מנהיגי אומות העולם בוודאי התרגשו בשבת לנוכח החזון הירוק ששטח בפניהם ראש ממשלת ישראל.

בנימין נתניהו הופיע בוועידת האקלים העולמית שנערכה בלונדון, אבל בעצם נערכה בזום. למעשה, ההופעה שלו התבטאה בנאום מוקלט, שבו סיפק הכרזה דרמטית שרוב התקשורת הישראלית, באופן מביך, התעלמה ממנה לחלוטין. עד 2050, הצהיר נתניהו, ישראל תחדל להשתמש באנרגיות מזהמות (נפט, פחם, גז) ותתבסס על 100% אנרגיה נקייה. מי אמר מזרח תיכון חדש ולא קיבל?

מעניין אם גם בעולם ללא קורונה, שבו הועידה היתה נערכת פיזית בלונדון, נתניהו היה טורח לכבד אותה בנוכחותו. לפני חמש שנים היתה הפעם האחרונה שבה נסע לוועידת האקלים, שנערכה אז בפאריז, לחץ את ידו של אבו מאזן, והסתפק בהצבת יעדים צנועים במיוחד שגם בהם ישראל לא עמדה.

הפעם היעד בהחלט מכובד ומיישר קו עם רוב המדינות המפותחות. רק שאצל נתניהו כמו נתניהו, מומלץ לבדוק בשבע עיניים האם מאחורי יחסי הציבור וההצהרות למצלמות (הזום) יש גם מעשים.

המציאות סותרת את ההצהרות

החדשות הטובות הן שנתניהו, רב אמן בהסברה, מכיר בכך שחשוב להיראות ירוק. הוא מבין לאן נושבת הרוח ומה העולם רוצה לשמוע. בכך הוא שונה מאוד מידידו מהבית הלבן, מכחיש האקלים הרשמי דונלד טראמפ.

נתניהו נזהר מלהצטייר כמנהיג מיושן שמוביל את מדינתו לבדלנות אקלימית וסביבתית. השאלה מה קורה כשמגיע הרגע לתרגם את היעדים השאפתניים להחלטות ממשלה, תקציבים וחוקים.

להלן כמה מהלכים שמתרחשים במציאות ועומדים, לכאורה לפחות, בסתירה להצהרה השאפתנית של נתניהו בועידת לונדון:

1

אם בעוד פחות מ-30 שנה ישראל תפסיק לחלוטין את השימוש באנרגיות מזהמות (כולל גז), מדוע היא ממשיכה בעצם הימים האלה לתכנן ולהקים תחנות כוח גזיות ברחבי הארץ?

אחרי שמשרד האנרגיה הציב יעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד סוף העשור (2030) בוטלה בהחלטה אמיצה הקמתן של 4 תחנות מבוססות גז, אבל לאור היעד החדש – מדוע נמשכת הקמתן של כמה אחרות? במובן מסוים, זה אפילו לא הוגן כלפי היזמים והמקימים. עד שהתחנות יוקמו ויתחילו לעבוד ולהניב רווחים, יישארו להם קצת יותר משני עשורים לפעול. לא חבל?

2

ואגב גז, בעבר נתניהו נהנה להגחיך את חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים והסביבה, שאמרה שלא מוכרחים להוציא את כל הגז מהאדמה ומוטב לעבור לאנרגיות מתחדשות. הוא כינה את הרעיון הזה 'הזוי', והנה היום נתניהו עצמו מתחייב שישראל לא תשתמש בשדות הגז שלה החל מאמצע המאה. אז הוא בעד או נגד להוציא את כל הגז מהאדמה?

3

איך מתייישבת ההתחייבות לאפס אנרגיות מזהמות, עם המגה-פרויקט שמתבשל בעצם הימים האלה עם ידידותינו החדשות מהמפרץ, במסגרתו יועבר נפט מנסיכויות הנפט לנמל אילת, משם בצינור יבשתי של קצא"א לאשקלון ומשם לארצות הים התיכון ואירופה? גם אפס אנרגיות מזהמות וגם תחנת מעבר איזורית לדלקים ונפט – זה לא הולך ביחד.

4

כדי שיהיה לישראל סיכוי להגיע לאפס אנרגיות מזהמות באמצע המאה, ועוד לפני זה – ל-30% מתחדשות בתום העשור הנוכחי, ראש הממשלה צריך להטיל את כל כובד משקלו כדי להסיר חסמים בלתי נסבלים שמעקבים את התרחבות השימוש באנרגיה הסולארית.

כפי שפורסם כאן לאחרונה, יש אזורים שלמים במדינה שבהם תשתיות חברת החשמל בכלל לא מסוגלות לקלוט חיבורים חדשים. ככל שהחלפת התשתיות תהיה איטית יותר, המהפכה תמשיך לדשדש. על אף שמשרד האנרגיה באמת מנסה לדחוף את האנרגיות המתחדשות, עדיין לא עבר חוק שמחייב התקנת פאנלים סולאריים על הגגות העצומים והמבוזבזים של מבני ציבור, שלא לדבר על בתים פרטיים חדשים.

על אף שמשרד האנרגיה באמת מנסה לדחוף את האנרגיות המתחדשות, עדיין לא עבר חוק שמחייב התקנת פאנלים סולאריים על הגגות העצומים והמבוזבזים של מבני ציבור, שלא לדבר על בתים פרטיים חדשים

בנוסף, כשמדובר בבנייני דירות משותפים החסמים הביורוקרטיים והמשפטיים גורמים לכך שפוטנציאל ענק נותר לא מנוצל. בלי עבודה ממשלתית מסונכרת ומחויבת, כלומר בלי ראש ממשלה שגם עובד בזה ולא רק מדבר על זה – זה לא יקרה.

5

בתחילת העשור (גם אז נתניהו היה ראש הממשלה) ממשלת ישראל הכריזה שעד 2014 נתח האנרגיות המתחדשות במשק יגיע ל-5% ועד 2020 ל-10%. היא לא עמדה ביעד הראשון, עשתה מאמצים גדולים לעמוד בשני אבל גם בזה נכשלה על אף השתדלות מרובה של משרד האנרגיה.

במשרד האנרגיה תולים את העיכוב בקורונה, ואומרים שזה יקרה במהלך 2021. ישראל גם לא עמדה ביעדי צמצום הפליטות שעליהם התחייבה בוועידות המפתח בקופנהאגן (2009) ופריז; אז אחרי כל כך הרבה דיבורי סרק, כל כך הרבה יעדים שלא הושגו והבטחות שלא קוימו, צריך מידה גדושה במיוחד של אופטימיות כדי להאמין שהפעם זה יהיה אחרת.