מאז פרוץ משבר הקורונה בישראל, בחודש מרץ, נאלץ יובל וגנר, נכה צה"ל המשותק מהצוואר ומטה, להימנע מכל יציאה מביתו. וגנר נמנה עם פלח האוכלוסייה שנגיף הקורונה מסכן את חייה, ובנוסף הוא חושש כי מסיבה כלשהי ייאלץ להגיע לבית החולים, ועושה כל שביכולתו כדי להימנע מכך.

"אני מפחד פחד מוות להתאשפז, זה חלום הבלהות שלי. בבית החולים אין את כל האביזרים שמותאמים לצרכים שלי, ובנוסף אני נעזר בעובדים סיעודיים 24 שעות ביממה, אבל הם לא יוכלו להתלוות אלי לאשפוז. זו שערורייה שאני לא יכול להיות רגוע שאפילו לאדם במצבי המדינה לא יכולה לדאוג לאשפוז ביתי במקרה הצורך".

וגנר, המשמש כיו"ר ומייסד של עמותת נגישות ישראל, נלחם במשך שנים למען אספקת שירותי בריאות נגישים עבור אוכלוסיית הקשישים ובעלי המוגבלויות בביתם, וביתר שאת מאז התפרצות הקורונה בישראל.

"בתקופת הקורונה חשוב להבין שרבים מבעלי המוגבלויות נמצאים בעצמם בסיכון רפואי, וכתוצאה מכך נוקטים משנה זהירות ונשארים בבית, חלקם מבלי לקבל עזרה או סיוע כלשהו. בתקופה שבה יש סגר המצב קשה במיוחד, כי לעתים בני משפחה או עובדים סיעודיים מתגוררים בעיר אחרת, והם אינם יכולים להגיע למי שזקוק לסיוע עקב קשיי תחבורה".

"אני מפחד פחד מוות להתאשפז, זה חלום הבלהות שלי. בבית החולים אין את כל האביזרים שמותאמים לצרכים שלי, ובנוסף אני נעזר בעובדים סיעודיים 24 שעות ביממה, אבל הם לא יוכלו להתלוות אלי לאשפוז"

מחדל הטיפול הרפואי בקהילה עלה לדיון גם בתחקיר חדשות 12, שחשף את הטיפול הביתי המחתרתי שמוענק לחולי הקורונה בקהילה החרדית, והעלה שאלות קשות בנוגע לתפקוד מערכת הבריאות הציבורית, ולאופן הטיפול של המדינה במגפת הקורונה בכלל, ובמגזר החרדי בפרט.

התחקיר חשף שירות שמעניקה עמותת "חסדי עמרם" לאלפי חולי קורונה חרדים, בהם כ-170 חולים קשה, בתוך הקהילות החרדיות בירושלים, בבית שמש, בבני ברק, באלעד, באשדוד ועוד, מבלי שמשרד הבריאות יודע על החולים הללו.

מדובר בחולים שאינם נותנים אמון במערכת הבריאות הציבורית, מסרבים להתפנות לבתי החולים, ותחת זאת מתאשפזים בביתם. כחלק מכך הם נהנים מביקורי רופא יומיים, מקבלים לביתם מכשיר למדידת סטורציה (ריווי החמצן בדם), ובמקרה הצורך גם מצוידים במכונות הנשמה (ברשות העמותה כ-220 מכונות). נתוני הטיפול הביתי הקהילתי במגזר החרדי לא פחות ממדהימים: מתוך כ-2,000 חולים שטופלו בעמותה עד היום, 15 בלבד פונו לבתי החולים ו-3 נפטרו.

חשיפה לא מפתיעה

החשיפה הזו לא הפתיעה את הפרמקולוגית הקלינית ד"ר מרינה צדקין-תמיר, מומחית למניעת זיהומים ולפיתוח תרופות מהמכללה האקדמית רמת גן, שמכירה מבפנים את מערכת הבריאות הציבורית בישראל. לדבריה, "העובדה שסטטיסטיקת המוות בחברה החרדית הייתה נמוכה במשך חודשים היא נורה אדומה שמשרד הבריאות היה צריך לזהות. הרי ברור שהחרדים הם בני אדם כמו שאר הישראלים, ושאם אין דיווחים על חולי או מוות, אז יש שם הטעיה והסתרה.

"אני גם לא מאמינה שבמשרד הבריאות לא ידעו על קיומה של שיטת הטיפול הזו. לא ניתן להסתיר בישראל 170 חולים קשה ו-220 מכונות הנשמה. הרי רוכשים את המכונות מאותם ספקים שעובדים עם משרד הבריאות, ובטוח שמישהו דיבר עם מישהו, והאינפורמציה הגיעה לגורמים נוספים. לא חכם לחשוב שהמשרד לא ידע על הפעילות הזו, בוודאי לא כאשר שר הבריאות הקודם (יעקב ליצמן) הוא חרדי. לדעתי במשרד ידעו, והעדיפו להתעלם", אומרת צדקין-תמיר לזמן ישראל.

מה משמעות העובדה שיש במדינה כל כך הרבה חולי קורונה, שמטופלים בתנאים ביתיים מבלי שהם מדווחים למשרד הבריאות ומבלי שיש כל מידע לגבי ההקפדה על תנאי הבידוד שלהם, מבחינת בריאות הציבור?

"זה אסון אפידמיולוגי. אי אפשר לנהל מגפה כשאין נתונים אמיתיים בזמן אמת, וכשאין חקירה אפידמיולוגית לגבי כל החולים. אנחנו לא יודעים איפה החולים האלה היו, ואת מי הם הדביקו. זו ממש הפצת מחלה, שהיא אסורה על פי חוק. אי אפשר לחשוב על יציאה מהסגר כשלא יודעים כמה חולים יש באמת, ואיפה הם מסתובבים. איך אפשר להחליט אם עיר אדומה או ירוקה ללא נתונים בזמן אמת?

ד"ר מרינה צדקין-תמיר

"זו בעיה קשה כבר עכשיו, וגם בעתיד, כשיתפרצו גלים נוספים של קורונה או מגפות נוספות. ללא מספרים מדויקים אין לנו למידה, ואין מחקר".

ד"ר צדקין-תמיר מציינת כי אין זו הפעם הראשונה שבה משרד הבריאות מתקשה להתמודד עם התפרצות המגפה במגזר החרדי.

לדבריה, "כשמגפת החצבת הגיעה לישראל באוגוסט 2019, היא התפרצה בקהילות החרדיות. אז נורא קל להאשים את האוכלוסייה, אבל אין שום מערך שימנע את זה. אין הסברה לגבי מניעה או חיסונים, ואין שיח בשפה שהקהילה הזו מבינה. המנהיגים שלהם מסבים להם רק נזק, והמדינה לא מצליחה להתמודד עם זה כבר שנים. כעת, כשאין מערך הסברה מסיבי על הקורונה שמיועד למגזר החרדי, התוצאה היא שלא מצליחים להשתלט על המגפה במגזר הזה".

אילוסטרציה, עידן הקורונה בבני ברק, אוקטובר 2020, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

חוק בן 15 שנה

יחד עם הביקורת, השירות הרפואי היעיל שמעניקה העמותה לחולים בביתם מעורר התפעלות ומעלה את השאלה מדוע המדינה לא מעניקה שירותי רפואה מהסוג הזה גם לחולים מכלל הציבור, שלא יכולים או מסוגלים להגיע לבתי חולים.

כבר לפני 15 שנים, ב-2005, אושר תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנחקק ב-1998, ודרש ממערכת הבריאות לספק שירות נגיש לבעלי מוגבלות ולקשישים. ואולם, תקנות הנוגעות לטיפול רפואי ביתי לא הושלמו בכנסת עד כה.

שירותי האשפוז הביתי בארץ מוענקים ע"י חברת "צבר – מערך אשפוז בבית" במימון חלקי של קופות החולים עבור חולים סופניים וקשישים במצבים קשים. עם זאת, משפחות החולים לרוב אינן מודעות לקיומה של האפשרות להיעזר בשירותי החברה, שאינם זוכים לפרסום משמעותי, ומערך הפעילות של החברה מוגבל.

שירותי האשפוז הביתי מוענקים במימון חלקי של קופות החולים עבור חולים סופניים וקשישים במצבים קשים. עם זאת, משפחות החולים לרוב אינן מודעות לקיומה של האפשרות להיעזר בשירותי חברת צבר

לדברי ד"ר צדקין-תמיר, האשפוז הביתי הוא ללא ספק עתיד הרפואה. "כל העולם הולך לשם, וגם במערכת בארץ יודעים שזה מה שצריך להיות פה. בתי החולים לא יכולים לתת את המענה הדרוש לאוכלוסייה שרק הולכת ומזדקנת, וכדי להוזיל את הטיפול חייבים להעביר את האשפוז באופן מערכתי לבתי המטופלים".

מדוע רוב הקשישים לא יודעים על זכותם לאשפוז ביתי באמצעות "צבר"?

"לדעתי, זה מאותה הסיבה שאזרחי ישראל לא יודעים על מרבית הזכויות הרפואיות שלהם. המדינה לא דואגת ליידע אותנו מה מגיע לנו ברגע שאנחנו או מישהו מהמשפחה שלנו חולה. אנחנו לא מכירים את כל החוקים, לא יודעים אילו שירותים קיימים, ואיש גם לא דואג לסייע לנו לממש את הזכויות שלנו".

מגפת הקורונה העצימה את הצורך באספקת שירותי בריאות קהילתיים בבית, ויו"ר עמותת נגישות פנה בעניין ליו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ח"כ חיים כץ (ליכוד) עם התפרצות המגפה:

"תקופה כזו הייתה צריכה לשמש זרז להתקנת התקנות שנדרשות על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ולא לעיכובן", כתב וגנר.

לפני שלושה שבועות הגיע ח"כ כץ להסכמה עם נציגי האוצר על הקצאת 41 מיליון שקל לצורך קידום שירותים בקהילה, שמטרתם להוריד את העומסים על חדרי המיון, לשפר את שירותי הבריאות הקהילתיים-ביתיים למטופלים, ולמנוע פינויים של חולים לבתי החולים, כשאלה אינם הכרחיים.

אלי בין (צילום: Yaakov lederman/Flash90)

בדיון שנערך השבוע בוועדה, הוכרז על פיילוט שיתחיל כבר השבוע, בהשתתפות מד"א וקופות החולים מכבי ומאוחדת, ושבו יספקו שירות רפואי ביתי, שיחליף את הפינוי לבתי החולים. בהמשך יצטרפו לפיילוט גם שירותי "איחוד הצלה".

מנכ"ל מד"א, אלי בין, אמר בדיון כי מבין הפונים לשירותי מגן דוד אדום כ-230 אלף יכולים להיות מטופלים בבית במקום להגיע לבית החולים.

"יש כיום יותר מ-2 מיליון פניות בשנה למד"א, כמעט 90% מהקריאות לארגונים הרפואיים. בפועל מפונים כ-700 אלף איש לבתי החולים, ולפי בדיקות שלנו כשליש מהם (230 אלף חולים, א.ט.א) יכולים להיות מטופלים בבית וכלל לא צריכים להגיע לבתי החולים, בעיקר בתקופה הזאת", מסר בין.

"בפועל מפונים כ-700 אלף איש לבתי החולים, ולפי בדיקות שלנו כשליש מהם (230 אלף חולים) יכולים להיות מטופלים בבית וכלל לא צריכים להגיע לבתי החולים, בעיקר בתקופה הזאת", אמר מנכ"ל מד"א בדיון בכנסת

ח"כ קטי שטרית סקרה מאמר שכלל השוואה בינלאומית על הטיפול הביתי, והצביעה על כך ששירותים אלה צמצמו בעשרות אחוזים את מספר הביקורים במחלקות החירום ואת מספר האשפוזים החוזרים בארה"ב ובקנדה, ובנוסף חסכו מאות מיליוני דולרים בעלויות הטיפול. "אם הטיפול הביתי טוב למדינות אחרות, הוא טוב גם לנו, וצריך לקדם את השירות מעבר לפיילוט שכולל כמה מאות מטופלים. כשאמא שלי חלתה נתנו לה בזמנו חצי שנה לחיות. אבל כשהבאנו אותה הביתה, עטפנו אותה וטיפלנו בה, היא חיה עוד 8 שנים", אמרה שטרית.

במד"א ציינו כי הם ערוכים לפיילוט מבחינת מכשור וכוח האדם הנדרש. "מדובר באותם אמבולנסים שמגיעים עם צוותים רפואיים ועושים בביתו של המטופל את כל מה שעושים צוותי הרפואה בחדר מיון. הם מעלים רופא מומחה בתחום הרלוונטי לשיחת וידאו, והוא מנחה את הצוות מה לעשות ואיך לפעול.

"אנחנו מנגישים לרופא את החולה באמצעות מכשור מתאים, בדיוק כמו זה שנמצא בחדרי המיון בבית החולים, ומפנים רק את מי שבאמת צריך פינוי ובסבירות גבוהה יאושפז שם", הוסיף אורן בלושטיין, משנה למנכ"ל מד"א.

יו"ר הוועדה הביע אופטימיות ביחס לעתידו של הפיילוט הזה, ואמר כי "ניפגש עם משרדי הבריאות והאוצר, נראה איך אנחנו הופכים דיבורים למעשים ומממשים את התקציב שהשגנו בדרך הטובה ביותר לטובת המטופלים.

"אני שמח על הפיילוט שמתחיל השבוע, נראה איך זה עובד ונתקדם. בהמשך כל הקופות יצטרכו להיכנס למשחק הזה בגלל התחרות, וזה יביא תוצאות".

אילוסטרציה, צעיר חרדי בעידן הקורונה, אפריל 2020, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: David Cohen/Flash90)

אפשר עוד לשנות

גם ד"ר צדקין-תמיר מאמינה שהשינוי הזה ישים, ומציינת כי מערכת הבריאות הישראלית מותאמת לביצוע שינויים דרסטיים בתוך פרקי זמן קצרים.

לדבריה, "יש כאן רק ארבע קופות חולים, משרד בריאות מאוד ריכוזי, וזו מערכת שבסך הכל מתפקדת ויודעת לייצר כוח אדם איכותי במהירות ביחס לעולם. יש עכשיו מגמה לקצר קורסי הכשרה אקדמיים לצוותים הרפואיים, וגם להכשיר אחיות במחלקות קורונה בזמן קצר יחסית. כל מערך לימודי הרפואה בארץ צריך לעבור מהפך. צריך לקצר את זמן הלימודים, ולהגמיש את תנאי הסף לקבלה ללימודי רפואה. הרי רבים מהסטודנטים הולכים ללמוד בחו"ל, ונשארים שם.

"כל מערך לימודי הרפואה בארץ צריך לעבור מהפך. צריך לקצר את זמן הלימודים, ולהגמיש את תנאי הסף לקבלה ללימודי רפואה. הרי רבים מהסטודנטים הולכים ללמוד בחו"ל, ונשארים שם"

"אני מציעה למשרד לשתף פעולה עם המערך המחתרתי שנחשף בחדשות 12, ולהפוך אותו לחוקי ורשמי, ולחבור לעוד יוזמות כאלה, כדי לאפשר שירות כזה לכלל האוכלוסייה בישראל בצורה מסודרת וחוקית", מסכמת ד"ר צדקין-תמיר.