ב־2011 פרסמו יועז הנדל ויעקב כץ ספר, בו טענו שישראל ואיראן נתונות בעימות מתמשך. אז זה נראה כהגזמה. עשור מאוחר יותר התברר שהם המעיטו בחומרת האיום.

בספרם "ישראל נגד איראן" (הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2011) טענו ד"ר יועז הנדל, פרשן ב"ידיעות אחרונות" ובעברו לוחם וקצין בקומנדו הימי (ולימים ח"כ ושר), ויעקב כץ, הפרשן הצבאי של "הג'רוזלם פוסט" (וכיום עורך העיתון), כי טביעות האצבע האיראניות ניכרות בכל אירוע ביטחוני משמעותי שמולו ניצבה ישראל מאז קיץ 2006, ואף קודם לכן.

אז, ב־2011, הטענה שישראל ואיראן נתונות במלחמה נראתה קיצונית, או לפחות כזו שיצאה מבית מדרשו של ראש הממשלה דאז (והיום) בנימין נתניהו. בדיעבד התברר שצדקו.

יועז הנדל ויעקב כץ טענו כבר ב-2011 בספר "ישראל נגד איראן" כי כי טביעות האצבע האיראניות ניכרות בכל אירוע ביטחוני משמעותי שמולו ניצבה ישראל מאז קיץ 2006, ואף קודם לכן. בדיעבד התברר שצדקו

בין היתר תיארו המחברים את פועלו של הגנרל קאסם סולימאני, "איש משמרות המהפכה האיראניים ומפקד כוח אל־קודס – יחידה איראנית העוסקת בסיוע לבנות בריתה וגרורותיה של איראן" (עמוד 19), ובהם חזבאללה וחמאס. סולימאני נחשב לאסטרטג חריף ולמפקד צבאי מוכשר, שיזם והנחה מאות פעולות טרור. לפי פרסומים זרים ישראל ביקשה להרוג סולימאני יותר מפעם אחת ונתקלה בווטו אמריקני.

דמות מפתח אחרת שהוזכרה בספר היא זו של מוחסן פח'ריזאדה "האחראי לתוכנית הגרעין הצבאית האיראנית" (עמוד 274), תוכנית שמהווה אחד האתגרי הביטחונים הגדולים שמלם ניצבת ישראל.

מלחמת לבנון השנייה סימנה את השינוי

קו פרשת המים, כתבו, היה מלחמת לבנון השנייה נגד חזבאללה. ישראל לחמה בה נגד דיוויזיה קדמית איראנית, מבלי שהבינה זאת עד שתמו הקרבות.

את השינוי בגישה זיהו המחברים עם מינוי גבי אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל בפברואר 2007. עם כניסתו לתפקיד הציג אשכנזי את תפיסתו הצבאית, שהיתה, ציינו, "תפיסה צפויה של איש חטיבת גולני: לצבא יש שני מצבים הראשון מלחמה והשני הכנות למלחמה. המלחמה שאליה יתכונן צה"ל תהיה מלחמה קלאסית, ואל מול המלחמה בעצימות נמוכה נעשה את ההתאמות" (עמוד 52).

תחת פיקודו חזר צה"ל (בדגש על כוחות היבשה) להתאמן, הן בסדיר והן במילואים. אשכנזי נחשב למי ששיקם את צה"ל והוביל תהליך של חזרה ליסודות של המקצוע הצבאי. במקביל, השיגו אמ"ן והמוסד בתחילת 2007 מודיעין לפיו סוריה הקימה כור גרעיני בדיר א-זור, במזרח סוריה.

קו פרשת המים, כתבו, היה מלחמת לבנון ה-2 נגד חזבאללה. ישראל לחמה נגד דיוויזיה קדמית איראנית, מבלי שהבינה זאת עד תום הקרבות. ב-2007 השיגו אמ"ן והמוסד מודיעין לפיו סוריה הקימה כור גרעיני במזרח סוריה

בכדי לוודא את נכונות המידע, כתבו, אישר ראש הממשלה אהוד אולמרט פשיטה של סיירת מטכ"ל לאיסוף מודיעין בסוריה:

"כמה ימים של שהייה בשטח עם אמצעי תצפית לטווח רחוק ועמדות הסוואה גרמו לשני אלופים, לשר ביטחון ולראש ממשלה אחד נדודי שינה. אבל אחרי שהכוח שב לארץ ותוצאות המעבדה התקבלו, היה אפשר לברך על המוגמר. בידי ישראל היתה כעת הוכחה מוחשית לכוונות הגרעין הסוריות. אם אולמרט היה זקוק לעוד דחיפה הוא קיבל אותה בעזרת סיירת מטכ"ל" (עמוד 121).

בספטמבר אותה שנה תקף חיל האוויר והשמיד את הכור. ישנה אי־בהירות בנוגע למידת המעורבות של האיראנים בפרויקט הגרעין הסורי, אולם המחברים רמזו שהיתה כזו.

"כדאי להם להיזהר"

בספר תואר המוסד, שבראשו עמד אז אלוף (מיל.) מאיר דגן, כגוף התקפי שהיווה את חוד החנית של ישראל בסיכול המאמצים האיראניים. "דגן החל את דרכו בחטיבת הצנחנים. שם טיפס לאטו בסולם הדרגות תוך שהוא מתבלט כחייל נועז ועם זה כטקטיקן מתוחכם" (עמוד 142).

בתקופת דגן יוחסו למוסד, במיוחד לאחר מלחמת לבנון השנייה, שורה של מבצעי סיכול והתנקשויות, שהבולט בהם, על־פי פרסומים זרים, הוא הריגת עימאד מורנייה, רמטכ"ל חזבאללה, בלב דמשק בפברואר 2008. "החיסול פגע בלב לבו של המשולש איראן־חזבאללה־סוריה" (עמוד 136), שמורנייה היווה בו שחקן וגורם מקשר מרכזי.

חצי שנה מאוחר יותר, בהמשך לתקיפת הכור בסוריה, חוסל בביתו שבטרטוס, יועצו הבכיר של בשאר אל־אסד, הגנרל מוחמד סולימאן, שהיה אחראי על תוכנית הגרעין הסורית. "ההתנקשות היתה פרי שיתוף פעולה בין המוסד ושייטת 13" (עמוד 145). גם כאן, כמו בתקיפת הכור בסוריה וכמו בחיסול מורנייה, נמנעה ישראל מלקחת אחריות.

קצין מודיעין בכיר הסביר בספר את חשיבות ההתנקשויות הללו. לדבריו, "זה מעביר שלושה מסרים ברורים: שארגון הטרור או המדינה שהמחוסל השתייך אליהם חדירים; שמנהיגי הארגון עלולים גם הם למצוא את מותם; ושכדאי להם להיזהר" (עמוד 146).

קצין מודיעין בכיר הסביר בספר את חשיבות ההתנקשויות הללו: "זה מעביר 3 מסרים ברורים: שארגון הטרור או המדינה של המחוסל חדירים; שמנהיגי הארגון עלולים גם הם למצוא את מותם; ושכדאי להם להיזהר"

"עוד מעט זה עזה"

לאחר שסקרו את הטיפול באתגרים מצפון, נפנו המחברים לתאר את המערכה כנגד ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה. איראן סיפקה באותה עת לחמאס ולג'יהאד האסלאמי תמיכה ניכרת, ובכלל זה אמצעי לחימה, ידע צבאי וסיוע כספי. כוחות פיקוד הדרום, עליו פיקד אז האלוף יואב גלנט, "איש שייטת ראשון שקיבל פיקוד מרחבי בצה"ל" (עמוד 182), יצאו אז לשורה של פשיטות ומבצעים ברצועת עזה.

בסוף 2008, לאחר סבב הסלמה עם החמאס, הורתה ממשלת אולמרט לצה"ל, בפיקוד אשכנזי, לצאת למבצע "עופרת יצוקה", מערכה מוגבלת ומושכלת.

"אחת מנקודות החוזק שבה התגאה צה"ל במהלך המבצע היתה הקרב המשולב – קרב שבו משתלבות היחידות השונות – לא רק חטיבות החי"ר והשריון עם חיל האוויר אלא גם ובעיקר המודיעין" (עמוד 213).

מאז, צה"ל רק שידרג ושיפר חלק מהיכולות שהפגין במבצע, בדגש על החיבור בין המודיעין העדכני לאש המדויקת. האתגר טמון בחיזוק יכולות אלו מבלי לפגוע בכשירות כוחות היבשה לבצע קרב משולב, רב־חילי ורב־זרועי, שכן הוא חיוני לא פחות ממאמץ האש, וההישג במבצע נבע מהפעלה מוצלחת של שני המאמצים.

גם כך וגם כך, ההישג היה מוגבל ועזה נותרה זירה מתוחה גם לאחר שני מבצעים נוספים. צה"ל נדרש מאז להוסיף להיערך לפעולה דומה במתכונתה למבצע "עופרת יצוקה".

הנדל וכץ סיפרו סיפור מרתק שתיאר את המערכה בין המדינות. מנגד, הספר סובל ממספר אי־דיוקים וחסרה בו גם ראייה ביקורתית. אם ספרים דוגמת אלו שכתב הד"ר רונן ברגמן נוטים לתאר את ההתמודדות בין ישראל לאויביה כמצב שבו, כמאמר הפרופסור (אל"מ במיל.) גבי סיבוני, "כל החכמים נמצאים בצד השני והאהבלים נמצאים כאן," הרי שספרם של כץ והנדל פועל בגישה ההפוכה. טוב להתמקד בחיובי, אבל לא להסתנוור ממנו.

מסתבר שיש מערכה

הספר נכתב לפני כעשור. מאז איראן השכילה לנצל את חוסר היציבות האזורי שהחל באביב הערבי על־מנת להתפשט ולהתבסס מערבה, הן בעיראק, הן בתימן, והן בסוריה, והיא מפעילה במרחבים אלו את כוח אל־קודס, ארגוני פרוקסי כמו חזבאללה ומיליציות פרו־איראניות.

מאז איראן השכילה לנצל את חוסר היציבות האזורי שהחל באביב הערבי על־מנת להתפשט ולהתבסס מערבה, בעיראק, בתימן ובסוריה, והיא מפעילה במרחבים אלו את כוח אל־קודס, ארגוני פרוקסי כמו חזבאללה ומיליציות פרו־איראניות

ישראל מצדה מנהלת את המערכה בין המלחמות (מב"מ). זוהי מערכה ארוכה, חשאית ברובה, לסיכול התבססות איראן בסוריה, שבמסגרתה נוהלו מאות מבצעים מיוחדים ותקיפות אוויריות. המערכה נמשכת גם במהלך כהונת הרמטכ"ל אביב כוכבי, בה יוחסו לישראל תקיפות רבות כנגד יעדים איראניים בסוריה ובעיראק.

בנוסף, בנובמבר האחרון, הרגו מתנקשים במבצע מתוחכם גם את ראש תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, מוחסן פח'ריזאדה, בעיירה ליד טהרן. הפעולה יוחסה, על־פי פרסומים זרים, למוסד בראשות יוסי כהן.

כהן, שעשה את שירות החובה שלו בצנחנים ולאחר מכן התגייס לקורס קציני איסוף במוסד, פיקד על אגף "צומת" (האחראי על גיוס והפעלת סוכנים) בתקופה שבה עמד דגן בראש הארגון. נראה שבראשותו, ממשיך הארגון בקו ההתקפי שהוביל דגן.

למרות רצף ארוך של תקיפות מוצלחות, הרי שבחשבון כולל נראה שההישג האסטרטגי שלהן מסתכם במניעה, צמצום וסיכול הצטיידות הכוחות האיראניים (וחזבאללה) באמצעי לחימה מתקדמים, בדגש על טילים בעלי טווח גדול ודיוק גבוה. באשר לנוכחות כוחות איראניים בסוריה, דומה המאמץ לניסיון לרוקן את הים בכפית.

יתרה מכך, כבר היה מי שהזהיר (האלוף מיל. ניצן אלון), כי "הרוצה במב"מ ייכון למלחמה", משום שהפעולות הללו, אף שנועדו להרחיק את המערכה ולהחליש את האויב, עלולות לקרב אותה.

העימות עולה מדרגה

לאחרונה דומה שהעימות מול איראן עלה מדרגה, והתרחב לשחקנים נוספים. כך למשל, בהוראת הנשיא דאז דונלד טראמפ תקף הצבא האמריקני מן האוויר את השיירה שבה נסע בבגדאד מפקד כוח אל־קודס, הגנרל קאסם סולימאני, והרג אותו. מותו היווה פגיעה מורלית ותפקודית לאיראן ושלוחיה.

נראה שגם חילופי השלטון לא שינו את הנכונות האמריקנית לפגוע בכוחות איראניים. בשבוע שעבר אישר הנשיא, ג'וזף ביידן, בהמלצת מזכיר ההגנה, לויד אוסטין, תקיפה אווירית כנגד מיליציות פרו־איראניות במזרח סוריה, בתגובה לפעילות טרור שהכווינה איראן כנגד כוחות אמריקניים בעיראק.

נראה שגם חילופי השלטון לא שינו את הנכונות האמריקנית לפגוע בכוחות איראניים. בשבוע שעבר אישר הנשיא ביידן תקיפה אווירית נגד מיליציות פרו־איראניות במזרח סוריה, בתגובה לפעילות טרור שהכווינה איראן כנגד כוחות אמריקניים בעיראק

עליית המדרגה באה לידי ביטוי הן בתקיפה האמריקנית האחרונה, הן ברצף תקיפות ארוך בסוריה כנגד יעדים איראניים שיוחס לישראל והן, מן הצד השני, בהתקפה שמיוחסת לאיראן על ספינה בבעלות ישראלית, שרק במזל לא הסתיימה בנזק כבד ובנפגעים.

בראיון שפורסם ב"מעריב" המליץ תא"ל (מיל.) חסון חסון, בעברו מ"פ בגולני ובהמשך קצין מודיעין בכיר, לא לנוח על זרי הדפנה. האיראנים, אמר, לא מתכוונים לוותר על המטרות האסטרטגיות שלהם במזרח התיכון.

"הם יודעים לחטוף ולא נרתעים. הם עם היד על הדופק כל הזמן, פועלים בחוכמה, הולכים שני צעדים קדימה, אחד אחורה, לא מותחים את החבל, לא מסתבכים בהרפתקאות, אבל גם לא נרתעים מכלום", אמר.

כשזו המציאות, ישראל חייבת לפעול בשיתוף פעולה עם המדינות המתונות באזור ובעיקר עם הממשל האמריקני, שנחוש להגיע להסכם מחודש עם האיראנים. אין אם בהיסטוריה, אבל לא מן הנמנע שקו פחות לעומתי כלפי יוזמת ממשל הנשיא אובמה להשיג הסכם עם האיראנים בשעתו, היה מאפשר לישראל להשפיע על המתווה שלו השפעה ממשית. הסכם שכזה היה עשוי לכלול סעיפים האוסרים על הכוונת טרור ואספקת אמצעים לחימה לארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון.

כאמור, הספינה הזו הפליגה, אבל עתה, ישראל יכולה לפעול בשיתוף פעולה עם ממשל ביידן ולהשפיע על קווי היסוד ועל הפרטים של הסכם הגרעין המחודש שאותו מבקש הנשיא לגבש. אסור לתת להזדמנות הזו לחלוף.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

ההתקפה הישראלית באזור דמשק על יעדים איראנים בתגובה לפגיעה בספינה הישראלית במפרץ עומאן איננה מספיקה כדי להרתיע את איראן. האיראנים מתכננים להמשיך בהתקפות על כלי שיט ישראלים במפרץ ובים סוף ונדרשת פעולת הרתעה ישראלית תקיפה. עדיין לא מאוחר.

ישראל הגיבה השבוע על הפגיעה האיראנית באוניית המשא של איש העסקים הישראלי רמי אונגר במפרץ עומאן בתקיפה על יעדים איראניים באזור דמשק.

גורמים ביטחוניים בכירים בישראל:

"משמרות המהפכה" האיראניים הם שאחראים להתקפה על אוניית המשא של איש העסקים הישראלי רמי אונגר במפרץ עומאן.
ההתקפה בוצעה באמצעות מוקשים ימיים שהוצמדו לדופן האונייה. pic.twitter.com/WUX3RcSjdL

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) March 1, 2021

התגובה הצבאית הישראלית הייתה מתחייבת אך היא איננה מספיקה ואיננה מרתיעה את איראן מספיק, עד כדי עצירת המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל.

התגובה הצבאית הישראלית מתחייבת אך לא מרתיעה את איראן מספיק כדי לעצור את המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל

בדיון הביטחוני אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו פרץ ויכוח עז בין הרמטכ"ל אביב כוכבי לבין ראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת, כדי להרתיע את איראן מללכת בקו הזה. הרמטכ"ל כוכבי המליץ להגיב ביבשה, בתקיפת יעדים איראניים בסוריה, שהיא הזירה המוכרת לישראל וישראל פועלת בה באופן שבועי. על פי כוכבי, יש להגיב תגובה מידתית שאותה איראן תוכל להכיל מבלי שתביא להסלמה. ואילו ראש המוסד יוסי כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה וכואבת שתרתיע את האיראנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרוצה בתקופה האחרונה להקטין את כוחו המדיני והביטחוני של ראש המוסד משיקולים פוליטיים, אימץ את גישת הרמטכ"ל. ברקע ההחלטה שהתקבלה היה גם רצון להימנע מעימות עם ממשל ביידן. גורמים מדיניים הסבירו כי תגובה ישראלית חריפה עלולה לחבל במאמצי הנשיא ביידן לחדש את הדיאלוג עם איראן ואז הוא יטיל את האשמה על ישראל.

איראן הכחישה את ההאשמות של ראש הממשלה נתניהו כי היא אחראית לפיגוע באוניית המשא הישראלית. משרד החוץ האיראני טען כי מדובר  בשקר ישראלי שמטרתו לעורר עימות בין איראן לארה"ב, מכיוון שישראל חוששת מחזרתו של ממשל ביידן בקרוב להסכם הגרעין.

לעומת זאת, העיתונות האיראנית רמזה כי אכן איראן או שלוחותיה עומדות מאחורי הפגיעה באונייה הישראלית.

העיתון האיראני "ג'ומהורי אסלאמי" כתב כי הפגיעה באונייה, שנראתה אונייה בריטית לכל דבר ועניין, הייתה מקצועית ו"נקייה" וללא נפגעים בנפש. לדברי העיתון:

"היא בוצעה על ידי גורם אנונימי והיא מהווה ללא שום ספק מעשה נקמה על מעשי הטבח של ישראל בסוריה, עיראק ותימן".

ויכוח עז פרץ בין הרמטכ"ל כוכבי לראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת. כוכבי המליץ על תגובה מידתית שאיראן תוכל להכיל ללא הסלמה ואילו כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה ומרתיעה

העיתון האיראני "נור" הבליט את הקרבה של איש העסקים הישראלי רמי אונגר לראש המוסד הישראלי יוסי כהן והעריך כי יתכן שהאונייה עסקה בפעילות ריגול במפרץ הפרסי, לאור הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ, כדי לאסוף מודיעין שמטרתו לפגוע באופן מדוייק ב"ציר ההתנגדות".

מובן מאליו שמדובר בספין שקרי איראני, אוניית המשא של רמי אונגר הפליגה מדאמם בסעודיה כשעל סיפונה מכוניות בדרכה לנמל סינגפור.

התגובה הצבאית הישראלית בסוריה מתפרשת באיראן כאקט של חולשה וכ"בריחה" של ישראל מעימות ימי עם איראן.

אירן מתכננת התקפות נוספות על יעדים ישראלים במפרץ ובים סוף
ישראל הגיבה צבאית על תקיפת אוניית המשא הישראלית במפרץ עומאן על-ידי "משמרות המהפכה" האירניים אך היא איננה מעוניינת במערכה ימית פתוחה עם אירן. ההערכה בישראל היא כי אירן תמשיך לנסות/ יוני בן-מנחם
https://t.co/dKKSKtnqnt

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) March 2, 2021

פרשנים איראניים מעריכים כי התגובה החלשה של ישראל דווקא תעודד את איראן  להמשיך ולתקוף כלי שיט ישראלים באזור המפרץ או בים סוף. איראן יכולה לעשות זאת באופן ישיר על ידי חיל הים של "משמרות המהפכה" האיראניים או באופן עקיף של ידי שלוחותיה. כמו למשל המורדים החות'ים בתימן שיכולים לתקוף כלי שיט ישראלים בים סוף או באזור באב אלמנדב באמצעות טילים, מוקשים ימיים, מל"טים מדוייקים או סירות נפץ.

לישראל יש יכולות ימיות לא מבוטלות באמצעות הצוללות החדישות שברשותה שאי אפשר לפרטן במאמר זה. היא יכולה להלום באיראן בחוזקה באמצעותן וגם באמצעות חיל האוויר. האיראנים הקפידו לבצע פיצוץ באוניית המשא הישראלית כך שיגרום לה נזק בלבד ולא יביא לנפגעים. גורמי ביטחון בישראל אומרים כי את המוקש הימי הצמידו אנשי הקומנדו הימי האיראני לדופן האונייה באופן כזה שהאונייה לא תטבע.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית כדי לראות את תגובתה של ישראל. האיראנים מרוצים מכך שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית לראות את תגובת ישראל. האיראנים מרוצים שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר

ב-14 ביולי 2006 נפגעה ספינת חיל הים הישראלי אח"י חנית מירי של טיל איראני מסוג  802-C, שנורה לעברה על ידי ארגון חזבאללה בעת שפעלה 16 ק"מ מול חופי ביירות במהלך מלחמת לבנון השניה. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל שהיו בספינה.

גורמי ביטחון בישראל חוששים שהאיראנים יאמצו כעת את שיטת ההתקפות הימיות על כלי שיט ישראלים. לכן, התגובה הישראלית בהפצצת יעדים איראנים בסוריה הייתה טעות, ישראל הייתה צריכה להגיב מול כלי שיט איראני, כדי להראות לאיראן שהיא איננה חוששת מפניה. אפשר היה גם להגיב במתקפת סייבר כפי שנעשה בעבר ב-9 במאי 2020 כשנמל בנדר עבאס בדרום איראן ספג מתקפת סייבר קשה שיוחסה לישראל וגרמה לנזקים רבים בנמל.

עדיין לא מאוחר לשקם את ההרתעה מול איראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)