אישה כבת 60 התייצבה מול המכונה עם שק גדול מלא בקבוקים. היא שלפה בקבוק ותחבה אותו לפתח המואר. הבקבוק עלה על המסוע והתחיל את דרכו אל בטן המכונה, אבל אז נעצר, ונהדף לכיוון הפתח. על המכונה נדלקה נורה אדומה בצורת איקס. האישה ניסתה שוב, נכשלה שוב, ואז פנתה לאחור אל האנשים בתור וניסתה לברר בעברית מאוד מוגבלת "למה לא טוב?"

המכונה למיחזור בקבוקים בסניף יוחננוף ביד אליהו, תל אביב (צילום: אביב לביא)

לא היה קל להסביר לגברת למה המכונה מסרבת לקבל את הבקבוקים שהיא אספה בעמל רב: איך אומרים "פיקדון" ברוסית? חלק מבקבוקי השתייה שמתגלגלים בחוצות ובפחי ישראל יובאו לכאן באופן בלתי חוקי. רבים מהבקבוקים שהיו באמתחתה של הממחזרת הגיעו מאוקראינה. יש גם מהרשות הפלסטינית וממדינות נוספות.

על הבקבוקים הללו לא שולם פיקדון ולכן חוק הפיקדון הישראלי לא חל עליהם – ומכונת המיחזור האוטומטית לא מכויילת לסרוק אותם, לקבל אותם ולהשיב לבעליהם את דמי הפיקדון שמעולם לא שולמו.

סניף יוחננוף מול היכל הספורט ביד אליהו, תל אביב, הוא המקום היחיד באיזור המרכז שבו פועלת מכונת מיחזור בקבוקים אוטומטית, מהסוג שממוקם כמעט בכל מרכול באירופה. ביליתי שם בוקר אחד כדי להבין איך עומדת להיראות חוויית המיחזור של הישראלי מהשורה.

זה יקרה בעוד כשנה, כשהרחבת חוק הפיקדון תיכנס לתוקף ותחול גם על בקבוקי הפלסטיק הגדולים (ליטר וחצי ומעלה), בהנחה שהחוק שאישרה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל לא יסוכל בבתי המשפט או בקומבינה פוליטית. מיחזוריות על המדרכות – OUT, מכונות אוטומטיות בסניפי רשתות השיווק – IN.

המכונה למיחזור בקבוקים בסניף יוחננוף ביד אליהו, תל אביב (צילום: אביב לביא)

עבור הצרכן הסביר, זה אמור להיות שדרוג משמעותי: במקום לכתת רגליים בהתנדבות למיחזורית הקרובה (שהולכת ומתרחקת מהבית לאור העובדה שרוב העיריות מדללות את נוכחותן על המדרכות), אפשר יהיה לשלב את המיחזור עם קנייה בסופר וגם לקבל כמה שקלים בתמורה.

מנגד, בהנחה שכך כולנו נמחזר בקבוקים ב-2022, צריך לומר שהדוגמה של יוחננוף ביד אליהו לא מאוד מעוררת חשק. הסטריליות והחוויה הירוקה של המרכולים באירופה נראית פחות אטרקטיבית בגירסה הישראלית.

המכונה (של חברת טלדור, שמתמחה גם בהפעלת מכונות כספומט) ממוקמת מחוץ לסופרמרקט עצמו. המכונה עצמה ידידותית מאוד למשתמשים: היא נראית כמו כספומט של בקבוקים, שצריך להשליך לתוכו בקבוק אחר בקבוק, בעוד המונה סופר את הסכום שהצטבר לזכותך.

המכונה עצמה ידידותית מאוד למשתמשים: היא נראית כמו כספומט של בקבוקים, שצריך להשליך לתוכו בקבוק אחר בקבוק, בעוד המונה סופר את הסכום שהצטבר לזכותך

בסיום, המכונה מוציאה פתקית שאיתה הולכים לקופה ומקבלים את הכסף. הבעיה היא שכיום, מכיוון שזו המכונה היחידה בסביבה, מתנקזים אליה אספני בקבוקים "מקצועיים": אחרי האישה עם המשקאות הלא מזוהים מאוקראינה, התייצב אדם עם צרכים מיוחדים שגרר עגלה מלאה בקבוקים. האיסוף מאפשר לו להשלים הכנסה – אם אפשר לכנות כך את הקצבאות הצנומות שהוא מקבל מהמדינה.

זה כמובן לגיטימי וגם מעורר הזדהות, אבל גם אורך זמן רב ומייצר תור ארוך. כשתהיה מכונה בכל סניף, אפשר להניח שרוב הממחזרים יהיו צרכנים מהשורה שברשותם בקבוקים ספורים והם יעצרו ליד המכונה בדרך לקנייה בסופר.

חזית המכונה מזכירה, כאמור, כספומט, אבל כשפותחים את הדלתות מתגלים קרביים גדולים שבהם הבקבוקים והפחיות מופרדים לפי חומרים – פלסטיק ומתכת – וגם עוברים דחיסה. מכאן הם יועברו למיחזור בהתאם לזרמים השונים.

מאחורי הקלעים של המכונה למיחזור בקבוקים בסניף יוחננוף ביד אליהו, תל אביב (צילום: אביב לביא)

לכאורה, רשתות השיווק היו אמורות לקפוץ על המציאה – הרי השילוב בין המיחזור לקנייה יוצר תמריץ להגעה לסופר – אבל ייתכן שהן נרתעות מההשקעה הראשונית: עלותה של מכונה כזו כ-40 אלף דולר, ונדרשת כמובן גם הקצאת מקום.

ההשקעה ברכישת המכונה תוחזר במהלך הזמן באמצעות תמורה שהרשת מקבלת עבור כל בקבוק ממוחזר, ובכל מקרה לא צריך לרחם על רמי לוי ושות': רשתות השיווק מפיקות רווחים גדולים ממכירת בקבוקי פלסטיק מזהמים, ועל פי עקרון "המזהם משלם" – הן צריכות להיכנס מתחת לאלונקה גם בצמצום הנזק הסביבתי, ולא רק ליהנות משורת הרווח.

רשתות השיווק מפיקות רווחים גדולים ממכירת בקבוקי פלסטיק מזהמים, ועל פי עקרון "המזהם משלם" – הן צריכות להיכנס מתחת לאלונקה גם בצמצום הנזק הסביבתי, ולא רק ליהנות משורת הרווח

זה הכיוון וזה חייב ללכת לשם, גם אם יש עוד דרך לעשות: מדי פעם יוצא מהסניף איש תפעול כדי לבדוק שהמכונה עובדת כשורה ולסייע לקשישים בהפעלתה. בסביבת המכונה הצטברו לא מעט שיירים – בעיקר בקבוקים לא חוקיים או סתם תקולים. קצת יותר השקעה בטיפוח וניקיון סביבת המכונה לא יזיקו.

מצד שני, חבלי לידה נרשמו גם כשהותקנה המכונה הראשונה למשיכת מזומנים בישראל – לפני 50 שנה בדיוק – בסניף בנק לאומי בדיזנגוף, תל אביב (אז זה נקרא בנקומט).

לפעמים הקדמה מגיעה יחד עם קצת כאב ראש, אבל זו לא סיבה לעצור אותה. מה עוד שבמקרה זה, הקידמה תואמת את האינטרס הסביבתי – אפילו אם זה ממש לא מוצא חן בעיני קוקה קולה ושאר החברות הגדולות.