יש אנשים שאי אפשר לסמוך על מילה אחת שיוצאת מפיהם. בנימין נתניהו הוא אחד מהם. תגובתו לקרן מרציאנו לפני שנתיים – "מה? מה פתאום?" – בתשובה לשאלתה האם ינסה לקדם "חוק צרפתי" שימנע את העמדתו לדין, כבר הפכה מזמן למם ברשתות החברתיות. כשנתניהו מכריז בנחרצות על עניין שכזה, כדאי להתחיל לבסס הנחת עבודה, שבפועל הוא יעשה את ההיפך הגמור.
מצויידים במפתח הזה להבנת תוכנית הפעולה של נתניהו לאחר הבחירות, אפשר לנתח כמה מההצהרות המרכזיות שהשמיע אמש נתניהו בראיון ליונית לוי (חדשות 12) ביחס למשפטו בתיקי האלפים, שבהם הוא מואשם בעבירת שוחד ובמרמה והפרת אמונים.
ההנחה פשוטה: משהו במבנה הנפשי של נתניהו גורם לו להצהיר הצהרה הפוכה מעמדתו האמיתית. צריך רק להקשיב, לסובב את החץ ולהבין בדיוק מהן כוונותיו.
"אני לא אצטרך לעשות את זה [לקדם חוק צרפתי או מהלך שיעצור את משפטו, י"י] משום שהתיקים ההזויים והתפורים הללו קורסים מאליהם. אז לא יהיה צורך בזה".
לא צריך אפילו דמיון מודרך. זו אותה שאלה ששאלה אותו מרציאנו לפני שנתיים. גם אז ביטל בזילזול את האפשרות, גם אז פעל לקדם את חקיקת החוק הזה בדיוק, דקה אחרת הבחירות.
אין בכלל ספק שאם ייפתח בפני נתניהו, אחרי הבחירות, נתיב פוליטי, שיאפשר לו להקים קואליציה שתתמוך ב"חוק צרפתי", או בחקיקה אחרת על-גבול-הפשיסטית, שתביא לביטול משפטו – נתניהו לא יהסס לפני שילחץ על ההדק. מה בדיוק הסיכון שהוא נוטל, שיאמרו לו ששוב הפר הבטחה?
זו לא חייבת להיות חקיקה. נתניהו יכול ליזום כל מיני מהלכים שיביאו לגניזת האישומים כלפיו. לא צריך להרחיק לכת בתרחישי עוועים כמו ביטול עבירת השוחד מספר החוקים. די בהפעלת השפעה על זהותו של היועץ המשפטי לממשלה הבא. אביחי מנדלבליט יסיים את כהונתו בסוף ינואר 2022. משפט נתניהו לא יגיע עד אז אפילו לשריקת המחצית.
יועץ משפטי חדש עשוי לעשות את הבלתי-ייאמן ולהכריז כי אין לו אמון בתיק ובראיות. סביר להניח שנתניהו יונחה בתקיפות שלא להתערב בבחירת היועץ המשפטי הבא. אז מה? יהיו לו מספיק עושי-דברו בממשלה שיפעילו לחצים במקומו.
"עורכי הדין שלי העלו את זה כאפשרות [שנתניהו יבקש חסינות, י"י], אני אמרתי שאני לא אצטרך את זה".
ספין מתוחכם מאוד. נתניהו, בלי למצמץ יותר מהרגיל, מצהיר חד-וחלק שמה שעורכי הדין שלו עושים בשמו בבית המשפט, ומה שהוא עצמו עושה – אלה שני דברים שונים. כאילו שהם לא פועלים בשליחותו ובשמו.
מה שנתניהו ניסה למכור אמש הוא לוקש כפול:
אחד, שלמרות שעורכי דינו טענו מפורשות בבית המשפט, במסגרת טענותיהם המקדמיות, כי נתניהו נהנה הן מחסינות מהותית (שאין לו) והן מחסינות דיונית (שעליה ויתר בינואר 2020) – הרי שהם לא באמת אמרו את זה, אלא רק "העלו את זה כאפשרות".
זה כמובן קשקוש: ב-29 בנובמבר שלחו הסנגורים מסמך עב-כרס לבית המשפט, ובו כלל טענותיהם המקדמיות. 20 עמודים מתוכו מוקדש לטענות בדבר חסינותו של נתניהו. לא "כאפשרות". כטענה שמצדיקה לטענתם את ביטול האישום נגד נתניהו. השופטים דחו את טענת החסינות בהחלטה מפורטת ב-14 בדצמבר.
ב-29 בנובמבר שלחו הסנגורים מסמך עב-כרס לבית המשפט, ובו כלל טענותיהם המקדמיות. 20 עמודים מתוכו מוקדש לטענות בדבר חסינותו של נתניהו. לא "כאפשרות"
הלוקש השני של נתניהו, הוא שמה שאומרים עורכי דינו בבית המשפט, זו בכלל לא עמדתו. הם יכולים לומר מה שהם בוחרים, הוא – יש לו עמדה אחרת. מבחינת נתניהו, "אני אמרתי שאני לא אצטרך את זה". כביכול מכניס אותנו ראש הממשלה לחדר ההתייעצויות שלו עם סנגוריו ולחילוקי הדעות ביניהם. רק שבמציאות, בשורה התחתונה – הנאשם בנימין נתניהו עומד על טענת החסינות.
"אני לא מחפש שום עסקת טיעון, להיפך. אני לא מתחנן, לא בא בעסקאות טיעון. אני עומד איתן. כי אני יודע באמת שהולך ומתברר שאין שם כלום".
זו כבר פיסת חדשות מעניינת. כלומר, ההבנה שנתניהו עתיד לנסות להגיע לעסקת טיעון עם היועץ המשפטי לממשלה, שתסיר מעל סדר היום את העננה המשפטית המרחפת מעליו. נתניהו אדם רציונלי, על אף שהוא מרסס סביבו בדותות ודיסאינפורמציה שעשויים לגרום אפילו לאנשים בעלי הקשר האמיץ ביותר לקרקע המציאות, לחוסר אוריינטציה רגעי.
כאדם רציונלי נתניהו יודע שככל שהמשפט נגדו יתקדם, כך תלך ותתחזק ההערכה בדבר הרשעה וגזר דין חמור של מאסר בפועל. במישור המשפטי – חלוף הזמן לא מביא עמו שום בשורה עבור נתניהו, אלא רק מקרב את קצו.
גם הסיכוי שלו להשיג עסקת טיעון סבירה, הולך ופוחת ככל שהמחוגים מתקדמים. את מה שאולי יכול היה להשיג לפני שנה, כבר לא יוכל להשיג היום. ואת מה שיוכל להשיג היום, לא יוכל להשיג בעוד שנה.
ולכן, מרתק לקרוא את נתניהו בשפת ההיפך: "אני לא מתחנן, לא בא בעסקאות טיעון, הולך ומתברר שאין שם כלום".
אם נתניהו יממש את תוכניותיו הפוליטיות אחרי הבחירות, אנחנו נראה נתניהו אחר לגמרי בהקשר המשפטי. כזה שינסה, בלי לאבד פאסון, לסגור עניין בעסקת טיעון. "למען המדינה" כמובן, כדי "להתפנות לטפל במשבר הכלכלי" או משהו בדומה.
"הפרקליטות מנסה ללחוץ כרגע על השופטים לעבור לשלב ההוכחות לפני הבחירות, כדי שתהיה התערבות גסה בבחירות. אני מקווה מאוד שהשופטים לא ייכנעו ללחץ הזה, זה יתפרש כהתערבות בוטה בבחירות והאפקט יהיה הפוך"
נתניהו הגיע אמש לאולפן חדשות 12 ממוקד, ומצויד במסרים ברורים שביקש להעביר. חלק לציבור, חלק לשותפים הפוליטיים, חלק לשופטיו בבית המשפט המחוזי ירושלים.
במקרה הזה, אין צורך להעביר את המילים דרך מסננת ההיפוך, לפחות לא במובן הרגיל. הוא באמת מנסה לגרום לשופטים להחליט על דחיית שלב ההוכחות במשפט עד לאחר הבחירות.
ההיפוך כאן מגיע קצת אחרת, בדרך שבפסיכולוגיה מכונה השלכה. "הפרקליטות מנסה ללחוץ כרגע על השופטים". כמעט, אבל לא. מי שמנסה ללחוץ הוא הנאשם עצמו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו