ראש הממשלה בנימין נתניהו מקרב במו ידיו את הרגע שבו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יודיע כי "אין מנוס" אלא להכריז על נבצרותו של נתניהו ממילוי תפקידו. נתניהו עושה זאת באמצעות העמדה האולטרה-קשוחה שהוא מציג בפני בג"ץ, במסגרת העתירות הנוגעות להסדר ניגוד העניינים שמנדלבליט גיבש בעניינו.
כזכור, לפני שבוע פירסם היועץ את ההסדר החלבי והמקל במיוחד ביחס לנתניהו. העובדה שנתניהו מודיע כי אינו מוכן לאמץ אפילו הסדר מקל שכזה, סוללת את דרכו של מנדלבליט לקבוע שאי-עמידה בתנאיו עשויה להוביל להכרזה על נבצרות נתניהו.
בד בבד, את הפירצה הענקית שהותיר היועץ המשפטי בחוות הדעת, נתניהו ממהר כמובן לאתר ולאמץ. מדובר בקביעה כי כל ההגבלות החלות על נתניהו, חלות עליו אך ורק בתוקף תפקידו כחבר הממשלה, ולא בתפקידו כחבר כנסת. על חברי כנסת חלים כללים אחרים בתחום ניגוד העניינים, המאפשרים חופש פעולה רחב בהרבה מאשר חברי ממשלה, אפילו במצב שבו הם מקבלים החלטות המשפיעות עליהם עצמם.
בהתאם לחוות הדעת של מנדלבליט, נתניהו יכול באופן תיאורטי להעביר את זירת קבלת ההחלטות החשובות – אלה שבהן הוא מצוי בניגוד עניינים מהותי – מהממשלה לכנסת, שם נהנית הקואליציה מרוב יציב, ולפעול באותם נושאים ככל העולה על רוחו.
עמדתו הלוחמנית של נתניהו מחדדת את העובדה כי הוא אינו מוכן להפוך את הסדר ניגוד העניינים להסכם ניגוד עניינים. במילים אחרות: הוא מסרב לחתום עליו ובכך לאשרר את מחויבותו לאמור בו.
עמדתו הלוחמנית של נתניהו מחדדת את העובדה כי הוא אינו מוכן להפוך את הסדר ניגוד העניינים להסכם ניגוד עניינים. במילים אחרות: הוא מסרב לחתום עליו ובכך לאשרר את מחויבותו לאמור בו
מתברר שה"משא ומתן" שנמשך חודשים בין עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ, ואנשי לשכתה לבין עורכי דינו של נתניהו, לא הוביל להסכמות. לפיכך פירסם היועץ את ההסדר שגיבש, ומבחינתו הוא חל באופן חד-צדדי, מכוח העובדה שהנחיותיו בתחום הן מחייבות.
אלא מה? שנתניהו לא רק שאינו מסכים להסדרים הקונקרטיים שקבע מנדלבליט, אלא שהוא אף אינו מקבל את העיקרון שהנחיותיו של מנדלבליט מחייבות. ומשכך, המאבק הבג"צי בעניין זה הופך, בין היתר, גם לשלב נוסף במאבק על עצם סמכותו המחייבת של היועץ.
הזכות להשפיע על בחירת שופטי העליון
לטענת עורכי דינו של נתניהו, הסדר ניגוד העניינים עמו צריך להיות "ספציפי" ולהתייחס "אך ורק למשפטו של ראש הממשלה באופן ישיר". הנה כך הם רואים זאת, בהודעתם לבג"ץ מיום חמישי האחרון:
בנוגע למינויים במערכת אכיפת החוק (למשל, פרקליט מדינה, מפכ"ל ובהמשך גם יועץ משפטי לממשלה), נתניהו כבר הודיע, כביכול באופן וולונטרי, כי הוא מסכים למשוך ידיו מהמינויים האמורים. "למען הנראות" כמובן, לא מתוך סיבה מהותית כלשהי.
בנוגע למינויים במערכת אכיפת החוק (למשל, פרקליט מדינה, מפכ"ל ובהמשך גם יועץ משפטי לממשלה), נתניהו כבר הודיע, כביכול באופן וולונטרי, כי הוא מסכים למשוך ידיו מהמינויים האמורים. "למען הנראות" כמובן
עם זאת, לנתניהו אין כל כוונה שלא להיות מעורב ב"שיטת המינויים" – נושא שגם ההסכם הקואליציוני עסק בו. מאחר שלדבריהם נושא הזה, מטבע הדברים, "נדון בכנסת", הרי ש"הטלת מגבלות על ראש הממשלה בנושא זה תפגע במימוש רצון הבוחר".
על אילו רפורמות מדובר? בראש ובראשונה, נתניהו מקים שוב לתחייה את סוגיית פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כדי שלא להיחשד כאילו הוא מבקש להחליש את היועץ הנוכחי מנדלבליט, שהגיש נגדו את כתב האישום, מדגישים עורכי דינו של נתניהו שהכוונה היא לדון בפיצול החל מתחילת הקדנציה של היועץ הבא.
מבלי להיכנס כרגע לסוגיה הרחבה והמורכבת של פיצול תפקיד היועץ המשפטי, ברור שמהלך כזה יביא להחלשה במשקל הסגולי של שני התפקידים שייווצרו. החלשה כללית של מערכת אכיפת החוק, הן במובן הייעוצי והן במובן התביעתי, היא במובהק אינטרס של הנאשם נתניהו.
הלאה: בנוגע לבחירת שופטים, נכתב כאן בשבוע שעבר כי ההגבלות שהטיל מנדלבליט על נתניהו, הן בחלקן חזרה על המובן מאליו ובחלקן חלקיות וחסרות מאוד.
החזרה על המובן מאליו היא איסור ההשפעה על חברי וחברות הוועדה לבחירת שופטים, שעל פי חוק אמורים להיות עצמאיים בשיקול דעתם ובעבודתם בוועדה. מובן שבמציאות אין לעיקרון הזה כל סיכוי, בוודאי לא במצב שבו מירי רגב, כאחת מנציגי הממשלה, ואסנת מארק, כאחת מנציגי הכנסת, יושבות בוועדה.
חברי וחברות הוועדה לבחירת שופטים על פי חוק אמורים להיות עצמאיים בשיקול דעתם ובעבודתם בוועדה. מובן שבמציאות אין לעיקרון הזה כל סיכוי, בוודאי לא במצב שבו מירי רגב ואסנת מארק יושבות בוועדה
החלקיות נובעת מכך שהאיסור שהטיל מנדלבליט על נתניהו נוגע רק להשפעה על מינויים לבית המשפט העליון, שעשוי לשמוע את הערעור במשפט נתניהו בבוא היום, ובכל הנוגע לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שבו מתנהל משפטו. אף מילה לא נאמרה על תמיכה במועמדים או התנגדות למועמדים מבתי משפט אחרים, שעשויים להתמודד מול השופטים ממחוזי ירושלים.
ובכן, נתניהו מתנגד אפילו למגבלות הרכות הללו. הוא מסכים להצהרה הכללית הנוגעת למניעת השפעתו על חברי הוועדה לבחירת שופטים (מה שממילא מחויב על פי חוק). אך בכל הנוגע להבעת עמדה על בחירת שופטי העליון – לדברי עורכי דינו: "אין כל סיבה להטיל על ראש הממשלה מגבלות מעבר לאלה החלות על שרים אחרים".
ובמילים אחרות, נתניהו מתעקש לשמר לעצמו את הזכות להשפיע על בחירת שופטי העליון בשנים הקרובות, לרבות השפעה על זהות נשיא בית המשפט עליון, עם פרישתה של אסתר חיות ב-2023. אפילו אם יישאר בסטטוס נאשם בפלילים עד אותה עת.
אותו סיפור גם ביחס לפעולות של נתניהו בתחום החקיקה, שעשויה להשפיע על האישומים נגדו. כידוע, בידי הכנסת האפשרות לשנות את הגדרת העבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים בחוק העונשין. זוהי זכותה של הרשות המחוקקת בכל מדינה דמוקרטית. אם החוק יתוקן באופן שמקל את האיסורים הפליליים, הדבר יחול מן הסתם גם על משפטים תלויים ועומדים נגד נאשמים בעבירות הללו – ונתניהו בתוכם.
גם במקרה הזה, מבחינת נתניהו העניין הוא עניינה של הכנסת בלבד, ולא של הממשלה, ולכן אין עליו כל מגבלה: "אין כל מקום להגביל את ראש הממשלה בענייני חקיקה".
שינוי מהעמדה הקודמת של נתניהו בבג"ץ
מלבד כל הקשיים בעמדתו העדכנית של נתניהו בבג"ץ, היא בנוסף לכך לא בדיוק מתיישבת עם העמדה שהשמיע נתניהו בבג"ץ לפני חצי שנה בלבד, במסגרת העתירות בעניין הטלת המנדט להרכיב ממשלה.
הנה מה שכתבו אז עורכי דינו של נתניהו לבג"ץ:
"כידוע, הסדרי ניגוד עניינים נעשים חדשות לבקרים כלפי בעלי תפקידים שונים בשירות הציבורי, ובכלל זה ביחס לנתניהו עצמו. למעלה מן הצורך יובהר, כי ככל שיתעורר חשש לניגוד עניינים ספציפי ביחס למשפטו של נתניהו, הרי שהוא יפעל בהתאם להסדר ניגוד עניינים, כפי שפעל עד היום".
בדיון, בפני הרכב 11 השופטים, הוסיף עורך דינו מיכאל ראבילו: "בהחלט, ראש הממשלה מודע לעובדה שיהיה בעניינו הסדר ניגוד עניינים. היו דברים כאלה בעבר. כפי שנהגנו עד כה". נשיאת העליון אסתר חיות ציינה בדיון כי על פי דברי עורכי הדין, "נראה כי נתניהו מקבל על עצמו הסדר של ניגוד עניינים". בפסק דינה ציינה:
"רשמנו לפנינו את הודעת היועץ המשפטי לממשלה לפיה כהונתו של נתניהו כראש הממשלה תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עמו. בא כוחו של נתניהו אישר את הדברים בטיעוניו הכתובים ובאי כוח הצדדים שבו והצהירו על כך גם במסגרת השלמת הטיעון בעל פה בפנינו".
אלא שכעת, כאמור, נשמעות מפי עורכי דינו של נתניהו זמירות אחרות. "בפועלו כחבר כנסת וכראש הממשלה", הם כתבו לבית המשפט, "הוא עשוי להיות מצוי בניגוד עניינים מובנה הנובע מעצם הגדרת תפקידו, כפי שמצויים במצב זה 119 חברי כנסת נוספים ושאר חברי הממשלה.
"ראש הממשלה, כמו גם שאר השרים וחברי הכנסת, נדרשים מעת לעת במסגרת תפקידם לקבל החלטות שמשפיעות בין היתר, באופן עקיף או לעתים גם ישיר, על חייהם האישיים, וזאת כחלק בלתי נפרד מתפקידיהם".
בהוראת נשיאת העליון חיות מיום חמישי האחרון, אמורה העותרת – התנועה לאיכות השלטון – להודיע היום (ראשון) לבג"ץ אם היא עומדת על עתירתה, נוכח הטענה שעצם פרסום הסדר ניגוד העניינים של נתניהו מייתר את העתירה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו