בקצרה

• סדרת מחקרים בדקה את השאלה האם יש הטיה פוליטית של סיקור הבחירות בישראל, ולא מצאה הטיה כזאת.
• במחקר על סיקור מערכות הבחירות בין 1996 ל-2009 בערוצי הטלוויזיה והרדיו לא נמצא דפוס עקבי של הטיה נגד הימין. 
• בבחירות ב-2001 אהוד ברק מהשמאל ספג יותר ביקורת מאריאל שרון מהימין. בבחירות 2006 מפלגת קדימה מהשמאל-מרכז קיבלה את רוב הביקורת.
• קדימה, הליכוד והעבודה קיבלו כמות זהה של ביקורת מהחדשות בטלוויזיה בבחירות 2009.
• מחקר עדכני מצא כי פוליטיקאים מהקואליציה מקבלים יותר זמן שידור מעמיתיהם מהאופוזיציה.

שרים וחברי כנסת מהליכוד ומפלגות הקואליציה טוענים שוב ושוב ש"התקשורת עוינת את מפלגות הימין", כביכול.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בגן ילדים בישראל שוהים, על פי התקן, עד 35 ילדים. ישראל נמנית עם המדינות שבהן היחס בין מספר הילדים למספר הגננות הוא מהגבוהים בעולם המפותח: יותר מ-20 ילדים לגננת, מול ממוצע של כ-15 בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).

על פי נתוני הארגון, כמעט כל הילדים בגילי שלוש עד חמש בישראל רשומים לגנים, ולמרות זאת החינוך לגיל הרך סובל מצפיפות, ממחסור בכוח אדם ומפער איכות. מדובר בכשל מדיניות מתועד של משרד החינוך, לא בגזרה בלתי נמנעת.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הממשלה, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, שינתה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בממשלה מציגים את השינוי כ"פשרה מאוזנת שנועדה לרסן בית משפט פעלתן", כביכול. אבל בדיקת הנתונים סותרת את שתי ההצדקות המרכזיות למתווה השינוי.

מאז 1995 פסל בית המשפט 24 חוקים בלבד, כ-0.8 פסילות בשנה – שיעור נמוך מזה של בתי משפט מקבילים בעולם. סקר מרכז ויטרבי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה ש-42% מהציבור מעדיפים את ההרכב הקיים על פני המתווה (29.5%). ה"פשרה"? היא הסכמה בין שני שרים מאותה מפלגה, לא בין מחנות יריבים.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

שר המשפטים, יריב לוין, טוען שוב ושוב כי ליועצים המשפטיים לממשלה יש, כביכול "זכות וטו" על מדיניות הממשלה. אבל הטענה הזאת לא מתיישבת עם העובדות. 

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה סייעה לממשלת ישראל הנוכחית עד מרץ 2025 בקידום של למעלה מ-650 החלטות ממשלה; באותו זמן, היא התנגדה להחלטות ממשלה בשל מניעה משפטית בפחות מעשרה מקרים.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

אגף השיקום במשרד הביטחון מטפל כיום ב-87 אלף פצועים, מספר גדול מכפי שנצפה מראש. הממשלה אישרה רפורמה מקיפה במערך השיקום בעקבות המלצות ועדת מור יוסף.

אבל הוועדה המליצה על תקציב של כשני מיליארד שקל בשנה, ואילו התקציב שהוקצב לרפורמה בפועל הוא רק כ-415 מיליון שקל ב-2026 וכ-1.34 מיליארד שקל בשנה מ-2027.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

פוליטיקאים וידוענים חרדים משמיעים לפעמים, ברשתות החברתיות ובדיונים באולפנים, את הטענה ש"גם חילונים משתמטים מצה"ל בהמוניהם". לעיתים נטען כי "בתל אביב לא מתגייסים בכלל". לעיתים אפילו נטען ש"אי-הגיוס של הלא-חרדים דומה בהיקפו לאי-הגיוס החרדי".

אבל הטענות הללו אינן עומדות במבחן הנתונים הרשמיים של צה"ל. מחקר של המכון למדיניות העם היהודי, המבוסס על נתוני צה"ל. מצא כי הסיכוי של גבר יהודי לא-חרדי לשרת בצה"ל גבוה פי תשעה עד עשרה מזה של גבר חרדי.

צבי (צביקה) לואיס הוא עובד הייטק בעל תואר בפילוסופיה ורץ למרחקים ארוכים

פוליטיקאים, פרשנים ופעילים פוליטיים מהימין טוענים שוב ושוב בהופעותיהם ובפרסומים שלהם בתקשורת: כי התקשורת בה הם מתראיינים ומדברים "מוטה שמאלה", כביכול.

רבים מהמשפיענים מהימין מתייחסים אל "התקשורת" כישות אחת המגויסת לשמאל, ומזכירים נושאים ותובנות ש"עליהם לא תשמעו בתקשורת", כביכול, בגלל שלכאורה "אינם מתאימים לאג'נדה השמאלנית שלה".

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

בן גביר אוהב לספר על השקעות חסרות תקדים במשטרה. המספרים על הנייר אכן גדולים: כתשעה מיליארד שקל שהועברו למשטרה במסגרת ההסכם מ-2023, קרוב ל-5,000 תקנים חדשים שאושרו, תוספת מענקים של מאות מיליונים לשוטרים.

תקציב המשטרה ב-2025 עמד על 17.38 מיליארד שקל, עלייה של כמעט מיליארד לעומת 2023. כסף בהחלט נכנס.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.