בצהרי יום הבחירות האחרונות באפריל, החלו להתפשט שמועות שלפיהן יש מצלמות בקלפיות ביישובים הערביים. "אתם שמעתם על זה רק בצהריים, אנחנו קיבלנו דיווחים כבר בבוקר. אנשים ראו משטרה בקלפיות וחובשי כיפות שנראו מתנחלים, דתיים לאומיים כאלה", אומרת ח"כ עאידה תומא סולימאן מחד"ש.
עד מהרה התברר שהשמועות היו נכונות בחלקן, וכי פעילי ליכוד וימין התקינו מצלמות נסתרות ביותר מ-1,000 קלפיות, בניגוד לחוק. הם אפילו התגאו בכך.
הדיבורים על מצלמות, משטרה, מתנחלים, ו"אנשי שב"כ" הספיקו ככל הנראה כדי להוריד את שיעור ההצבעה בחברה הערבית באופן דרמטי מתחת ל-50% בבחירות האחרונות. זאת, לעומת שיעור הצבעה של 63% שנרשם בבחירות 2015.
הערבים לא נהרו לקלפיות בכלל, ובייחוד הנשים, שחששו ממצב שבו יצלמו אותן במהלך ההצבעה, ולכן העדיפו להישאר בבית. גם קמפיין הגוואעלד של איימן עודה לא עזר – הערבים כיכבו בראש דירוג היישובים עם שיעור ההצבעה הנמוך ביותר בארץ, ובערים המעורבות ההשתתפות הייתה נמוכה יחסית.
אם מישהו מצפה שזה עומד להשתנות בספטמבר, הוא צפוי להתאכזב, או לשמוח מאוד, תלוי מאיזה צד של המפה הפוליטית מסתכלים על המגמה הזו. לפי תמונת הסקרים העכשווית, המצב הולך ומחמיר, ובימים האחרונים שיעור ההצבעה המסתמן צולל ל-45%, כך לפי סקר שביצעה לפני מספר ימים חברת סטאטנט.
החשבון פשוט: הערבים שווים 20 מנדטים לכל היותר, ובבחירות האחרונות הם קיבלו חצי מזה. לפי איך שהדברים נראים כעת, בספטמבר הם לא יגיעו למניין.
ליתר דיוק, 415 אלף מצביעים לא הגיעו לקלפי, ובמנדטים זה יוצא 11.5, לפי נתוני סטאטנט, שבבעלות יוסף מקלדה.
הצניחה בשיעור ההצבעה היא בעצם הנתון שבמידה רבה סביבו קמים ונופלים סיכויי החלפת השלטון בבחירות הקרובות. במפלגות השמאל עדיין אין איחוד, אך הכל מסכימים, שבלי קולות הערבים זה לא ילך – מה שהיה הוא שיהיה.
למה זה קורה ומה עשוי להביא את הערבים להשתתף יותר במשחק הפוליטי?
1. כיסאולוגיה ופיצולים
"הסיבות של אתמול שונות מהסיבות של היום", אומר מקלדה, שלפי גוגל הפך למרואיין מבוקש, כמי שיש לו את המספרים באופן שוטף. "ה-5% ירידה בסקרים האחרונים נובעת מזה שהמשותפת עדיין לא קמה והמפלגות שמרכיבות אותה רבות על המקומות 11-14. חברי הכנסת הערבים מצטיירים כאינטרסנטים שאכפת להם מהכיסא ולא מבעיות המחיה של האזרחים", הוא מוסיף.
הרשימה המשותפת קיבלה 13 מנדטים בבחירות 2015 והורכבה מארבע מפלגות: חד"ש, שאמורה לייצג את שותפות יהודית ערבית, אך מעט מאוד יהודים מצביעים לה; בל"ד הלאומנית, רע"ם בעלת הגוון האסלאמי-שמרני ותע"ל בראשות הח"כ המתוקשר אחמד טיבי. באפריל חד"ש-תע"ל קיבלו 6 מנדטים ורע"ם-בל"ד 4.
הפיצול בבחירות האחרונות גרע מהערבים 3 מקומות בכנסת, וכעת האיחוד שוב עומד על הפרק, אך מתמהמה. כל הצדדים מסכימים על הרכב העשירייה הראשונה, כך שחד"ש תקבל 4 מקומות ושאר המפלגות 2 כל אחת.
"83% מקולות הערבים ב-2015 הלכו למשותפת וזה ירד ל-70% לשתי הרשימות המפוצלות באפריל. איך שזה נראה עכשיו, שיעור ההשתתפות בבחירות יישאר נמוך ויעלה רק באחוזים בודדים"
כאמור, על המנדטים הנוספים יש ויכוח, אך ככל שהוא יימשך, כך יפחת הסיכוי שהמנדטים המיוחלים על העץ יהפכו למקומות ממשיים בכנסת. להערכתה של תומא סולימאן, האיחוד מעבר לפינה: "עובדים על זה, אני מקווה שביומיים הקרובים הכל ייפתר. אנחנו בחד"ש מאמינים שהאינטרס הפוליטי של הערבים הוא במשותפת ונעשה הכל שזה יקרה".
ואכן, המספרים מראים שהמשותפת זכתה לאהדה גורפת. "83% מקולות הערבים ב-2015 הלכו למשותפת וזה ירד ל-70% לשתי הרשימות המפוצלות באפריל. איך שזה נראה עכשיו, שיעור ההשתתפות בבחירות יישאר נמוך ויעלה רק באחוזים בודדים", אומר ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף של ארגון יוזמות אברהם.
לצד ארבע המפלגות של המשותפת, יש עוד כמה אישים בולטים ששוקלים התמודדות. כך למשל פרופ' אסעד גאנם מאוניברסיטת חיפה שרוצה להריץ רשימה (מבלי להתמודד בעצמו), עבדולסלאם קשוע מטירה, מוחמד אלסייד מהנגב, וכן טלב אלסאנע ואברום בורג במפלגה יהודית ערבית משותפת. בורג קרא לאחרונה לאיחוד בשמאל, יחד עם המפלגות הערביות.
2. אין עיסוק בחיים עצמם
סיבה נוספת לאי השתתפות בבחירות שהיו ושיהיו, נובעת מהתדמית הלא פרגמטית של הח"כים, כפי שאומר מקלדה: "המצביעים רוצים טיפול בבעיות המחיה ולא בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אחד הסקרים שלנו הראה ש-82% רוצים שהח"כים יתעסקו בבעיות הכלכליות, מיגור האלימות, חלקות אדמה והמחסור באישורי בנייה, ורק 20% רוצים את הדגש ה'וואטאני', הקונפליקט בין העמים".
לדבריו, הח"כים אכן עוסקים בדברים האלה, אבל זה לא מחלחל לציבור. "תכנית החומש למגזר הערבי מתעכבת ומתקצצת, כאשר הניצול שלה הוא רק 37% אז אמנם לא מרגישים שהם עושים את העבודה, אבל הם כן, ודעת קהל זה דעת קהל". במה שנוגע לתקציב, יש אי בהירות.
תומא סולימאן מאשרת שממשלת נתניהו החליטה להקצות 15 מיליארד שקל לחברה הערבית, "אך התברר ש-2.5 מיליארד שקל הם תוספתיים, ובקיצוץ הרוחבי האחרון לקחו את התקציב שהיה למשטרה למאבק בפשיעה.
"בין ההחלטות לבין היישום יש פער, ברור שהיו תוספות לחינוך הערבי, שהיא תמיד במחסור, אבל אין אומדן ברור להיקף המדויק שהוסיפו". לדבריה, חוץ ממאבק בפשיעה ופיתוח אזורי תעשייה, נושא הבנייה כבר הפך לצורך קיומי.
3. הסתה, ניכור וחוק הלאום
כל הדוברים מדגישים את הניכור של הערבים מהמערכת כגורם שהניא אותם מהשתתפות במשחק הפוליטי. מקלדה רואה את זה בכל הסקרים שהוא ערך.
לדבריו, "היה גם היחס שזכו לו האזרחים הערבים מבעלי תפקידים במערכת הפוליטית, בראש ובראשונה ראש הממשלה, ששידר מסרים על כך שהערבים הם 'גיס חמישי', וגם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן ומפכ"ל המשטרה היוצא, רוני אלשיך. לעומתם, האמון בנשיא המדינה, ראובן ריבלין, גדול בקרב המגזר הערבי".
אבל מנתניהו אין מה לצפות, כמי שאמר ביום הבחירות ב-2015 "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", מה שאומלק למטבע הלשון "הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפי", ושיגר התנצלות רפה לאחר מכן.
"אי האמון במערכת גדול. האווירה עכורה ורעילה. המצביעים הערבים שואלים את עצמם, 'אף אחד לא מוכן לקבל אותי, למה לי להצביע?'. מנהיגים כמו בני גנץ לא מוכנים ללכת בכיוון שלהם, בטענה שהם לא ציוניים"
אבו-ראס מסכים, ומציין דווקא את מנהיגי המרכז-שמאל, שמהם האכזבה הייתה צורבת במיוחד: "אי האמון במערכת גדול. האווירה עכורה ורעילה. המצביעים הערבים שואלים את עצמם, 'אף אחד לא מוכן לקבל אותי, למה לי להצביע?
"הם יותר ויותר דופקים על הדלת של הממשלה שיתייחסו אליהם שהם חלק מהמשחק הפוליטי, אבל המנהיגים האלה, במיוחד בני גנץ, לא מוכנים ללכת בכיוון הזה בטענה שהם לא ציוניים. אז יש לך גם את החרדים שהם לא ציוניים, איתם אפשר לשבת בממשלה. מצד שני, נתניהו ניסה להאשים את גנץ שהוא נשען על הערבים, הם נהפכו לכדור שמשחקים בו אבל אף אחד לא רוצה לצדו".
אבו ראס מוסיף כי "חוק הלאום תיסכל את הערבים, עד כדי כך שיש אינטלקטואלים שלא מצביעים. תמיד הייתה אפליה אבל הפעם היא יותר ממוסדת, אם הצהרת העצמאות דיברה על שוויון ובניין הארץ, חוק הלאום בא להדיר אותנו כשקופים ולא נספרים". כאן המקום להזכיר, כי יועז הנדל וצבי האוזר, מיוזמי החוק, יושבים דווקא במפלגה של השותף הפוטנציאלי כביכול, גנץ.
"ערעור האמון נובע מחוסר האמונה ביכולת להשפיע במערכת פוליטית כה דורסנית", אומרת תומא סולימאן. "חוק הלאום קרה בקדנציה של המשותפת".
יש כאלה שלוקחים את הניכור צעד אחד קדימה, וקוראים להחרמה טוטאלית של השתתפות בבחירות. כך למשל המוזיקאי ג'ואן ספדי, שאומר כי הוא "לא מצביע בגלל הרבה סיבות, אבל בעיקר בגלל שישראל היא לא דמוקרטיה. היא שולטת באדמות ובחיים של כל הפלסטינים בכל מקום בין הנהר לים, אך מאפשרת רק ל-20% מהם להצביע, (מה שאתם קוראים 'ערבים ישראלים'). זה ככה כדי להבטיח שלא תהיה להם השפעה על המדיניות, אבל מספיק כדי לייפות את הפייק-דמוקרטיה. באותו זמן, כל אדם יהודי הוא אזרח שיכול להצביע, לרבות אלה שחיים בשטחים שנכבשו אחרי 67. בקיצור, כשכל הפלסטינים יקבלו זכות הצבעה, אני אשקול להצביע".
מה הסיכוי שתשבו בממשלה? היו איתותים לכך גם מצד ימין וגם מצד שמאל.
תומא-סולימאן: "לא, אין אפשרות תאורטית כזו, בזמן ששני המועמדים לראשות ממשלה מסיתים נגד מנהיגות האוכלוסייה הערבית ורוצים קולות מעל ראשינו. גנץ אמר שאנחנו קיצוניים ומגלים סולידריות עם אויבי המדינה, הוא אמר בבירור שהוא לא רוצה לשבת איתנו, אז על מה מדובר? למה תמיד הכדור נזרק אלינו?
"שתי המפלגות הבינו שאי אפשר לשנות מציאות בלי הערבים אבל קשה להן עם המנהיגות, אז כמו עם הפלסטינים, הם חושבים לעשות כביש עוקף.
"אני אומרת לך, שינסו, הם לא יצליחו".
אבו-ראס מנסה בעצם לטעון שיש מאגר גדול של אזרחים שרוצים להשתלב, אבל ניגפים בפני המערכת. "הם רואים שאי אפשר להשפיע ועל אף שהמדינה משקיעה הרבה כסף ביישובים, אין הכלה. הפיתוח בעצם אומר 'אתה תישאר ביישוב שלך, אין אינטגרציה לפוליטיקה. יש אתגרים בחברה ויש ערבים שרוצים להיות חלק מהפתרון, פוליטיקה של הכלה ולא של הדרה".
"בסקרים עלו שני אירועים מכוננים: אירועי אום אל חיראן, שאז נשמעו איומים ברצח על הערבים, וגל השרפות בכרמל, כאשר גורמים פוליטיים האשימו את הערבים בהצתות, למרות שבפועל לא הוגש אף כתב אישום"
לפי מקלדה, כבר לפני הבחירות הסקרים הצביעו על צפי לאחוז הצבעה נמוך של 54%, ומציין כי "בסקרים עלו שני אירועים מכוננים: אירועי אום אל חיראן, שאז נשמעו איומים ברצח על הערבים, וגל השרפות בכרמל, כאשר גורמים פוליטיים האשימו את הערבים בהצתות, למרות שבפועל לא הוגש אף כתב אישום. זה הביא לתסכול והמגזר לא רצה להשתתף בהליך הדמוקרטי".
4. צעירים, בדואים ונשים לא נוהרים לקלפיות
לפי מקלדה, המצב בקרב הצעירים חמור במיוחד, ומהסקרים עלה שפחות מ-40% מהם התכוונו להשתתף בבחירות האחרונות. אבו-ראס מסכים, ומוסיף גם את הנשים שמצביעות בשיעור נמוך, וכן הבדואים, שאצלם היו רק 37% הצבעה. אלה שלושת האוכלוסיות שהשמאל יכול להתמקד בהן, אבל בגלל האווירה הכללית אני לא מאמין ששיעור ההצבעה יעלה ביותר מ-2%-3%".
בנוגע לבדואים, אבו-ראס מוסיף שהבעיה היא גם טכנית: "עשרות אלפי בדואים בנגב לא מצביעים בגלל עניינים ארגוניים, כמו העובדה שבחלק מהכפרים הלא מוכרים אין קלפיות וצריך לנסוע 10, 20 ולפעמים 30 ק"מ בשביל להצביע".
5. קמפיינים לא קיימים או לא מוצלחים
בעוד שהמערכת הפוליטית נכנסת להילוך גבוה של סרטונים וחוגי בית, בחברה הערבית עוד רבים על כיסאות, כפי שאומר מקלדה: "אין קמפיינים, אין פנייה למגזר, המפלגות רבות בתוך עצמן. אין כלום, לא בסושיאל מדיה ולא בשילוט.
"ברשת רואים שבל"ד מכסחים את המשותפת כי הוועדה המסדרת בגדה בהם, והם מתעקשים לקבל מקום 12 במקום 13, וכל השיח מתנקז למקומות האלה.
"גם בבחירות האחרונות לא הושקעו משאבים ותקציבים בהעלאת אחוז ההצבעה במגזר. נזכרו רק בשבוע האחרון ובמיוחד ביום האחרון בחיקוי קמפיין הגוואעלד של נתניהו והתחילו ללמוד את השיטות האלה"
"התוצאה היא שאין קמפיין. גם בבחירות האחרונות לא הושקעו משאבים ותקציבים בהעלאת אחוז ההצבעה. נזכרו רק בשבוע האחרון ובמיוחד ביום האחרון בחיקוי קמפיין הגוואעלד של נתניהו והתחילו ללמוד את השיטות האלה.
"אנשים מחכים שידברו איתם, שיניעו אותם אבל זה לא קורה. הפוליטיקאים עושים קמפיין בחודש האחרון והולכים לקבל את התפקידים שלהם".
וואטן אלקאסם הוא הבעלים של למסה מדיה ויזם אינטרנט, והיה אחד ממנהלי הקמפיין של המשותפת ב-2015. לדבריו, האיחור בהתנעה הוא בעיה כרונית.
"הם תמיד מפגרים בלו"ז של קמפיינים וברור שהקמפיין יתחיל רק ברגע שיסגרו את הרשימות", אומר אלקאסם. "הממשלה של ביבי, בצלאל סמוטריץ' (שהיה חבר קואליציה בממשלה בה כיהן בנט, ולא שר, ע"ש) ונפתלי בנט הייתה אחת הגזעניות והקשות ביותר לחברה הערבית, אנשים מרגישים את זה בכל הרבדים".
אל קאסם מוסיף כי דווקא הפעם כדאי להתעשת מהר. "אני חושב שיש הזדמנות לשם שינוי. הקהל שלנו מתגעגע לתקופת ממשלת יצחק רבין בשנות ה-90. גם לחלק ממצביעי הימין נמאס מנתניהו והחשדות סביבו.
"עכשיו יש משחק חדש, עם הכניסה של אהוד ברק ועמיר פרץ שמאוד אהוד בקרב הערבים, בניגוד ליו"ר הקודם של העבודה. זה בסדר גם אם תהיה יותר מרשימה אחת, הערבים יכולים להטות את כף המאזניים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו