העתירה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו