מעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק באופן משמעותי מאז סוף 2022. בתוך שלוש וחצי שנים התרחב בהדרגה מעגל של צעדים מדיניים, משפטיים וכלכליים נגדה: ממשלות מערביות פרסמו אזהרות מפני פעילות בהתנחלויות, מוסדות פיננסיים בחנו מחדש השקעות, חברות נדרשו להתמודד עם סיכוני ציות וחשיפה משפטית, ובתי דין ומוסדות בינלאומיים יצרו מסגרת שמגבירה את הלחץ על ישראל.
מלחמת חרבות ברזל הייתה זרז מרכזי להרעה, אך השחיקה החלה עוד קודם לכן, על רקע ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), הרחבת הבנייה בהתנחלויות המבודדות והתבטאויות של שרים בכירים.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויש גם מגמה הפוכה של מדינות בהן הפרוגרסיבים הפסידו בבחירות (קולומביה) או שנכשלו בהמשך הרכבת הקואליציה (סלובניה).
באופן כללי בדרום אמריקה נופלות בזו אחר זו מדינות עם מדיניות אנטי ישראלית ומגיעים לשלטון מדינות עם מדיניות פרו ישראלית.
אין זה נכון לטעון שאין חרם גורף על סחר עם ישראל. לדוגמה מקרה מערכת ה-falcon eye של אלביט למטוס הממשלה האירית. אין זה מקרה חריג אלא ארוע שמייצג את עומק החרם – ולו במחיר סיכון חיי אדם של הממשלה האירית. קרן השפע הנורבגית הסתלקה מכלל ההשקעות שלה בישראל ולא רק מחברות ביהודה ושומרון.
באשר לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג באשר להפרדה בסטטוס של יהודה שומרון לאומת מדינת ישראל – צריך לזכור מי היה נשיא בית הדין בעת ההחלטה -Nawaf Salam – ראש ממשלת לבנון היום ושגריר לבנון האו"ם בעבר – מדינה שנמצאת במצב מלחמה עם ישראל ואשר תקפה את ישראל ב-8 לנובמבר 2023 עם יאיר של מאות אלפי טילים.
נדרש לבדוק פעולות משפטיות של חרם על ישראל ככלל ועל אזורים בישראל שנתונים במחלוקת מדינית המשפטית. חשוב לזכור שמדיניות זו של חרם על שטחים מסויימים של מדינה אינם מתקיימים במקרים אחרים, כמו למשל טיבט, קפריסין התורכית, סוד טירול באיטליה, גיברלטר, מלבינס וכו'. מדיניות מפלה במקרה זה היא טיעון טוב גם לערכאות משפטיות בינלאומיות.
כל המאמר לא בא להגן על מדיניות רעה של הממשלה האחרונה ועל חוגים קיצוניים המנסים לשנות מציאות דרך אלימות.