בימים אלה עוברים עובדי עיריית ראשון לציון ברחבי העיר ומצמידים לגזעים של אלף עצים שלטים עם הכיתוב: "עץ ותיק לשימור". בתקופה שבה עצים נכרתים בהמוניהם כדי לפנות מקום לפרויקטים של תשתיות או נדל"ן, ההכרזה על בית לורדים לעצים קשישים – חלקם ניטעו עוד כשראשון לציון הייתה מושבה לפני מאה שנה ויותר – היא חידוש מרענן.

בתצלומי אוויר של ראשון לציון מתחילת המאה שעברה, מתגלה תמונה מכמירת לב: מעט בתים שמוקפים בהרבה עצים. קזוארינות, אקליפטוסים, פיקוסים וברושים שמילאו את תפקידם המסורתי להפריד בין חלקות ולהגן מפני הרוח.

שדירת הדקלים בגן המושבה ראשון לציון, בין השנים 1920-1930 (צילום: מוזיאון וארכיון ראשון לציון, פיקיויקי)

בשנים האחרונות, העיר הרביעית בגודלה בישראל – עם כרבע מיליון תושבים – עוברת פיתוח מואץ, והעצים נתפסים לעיתים קרובות כמכשול בפני תנופת הבנייה. יפעת מאירוביץ'-יפת, חברת מועצת העיר המחזיקה בתיק היחידה הסביבתית מטעם התנועה החברתית הירוקה, מרגישה שהשבוע נעשה צעד משמעותי לעצירת מגפת הכריתות.

"כמי שגדלה בראשון, ראיתי במהלך השנים יותר ויותר עצים ותיקים נכרתים. כואב הלב", היא אומרת. "הרבה החלטות לגבי כריתות של עצים עברו מהמדינה אל הרשות המקומית, היום רוב ההחלטות מתקבלות על ידי פקיד היערות של העירייה. אז אם זה בידיים שלנו, אנחנו יכולים לשנות".

טל קיוויתי ליד עץ לשימור בראשון לציון (צילום: יפעת מאירוביץ'-יפת)

כדי שניתן יהיה לסמן את העצים הוותיקים ולהגן עליהם, היה צורך למפות את העצים בעיר. בראשון לציון יש יותר ממאה אלף עצים, וצוות מטעם העירייה, בהובלת אדריכלית הנוף טל קיוויתי, עבר משכונה לשכונה והכין לכל עץ תעודת זהות ותיק עם הסיפור שלו.

בשלב הבא עברה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה החלטה שמגדירה את העצים הללו כמיועדים ל"שימור מחמיר". מאירוביץ'-יפת מאמינה שהמהלכים הללו מהווים כיפת ברזל שתגן על העצים.

מעבר לתואר המרשים, איך זה באמת יימנע בפועל עקירה של עצים? הרי גם היום, על פי חוק, כדי לכרות עץ צריך לקבל אישור. הבעיה היא שהאישורים מחולקים בנדיבות.
"אנחנו הרי יודעים איך זה עובד. כשיזם ניגש למגרש כדי לבנות, ובאמצע המגרש תקוע לו עץ עתיק, הוא יזריק לו נפט או איזה רעל אחר. אחר כך הוא יבוא לפקיד היערות ויגיד לו שהעץ החולה, ובשלב הזה, זה כבר יהיה מאוחר מדי ופקיד היערות ייתן לו אישור לכרות את העץ ולבנות.

"אנחנו הרי יודעים איך זה עובד. כשיזם ניגש למגרש כדי לבנות, ובאמצע תקוע לו עץ עתיק, הוא יזריק לו נפט או רעל אחר. אחר כך הוא יבוא לפקיד היערות ויגיד לו שהעץ החולה, ובשלב הזה, זה כבר יהיה מאוחר מדי"

"הנוהל החדש הופך את הסדר: כל העצים הועלו למערכת ה-GIS העירונית. כשהיזם מבקש מידע על השטח שמיועד לבנייה, אנחנו כבר נגיד לו איזה עצים יש שם ובמי הוא לא יכול לגעת. לא יהיה מצב שבו קודם הוא יעשה תוכניות ורק אז יגלה שבאמצע התכנית יש עץ שמפריע לו.

יפעת מאירוביץ-יפת ליד עץ לשימור בראשון לציון (צילום: טל קיוויתי)

"ניהלתי לא מזמן מלחמה גדולה על עץ פקאן, היזם סיים להכין את התוכניות ואז בא ואמר שהוא חייב לכרות אותו כי כאן בדיוק צריכה להיות המרפסת. הוא אמר 'השקעתי מיליון וחצי שקל בתכנון וזה כבר בלתי הפיך'. אז מעכשיו לא יוכלו לומר את זה".

אלף עצים זה יפה, אבל זה בקושי אחוז מהעצים בעיר.
"זה רק השלב הראשון. כרגע הלכנו על העצים הכי ותיקים, בני יותר מ-50 שנה, מהמרכז הישן של העיר. בשלב הבא נרחיב את המעגל, זה כמו עם החיסונים, נוסיף עוד גילאים יותר צעירים. אני מעריכה שזה יגיע ל6,000-5,000 עצים.

"העצים שמסומנים עכשיו הם רק במרחב הציבורי, בהמשך נגיע גם לעצים שנמצאים בתוך חצרות פרטיות. יש הרבה בתים ותיקים בראשון עם עצים נהדרים מפעם. לא חסרים תירוצים למה צריך לכרות עצים. שמעתי אפילו טענה שהאוטובוסים נפגעים מעצים. הגעתי למסקנה שעצים הם כנראה יצורים מאוד אלימים".

"לא חסרים תירוצים למה צריך לכרות עצים. שמעתי אפילו טענה שהאוטובוסים נפגעים מעצים. הגעתי למסקנה שעצים הם כנראה יצורים מאוד אלימים"

לפי הסקר המפורט שהוכן בעירייה, כחמישית מהעצים בעיר הם פיקוס השדרות (20.2%). במקום השני אקליפטוס המקור, ואחריו מכנף נאה, שלטית מקומטת וסיסם הודי.

גן המושבה בראשון לציון (צילום: ישראל פרקר, פיקיויקי)

מעבר לתרומתם לניקיון האוויר, במדינה מוכת שמש כמו ישראל החשיבות העיקרית של עצים במרחב העירוני הוא הצל. ברחובות עם חופת עצים, הטמפרטורה בקיץ נמוכה ב-3-4 מעלות לעומת רחובות עם בטון חשוף ובוער. שכונות חדשות בלי עצים שמספקים צל עלולות להפוך לכבשנים אורבניים.

למרות המיזם מעורר ההשראה, לא הכול ירוק בממלכת ראשון לציון. לפני מספר שבועות נכרת מקבץ גדול של עצי דקל בקרבת חוף הים במסגרת עבודות תשתית ובנייה של העירייה. התמונות של הדקלים השרועים על האספלט הותירו רושם רע והעירייה ספגה מתקפה מצד תושבים זועמים.

עצי הדקל שנכרתו בראשון לציון, דצמבר 2020 (צילום: אפרים גולן, "פורום ראשון לציון" בפייסבוק)

"זו בפירוש פשלה, לא עלינו על זה בזמן", אומרת מאירוביץ'-יפת. "מדובר בכמה עשרות דקלים שהעירייה עצמה נטעה לפני כמה שנים, אבל זה בדיוק ממחיש את העובדה שצריך לשנות את השיטה ולא לאפשר כריתה של עצים בכזו קלות.

"בעקבות האירוע הזה, ראש העירייה רז קינסטליך החליט שכל בקשה לכריתה של יותר מחמישה עצים תגיע אל שולחנו. הוא דוחף מאוד את המיזם של העצים הוותיקים, בלעדיו זה לא היה קורה".

לצד האופטימיות, מאירוביץ'-יפת חוששת שלהצלחה של המיזם יהיה גם מחיר: "כבר עכשיו זה מלחיץ את היזמים. אני מקבלת הרבה שאלות, רוצים לדעת איפה אפשר לראות את הרשימות של העצים ואיפה המפות.

"נצטרך להפעיל הרבה פקחים כדי שלא יכרתו מהר-מהר לפני שמגיעים למפות את השטח. פתאום כשתגיע כבר לא יהיה עץ. אם אתה רוצה להבין מה קורה בתחום הזה, זה מאוד פשוט – follow the money".