לא בכל יום הופך דיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת לאירוע ויראלי. ביום שלישי האחרון זה קרה; למרבה הצער, לא בגלל הנושא החשוב שעמד על סדר היום – (חוסר) המוכנות של ערי ישראל להתמודדות עם משבר האקלים.

הסיבה לתהודה ברשתות הייתה התלקחות של אש מכיוון תקרת החדר, שקטעה את דבריו של ח"כ לשעבר דב חנין, שהתארח בישיבה דרך זום.

ח"כ מיקי חיימוביץ', יו"ר הוועדה, נאלצה להפסיק את הדיון ולשלוח את הנוכחים לחפש מטפה. המגיבים ברשתות לא החמיצו את הסמליות – דיון על התחממות כדור הארץ מופסק בגלל שבית הנבחרים בוער – ואחד המשתתפים סיכם באירוניה: "מעז יצא מתוק, עכשיו לפחות הישראלים יודעים שיש משבר אקלים".

הלוגו של שברון (צילום: AP Photo/Rogelio V. Solis)

רק שהדיון החם באמת נערך שעתיים מוקדם יותר. הוא עסק בכניסתה הצפויה של ענקית האנרגיה האמריקאית שברון לפעילות בישראל, לאחר שרכשה ב-5 מיליארד דולר את הבעלות על נובל אנרג'י, מפעילת אסדות הגז השנויה במחלוקת.

את הדיון יזמה עמותת צלול, שביקשה לצלצל בכל פעמוני האזעקה האפשריים: המדינה, לטענת צלול, מפקירה את הים ואת קו החוף שלה בידי תאגיד מזהם וכוחני, שהותיר אדמה חרוכה – תרתי משמע – בעשרות מדינות שבהן הוא פועל.

אם בימי הקורונה הראשונים המנטרה בישראל הייתה "רק שלא נהיה איטליה", עכשיו אומרים בצלול "אסור לנו להיות אקוודור".

עם הקורונה זה לא ממש הצליח, איך זה ייגמר עם הגז?

החשש מתאונת קידוח בים, שתוביל לדליפת ענק של נפט או חומרים מזהמים אחרים, מדיר בשנים האחרונות שינה מעיניהם של אנשי סביבה ושל העוסקים בתחום. במקרה כזה, בגלל מבנה האמבטיה של הים התיכון ומשטר הזרמים, קו החוף הישראלי עלול להפוך לעיסה שחורה שייקח שנים לטהר אותה.

החשש מתאונת קידוח בים מדיר בשנים האחרונות שינה מעיניהם של אנשי סביבה ושל העוסקים בתחום. בגלל מבנה האמבטיה של הים התיכון ומשטר הזרמים, קו החוף עלול להפוך לעיסה שחורה שייקח שנים לטהר אותה

ההשלכות הכלכליות, התיירותיות וכמובן האקולוגיות של אירוע כזה עלולות להיות הרסניות. מכאן נגזרת החשיבות הרבה לכך שהגורמים שפועלים בים הישראלי יהיו כאלה שניתן לסמוך עליהם.

ח"כ מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים והסביבה, בדיון בוועדה (צילום: יונתן סמייה, דוברות הכנסת)

אלא שבאחד הרגעים המטרידים בדיון, תהליך קבלת ההחלטות בממשל הישראלי הצטייר כמו חלטורה. מחר (ב') יתקיים דיון בנושא במועצת הנפט, הגוף שבסמכותו להמליץ לשר האנרגיה האם לפרוס שטיח אדום בפני התאגיד.

לקראת הדיון במועצה שאלה חיימוביץ' את אילן נסים, נציג משרד האנרגיה, "איזה סוג בדיקה אתם בודקים? על מה אתם מתבססים?"

נסים: "יש בדיקה של אירועים בטיחותיים בשנים האחרונות. ברגע שנקבל דוח רשמי, נלמד אותו. עוד לא קיבלנו".

חיימוביץ': "בעוד שישה ימים יש דיון על אישור העיסקה ועוד לא קיבלתם את הדוח?"

נסים: "זה דיון עקרוני".

כאן התערב היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, שאמר כי, "הטענה שהדיון עקרוני מעוררת קשיים. הנושאים הסביבתיים מדליקים נורות אדומות אותן צריך לבדוק בטרם תהליך האישור".

רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה ונציג המשרד במועצת הנפט, התחייב ש"נדון בזה לעומק. אם לא נקבל את החומר, נבקש לדחות הדיון".

אחד מחברי מועצת הנפט טוען שהרושם שהתקבל, כאילו הדיון יתקיים בלי הכנה ראויה, חוטא לאמת. "זה לא בדיוק דוח. מדובר בחומר שהוכן לקראת הישיבה. הוא כולל את הבקשה של שברון על שבעת הנספחים שלה, וסקירה של חברת דירוג אשראי שבוחנת את ההיסטוריה הסביבתית והתאגידית של שברון. קיבלנו את החומר בערך שעתיים אחרי הדיון בכנסת, עם או בלי קשר לדברים שנאמרו שם. אני מוכרח להגיד שממבט ראשון נראה שהממצאים בהחלט סבירים".

וזה בדיוק סלע המחלוקת, שבבסיסו גם שאלה עקרונית עמוקה יותר: מה התהליך שבו מדינה אמורה לבדוק את מהותו של תאגיד זר, בטרם היא מפקידה בידיו משאב לאומי ומעניקה לו השפעה אדירה על הסביבה והבריאות של תושביה?

המקרה של שברון מאתגר במיוחד, בגלל הפער העצום, הכמעט בלתי נתפס, בין שלל העדויות החמורות שהצטברו נגדה בעשרות מדינות בעולם (בעיקר בעולם השלישי), לבין המציאות המשפטית והממסדית היבשה שבה החברה מצטיירת כמהוגנת ולגיטימית לחלוטין.

בנימין נתניהו מבקר במאגר לווייתן (צילום: מרק ישראל סלם / POOL)

איומים על פעילים

בצלול לא חסכו במאמצים כדי לשרטט בפני הח"כים פרופיל מפוקפק ואפילו מפחיד של ענקית האנרגיה. מאיה יעקובס, המנכ"לית, העלתה בזום את ד"ר נאן גריר, אנתרופולוגית אמריקאית שחוקרת כבר שנים את פועלה של שברון בעולם.

בצלול לא חסכו במאמצים כדי לשרטט בפני הח"כים פרופיל מפוקפק ואפילו מפחיד של שברון. מאיה יעקובס, המנכ"לית, העלתה בזום את ד"ר נאן גריר, אנתרופולוגית אמריקאית שחוקרת שנים את פועלה של שברון בעולם

גריר, מנכ"לית הארגון אליסטר אינטרנשיונל, שמסייע לאוכלוסיות ילידים במדינות עולם שלישי, סקרה שורה של מקרים שבהם, לטענתה, שברון גרמה לזיהום סביבתי כבד, איימה על פעילים שניסו להיאבק בה, וברוב המקרים הצליחה לחמוק מסנקציות משפטיות או שלטוניות בזכות שימוש בעשרות משרדי עורכי דין.

המקרים הבולטים, לפי הטענות שהוצגו בישיבה, התרחשו בניגריה, שם שברון הייתה אחראית לשורת אירועים של שפיכת נפט בדלתה של נהר הניז'ר, בקליפורניה שם החברה שפכה ב-2019 5 מליון ליטר של נפט גולמי לערוץ נחל, ובעיקר באקוודור, באירוע שכבר זכה לכינוי "הצ'רנוביל של אקוודור".

ילדים משחקים בנהר שבו צינורות נפט עוברים מעל פני השטח באקוודור, אוגוסט 2008. נשיא אקוודור התייצב לצד 30,000 התובעים בתביעה הייצוגית שכונתה "צ'רנוביל של האמזונס", בגלל הרעלה אטית של יערות גשם עם מיליוני ליטרים של נפט ומיליארדי שפכים רעילים (צילום: AP Photo/Dolores Ochoa)

באקוודור זוהמו מי יובלים של האמזונס וקרקעות בנפט שדלף משדה של חברת טקסקו, שמאוחר יותר נרכשה על ידי שברון. ביהמ"ש העליון באקוודור חייב את שברון לשלם 9.5 מיליארד דולר לתושבים שהגישו תביעה ייצוגית, אך החברה סירבה בטענה שהיא לא אחראית לזיהום שהתרחש טרם זמנה והצליחה לגרור את העו"ד שהוביל את התביעה, סטיבן דנציגר, לשורת תביעות בבתי משפט בארה"ב, שם טענה כי שיחד את אחד השופטים באקוודור והאשימה אותו בהונאה.  חלק מהטענות של שברון התקבלו על ידי השופטים האמריקאים ודנציגר יושב כיום במעצר בית, במסגרת הליך משפטי שקשה לראות את סופו.

זו פרשה עכורה, שיש בה יותר ערפל והאשמות הדדיות משורות תחתונות. בעוד ששברון טוענת כי פסק הדין שהתקבל באקוודור הוא תוצאה של "הונאה, שוחד ושחיתות", וגורסת שדנציגר מנסה לסחוט אותה ולגזור קופון על גבי המוניטין שלה, דנציגר ופעילי הסביבה טוענים שהיא רודפת אותם ומגישה תביעות השתקה כדי להטביע את הטענות נגדה בבוץ של דיונים משפטיים אינסופיים.

"זיהיתי התנהלות עבריינית של שברון", אמרה ד"ר גריר לחברי הכנסת הישראליים דרך זום, "התמונות מזעזעות, וזה חוזר במדינה אחר מדינה. זה צריך להטריד את ישראל ושכנותיה. העדויות מעלות שאלות קשות והרשויות בישראל צריכות לשאול את עצמן האם לאפשר לשברון לפעול כאן".

מאיה יעקובס מנכ"לית צלול, בדיון בוועדת הפנים והסביבה (צילום: יונתן סמייה, דוברות הכנסת)

"לא נסמכים על רכילות"

למאיה יעקובס מצלול ברור באיזה צד נמצאת האמת; אילן ניסים, האחראי על הסביבה במשרד האנרגיה, דווקא לא מיהר להתרשם מההאשמות, וטען שיש פער גדול בין דרכי העבודה של פעילי סביבה לאלה של הממשלה.

"אנחנו לא נסמכים על רכילות", אמר ניסים בדיון, "לא הובא לידינו אף נתון. שברון היא חברה גדולה ומקובלת. יש להם רקורד והיא פועלת לפי החוק הפדרלי. אנחנו לא מטילים דופי בגלל כתבה בעיתון. פנינו לרגולטור האמריקני המקביל אליי ולטענתו מדובר בחברה גדולה ומכובדת. מבחינתנו זה מספיק".

חיימוביץ' השיבה לו: "אתה לא רוצה לשמוע אזרחים שנפגעו? לא ייתכן שלא בודקים לעומק את הנתונים ומתעלמים מעדויות אזרחים שנפגעו בארצות רבות מההתנהלות הסביבתית של החברה".

גורם ממשלתי אחר שנכח בדיון, טוען שהתמונה מורכבת: "אני מודה שהזדעזעתי מחלק מהדברים שד"ר גריר הראתה בסקירה שלה, אבל אני בטוח שגם אם פעילי סביבה ישראלים ייתנו סקירה על התעשייה הם יגידו שכולם רוצחים ומרעילים את הציבור. האם זו האמת, או שהמציאות קצת יותר מורכבת?

"אני מודה שהזדעזעתי מחלק מהדברים שד"ר גריר הראתה, אבל אני בטוח שגם אם פעילי סביבה ישראלים ייתנו סקירה על התעשייה הם יגידו שכולם רוצחים ומרעילים את הציבור. האם זו האמת, או שהמציאות יותר מורכבת?"

"אתן לך דוגמה שכולם מכירים: אם פולקסוואגן הייתה רוצה להיכנס לפעילות בישראל, נניח לרכוש את מובילאיי, מישהו היה עוצר אותה? ונגד פולקסוואגן יש פסק דין חלוט של בית משפט פדרלי בגלל פרשת דיזלגייט, הם חויבו לשלם עשרות מיליארדי דולרים. נגד שברון אין שום דבר כזה.

"בוא נגיד שמגיע אליי מידע מעניין. מה אני אמור לעשות איתו? לשלוח תחקירן לאקוודור? במקרים כאלה מקובל שממשלה פונה לממשלה עמיתה, בודקת רקורד משפטי ורגולטורי, וזה מה שאנחנו עושים".

מחאה בבוקרשט, רומניה ב- 2014, נגד תכניות ענקית הנפט שברון לפעול במדינה (צילום: AP Photo / Vadim Ghirda)

את יעקובס זה כמובן לא מספק. "לא יכול להיות שהם שומעים את העדויות המזעזעות האלה, וכל מה שהם עושים זה לפנות לאיזה פקיד בארצות הברית שאומר שהכל בסדר", היא טוענת. "אנחנו מדברים פה על דברים הרי גורל. כשאני מדברת עם משרד האנרגיה, הם אומרים לי 'על נובל אנרג'י אתם אומרים שהם קטנים מדי, על שברון שהם גדולים מדי. יש מצב שבו תהיו מרוצים?'".

ומה התשובה?

"אני אהיה מרוצה כשנעזוב את הגז ונבין שהעתיד נמצא בשמש. אבל אם כבר גז, מוכרחה לומר שבין ענקי האנרגיה יש כאלה שאני מעדיפה על שברון. BP (בריטיש פטרוליום) לפחות לקחה אחריות אחרי האסון במפרץ מקסיקו ושילמה עשרות מיליארדי דולרים. לשברון יש שיטה, בכל מקום הם מקימים חברת בת, ואחרי שנגרם הנזק הם מנתקים מגע ומשאירים את חברת הבת לחטוף".

הדיון במועצת הנפט יתקיים כאמור מחר. החידוש הוא, שאחרי שנים של היעדרות יש למשרד להגנת הסביבה סוף סוף נציגים במועצה; אלא שמדובר בשני נציגים בלבד מתוך 15, וממילא למועצת הנפט יש רק סמכות להמליץ לשר האנרגיה ולממונה על הנפט אם להיענות לבקשה של התאגיד.

אסדת לוויתן מול חוף דור (צילום: Flash90)

שטייניץ מתלהב

לפי ההתלהבות שהשר שטייניץ כבר הפגין משברון (לאחרונה הוא צייץ "כניסתה של הענקית שברון לשוק האנרגי הישראלי היא לא רק בעלת משמעות כלכלית, אלא גם משמעות היסטורית ופוליטית"), ספק אם בכוחם של חברי המועצה – גם לו רצו בכך – להשפיע על החלטתו.

השאלה מה רמת האמינות של התאגיד שעומד לשלוט במקורות האנרגיה הימיים של ישראל הייתה יכולה להיות מלכתחילה פחות אקוטית, אם מדינת ישראל הייתה מפגינה רמת מוכנות גבוהה למקרה של אסון סביבתי בים.

במציאות, מערך ההגנה של ישראל מפני תאונה כזו מתאפיין ברפיסות רגולטורית ובקיעים רבים. "כבר ב-2008 הממשלה החליטה שצריך להעביר את חוק התלמ"ת – תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים", אומרת יעקובס.

מערך ההגנה של ישראל מפני תאונה כזו מתאפיין ברפיסות רגולטורית ובקיעים רבים. "כבר ב-2008 הממשלה החליטה להעביר את חוק התלמ"ת – תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים", אומרת יעקובס

"אז בכלל חששו ממיכליות הנפט שעוברות מול חופי ישראל, עוד לא חשבו על הקידוחים הנרחבים של היום. עברו 12 שנה ועדיין אין חוק, אין תקנים ומספיק כוח אדם מקצועי, אין מספיק ציוד. שברון נכנסים לכאן כשהחברה הישראלית מפולגת, הממשל מתמוטט ויש לחץ גדול להוריד כל הזמן את הסטנדרטים הסביבתיים שדורשים מהתעשייה. זו קרקע פורייה לאירוע דרמטי מאוד".

תסקיר החוק, אגב, מוכן כבר כמה קדנציות, אבל בכל פעם שמתחילים לקדם אותו הכנסת מתפזרת.

סוגיה מהותית נוספת היא סכומי הערבויות והביטוחים שמפעילי הקידוחים נדרשים על ידי המדינה להציג למקרה שהתרחיש של אסון ימי יתממש.

בישיבה בכנסת אמר אילן ניסים כי המדינה תדרוש משברון ביטוח על כחצי מיליארד דולר. חיימוביץ' העירה ש"זה סכום קטן" (בהשוואה להיקף הנזקים שעלולים להגיע למיליארדים רבים), ואילו יעקובס סיכמה ש"זה לא ביטוח הולם. במקרה של אסון דליפה המיליארדים של הנזקים יגולגלו לציבור".

נשים עומדות ליד בריכת נפט באזור האמזונס של אקוודור, 20 באוקטובר 2005 (צילום: AP Photo/Dolores Ochoa)