JavaScript is required for our website accessibility to work properly. סמיילי ואני? לא, לא, לא! אפרים הלוי בראיון על ג'ון לה קארה וגיבורי ספריו | זמן ישראל
ראש המוסד לשעבר בראיון על ג'ון לה קארה וההשראה לגיבורי ספריו

סמיילי ואני? לא, לא, לא!

אפרים הלוי, יליד בריטניה, התקדם במוסד עד שעמד בראשו ב-1995 ● ג'ורג' סמיילי, הסוכן הבדיוני מספריו של ג'ון לה קארה, טיפס במעלה היררכיית "הקרקס" הבריטי ● בעקבות מותו של לה קארה השבוע, הלוי מספר מנין סופר מותחני הריגול האגדי קיבל את ההשראה ● הוא גם מעריך מי תהיה המדינה הבאה שתחתום עם ישראל על הסכם נורמליזציה

אפרים הלוי, מימין, וסר אלק גינס בתפקיד ג'ורג' סמיילי, משמאל (צילום: פלאש90, Acorn Media)
פלאש90, Acorn Media
אפרים הלוי, מימין, וסר אלק גינס בתפקיד ג'ורג' סמיילי, משמאל

"…המלך זימן את אפרים הלוי. חוסיין למד לבטוח בישראלי השקט, הממושקף הזה שחתימת ההיכר שלו הייתה קווצת השיער שהוא סירק לרוחב קרקפתו המקריחה, ושכמי שגדל בלונדון, דיבר אנגלית בריטית. להלוי, בעל דמיון מצמרר לדמותו של מרגל העל של לה קארה, ג'ורג' סמיילי, הייתה יכולת אדירה לדיסקרטיות, מצרך נדיר אצל ישראלים".

מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל, בספרו מ-2014, "תמים בחו"ל"

ג'ון לה קארה הכיר לקוראים את ג'ורג' סמיילי הממושקף, הנחבא אל הכלים, קצין המודיעין הבריטי החריף שמשרת מעבר לים, ברומן שלו "חיוג אל השאול", שפורסם ב-1961. בדיוק באותו הזמן, בעולם האמיתי, אפרים הלוי, הממושקף, הנחבא אל הכלים, קצין המודיעין החד כתער שנולד בבריטניה, החל את הקריירה שלו במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל.

כשהאנטי-גיבור הבדיוני של לה קארה – שמאוחר יותר הונצח בטלוויזיה על ידי השחקן האגדי סר אלק גינס – עשה את דרכו אל ראש "הקרקס" (המסווה הדק של המחבר ל-MI6, השירות החשאי הבריטי), הלוי עשה התקדמות דומה כלפי מעלה במוסד, אם כי נינוחה יותר באופן משמעותי.

ג'ון לה קארה (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)
ג'ון לה קארה (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)

סמיילי החל לנהל את "הקרקס" בסוף המותחן "החפרפרת" מ-1973; הלוי, שעזב את המוסד כסגן ראש הארגון ב-1995, נקרא בדחיפות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לשוב ולעמוד בראשו ב-1998, כדי להציל את יחסיה של ישראל עם ירדן. המלך חוסיין הזועם איים לסגת מהסכם השלום, שהיה אז בן ארבע שנים, לאחר שסוכני המוסד יצאו למבצע, כשלו, וגרוע מכול – נתפסו, בניסיון להתנקש בחייו של מנהיג חמאס ח'אלד משעל לאור היום ברחובות עמאן.

מצאתי את עצמי פעם עומד מאחורי הלוי בתור לביקורת דרכונים בנמל התעופה הית'רו, מגחך לעצמי לנוכח הרושם שמעורר הג'נטלמן החביב וכסוף השיער הזה שנכנס בשקט לארץ הולדתו – איש לא בולט ועדין למראה, בעל עבר נסתר שפרטיו אולי לא ייחשפו במלואם למשך עוד כמה עשורים.

אפרים הלוי (צילום: Yaakov Naumi / Flash90)
אפרים הלוי (צילום: Yaakov Naumi / Flash90)

במשך זמן רב גם תהיתי אם היה קשר כלשהו בין הלוי ולה קארה (ששמו האמיתי היה דיוויד קורנל), אשר ספרו "המתופפת הקטנה" מ-1983 עסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני. האם משהו מסמיילי המעודן, הקודר והמחושב הגיע מראש המוסד לשעבר שלנו?

בעקבות מותו של יוצרו של סמיילי בגיל 89, שוחחתי ביום שני האחרון עם הלוי, בן 86 ופורח, כדי לדון בקווי דמיון כלשהם בין מרגל העל הבדיוני של לה קארה לבינו.

התשובה הקצרה לשאלה הזאת, אמר לי הלוי בנחישות, היא לא. ועדיין, הוא הודה, אני בהחלט לא האדם הראשון שעושה את הקישור הזה.

רציתי לדעת מה חשבת על לה קארה, כמה הכרת אותו ומה הוא ביסס עליך.
"לא, לא, לא! קודם כול, סמיילי לא היה מבוסס עליי. שנית, פגשתי אותו [את לה קארה] רק פעם אחת לזמן קצר מאוד. אז אני בטוח שהוא מעולם לא זכר אותי.

"לה קארה היה תוצר של המלחמה הקרה. הוא שירת בעמדה לא מאוד בכירה ב-MI6. בספריו, הוא שיקף את הנושא של פעילות חשאית במלחמה הקרה, שהייתה חלק מאוד מאוד חשוב במלחמה בין המערב למזרח, בדגש, כמובן, על ברלין והסיפור של ברלין המחולקת.

"העבודה שלו שיקפה היטב את הלך הרוח של התקופה, אף על פי ששום דבר ממה שהוא כתב לא היה אלא בדיוני. עדיין, הוא היה מאוד חסכן במתן קרדיט על הצלחה אמיתית לשני הצדדים. ודאי לא לצד המערבי.

"כשהוא התחיל לעסוק בתחומים שבהם הייתה לו פחות מעורבות אישית, כמו מלחמת הטרור – היה לו הספר הזה שהוא כתב על הטרור הפלסטיני, "המתופפת הקטנה" – ובכן, זה היה, בעיניים של ישראלי, שיקוף מאוד דל של מה שהתרחש באמת.

"כשהוא התחיל לעסוק בתחומים שבהם הייתה לו פחות מעורבות אישית, כמו מלחמת הטרור – היה לו הספר הזה, "המתופפת הקטנה" – ובכן, זה היה, בעיניים של ישראלי, שיקוף מאוד דל של מה שהתרחש באמת"

"אבל השם סמיילי הוא, כמובן, מעניין. בשנה שעברה פורסמה ביוגרפיה, "חייו החשאיים של קולונל דיוויד סמיילי", שנכתבה על ידי אדם בשם קלייב ג'ונס, שהוא פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת דורהאם, ודרך אגב, חבר מאוד קרוב שלי.

"דיוויד סמיילי היה במידה מסוימת הדמות שלה קארה השתמש בה כהשראה לדמותו של ג'ורג' סמיילי – משום שדיוויד סמיילי היה במלחמת העולם השנייה, הוא היה באלבניה, ולאחר מכן הוא גם פעל למען הבריטים לקראת מלחמת העצמאות. הוא נמנה עם קבוצת אנשים שניסו ללא הצלחה למקש את אחת האוניות שעמדו להביא עולים לישראל. אבל מאוחר יותר הוא שינה את הגישה שלו.

דיוויד סמיילי, במרכז, באלבניה, בסביבות 1943 (צילום: Imperial War Museum)
דיוויד סמיילי, במרכז, באלבניה, בסביבות 1943 (צילום: Imperial War Museum)

"כשהאירועים בתימן קיבלו פתאום בולטות בשנות ה-60, כשהרוסים נכנסו לתימן והקימו את הרפובליקה העממית בדרום תימן, כפי שהיא נקראה, ותומכי המשטר בתימן מרדו נגד הרוסים, ישראל התערבה וסיפקה למורדים ציוד צבאי. חיל האוויר הישראלי הוציא 14 גיחות של מטוסי תובלה צבאיים, שהצניחו אמצעי לחימה, שהיה להם ערך רב עבור כוחות תומכי המשטר.

"ודיוויד סמיילי היה שם בשטח. ואחד הדברים המעניינים הוא שלא רק שסמיילי היה שם, במסווה של עיתונאי, אלא שהוא פגש שם חבר אחר במסווה של עיתונאי. אותו אדם היה רוסי צעיר בשם יבגני פרימקוב, ששנים לאחר מכן הפך לראש הקג"ב.

"אז יש לך את סמיילי מצד אחד, מדבר עם פרימקוב מהצד השני, ואת ישראל שמצניחה אמצעי לחימה למחנה של תומכי המשטר.

יבגני פרימקוב (צילום: ויקיפדיה)
יבגני פרימקוב (צילום: ויקיפדיה)

"ויש לך את צבא מצרים שמנהל קרב אבוד בחצי האי ערב ומשתמש בלוחמה כימית בניסיון שווא לשנות את מהלך המלחמה. הצבא המצרי ספג שם תבוסה רצינית מאוד, שהייתה לה השפעה משמעותית על היכולת שהם הפגינו במלחמת ששת הימים נגד ישראל. אז יש לך עכשיו את כל זה בחבילה אחת.

"דיוויד סמיילי גם שירת בעומאן, בתפקיד בכיר. ובסופו של דבר הוא הפך למפקד חיל הפרשים שמלווה את מלכת אנגליה בנסיעות הרשמיות שלה מארמון בקינגהאם לפרלמנט. תמיד יש ליווי של כוחות המשמר, והקולונל שפיקד עליהם היה דיוויד סמיילי.

"דיוויד סמיילי גם היה חלק מהמקבילה הבריטית של סיירת מטכ"ל".

"דיוויד סמיילי הפך בסופו של דבר למפקד חיל הפרשים שמלווה את מלכת אנגליה בנסיעות הרשמיות שלה מארמון בקינגהאם לפרלמנט. תמיד יש ליווי של כוחות המשמר, והקולונל שפיקד עליהם היה דיוויד סמיילי"

קח אותי חזרה ללה קארה ולמפגש הקצר שלך איתו.
"זה היה רק כמה דקות. פגשתי אותו באירוע קבלת פנים, והוא לא הראה הרבה עניין בי. למיטב ידיעתי, לשום ישראלי לא היה קשר ממש קרוב איתו. הוא לא היה ציוני גדול או משהו כזה, לא כמו לורנס איש ערב, לדוגמה".

דיוויד סמיילי עם סולטן עומאן, סעיד בן טימור, בינואר 1958 (צילום: ויקיפדיה)
דיוויד סמיילי עם סולטן עומאן, סעיד בן טימור, בינואר 1958 (צילום: ויקיפדיה)

אבל הוא היה די חיובי ביחס לישראל בחלק מהדברים שהוא אמר.
"אולי הוא הרגיש חרטה" (צוחק).

תמיד חשבתי שיש משהו ממך בג'ורג' סמיילי.
"לא, לא. הרבה פעמים כשהייתי מגיע לכל מיני מקומות ומתחיל לדבר, כל מיני אנשים היו אומרים לי, 'אתה כמו סמיילי', אבל אני לא חושב… יש ספר שכתב מרטין אינדיק, שכיהן פעמיים כשגריר ארצות הברית בישראל, 'תמים בחו"ל', שמתייחס לזה".

מאופק, נחבא אל הכלים, רגוע – אלה הן תכונות שאני רואה אצלך, והן ללא ספק מאפיינות את סמיילי. וישנו, כמובן, העניין הבריטי.
"נכון. אתה יכול לצטט את אינדיק".

עטיפת ספרו של מרטין אינדיק, "תמים בחו"ל", שיצא בהוצאת סיימון ושוסטר ב-2014
עטיפת ספרו של מרטין אינדיק, "תמים בחו"ל", שיצא בהוצאת סיימון ושוסטר ב-2014

אתה עצמך לא רואה את זה?
"ובכן, קשה לי להעריך את עצמי (צוחק), אבל אני יודע שהרבה אנשים… הדרך שבה פעלתי, תמיד דיברתי בשקט, תמיד ניסיתי למזער את נוכחותי ואת התפקיד שלי, וניסיתי להשפיע על בן שיחי באמירת דברים שהיו בעלי ערך עבורו. לא בצורה שתלטנית, ועם הרבה סבלנות.

"סבלנות זה משהו שחייב להיות לך. דיוויד סמיילי לא היה אדם דברן. הוא לא התרברב בכלום. הוא היה המודל הטוב ביותר לדיסקרטיות.

"כמו שאינדיק אמר, אני חושב שדיסקרטיות היא חשובה. אם אתה דיסקרטי, אתה מעורר אמון. הרבה מהדברים שהמלך חוסיין אמר לי, לא סיפרתי מעולם לראש הממשלה דאז יצחק רבין, כי לא חשבתי שזה חשוב לרבין לדעת שהמלך חולק איתי סודות כאלה. אתה צריך לפתח יחסים שמעודדים את השותף שלך לבטוח בך".

העולם החשאי שלה קארה כתב עליו בצורה בדיונית, ושאתה חיית אותו בפועל במשך עשורים – כמה חיוני הוא היה באירועים עולמיים, ובייחוד כאלה שנוגעים לישראל?
"ביחסים בינלאומיים, יש לך קשרים בפסגה, בין מנהיגים פוליטיים – ראש הממשלה, הנשיא, מה שזה לא יהיה – וחוץ מזה צריך מישהו שיוכל לייצג את המנהיג במגוון של נושאים…"

לסיום, בוא נדבר על תהליכי הנורמליזציה שמתרחשים עכשיו, שבהם ראש המוסד המכהן, יוסי כהן, אחד היורשים שלך, מילא תפקיד משמעותי למדי.
"חלק מהדמויות שמעורבות בזה הם אנשים שהכרתי במשך זמן רב. הכרתי את המנהיג הנוכחי של בחריין. פגשתי אותו לפני 20 שנה. היו בינינו יחסים טובים מאוד.

"פגשתי את קאבוס בן סעיד [המנוח] בעומאן ב-1975, כשהוא שימש כמפקד קדמי בדרום עומאן, על גבול עומאן-תימן. פגשתי אותו בחום לוהט; נפגשנו על מדשאה. למעשה, הוא הלך לאקדמיה הצבאית סנדהרסט כשהוא היה בלונדון, כמו רבים אחרים מהמזרח התיכון, והוא תיחזק מדשאה שעליה הוא נהג לשתות תה אחר הצהריים. אני הגעתי אחר הצהריים וישבנו על המדשאה, והוא הגיש כריכים כאלה משולשים. הייתי צריך לשתות תה עם חלב, אחרת זה לא היה כמו שצריך.

"קאבוס בן סעיד תיחזק מדשאה שעליה הוא נהג לשתות תה אחר הצהריים. אני הגעתי אחר הצהריים וישבנו על המדשאה, והוא הגיש כריכים כאלה משולשים. הייתי צריך לשתות תה עם חלב, אחרת זה לא היה כמו שצריך"

סולטן עומאן המנוח קאבוס בן סעיד (צילום: Andrew Caballero-Reynolds/Pool)
סולטן עומאן המנוח קאבוס בן סעיד (צילום: Andrew Caballero-Reynolds/Pool)

"כשהיה הסכם השלום עם ירדן, רבין התקשר אליי ואמר, 'אני רוצה עוד מדינה. אני לא רוצה שירדן תהיה לבד'. טסתי לפגוש את הסולטן, והוא הסכים לקבל את רבין. הטיסה הישירה מישראל, דרך אגב, עברה מעל המרחב האווירי הסעודי – ללא ידיעתם וללא אישורם של הסעודים.

"והוא הסכים שברגע שהפגישה תסתיים, אפשר יהיה לפרסם את זה, וזה מה שקרה".

אז אנחנו יכולים להניח שעומאן תצטרף לתהליך הנורמליזציה?
"אני חושב ככה, כן. זה ייקח זמן, אבל כן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,398 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 21 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

החייל שהפיל את פסל ישו והחייל שצילם הודחו ונשפטו למחבוש; צה"ל הקים פסל חדש

טראמפ: לא מעוניין להאריך את הפסקת האש עם איראן; לכוח החלל שלנו יש "מצלמות על כל סנטימטר" באתרי הגרעין ● 174 אנשי כוחות הביטחון נהרגו מאז יום הזיכרון הקודם ● שני פלסטינים נהרגו וארבעה נפצעו מירי מתנחלים בכפר מועייר; צה"ל: "הטענה מוכרת, האירוע מתוחקר" ● רכב יחידת האבטחה של אחד השרים דרס למוות קטין פלסטיני על אופניו ליד חברון

לכל העדכונים עוד 29 עדכונים

המיעוט השקט של יום העצמאות וההבטחה שלא קוימה

מגילת העצמאות הבטיחה שוויון. אבל מציאות של התנכלויות, ניכור ואוזלת יד דוחפת חלק מהנוצרים בארץ לעזוב.

*  *  *

באחד מימי שישי האחרונים, הסלולרי שלי צלצל. על הקו, חברתי ג'. "קניתי דירה ביוון. אני עוזבת", היא אמרה.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 769 מילים
אמיר בן-דוד

יום הזיכרון והכעס

ישראל אמנם תחגוג מחר את עצמאותה, אבל השנה יותר מאי פעם קל לראות שאנחנו לא עצמאיים לחלוטין: ההחלטות הגורליות על חיינו מתקבלות כעת בבית הלבן ובפנטגון ● וגם: הפסקת האש מתקרבת לסיומה ● תאונה קטלנית בכביש 60 ● טים קוק פורש מניהול "אפל" ● ועוד...

חיילים לצד קברי חללים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק בתל אביב. 21 באפריל 2026 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

בזמן שענקיות התוכנה מאבדות גובה, מותגי עבר כמו נוקיה, בלקברי וקודאק מבצעים קאמבק ● באמצעות ויתור על האגו ואימוץ זהות חדשה, הן מוכיחות שאפשר לקום לתחייה גם אחרי 15 שנה – על חשבון החברות החזקות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 581 מילים

המלחמה והבחירות הפוסט-דמוקרטיות הראשונות

ראש ממשלת קנדה מארק קרני הוא כלכלן מנוסה בזירה העולמית. הוא כיהן, בין היתר, כנגיד בנק קנדה, נגיד בנק אנגליה וכשליח המיוחד של האו"ם לפעילות אקלים ופיננסים. בספרו "Value(s): Building a Better World for All", הוא כותב:

"הנטל שאנו מעבירים לדור הבא – מחובות ממשלתיים הולכים ותופחים, פנסיות שאינן ממומנות, מערכות בריאות ורווחה שאינן מספקות ועד אסונות סביבתיים – הוא לא הוגן, לא שוויוני ולא אחראי".

ד"ר אמיר יובל הוא מרצה לשעבר בחוג למדע-המדינה באוניברסיטת חיפה וב"מכללת כנרת". מאמרי דעה שלו התפרסמו באתר "עבודה שחורה" ובעיתון הארץ. מנתח את הפוליטיקה באמצעות המושג: "גלוקליזציה", המתייחס לשינויים בתפקידי מוסדות המדינה והמוסדות המוניציפאליים בעידן הגלובלי (בשלב ה"פופוליזם"). הניתוח הוביל אותו למסקנה ש"פוליטיזציה" של המוסדות הציבוריים אינה הבעיה אלא חלק מהפתרון ולכן הוא תומך במודל האירופי של שירותים ציבוריים וסוציאל-דמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,357 מילים

למקרה שפיספסת

ומאוד לא פשוט

המסדרון מזיכרון לעצמאות היה תמיד עבור מיליוני ישראלים רגע מזוקק שבו אנחנו מזכירים לעצמנו למה אנחנו כאן ובזכות מי ● אפשר לטעון שמי שאיבד את התחושה הזאת השנה הוא סתם "חמוץ" ● אבל בעצם, הוא מיואש ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 739 מילים

יש להפיק לקחים גם לגבי מה שעבר על מי שהתכווצו במרחבים המוגנים

עכשיו, כשנדמה לפי שעה שהפסקת האש בכל החזיתות מתייצבת, מגיע זמן דין וחשבון. לא רק לגבי לקחים באשר להתמודדות הצבאית והביטחונית, אלא בדיקה מעמיקה של מה שעבר וקרה לאנשים שהתכווצו במרחבים המוגנים, לא אחת כמה פעמים ביום ובלילה, ולרבים מהם לא ניתנה תשובה למצוקותיהם.

במלחמה הזו, כשהעורף היה החזית, עדיין לא התחלנו בלמידת הלקחים האזרחיים ממצב החירום שנכפה עלינו. והפעם אני רוצה לכוון דווקא לאוכלוסייה המבוגרת מגיל 65 פלוס. כ-20 אחוזים מאוכלוסיית הארץ הזו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,175 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בין הרבנים ללוחמות

שורת מקרי חיכוך סביב שירות לוחמות חושפת מתחים בין הדרישות הדתיות לבין הצרכים המבצעיים ● משימות משתנות בניגוד לפקודות, וכללי הצניעות נאכפים רק על נשים, בעוד החרדים אינם מתגייסים ● בצה"ל כבר מודים שאין חלופה ללוחמות – אך ההגנה על זכויותיהן עדיין לא מגיעה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 560 מילים

קרבות השליטה בטהרן מקרבים את העימות עם טראמפ

ציטוטים שיוחסו ליו"ר הפרלמנט האיראני השמרני מעידים על מאבקי כוח בצמרת המדינה אחרי חיסול חמינאי האב ● ברקע המגעים עם ארצות הברית, המאבק הפנימי משליך ישירות על קבלת ההחלטות בטהרן ועל הסיכון להסלמה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 626 מילים

קומץ שחיינים מול ים של אדישות: כך נחשפה דליפת הביוב בפלמחים

במשך שבועות במערכה עם איראן היו למים בחוף פלמחים ריח ומרקם של ביוב, אבל שום גורם רשמי לא היה בתמונה ● כמה שחיינים וגולשי סאפ היו היחידים שדאגו לים ואף איתרו את הצינור שממנו דלף הזיהום – שתוקן בסוף השבוע האחרון ● "היו ימים שחזרתי הביתה כשבגד הים וחולצת השחייה שלי מסריחים מביוב. זה הלך והחמיר"

לכתבה המלאה עוד 1,342 מילים

"לא בשביל המדינה הזאת בני נהרג"

הם איבדו את יקיריהם בשבעה באוקטובר – אך בצבא ובמערכת החינוך מסרבים לשמוע את קולם ● המצטרפים לפורום השכול הישראלי–פלסטיני נאבקים להקמת ועדת חקירה, להחלפת הממשלה ולמפגש עם הכאב בצד השני ● "צריך להילחם על הנשמה והאנושיות שלנו"

לכתבה המלאה עוד 1,853 מילים

שופטי העליון עולים להתקפה נגד הקיפאון המניפולטיבי של לוין

המכתב החריג של בכירי העליון לשר המשפטים מסמן נכונות לפעול למינוי שופטים לכלל הערכאות גם ללא שיתוף פעולה מצדו, לנוכח המחסור החמור במערכת ● פרסום רשימות המועמדים והדיון בבג"ץ יכריעו אם חברי הוועדה יוכלו לממש זאת חרף התנגדותו ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 925 מילים

סתירות בדוחות הכספיים של העמותה של מרדכי דוד לגבי מקור ההכנסות

עמותת "אחוות אחים לצדק – ביחד ננצח", שהקים דוד יחד עם פעילים מבני ברק ביוני 2025, אספה במהלך 2025 מעל מיליון שקל בתרומות ● אולם בדוח שהוגש לרשם העמותות, העמותה טוענת כי לא אספה תרומות בכלל

לכתבה המלאה עוד 460 מילים

ראש הממשלה מנסה להיפטר מכאב הראש של הפריימריז ודורש שריונים כדי לדחוק מועמדים שמביישים את התנועה ● במקביל, בנט שולט ביד רמה במפלגתו החדשה ומגייס בכירות לשעבר בשירות הציבורי מתוך הבנה ברורה – עדיף אנשי ביצוע פרגמטיים מאשר אידיאולוגים שיעשו לו תרגילי עריקה נוסח שיקלי וסילמן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 807 מילים

הפצצה המתקתקת של המשק הישראלי

השקל מוביל את מגמת התחזקות המטבעות העולמית, ומותיר את היצואנים להיאבק על הישרדותם מול העלויות שהמטבע החזק משית עליהם ● ללא התערבות ממשלתית מהירה, כושר התחרות של המשק הישראלי עלול להימצא בסכנה ממשית ומיידית ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 685 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד

תחקיר תושבי השכונות הדרומיות ברחובות גילו כי לביה"ס היסודי של ילדיהם הוכנס בית כנסת גדול במבנה יביל, ללא אישורים, הקצאה או ביטוח לשימושה של עמותת חב"ד ● כשביקשו הסברים, קיבלו תשובות סותרות ● במקביל, מתברר כי העמותה מתגאה בהקצאה מעל מעון לפעוטות שמעולם לא אושרה, בעוד העירייה עוסקת בהסדרים עקומים המנוגדים לכאורה להוראות החוק ● עיריית רחובות: "המבנה ישמש גם את הקהילה וגם את ביה"ס"

לכתבה המלאה עוד 3,149 מילים

כך מממנים בנט ואיזנקוט את הקמפיינים שלהם

המפלגות החדשות נאלצות להסתדר ללא מימון מפלגות ציבורי ● במקום זאת, הן נשענות על הלוואות בנקאיות וערבויות של מיליוני שקלים מבכירי המשק וההייטק הישראלי ● בין תומכיו של בנט: יזם ומומחה הבינה מלאכותית יואב שוהם ● בין תומכיו של איזנקוט: אחד ממייסדי "צ'ק פוינט" מריוס נכט ● צלילה למספרים

לכתבה המלאה עוד 741 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.