הלהיטות של איראן להשיג נשק גרעיני

נשיא איראן חסן רוחאני מבקר בכור הגרעיני בבושאר, ב-13 בינואר 2015 (צילום: AP Photo/Iranian Presidency Office, Mohammad Berno)
AP Photo/Iranian Presidency Office, Mohammad Berno
נשיא איראן חסן רוחאני מבקר בכור הגרעיני בבושאר, ב-13 בינואר 2015

לאחרונה שוב עלתה הסוגיה הותיקה של תוכנית הגרעין האיראנית. כידוע, איראן חותרת להשיג נשק גרעיני. היא כמובן מכחישה זאת ובין היתר משמיעה טענה שהמנהיג העליון שלה, עלי חמינאי, הוציא ב-2003 פתווה, פסק דין דתי לפיו נשק גרעיני מנוגד לאיסלאם. לאחרונה דיפלומט איראני לשעבר הזהיר שאיראן עשויה לשנות פסק דין זה אם יופעל לחץ עליה. צריך להיות נאיבי לגמרי כדי להאמין כי פסק הדין הזה משכנע את יריביה הרבים של איראן. פסק הדין שלהם לגבי איראן ותוכנית הגרעין שלה הוא אחר לגמרי. העדויות מצביעות על כך שאיראן רוצה להשיג נשק גרעיני.

למה שמדינה כמו איראן, המשופעת בנפט וגז, תשקיע כה הרבה בפרויקט כה יקר לצרכי שלום בלבד? כלומר לייצר אנרגיה גרעינית. יש לכך אמנם היגיון כלכלי, לשימוש באנרגיה גרעינית לצרכי פנים ולייצא את הגז והנפט, אבל זה לא שווה את המחיר העצום ששילמה איראן בגלל הלהיטות שלה להחזיק בתוכנית גרעינית. הרי במשך שנים איראן סופגת סנקציות כבדות ובידוד בינלאומי בגלל התעקשותה על התוכנית הגרעינית שלה.

ייצור אנרגיה גרעינית לצרכי שלום במדינה משופעת בנפט וגז כאיראן לא שווה את המחיר העצום ששילמה, בלהיטותה להחזיק בתוכנית גרעינית. הרי במשך שנים איראן סופגת סנקציות כבדות ובידוד בינלאומי בגלל התעקשות זו

הפרויקט הגרעיני חשוב לאיראנים משיקולי גאווה לאומית, אבל המחיר האדיר ששילמה איראן על כך גרם להשפלתה הן מבחוץ והן מבפנים. באיראן יש עדיין תמיכה נרחבת בפרויקט הגרעיני אבל אם האוכלוסיה שם היתה מודעת היטב למחיר הגבוה של פרויקט זה והשלכותיו על המצוקה העמוקה שלהם בכלל והכלכלית בפרט, הם היו עשויים לשנות דעתם.

המדיניות האגרסיבית של איראן במזרח התיכון מצביעה על כך שהתוכנית הגרעינית שלה לא נועדה להגנה בלבד, אלא לשמר ולהרחיב את ההתפשטות האיראנית. אם יהיה לאיראן נשק גרעיני זה יהיה מזרח תיכון אחר, קודר בהרבה. עד כמה שהמזרח התיכון נראה מסוכן כעת, הוא ייחשב מקום יחסית רגוע בהשוואה למצב בו יש לאיראן נשק גרעיני.

גם מדינות ערב כמו מצרים וסעודיה ישאפו להחזיק נשק גרעיני. ההשלכות לגבי ישראל יהיו חמורות כולל במישור הכספי. יהיה עליה להשקיע הון תועפות בצעדים במישור ההגנתי וההתקפי בסוגיית הגרעין, על חשבון השקעות חשובות אחרות במישור הבטחוני ובמישורים אחרים.

איראן חרגה מזמן מההסכם שנחתם לגבי התוכנית הגרעינית שלה, ביולי 2015. איראן עשויה "להתגנב" או לפרוץ בגלוי לעבר ייצור נשק גרעיני. בינתים היא התקדמה לאחרונה בצעדים מעשיים בנידון. גם אם הכוונה שלה להמירם בהסרת הסנקציות עליה, עדיין תהליך זה כרוך במשא ומתן עם הקהילה הבינלאומית. אם זה יכשל, איראן עשויה להחליט כי עליה לייצר נשק גרעיני, עם כל הסיכון הכרוך בזה.

איראן רוצה בנשק גרעיני כדי להגן על עצמה, אבל למעשה בעיקר על המשטר. המשטר האיראני הרדיקלי מסכן את המדינה בכך שהוא שואף לייצר נשק גרעיני. הלהיטות שלו להשיג נשק זה, כאמור, עלתה לאיראן במחיר כבד. העם סובל קשות. למרות זאת, מבחינת המשטר זה כדאי אם בסוף הוא יגיע למעמד – ולו של מדינת סף גרעינית, שתרתיע את יריביו מלנסות להפילו.

המדיניות האגרסיבית של איראן במזרח התיכון מצביעה על כך שהתוכנית הגרעינית שלה לא נועדה להגנה בלבד, אלא לשמר ולהרחיב את ההתפשטות האיראנית. אם יהיה לאיראן נשק גרעיני זה יהיה מזרח תיכון אחר, קודר בהרבה

אבל יתכן כי כל המאמץ הזה, שגבה מחיר גבוה מאד מהעם האיראני, יוביל לבסוף להפלת המשטר באיראן מבפנים. באופן אירוני, הלהיטות של המשטר האיראני להשיג נשק גרעיני כדי לאבטח את עצמו, בלי להתחשב כיאות במחיר שהעם האיראני משלם, עשויה להתברר כגורם מרכזי בהפלתו.

ישראל מודעת היטב לשיקולים האיראנים, ההגיונים יותר או פחות. לישראל זה עדיין לא משנה כמובן. איראן הכריזה בעבר פעמים רבות על רצונה להשמיד את ישראל. למשטר האיראני יש אובססיה בכמה תחומים. אחד מהם זה השאיפה להשיג נשק גרעיני והשני זה הסכסוך הקנאי שלו נגד ישראל, מדינה שמעולם לא נלחמה באיראן, בוודאי לא ישירות, ונמצאת הרחק ממנה.

איראן פיתחה כלי נשק כולל מתקדמים כמו טילים שונים, אבל כל עוד הם נושאים תחמושת קונוונציונלית זה נסבל. לכן אם איראן תתקרב מדי להשגת נשק גרעיני – על ישראל להחליט אם לתקוף את תשתית הגרעין האיראנית, בטרם יהיה זה מאוחד מדי.

סביר להניח כי אין לישראל יכולת צבאית להרוס כליל את התשתית הגרעינית האיראנית, בגלל גורמים כמו פיזור ומיגון של אתרים איראנים. אבל תקיפה ישראלית באיראן תדחוק בקהילה הבינלאומית לפעול לנטרל את הבעיה, ולו זמנית, כדי למנוע מישראל לתקוף שוב. אם זה לא יקרה, בהמשך ישראל יכולה לתקוף שוב כדי להקשות על איראן לשקם את התשתית הגרעינית שלה. זה יהיה מאבק תובעני וישראל תשלם מחיר, אולי גבוה, אבל זה עשוי להיות כדאי אם האלטרנטיבה היא איראן בעלת נשק גרעיני.

לארצות הברית יש יכולת צבאית גדולה בהרבה מזו של ישראל, המסוגלת להרוס את התשתית הגרעינית עד היסוד. אופציה צבאית צריכה להיות מוכנה על מנת להרתיע את איראן מלייצר נשק גרעיני ואולי זה גם ידחוק בה לקבל הסכם גרעיני, משופר יותר מזה שנחתם ב-2015.

למרות זאת הסיכוי לכך לא גבוה. ממשל ביידן דבק באופציה הדיפלומטית בלבד, ולו כי הוא נחוש שלא לתקוף באיראן על מנת שלא להסתבך במלחמה נוספת במזרח התיכון. הבעיה היא שאיראן מבינה זאת, וכל עוד לא תהיה אופציה צבאית אמינה נגד איראן, היא לא תסכים כנראה לבצע וויתורים משמעותיים. ממשל ביידן גם לא רוצה שישראל תתקוף, אבל אם ארצות הברית תדבוק רק באופציה דיפלומטית, היא עשויה לדחוק בישראל לנקוט באופציה צבאית, בלית ברירה.

סביר להניח שאין לישראל יכולת צבאית להרוס כליל את התשתית הגרעינית האיראנית, בגלל גורמים כמו פיזור ומיגון של אתרים איראנים. אבל תקיפה ישראלית באיראן תדחוק בקהילה הבינלאומית לפעול לניטרול הבעיה

על ישראל לעבוד בתיאום מירבי עם הממשל החדש בארצות הברית, על מנת למצות עד כמה שניתן את המישור הדיפלומטי, כי כך רוצה ממשל ביידן. אולי ניתן יהיה להגיע בסוף להסדר עם איראן, כזה שיהיה מבחינת ישראל הגיוני יחסית. אחרי הכל, אופציה צבאית של ישראל היא מורכבת ומסוכנת. בוודאי אם ממשל ביידן יתנגד לה חד משמעית.

על ישראל לא רק לעסוק במישור האסטרטגי, צבאי ומודיעיני בעת המגעים שלה עם ממשל ביידן. על ישראל לעסוק גם בתקשורת, כחלק ממהלך מקיף, גם בסוגיות שממשל ביידן מעניק להן עדיפות גבוהה, כמו זכויות אדם, דמוקרטיה ואיכות סביבה.

איראן היא דיקטטורה שמתעלמת בגסות מזכויות אדם בסיסיות. כמו כן, לגבי איכות סביבה, אם איראן טוענת שתוכנית הגרעין שלה נועדה לייצר אנרגיה נקיה, יש להבהיר את הסכנה של אנרגיה גרעינית ולהציע לאיראן שתשקיע באנרגיה ירוקה בטוחה, במקום באנרגיה גרעינית. הפעלת לחץ על איראן בשורה של סוגיות שמטרידות את הממשל האמריקאי החדש, עשויה לפעול לטובת ישראל על מנת לכפות על איראן לבצע כמה שיותר ויתורים בתחום הגרעין.

אם זה יכשל, על ישראל לשקול אופציה צבאית, עם כל הסיכונים שלה, ולבצע אותה, אולי גם בלי תמיכה וסיוע אמריקאי, לאור הצורך העליון למנוע מאיראן את היכולת לייצר נשק גרעיני.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
החתירה לפצצה גרעינית היא מטרה דתית איסלמית קיצונית "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד" מטרה עתיקת יומין של המן בן המדתא האגגי צורר היהודים, הוא חמינאי שירד שוב לעולם! פ... המשך קריאה

החתירה לפצצה גרעינית היא מטרה דתית איסלמית קיצונית "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד" מטרה עתיקת יומין של המן בן המדתא האגגי צורר היהודים, הוא חמינאי שירד שוב לעולם! פשוט צריך לפתוח את העיניים…. מצחיקה ותמימה המחשבה, שכסף וסנקציות יעצרו אותם… המן מוכן לשלם הרבה כסף לאחשוורוש כדי להוציא את מטרתו אל הפועל.

עוד 1,016 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 6 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: ״שום קמפיין לא מצדיק מתן לגיטימציה לחקירת ישראל״

שקד: ״דברי הורוביץ חרפה - לא נשב עם מרצ״ ● תקווה חדשה: דבריו חמורים ביותר ● הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות ● כמו כן יפתחו תחת הגבלות מסעדות, מלונות ואולמות האירועים, התרבות והספורט ● גפני ישתתף באירוע של חדשות 12 למרות שהסיעה החליטה להחרים את הערוץ ● דרעי שוחח עם ראש עיריית קלנסווה על רקע ניסיון רצח מנכ״ל העירייה

עוד 17 עדכונים

תקווה חדשה

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

ההגמוניה החרדית

הבעיה היא לא היהדות.

בכעס רב קראתי בימים האחרונים את ההתבטאויות הנלוזות של אלו שחושבים שהיהדות היא הרכוש הפרטי שלהם. הגינוי הבוטה כלפי גיורים בצה"ל, ומעט קודם לכן הטינה כלפי הגיורים הרפורמים והקונסרבטיביים – אמירות כל כך צפויות, וכל כך מצערות.

ואף על פי שהן צפויות, האמירות הללו מכעיסות רבים ורבות, כאמור גם אותי. מדוע? לכאורה, העמדה הזו הייתה כל כך צפויה, שהכועסים היו אמורים לפהק לשמוע שוב את הקללות והלעג המוכרים לנו. אך בכל זאת יש כאן כעס ראוי – שכן המניע לאמירות הללו אינו מניע של יהדות, של הלכה, של אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה.

העמדה הזו כה צפויה, שאפשר היה לפהק מהקללות והלעג המוכרים לנו. ובכל זאת יש כאן כעס ראוי – כי המניע לאמירות אינו מניע של יהדות, הלכה, אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה

במחברות הכלא שלו, תאר המהפכן הקומוניסט אנטוניו גראמשי את ההגמוניה. גראמשי ניסה להסביר מדוע "הפרולטריון", מעמד הפועלים, אינו מתמרד נגד האליטות. גראמשי טען כי אותן אליטות מחזקות את מעמדן השליט על ידי יצירת הרושם שאלו הם פני הדברים הטבעיים. על ידי יצירת הרושם שהן אמורות להיות האליטות ויצירת המחשבה שכללי המשחק בהם משחקים השחקנים הפוליטיים הם כללי המשחק שיש לנהוג בהם, ממשיכות האליטות להתל בכולנו כבמריונטות.

במקרה שלנו, כללי המשחק אינם מידי שמים, וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, ההכפשות, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה הן עמדות. עמדות שאנו לא חייבים לקבל כדברי אלוהים חיים. לא – אלו דברי רבנים, שחלקם בעזרת השם עדיין חיים.

אמנם, השליטה של היהדות האורתודוקסית בחיים בישראל היא די ברורה. במסגרת אותו סטטוס קוו ידוע לשמצה, שאפשר לדבר האם ועד כמה הוא באמת תקף כיום, הוחלט לאסדר את הדת כחלק בלתי נפרד מהמדינה.

מאיסור על תחבורה ציבורית בשבת, דרך שליטת הרבנות בריטואלי חיים כגון נישואין וקבורה ועד למינויים של רבני ערים (מכספי מסים) – הדת (היהודית בעיקרה, אך לא רק) מוסדה כחלק משמעותי מהחיים במדינה. ברבים ממוסדות אלה שולטת האליטה החרדית. למשל ברבנות הראשית. אך רק נזכיר – כל זה לא חייב להיות כך, ואפילו הדת הממוסדת במדינה אינה ציווי אלוהי.

הסיבה של האליטה החרדית לצעקות השבר בימים האחרונים מגוחכת: הרי אין ולא צפויה סכנה של רפורמים וקונסרבטיבים שיהגרו בהמוניהם לישראל. אין ולא צפויה סכנה של מאות אלפי גיורים רפורמים שיתקיימו בישראל, ויכירו, אויה לנו, בגרים מכל קצוות תבל.

התהליך הטכני עצמו כל כך ארוך שעצם הרעיון בלתי סביר. אך השנאה הבוערת כלפי התנועה הרפורמית באה מאותו מקום של השנאה החרדית לציונות בתחילת המאה ה-20 (לא של החרדיות כולה, יש לציין), ולהשכלה במאות ה-18-19 – חשש מהחדש, מהקידמה, מהאפשרות שלא כולם ינהו אחרי הרעיונות אותם "אנו" שואפים לקדם. החשש שמא השליטה לא תהיה "בידינו". ההפסד הצורב של היהדות האורתודוקסית מול החילון והרפורמה הותיר אותה בפחד, והפחד מזין את השנאה.

כללי המשחק אינם מידי שמים וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה עמדות

אלא ששנאה אינה ערך יהודי. היהדות האורתודוקסית עליה גדלתי (כחילוני ממשפחה שומרת מסורות), מאמינה ב"ואהבת לרעך כמוך". היהדות שלי אינה מאמינה בקריאת קדיש בשל נישואין למגוירת בצבא, אלא בהכלת ואהבת כל מי שרוצה להיות חלק מהעם הזה.

היהדות שלי מאמינה בחיבוק של קהילות אחרות, גם אם הן מאמינות ביישום הדרך הדתית בצורה שונה מאיתנו. היא מאמינה במחלוקת, היא מאמינה ביכולת להתדיין, היא מאמינה שאפשר להגיד "אנחנו לא מסכימים איתך, אבל אנחנו מוכנים להכיר בקיומך".

ההגמוניה החרדית, אשר שולטת ברבנות הראשית, ובמידה רבה גם בפוליטיקה הדתית בישראל, לא יכולה להביא עצמה ליישום המצווה הפשוטה הזו. מכאן גם ההשקפה שלי, לפיה אותה הטינה, התיעוב העמוק כלפי הרפורמים, אינו מגיע ממקום הלכתי בעיקרו – אלא ממקום של חשש לאובדן הכוח הפוליטי והשליטה בחיי הדת הממוסדים בישראל.

החשש שמא הציבור החילוני בישראל יגלה שיש אפשרות אחרת של יהדות, שאינה האורתודוקסית-חרדית. שלאותם חילונים שרוצים לשמור במידת מה על עקרונות דתיים, יהיה לאן ללכת. שלאותם חילונים תהיה אפשרות להיות מחוברים ליהדותם, בלי להיות מחוברים ליהדות כפי שחלק מהמנהיגים החרדים רואים אותה.

עופר צ'יזיק הוא עיתונאי, דובר ואיש מדיה, מאז גיל 14. עוסק בעיתונות מתוך אמונה בעולם טוב יותר. עורך בגלי צה"ל לשעבר, וסטודנט בתכנית רודרמן לתואר שני בלימודי יהדות ארה"ב. כיום דובר חוש"ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל ובוגר תכנית 'יסוד' מבית עתודות לישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים
עודכן לפני 45 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים

הנשיא א-סיסי אף קבע שריבוי האוכלוסין הוא איום אסטרטגי על מצרים ● בחזבאללה מתנגדים בחריפות ליוזמה לערב גורמים זרים בניסיון לפתור את המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון ● על רקע הדוח האמריקאי, שקושר בין יורש העצר בן סלמאן לרצח חאשוקג'י, משחררת סעודיה פעילי זכויות אדם מהכלא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל נכנס לתפקידו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,184 מילים

החוות שמצילות את הטרנסג'נדרים היהודים

הם מעולם לא מצאו מנוח, ולא היו שלמים עם זהותם המגדרית ● רק הרחק, במרחב החקלאי, בשדות של קליפורניה ואריזונה, הצליחו להתחבר לזהותם היהודית ולקרוא לעצמם טרנסג'נדרים ● אלכס קוחנסקי הבין סוף סוף שהוא יכול ללבוש שמלה בפומבי ● שי שנאל התחבר לצמיחה האישית המחודשת דווקא באמצעות הקומפוסט ● ובכנס רשת של החקלאים היהודים אחד מכל שלושה בחרו להשתמש בשפה מגדרית מכלילה

עוד 1,118 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השרה ללוחמה בטרור

הגלובוס הירוק מגיע בהפתעה מהרי ירושלים ● הגלובוס השחור הולך לגילה גמליאל שחירטטה מעשיה על טרור איראני ● והטיפ: במקום להרתיח קומקום, תרתיחו כוס

עוד 667 מילים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

עוד 2,416 מילים

"עוזרו של דרעי שלף נוסעים מרשימת המיועדים למלוניות"

נדחתה עתירת הליכוד נגד הופעת פוליטיקאים ב'אופירה וברקו' ● הקבינט דחה את ההצבעה על אישור התו הירוק וביטול ועדת חריגים למוצ"ש ● מפגינים באום אל-פאחם התנפלו על ח"כ מנסור עבאס והדפו אותו בכוח ● סקר: כמחצית ממבקשי המקלט בתל אביב על סף רעב

עוד 34 עדכונים

הדרבי המבוים של חובשי הכיפה הסרוגה

בימים האחרונים התלקחה הזירה במפתיע בין בנט לסמוטריץ' ● בנט האשים את רשימת הציונות הדתית ב"יהדות מתנשאת, מתבדלת ויהירה" ● סמוטריץ' החזיר: "בנט הולך לממשלה עם השמאל" ● אבל אסור להתרגש יותר מדי: הכל מבוים ומתואם, במטרה לעורר את מצביעי המחנה ולוודא שיבחרו בין השניים ולא ילכו לליכוד ● וזה עובד: במשותף, יש לשניים כ-17 מנדטים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 458 מילים ו-1 תגובות

במסע הרשמי הראשון שלו כשגריר ישראל בארה"ב, בחר ארדן לבקר באתרי מורשת של זכויות האזרח בדרום ארה"ב ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות השחורות ● בשיחה עם זמן ישראל, ארדן השווה את המטעים למחנות הריכוז - אך אמר ש"אי אפשר להשוות" בין המאבקים של יוצאי אתיופיה והערבים בישראל לבין המאבקים למען צדק גזעי בארה"ב

עוד 873 מילים

הקורונה מעצימה אי-שוויון מגדרי וחברתי ומשנה את כללי המשחק

בשבוע הבא נציין שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל ● בשבוע הבא חל גם יום האישה הבינלאומי ● יותר מאי פעם, השניים שזורים זה בזה

עוד 1,196 מילים

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה