הפגנה בבלפור, 2 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
AP Photo/Oded Balilty
השאלה מהיכן שואב בג"ץ את סמכותו לפסול חוק יסוד היא לא השאלה החשובה

גם בג"ץ הוא "נציג העם" ותפקידו לשמור על זכויותינו מול השלטון

לישראל אין חוקה. במקום זה יש לה תחליף דהוי - חוקי יסוד, שנכון לחזון משנת 1950, אמורים היו להצטרף פרקים-פרקים לכדי חוקה שלמה ● אין היום מומחה חוקתי אחד שמאמין שזה יקרה ● וזה מצב גרוע מאוד עבור האזרחים: דבר לא מגן עליהם מפני שלטון דורסני ● יובל יועז נכנס לוויכוח סביב סמכויות בג"ץ לפסול חוקי יסוד

דימוי התזמורת על הטיטאניק הוא אחד השחוקים. אבל כנראה שיש סיבה לשימוש היתר שנעשה בו: ביחס ליותר מדי נושאים עקרוניים הנטועים במציאות חיינו, הוא לוכד במדויק את האיוולת שבהתנהלות הקולקטיבית שלנו.

במקרה של הוויכוח הבלתי נגמר על סמכותו של בית המשפט העליון לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד צריך להוסיף ולדייק – התזמורת על הסיפון ההולך ושוקע אינה בדיוק עסוקה בביצוע יצירת מופת, אלא שהנגנים שרויים בוויכוח טרחני כלשהו לגבי האופן שבו ההרמוניה אמורה להישמע.

לישראל אין חוקה. במקום זה יש לה תחליף דהוי – חוקי יסוד, שנכון לחזון משנת 1950, אמורים היו להצטרף פרקים-פרקים לכדי חוקה שלמה. אין היום מומחה חוקתי אחד שמאמין שזה יקרה, וככל שהזמן חולף כך קטן הסיכוי שישראל תגיע אי-פעם למצב שבו יש לאזרחיה, למוסדותיה, למנהיגיה ולכל באיה מסמך ובו כללי היסוד אשר להם מחויבת המדינה.

זה מצב גרוע מאוד עבור האזרחים: דבר לא מגן עליהם מפני שלטון דורסני. בעולם קמים מנהיגים, התופסים את עמדות הכוח בכלים דמוקרטיים, ואז הופכים את המדינה תחת שליטתם למשהו אחר. חישוקים חוקתיים המאזנים בין רשויות השלטון לבין האזרחים עשויים להקשות מאוד על צעדים כאלה. אצלנו אין.

בעולם קמים מנהיגים, התופסים את עמדות הכוח בכלים דמוקרטיים, ואז הופכים את המדינה למשהו אחר. חישוקים חוקתיים המאזנים בין רשויות השלטון לבין האזרחים עשויים להקשות על צעדים כאלה. אצלנו אין

גם זכויות האדם שלנו בסכנה, כל רגע, כל הזמן. אנחנו מסתובבים בעולם בתחושה שמה ששלנו – שלנו, שאיש לא יוכל להחליט סתם כך, בשרירות, להחרים לנו את הבית, לגזול לנו את כספי החסכונות, לקחת לנו את זכותנו להשתתף בבחירות, להגביל את מרחב התנועה שלנו, או למנוע מאיתנו שירותי בריאות אחרי ששילמנו כל חיינו לקופת חולים.

אך האמת היא שאין שום דבר שמבטיח לנו את כל אלה.

מחר בבוקר תקום ממשלה ותכריז שיש מצב חירום במדינה, או צורך דוחק שמחייב – באמת, באופן זמני, כן? ורק בגלל שאין ברירה, תבינו – לסגור איזה עיתון שלדעת השלטון מפרסם דברים שפוגעים בביטחון הציבור, או לבטל את הפרויקט האנכרוניסטי הקרוי חינוך חינם.

ערב פסח 2020 בבני ברק (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
ערב פסח 2020 בבני ברק (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

במדינה נטולת חוקה, דבר אינו מונע מהשלטון לפעול בשרירות, וכמעט שאין דבר המבחין בין שלטון דמוקרטי, השואב את סמכותו מהציבור, לבין שלטון מסוג אחר, הפועל מכוח עצמו, למען עצמו, בשינוי החוקים תוך כדי התקדמות. החקיקה הופכת להיות כלי ביד השלטון על מנת להיטיב עם עצמו (תוך שבמקביל ממשיכים להסביר לציבור שהכול נעשה כמובן לטובתו).

אבל רגע, זה לא שאין לנו בכלל חישוקים חוקתיים. הרי יש לנו חוקי יסוד. נכון. חוקי היסוד שלנו אינם סתם חוקים רגילים שמישהו טרח והדביק להם את המילה "יסוד". זו החוקה העתידית שלנו, אחרי הכול. ב-1995 הכריז בית המשפט העליון, בפסק דין בנק המזרחי, כי ישראל היא "דמוקרטיה של שתי דרגות". החוקים הם יצירה פוליטית, בעוד שחוקי היסוד הם יצירה דמוקרטית-משטרית.

הכול נשמע נפלא. יש רק כמה בעיות קטנות. את חוקי היסוד – כלומר, את המעין-חוקה שלנו – מכוננת הכנסת עצמה, אותו גוף מחוקק שאחראי גם על חקיקת החוקים הרגילים. אותם 120 יצורים פוליטיים שאמורים לחשוב בטווח של קדנציה, הם אלה שאמורים גם להתרומם ולהשקיף לטווח של דורות, בבואם לשנות מילה, או פסיק, במסמך החוקתי שלנו.

אין אפילו פרוצדורה שונה, מיוחדת, לתיקונים בחוקי היסוד או לחקיקת חוק יסוד חדש. זה אותו הליך של שלוש קריאות, עם פטור מחובת הנחה ולפעמים עם כמה קיצורי דרך בדיון במליאת הכנסת, עם אפס דיון ציבורי ותוך העברת שלוש הקריאות ביומיים. ככה עושים אצלנו חוקה.

אין אפילו פרוצדורה שונה, מיוחדת, לתיקונים בחוקי היסוד או לחקיקת חוק יסוד חדש. זה אותו הליך של שלוש קריאות, עם אפס דיון ציבורי ותוך העברת שלוש הקריאות ביומיים. ככה עושים אצלנו חוקה

וגם ההליך הזה לא בדיוק קבוע באיזה חוק. לא צריך, יש תקנון כנסת. האופן שבו מקבלים חוקה, או מתקנים בה איזשהו פסיק, ייקבע פעם, אולי, בחוק יסוד החקיקה. בינתיים יש זמן להתעסק בעוד הוראת-שעה שמסירה את ההגבלה על מספר סגני השרים.

אנחנו סומכים על הכנסת שתחוקק את החוקה הישראלית – המסמך שאמור להגביל את כוחו של השלטון ולבצר את זכויות האזרח וכללי המשחק השלטוניים; המסמך שאמור לקבוע מה מותר ומה אסור לשלטון לעשות. כאלה אנחנו, אופטימיסטים חסרי תקנה.

זה לא שהתיקונים שעשתה הכנסת בחוקי היסוד בשנים האחרונות מילאו אחרי הציפיות הנשגבות שלנו. אלה היו שינויים שתכליתם פוליטית, רגעית, נמוכת קומה; שמטרתם שימור הכוח בידי הפוליטיקאים. אפס שאר רוח, אפס הנהגה. אפס עשייה לטובת הציבור. עוד ועוד משחקים פוליטיים על הסמכות להאריך את המועד לחקיקת חוק תקציב מבלי לפזר את הכנסת, או הטלת מגבלות על יכולתה של האופוזיציה להעביר הצעת אי-אמון.

בית המשפט העליון של ארצות הברית (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
בית המשפט העליון של ארצות הברית (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

יש הרבה סיבות לא להשוות בין העקרונות המשטריים בישראל לאלה שבארצות הברית. אבל רק לשם השוואה, החוקה בארה"ב משוריינת. כדי לשנות בה מילה, צריך להעביר את התיקון בחוק מיוחס בשני בתי הקונגרס, ואז לוודא ש-75% מהמדינות מאשררות אותו. בהצלחה עם זה. חוקה כל כך יציבה, בוודאי תעמוד לדורות.

כשכללי המשחק משוריינים, זה נותן כוח לאזרחים אל מול השלטון, שמודע היטב לכך שהוא אינו כל-יכול. זה נותן כוח לבתי המשפט לפסוק נגד השלטון כאשר השלטון מבקש לדרוס כללים דמוקרטיים יסודיים.

ואצלנו? את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הכנסת יכולה לבטל לגמרי, מחר בבוקר. לא צריך אפילו להעיר את יו"ר הקואליציה מיקי זוהר ולוודא שיגיעו למליאה 61 חברי קואליציה. אפשר לעשות קיזוזים, ולהעביר את ה"תיקון" ברוב של ארבעה נגד שניים. כך גם לגבי חלקים נרחבים מחוקי היסוד האחרים. דבר אינו מונע מהשלטון, בשם איזו תחושת חירום שבה משכנעים את האזרחים, לשנות מן היסוד את המבנה המשטרי שלנו.

את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הכנסת יכולה לבטל לגמרי, מחר בבוקר. לא צריך אפילו לוודא שיגיעו למליאה 61 חברי קואליציה. אפשר לעשות קיזוזים, ולהעביר את ה"תיקון" ברוב של ארבעה נגד שניים

אפילו את הסעיף שמבטיח בחירות כל ארבע שנים אפשר לשנות מחר. לשם כך הקואליציה תצטרך ממש להתאמץ, ולגייס 80 חברי כנסת שיתמכו בהמשך כהונתם-שלהם. אפשר אם רוצים אפילו להחיל את התיקון החדש באופן מיידי. מי יגיד לנו שלא? לא צריך לחזור לציבור ולשאול אותו אם זה מקובל עליו. פשוט נחליט. אנחנו הרי מייצגים את רצון העם, לא?

הדמוקרטיה הישראלית חולה, חולה קשה. היא דמוקרטיה עם כוכבית, ואם המגמה תימשך, הכוכבית תשתלט על ההגדרה. אבל היי, בואו נתווכח על השאלה אם בית המשפט העליון מוסמך לפסול תיקונים בחוקי יסוד. כי השאלה הזו, מהיכן שואב העליון את סמכותו, היא באמת השאלה החשובה.

כדי להמחיש לנו שהאופן שבו בית המשפט העליון משחק עם הסמכות הבלתי-קונבנציונלית הזו, לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד, זו הסכנה האמיתית למדינת ישראל, מסבירים לנו שאם בית המשפט העליון יעשה זאת, הרי ש"כל הכוח יהיה בידיו", "הוא יהיה השולט האמיתי במדינה", הוא יוכל להחליט עבור הכנסת והממשלה כל דבר.

יובל יועז ודפנה הולץ לכנר בבית המשפט העליון, בדיון בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)
יובל יועז ודפנה הולץ לכנר בבית המשפט העליון, בדיון בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)

בקיצור – ממחישים לנו את המשמעות באמצעות הדוגמאות המופרכות ומרחיקות הלכת ביותר שאפשר להעלות על הדעת. זה בערך כמו שנגיד, שאם אין שום גוף שיכול להגביל את האופן שבו הכנסת מחוקקת חוקי יסוד, היא יכולה לחוקק חוק יסוד שקובע שכל הג'ינג'ים יוטבעו בים.

אין שום סיבה להניח שיחוקק חוק מוות מיידי לג'ינג'ים, או שיינתן פסק דין המבטל את חוק יסוד הממשלה ומעביר את השליטה לידי השופטים. הדוגמאות הקיצוניות האלה לא מקדמות את הדיון.

מה שבטח לא מקדם את הדיון הוא טיעון המבקש לערער על העקרונות שיצק פסק דין בנק המזרחי לפני שנות דור. ד"ר אביעד בקשי אמר השבוע לזמן ישראל כי יש לו ביקורת על כך שבית המשפט העליון הכריז על חוקי היסוד כחוקה. אילו הדבר היה תלוי בבקשי, אולי ישראל הייתה נחשבת עדיין דמוקרטיה פרלמנטרית ולא דמוקרטיה חוקתית.

הטיעון הזה של בקשי מביס את עצמו. אם החוקים הרגילים וחוקי היסוד הם באותה מדרגה נורמטיבית, היחס השיפוטי אליהם צריך להיות זהה. בנק המזרחי הפך כבר מזמן ל- law of the land, הוא חלק מהמשפט המקובל הישראלי. ביקורת שיפוטית על חוקים היא חלק מהאופן שבו פועל המשטר הישראלי. לפי ההיגיון של בקשי, אפשר לטעון שביקורת שיפוטית על חוקי יסוד צריכה ליהנות מיחס זהה.

אבל רגע, בשום מקום בחוק או בחוקי היסוד לא נכתב במפורש שיש לבית המשפט סמכות לבחון חוקי יסוד! זה נכון. בשום מקום גם לא נכתב שיש לו סמכות לבחון חקיקה רגילה. ובכל זאת הוא עושה את זה. מאיפה הסמכות? מ"פסקת ההגבלה" שבחוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, שקובעת שהכנסת אינה יכולה לחוקק חוקים הפוגעים בזכויות היסוד ושאינם מידתיים.

אם לא נתנו לבית המשפט את הסמכות המפורשת, האם פירוש הדבר שאין לו סמכות לקיים ביקורת שיפוטית בכלל? אז מי יוודא שהכנסת לא מחוקקת חוקים לא חוקתיים? הכוונה הייתה פשוט לסמוך על חברי הכנסת שישמרו על הכללים?

אם לא נתנו לבית המשפט את הסמכות המפורשת, האם פירוש הדבר שאין לו סמכות בכלל? אז מי יוודא שהכנסת לא מחוקקת חוקים לא חוקתיים? הכוונה הייתה פשוט לסמוך על הח"כים שישמרו על הכללים?

המציאות היא, שרוב המסמכים החוקתיים בעולם אינם מסמיכים במפורש את בתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית, לא על חקיקה רגילה ולא על נורמות חוקתיות. ובכל זאת – רוב בתי המשפט העליונים בעולם מקיימים ביקורת שיפוטית כזו. למה? כי זה התפקיד שלהם במשטרים דמוקרטיים.

בדרכם, גם בתי המשפט הם "נציגי העם", השומרים על זכויות האדם – במקרים רבים של האדם החלש, הנרדף, המצוי בקבוצת מיעוט כלשהי שזכויותיה נדרסות על-ידי הרוב הפרלמנטרי – אל מול מנגנוני השלטון. אם בתי המשפט לא יעשו זאת, השלטון ישתלט על חיינו, יחרים את רכושנו, יגזול את חירותינו, יפלוש לפרטיותנו, תוך שהוא מסביר לנו שהכול בעצם נעשה למעננו, כי יש מצב חירום.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק לא עיגנו הסדרים מחויבי המציאות הקיימים במדינות דמוקרטיות ליברליות שאין ישראל נמנת עליהן. למשל נישואין אזרחיים מחויבים מחוק כבוד האדם אבל החוק לא עמד על מה... המשך קריאה

חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק לא עיגנו הסדרים מחויבי המציאות הקיימים במדינות דמוקרטיות ליברליות שאין ישראל נמנת עליהן. למשל נישואין אזרחיים מחויבים מחוק כבוד האדם אבל החוק לא עמד על מה שהיה קיים עד כה אלא מה שיהיה בעתיד. גם אי ההכרה בלאום ישראלי היא פגיעה בכבוד האדם והאזרח מעצם חוסר ההכרה בכל פרט שהוא הרואה עצמו כישראלי בלאומיותו כמו אזרחותו.

עוד 1,422 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 27 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: ממשל ביידן משהה את עסקת החמקנים לאמירויות

בהוראה מפורשת של מנהלי הקמפיין: הליכוד מעלים את קרעי, מארק וזוהר מהמסכים לקראת הבחירות ● גנץ הציג מתווה גיוס חדש; שלח: העתק דהוי של התכנית שלי ● בני 35 מתחילים להתחסן ממחר ● ב-48 השעות הקרובות תחליט רע״ם אם תצא מהרשימה המשותפת ● יו״ר בל״ד: מנסור עבאס בחר בצד של ביבי ● הכנסת האריכה את הסגר עד יום ראשון ● גפני: תוקפים את החרדים כי אנחנו בעד נתניהו

עוד 48 עדכונים

מתגבשת לה תקווה זהירה

אם העבודה, חולדאי-ניסנקורן (הישראלים), עופר שלח (תנופה), ירון זליכה (הכלכלית) ורסיסי תל"ם והגמלאים יצליחו לגבש רשימה אחת, ייתכנו 10 עד 14 מנדטים לרשימה מאוחדת זו.

יש עתיד הפתיעה בסקר חדשות 13 השבוע. 18 מנדטים. בשיתוף ציפי לבני, חוזה הסקר נסיקה עד ל-22 מנדטים.

מרצ עם 4 מנדטים בסקר. חייבת להיזהר מאחוז החסימה. המשותפת עם 10 מנדטים בכל הסקרים. אין ספק שנתניהו ומנסור עבאס קלעו אותה למשבר. אבל אני מאמין שהמפלגה הזו יכולה להפיק 12 מנדטים בסופו של יום.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע

במילים פשוטות: עד היום גרפו מכלול המפלגות דלעיל (שיש ביניהן לעתים מרחק עצום ובכל זאת נתאמץ ונכנה אותן מעין גוש מרכז-שמאל) בכל הסקרים 39-40 מנדטים.

עכשיו ניתן לדבר על 47 מנדטים בסקר האחרון של חדשות 13 (עד כמה שהוא מדויק) ובמצב של איחודים נכונים וסתימת הפירצות שעלולות להביא לריסוק אחת המפלגות מתחת לאחוז החסימה, אפשר לדבר על 50-52 מנדטים לכל היותר לגוש המרכז-שמאל.

זה לא המון. אבל זו לא הקטסטרופה שהצטיירה בעקבות צעדי גנץ-אשכנזי ופרץ-שמולי שריסקו את המרכז והשמאל הציוני, ובעקבות צעדו של מנסור עבאס שפגע מאד במשותפת (הן גנץ-אשכנזי, הן פרץ-שמולי והן עבאס עברו על הכלל היחיד שאסור לעבור עליו: משא ומתן עם נתניהו. מגע עם המנהיג הרעיל והשקרן, למדו נבחרי הציבור הללו, פירושו ריסוק מפלגתך וקריסת הגוש הפוליטי שלך תמורת הבטחות כוזבות על הקרח שהנוכל לא יקיים לעולם).

עדיין מדובר ברוב ימני מובהק (במיוחד בציבור היהודי). אבל לפחות הגורמים שמתנגדים לשלטון נתניהו זוכים בנתח משמעותי יותר:

לצד אותם 50-52 מנדטים (נניח) של המרכז-שמאל (אם יחדל מפיצולי ההתאבדות ויתאחד כאמור לעיל), ישנם 6 מנדטים של ישראל ביתנו. כך נגיע ל-56 עד 58 מנדטים בולמי נתניהו. וכן ישנם 12-14 מנדטים פוטנציאליים של סער (אגב, נתניהו עדיף מסער מבחינה מדינית. אף שאני רחוק משניהם מרחק שנות אור).

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם במתחם שבין 48 ל-52 מנדטים בלבד. אני כולל את ימינה בגוש זה, מפני שחרף כל הרעש והצלצולים, ימינה של בנט-שקד תצטרף לממשלת נתניהו-חרדים ולכן ניתן למקמה בגוש נפסד זה.

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם בין 48 ל-52 מנדטים בלבד. כולל ימינה

הכל מעט בעייתי לניתוח וחיזוי. במידה רבה, מדובר בניתוח שמושתת על סקר אחד בערוץ 13 ועל הנחה שניתן בכלל לאחד בין המפלגות השונות, לא לשמוט שום טיפה מתחת לאחוז החסימה, ולהצליח לגבש 50 מנדטים בערך לגוש המרכז-שמאל שעמד עד היום על 40 מנדטים במקרה הטוב בכל הסקרים.

אז נסכם:

מצד אחד, זכיית מירב מיכאלי בבחירות לראשות העבודה היא חדשה מעודדת שמפיחה מעט רוח חיים במפלגה החבוטה. במותג החבוט. וגם בגוש כולו.

מצד שני, סקר חדשות 13 נראה בעייתי, מפני שהוא מעניק לש"ס ויהדות התורה 13 מנדטים בלבד, בעוד שבפועל קשה לראותן זוכות ביחד בפחות מ-16 מנדטים תומכי נתניהו.

חייבים להודות:

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת.

עם זאת, מתגבשת לה תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו.

ולפתע גם מעט אור בקצה המנהרה. מעט אור בוקע: המרכז-שמאל נוסק מ-39 מנדטים עלובים בסקרים ל-47 מנדטים בסקר האחרון. וזאת עם פוטנציאל חיבורים נכון שיכול להניב 50-52 מנדטים לגוש החבוט והמפוצל כאמור לעיל.

בכל מקרה, חשוב להשאיר את בני גנץ על הגלגל חרף מעשהו ההיסטורי העגום של כניסה לממשלת הנכלוליות. למה? כי בהעדר הכרעה בבחירות הקרובות, נגיע למערכת בחירות חמישית. כך או אחרת, נתניהו יכול למשוך בראש ממשלת מעבר עד נובמבר 2021. לא יותר.

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת. עם זאת, מתגבשת תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו

אם לא יקים ממשלה בראשותו בנובמבר 2021, תפקידו עובר אוטומטית לגנץ. בתנאי שגנץ נותר חבר כנסת. כך שלמרות הרצון של רבים להענישו פוליטית, יש לשמור על גנץ בכנסת. משתי סיבות:

האפשרות שפתאום יחליף במקרה את נתניהו אי שם בנובמבר 2021 וכן הצורך להימנע בבחירות הקרובות משמיטת עשרות אלפי קולות מרכז אל מתחת לאחוז החסימה. שמיטה שכזו עלולה להניב 61 מנדטים לגוש נתניהו-ימינה-חרדים.

וזו עלולה להיות קטסטרופה גדולה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 678 מילים

איך התגלגל "אין לי ארץ אחרת" לידי יו"ר בית הנבחרים בארה"ב

הוא ניסה להתאושש מההפסד בבחירות ● היא ניסתה להשתקם אחרי התבוסה לטראמפ ● חצי שנה היא נדנדה לו כדי לקבל את מילות השיר שכתב אהוד מנור ● מאז לא הפסיקה לחזור על המילים בפגישות ובכנסים ● כך הפך "אין לי ארץ אחרת" לנאום חייה של ננסי פלוסי

עוד 455 מילים

הקורונה הכלכלית הולידה יותר ויותר נזקקים, אבל שירותי הרווחה מתקשים לסייע ● זה מה שהביא מאות אנשים מרחבי הארץ להתנדבות אקסטרים ● החייל מבאר שבע שפתח גמ"ח עם חבריו הסדירניקים ● הזוג מראש העין שהקים מחסן מזון ● והשחקן שמחלק מרק ועוגות בדרום תל אביב ● "בעולם סביר הרשויות צריכות לדאוג לזה, אבל זה לא קורה אז אין ברירה" ● דוח מהשטח הרעב

עוד 2,401 מילים

למקרה שפיספסת

אחרי שחזר בו מעמדתו הקודמת והכריע בקיץ כי אין להתיר לנתניהו לקבל 10 מיליון שקל מספנסר פרטריץ', כעת מנדלבליט משלים את החתירה לאחור ומודיע לבג"ץ כי גם המענק בסך 300 אלף דולר שראש הממשלה קיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי הינו עבירה על חוק המתנות ● אך במקום לפתוח בחקירה פלילית כנדרש, מנדלבליט מעדיף לחכות שבג"ץ יאשר את עמדתו וייתן לו רוח גבית ● פרשנות

עוד 856 מילים ו-1 תגובות

מבט בגובה העינים

מאז תקופת דיווחי הטלוויזיונים של שלומי אלדר לא היה מי שידווח כמוהו על מה שחושבים הפלסטינים ומה קורה בחברה הפלסטינית. עיתונאים עדיין יש, כמו למשל עמירה הס (שגם כתבה ספר על תקופת שהותה בעזה) וגדעון לוי המתמקד בעוולות ספציפיות.

ספרו של אוהד חמו "פני השטח"
ספרו של אוהד חמו "פני השטח"

אוהד חמו כתב ספר קריא, מעניין ומכיל מידע לא מועט, הגם שנכתב כספר דיאלוגים ולא כמחקר ממוסמך. כבר בעמ' 13 הוא כותב דברי טעם על השלטים בכניסה לרשות הפלסטינית –

"דרך זו מובילה לשטח A  בשליטת הרשות הפלסטינית. הכניסה לישראלים אסורה, מסכנת את חייכם ומהווה  עבירה פלילית".

חמו מעיר שלעיתונאים בעלי תעודת לע"מ הכניסה היא חוקית ומותרת, ומביא מדברי קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים:

"אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס כבר היו עושים איתם".

חמו מצטט קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים: "אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס היו עושים איתם"

העבודה בשטחים מלאה באתגרים ייחודיים, מסביר חמו,

"הראשון שבהם וכנראה גם המשמעותי ביותר הוא הקושי לייצר מקורות עיתונאים המבוססים על מערכת של אמון, ולעיתים אף ידידות" (עמ' 14).

מיותר לציין את הסיבות לחשדות ולחוסר האמון.

חמו המסביר שמטרת הספר היא:

"להיות מעין מורה נבוכים לעולם המקביל שמתקיים לצדנו. אינני מתיימר להביא לכאן מסמך אקדמי. מטרתי היא לספר על הפלסטינים מנקודת מבט  אישית לגמרי שנשענת על מפגשים, שיחות ולעיתים על קשרים וחברויות יוצאי דופן שנטוו במשך כמעט שני עשורים. אני רוצה להכיר את הזירה הפלסטינית, לפרק את המבנה לגורמים הבסיסיים שמרכיבים את החברה, את מקורות המוטיבציה שלה ואת מניעיה"(עמ' 16).

חמו פוגש מגוון של אנשים מכל הארגונים ומקבל מגוון של דעות, חלקן אף מפתיעות. כך למשל הוא קיבל הודעה מחבר הלשכה המדינית של חמאס בעת מבצע "צוק איתן" שאמר לו כי:

"הדרישה שלנו לגבי עזה היא לפתוח אותה לעולם. תסירו את המצור שהטלתם עליה מאז שעלינו לשלטון, פתחו את המעברים הימיים והיבשתיים, תנו לנו להקים נמל ושדה תעופה – ותשקוט הארץ עשר שנים" (עמ' 22).

לצד הבאת דעות אנשי חמאס הוא גם מביא את הביקורת עליו ומתברר:

"שבשנים האחרונות גוברים קולות הביקורת הפנימית בעזה על מה שנתפס כהיווצרות שתי חברות בלתי שוויוניות: שכבה דקה של אדוני הארץ המקורבת למנעמי השלטון ומולה המוני העם" (עמ' 32).

אולם מה שמדהים היא תפיסת החברה האזרחית החדשה, ההולכת ונרקמת בעזה ובגדה, שעל חזונה שמע חמו מצעיר עזתי, אשר הוא וחבריו עושים עבודה כדי:

"להפסיק את ההאשמה האוטומטית כלפי ישראל. אנחנו פועלים בבתי ספר רבים…האתגר הגדול שלנו הוא תכנית הלימוד בעזה, ששנאת היהודים והקריאות להרוג אותם הם חלק בלי נפרד ממנה…האזרח בעזה צריך לראות תמונה שלך יושב על חוף הים בבגד ים עם משקה ביד, נהנה מהחיים…הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים …אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות  יחד כדי למסמס את זה" (עמ' 33, 34).

צעיר עזתי: "הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים. אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות יחד כדי למסמס את זה"

ההתנגדות לחמאס איננה תאורטית אלא גם מעשית. כך למשל צעירה עזתית מספרת לחמו:

"יש גם משפחות שלמות, מחמולות גדולות, שבניהן נורו ונהרגו על ידי תנועת חמאס והן ממתינות לרגע שיוכלו לנקום בה" (עמ' 52).

בהקשר זה ביחס לפעולות נגד הגדר מסביר חמו, שחמאס עודד צעירים ובעיקר אימהות להגיע אל הגדר גם בתשלום שכן אלו נוהגות להביא איתן את ילדיהם,

"חלק גדול מ-240 האוטובוסים שפועלים בעזה הולאמו לטובת הפרויקט החדש. הנהגים שהעזו לסרב, נתקלו באיום שרכבם יוחרם" (עמ' 53).

אין קול אחד ביחס לאפשרות הפתרון המדיני. מחד מסביר חמו את משמעות האמונה בחמאס  הגורסת כי:

"החולשה כעת היא זמנית, בדיוק כמו העוצמה הישראלית – זה הנרטיב הרווח, לא תעלול לשוני כי אם אמונה יוקדת. אחרת איך אפשר להמשיך?",(עמ' 65).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו נסוגה ישראל תחת לחץ הפיגועים של חמאס. בבחירות בשנת 2006 לפרלמנט ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת הפת"ח. לחמאס הייתה אמנה שנכתבה באוגוסט 1988  ובמאי 2017 נוסף אליה מסמך העקרונות, שהיה חזון עדכני בר שינוי ש"נראה מתון ופרגמטי הרבה יותר", לעומת הגי'האד כחובה דתית באמנה, והיות פלסטין כאדמת וקף אסלאמי, שאין אפשרות לוותר עליה.

בעוד שבמסמך העקרונות אין פלסטין אדמת וקף אסלאמי,

"ההתנגדות איננה מתוארת כחובה דתית אישית והג'יהאד מוזכר פעם אחת בלבד במסמך החדש. גם האנטישמיות הספוגה במסמך המקורי התחלפה באנטי ציונות, והעוינות ליהודים פינתה מקומה לביקורת כלפי האויב הישראלי" (עמ' 73).

אולם  בשיחות עם אנשי חמאס מתברר שהפיוס עדיין רחוק, ולשאלה מה יהיה בתום ההודנה מקבל חמו תמיד את התשובה –

"נשאיר את זה לדורות הבאים" ,

וכשהוא שואל על אפשרות סיום הסכסוך עכשיו, הוא נענה במילים:

"זה לא יקרה לעולם".

הסוקר ד"ר שקאקי מסביר בשיחה, שלהסכמת חמאס למדינה פלסטינית בגבולות 1967 אין חידוש, באשר הם לא התנגדו  למדינה זמנית.

"אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב, לא רק שזה איננו הצעד האחרון מבחינתם, אלא מדובר בפתיחה בלבד, הצעד הראשון בדרך לשחרור כל פלסטין" (עמ' 74).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו ישראל נסוגה מלחץ פיגועי חמאס. בבחירות לפרלמנט ב-2006 ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת פת"ח

ואם המסר הזה אינו מספיק ברור, מובאת שיחה עם לא פחות ולא יותר מאשר איסמעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) שבשיחה עמו בשנת 2006 שאלו חמו איך הוא רואה את סוף הסכסוך ונענה:

"בסופו של דבר נכבוש אתכם, היהודים…דרושים לנו בעיקר צבר וצומוד (סבלנות ועמידה איתנה)" (עמ' 75).

אך מול תפיסות אלו ניתן לעמוד על גישות שונות כפי שעלו בשיחה עם אנשי חמאס, כולם אסירים משוחררים. הראשון שפתח אמר:

"השינוי הראשון שחוויתי ביחס אליכם הישראלים שהוא ההבנה שאתם בני אדם ויצירי האל, ממש כמונו" (עמ' 80).

אחר אמר לא פחות ולא יותר מאשר:

"פיגועים לא ישחררו את פלסטין…מה הרווחנו מהפיכת האינתיפאדה לצבאית? שום דבר"(עמ' 81).

ומהי מסקנת חמו מדברי אנש/י חמאס?

"ככל שהעמקתי חקור וצללתי לנבכיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית- חמאס, גברה בי ההבנה כי ישראל תישאר לעולם גוף עוין וחריג שאין להסכין עם נוכחותו וחובה להילחם בו עד חורמה. בניגוד לתנועת פת"ח ששאבה את האידיאולוגיה שלה ממקורות לאומיים ומטקסטים ארציים בני שינוי, הציווי החמאסי הוא דתי וקוראני ולפיכך נצחי, ולהבנתי, לפחות, לא יכול להשתנות מהותית לעולם" (עמ' 87).

לא ניתן להקיף את כל הסוגיות בהן עוסק ספר זה. אציין בין שאר הסוגיות את סוגיית הנכבה וזכות השיבה (עמ' 211- 214),  כמו גם היחס למשתפי פעולה עם ישראל (עמ' 226- 231, 248-252), ומה קורה כשמשתף הפעולה הינו ממשפחת רג'וב (עמ' 233-239).

אך למרות הפסימיות יש בספר גם אופטימיות לא מעטה. כך למשל כששאל חמו סוחר עזתי האם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין השיב זה בזו הלשון:

"ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה" (עמ' 267).

כששאל חמו סוחר עזתי אם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין, השיב: "ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה"

ברם גם דברים  אלו מתגמדים ביחס לדברי תושב קלקיליה המנסה נואשות להשיגאישור כניסה לישראל:

"'אני רוצה להיות חלק ממדינת ישראל. הדבר הכי משמעותי אצלכם הוא שאתם מדינת חוק וזה הכוח הגדול שלכם. המוסדות יותר גדולים מהאנשים, בניגוד אלינו ששם זהות האדם חשובה מהמוסד', קבע ונגע באחד הפצעים הפתוחים בשטחים: השחיתות הממוסדת חוסר היכולת לבוא חשבון עם מחולליה" (עמ' 269).

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,149 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרסום ראשון מיכאלי לא רוצה את ניסנקורן אם תחבור לחולדאי

בשיחות שניהלה עם כמה מתומכיה אחרי שזכתה בפריימריז על ראשות המפלגה, מיכאלי מתחה ביקורת נוקבת על שר המשפטים לשעבר שהיה אדריכל הכניסה של כחול-לבן לממשלת נתניהו ● עם חולדאי, לעומת זאת, יש ליו"ר העבודה יחסים מצוינים ● אולם קשה להניח שחולדאי יסכים לחיבור ללא ניסנקורן ● מיכאלי מכחישה, ואומרת בתגובה: "מעולם לא פסלתי את אבי ניסנקורן ואני מעריכה את פועלו"

עוד 401 מילים ו-2 תגובות

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

הליכוד: האם מנדלבליט שוב מתערב בבחירות?

קרעי: השקרן מכה שוב ● פרץ מתפטר מהכנסת, עוזב את העבודה ונשאר בממשלה ● סקר: לפיד עוקף את סער, העבודה מעל אחוז החסימה ● העליון התיר חיפוש בטלפונים של יועצי רה״מ ● ליצמן למנהל מחלקת קורונה באיכילוב: התנצל על טור שכתבת ● אלרעי פרייס: ״בשבועיים שלום עם דובאי מתו יותר מאשר ב-70 שנות מלחמה״ ● אין הסכמות: הדיון בחוק הקנסות ימשיך מחר

עוד 46 עדכונים

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים ו-1 תגובות

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה