בשקט-בשקט, מתחת לסף הרעש, התרחש אירוע טקטוני בזירה הפלסטינית. יחיא סינואר נותר המנהיג היחידי של חמאס בעזה. אם ננקוט (להבדיל) במטבע הלשון של כחול-לבן, הוא נותר יחיד בקוקפיט, זה ששולט בגובה הלהבות מול ישראל.
עד לפני כמה שבועות, הנהגת חמאס ברצועה כללה את סינואר – מנהיג התנועה ברצועה; ואת איסמעיל הנייה – ראש הלשכה המדינית.
הנייה, ששוהה בימים האחרונים בטורקיה, יצא בתחילת דצמבר לסדרת ביקורים מדיניים, לאחר שקיבל אישור מצרי לכך. אלא שאת ההבטחה המפורשת שלא לבקר באיראן, הוא הפר כשהגיע להשתתף בהלווייתו של הגנרל קאסם סולימאני.
כל דובר מזרח תיכונית בסיסית הבין את ההשלכות: קהיר לא תסלח, וסביר להניח שגם לא תשכח. בכיר בחמאס אישר כי מצרים זועמת על ביקור הנייה בטהרן.
זה כנראה ההסבר לפרסום בעיתון א שארק אל אווסאט, לפיו הנייה העתיק את מקום מגוריו ב"חודשים הקרובים" לקטאר. לפי הדיווח, משפחתו נמצאת עדיין ברצועה, ולכולם ברור שרק המצרים יחליטו אם לאפשר להם איחוד משפחות.
סינואר מבין שנתניהו ובנט לא ימהרו לאשר את ההסדרה מול הרצועה. זה מטען צד פוליטי שאף מנהיג ימין לא יעלה עליו ביודעין ועוד לפני בחירות. לכן, סינואר מעלה לאט את גובה הלהבות. כך הוא לוחץ על ישראל ועל מצרים
התשובה לשאלה האם סינואר אוהב את הבדידות בצמרת היא מורכבת. הנייה מסתובב בבירות העולם הערבי והמוסלמי, צובר שעות בדיפלומטיה וחשיפה על חשבון סינואר – שנשאר תקוע עם הביוב, המזון, הגז החסר ושאר בעיות הרצועה.
זהו בדיוק אותו מצב שבו היה הנייה עצמו עד ל-2011, טרם עסקת שליט, בשעה שהוא התבונן בעיניים כלות בחאלד משעל, שהפך למיליטנטי מאד ממקום מושבו המפואר בדוחא. סינואר הוא עכשיו בעל בית יחיד, לטוב ולרע.
הבחירות משתקות גם את חמאס
אין ספק שהמהלכים האחרונים של ירי והפרחת בלוני נפץ מהרצועה, אינם ספונטניים. חמאס הוכיח בעבר כי ברצותו נעצרים לחלוטין ההפגנות על הגדר, הפרחת הבלונים, ובעיקר שיגור הרקטות.
סינואר נמצא בדילמה לא פשוטה. מערכת הבחירות בישראל היא אירוע משתק מבחינה מדינית, כל שכן בכל הקשור להקלות לחמאס.
השאלה האם סינואר אוהב את הבדידות בצמרת מורכבת. הנייה מסתובב בבירות העולם הערבי, צובר שעות בדיפלומטיה וחשיפה על חשבון סינואר – שנשאר תקוע עם הביוב, המזון, הגז החסר ושאר בעיות הרצועה
סינואר מבין שלא ראש הממשלה בנימין נתניהו ולא שר הביטחון נפתלי בנט ימהרו לאשר סופית את ההסדרה מול הרצועה. זהו מטען-צד פוליטי שאף מנהיג ימין לא יעלה עליו ביודעין ועוד לפני בחירות.
לכן, סינואר מעלה לאט את גובה הלהבות. למעשה הוא לוחץ על שני הצדדים במשולש – ישראל ומצרים – כדי להאיץ את ההסדרה שלה הוא זקוק נואשות.
הדילמה בצד הישראלי ברורה. מאז מלחמת לבנון השנייה, ישראל קבעה לעצמה מדיניות תגובה לכל הפרת ריבונות של גבולותיה, כל שכן ברצועת עזה.
אלא שהתקיפות הישראליות הן זהירות מאד ומבוצעות תמיד כמה שעות אחרי ירי רקטה. הסיבה: לתת זמן לחמאס לפנות מפקדות, כדי להימנע מהרוגים והסלמה שאף אחד לא רוצה בה כעת.
מומחה לצד הישראלי
יחיא סינואר נחשב למנהיג שיודע לקרוא היטב את הצד הישראלי. לכן, השאלה היא עד כמה רחוק הוא מתכוון ללכת עם הירי הנוכחי.
וכאן בדיוק שוב נכנס לתמונה המנוף המצרי. מצרים עצרה לפני כמה שבועות את הזרמת הגז לרצועה, וגרמה לעליות מחירים ולתסיסה רבתי. סינואר מבין זאת היטב, ולכן יעשה הכל כדי לא למתוח יותר מדי את החבל מול המצרים.
האם המשמעות היא כי מרחב הפעולה של חמאס הולך ומצטמצם? ההיגיון אומר שכן. לכן, חידוש ההפגנות בימי שישי על הגדר ומידת הריסון שיפגינו שוטרי חמאס בהן הם ברומטר חשוב לכיוון שאליו הולך סינואר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם