1

תהיה ממשלה או לא, תקום קואליציה כזו או אחרת או לא – בשעה שהדברים נכתבים, הכול עדיין לוט בערפל, ונראה שגם בימים הקרובים, אם לא יותר, זה יישאר כך – אבל דבר אחד בטוח ניתן לומר לגבי תוצאות הבחירות: רוב מכריע בציבור הישראלי מאס בבנימין נתניהו.

68 מנדטים הצביעו לרשימות שבאופן מובהק הציבו סדר יום הקורא להחלפתו: 56 לכאלה שהתחייבו לא לשבת איתו בשום מצב ומחיר, ו-7 לנפתלי בנט שבחודשים האחרונים הדגיש שוב ושוב שנתניהו נכשל בענק, שהוא אחראי למותם של יותר מ-6,000 ישראלים מקורונה, שהמנהיגות המשסה והמסיתה שלו גורמת נזק למדינת ישראל ושהגיע הזמן להחליף אותו.

באשר למצביעיו של מנסור עבאס – חלקם אולי תומכים בכניסה לכל ממשלה בתנאים מסוימים, אבל אי אפשר לחשוד בהם שהם בעד המשך שלטון נתניהו.

יו"ר רע"מ מנצור עבאס עם היוודע תוצאות המדגמים, 23 במרץ 2021 (צילום: פלאש90)

כך שבשורה התחתונה, בשאלה הפשוטה שעליה נסובה מערכת הבחירות הזו – רק ביבי/די ביבי – 56.6% הצביעו נגד נתניהו. גם אם יעברו עוד מנדט או שניים מצד לצד, זה לא ישתנה מהותית.

בשורה התחתונה, בשאלה הפשוטה שעליה נסובה המערכת הזו – רק ביבי/די ביבי – 56.6% הצביעו נגד נתניהו. גם אם יעברו מנדט או שניים מצד לצד, זה לא ישתנה מהותית

ספק אם הרוב הזה יכול להתחבר לכלל קואליציה מתפקדת, ולכן במישור הפוליטי-מעשי הכול פתוח. אבל אסור שהפוליטיקה תשכיח את האמירה הברורה והפשוטה של הישראלים, שרובם מבקשים לראות את סוף עידן נתניהו.

2

אחרי ניסיון רביעי בשנתיים כבר אפשר לומר סופית: מדגמי ערוצי הטלוויזיה בפרט, וליל השידורים (והשימורים) בכלל, יישרו קו עם עיתונות הפרינט: הם כבר לא יכולים להתמודד עם אירועים מהסוג הזה.

הבוקר, כשפתחתי את הדלת בשעה מוקדמת והרמתי את שני העיתונים שאני מנוי עליהם, התחושה הייתה מוכרת: אותה תחושה של חוסר רלוונטיות שחשתי כשצפיתי באולפנים כמה שעות לפני כן.

זה לא בגלל שהמדגמים פספסו את התוצאות. ייתכן כי בהתפזר הערפל, ובניתוח סטטיסטי קר, יתברר שהסוקרים או חלקם עשו עבודה לא רעה בתנאים כמעט בלתי אפשריים. זו פשוט המציאות הפוליטית שמייתרת אותם.

כשבמשך 14 שעות (מסגירת הקלפיות ועד כתיבת שורות אלה) היתרון עובר מצד לצד אינספור פעמים, והכל מוטל על חודם של מנדט או שניים, רק למזוכיסטים ומכורים יש טעם לעקוב אחרי כל פיתול בעלילה. הרי אין שום משמעות לעדכון התוצאות של שתיים בלילה, אם בארבע לפנות בוקר הן מתעדכנות לכיוון ההפוך וחוזר חלילה.

כשבמשך 14 שעות (מסגירת הקלפיות ועד כתיבת שורות אלה) היתרון עובר מצד לצד אינספור פעמים, והכל מוטל על חודם של מנדט או שניים, רק למזוכיסטים ומכורים יש טעם לעקוב אחרי כל פיתול בעלילה

ליל הבחירות הזה הזכיר, ולא בפעם הראשונה, משחק כדורסל שבו ההובלה עוברת עשרות פעמים מצד לצד תוך כדי משחק. אלא שבכדורסל, המשחק עצמו הוא כיף אדיר ולכן יש טעם לעקוב אחרי המהלכים בנשימה עצורה; מי שנהנה לצפות בהגיגיהם של יושבי האולפנים בשלוש לפנות בוקר, מוזמן להמשיך. לכל השאר מומלץ לאמץ את קלישאת הפוליטיקאים לדורותיהם, ולהמתין לתוצאות האמת.

3

כשנפתלי בנט התייצב לנאום הסיכום במטה ימינה, הוא לא היה לבד: לצדו על הבמה עמדה מתרגמת לשפת הסימנים, שהתמקמה בתוך הפריים כך שכבדי שמיעה בכל בית בישראל יקבלו תרגום בזמן אמת של כל מילה.

ככל שראיתי, בנט היה ראש המפלגה היחיד שהנאום שלו לווה בתרגום לשפת הסימנים. זה לא מקרי: מס' 9 ברשימת ימינה, שירלי פינטו, היא חירשת, בת להורים חירשים ופעילה מוכרת למען זכויות החירשים וכבדי השמיעה בישראל.

נפתלי בנט נואם אחרי היוודע תוצאות המדגמים עם מתרגמת לשפת הסימנים לצדו, 23 במרץ 2021 (צילום: צילום מסך, כאן 11)

הנוכחות של המתרגמת על הבמה, עניין אלמנטרי ומתבקש, מוכיחה כמה חשוב שאנשים עם מוגבלויות יהיו חלק מהמשחק הפוליטי ויתמקמו בצמתים שבהם מתקבלות ההחלטות.

הנוכחות של המתרגמת על הבמה, עניין אלמנטרי ומתבקש, מוכיחה כמה חשוב שאנשים עם מוגבלויות יהיו חלק מהמשחק הפוליטי ויתמקמו בצמתי קבלת ההחלטות

4

בכנס שנערך לפני הבחירות על תחבורה ציבורית, הוזכר בגעגועים דב חנין, חבר הכנסת האחרון שאשכרה נסע באוטובוסים. בעבר גם בני בגין דבק בתחבורה הציבורית, אבל כבר לפני מספר שנים הודיע שהתייאש ועבר למכונית.

כשהרגלי הנסיעה של חנין הועלו על נס, סיפרו שניים מהמועמדים לכנסת שהשתתפו בפאנל שגם הם לקוחות קבועים של התחבורה הציבורית ומוכנים לעמוד למבחן על מפת הקווים ומסלולי התשלומים: אמילי מואטי (עבודה) ומוסי רז (מרצ). מואטי בוודאות תהיה בכנסת, ולפי הצהרתה אמורה להגיע לעבודה מדי בוקר בקו 100 שיוצא מתל אביב לירושלים מחניון הנתיב המהיר.

מוסי רז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

רז היה בשלב המדגמים ח"כ מהמניין, אבל נכון לעכשיו הוא ממתין לקולות החיילים כדי לחזור לכנסת. במקרה כזה הוא יצטרך לקחת מדי בוקר אוטובוס מביתו במבשרת ירושלים, ובפקקים בכניסה לבירה יהיה לו, כמו לשאר תושבי מבשרת, הרבה זמן להצטער על כך שאין להם תחנת רכבת.

5

ירון זליכה לא סתם הפר הבטחה מפורשת שנתן בראשית המרוץ – לפרוש אם יתברר שאין לו סיכוי להיכנס – הוא התנהל כמו טראמפיסט מדופלם.

ממרום מעמדו כפרופסור לכלכלה ש"מבין במספרים" (כפי שחזר ואמר בראיונות בתקשורת), הוא טען שוב ושוב שעשרות הסקרים אשר השאירו אותו הרבה מתחת לאחוז החסימה הם פייק סקרים, שמכשילים אותו בכוונה בגלל שבעלי ההון ששולטים בתקשורת רוצים לראות אותו מחוץ למשחק.

ירון זליכה נואם בהפגנת העצמאים, 22 באוקטובר 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

כנגד שלל הסקרים הוא הציג סקר ענק שערך, על 300 אלף נשאלים, שלפיו הוא מקבל 5-7 מנדטים. נשמע מדעי ומשכנע כמעט כמו מכחישי האקלים או מפיצי תיאוריות הדיפ סטייט של טראמפ.

כנגד שלל הסקרים הוא הציג סקר ענק שערך, על 300 אלף נשאלים, שלפיו הוא מקבל 5-7 מנדטים. נשמע מדעי ומשכנע כמעט כמו מכחישי האקלים או מפיצי תיאוריות הדיפ סטייט של טראמפ

אלא שהסקר שזליכה ערך (שאלה שנשלחה במסרון) לא עומד כמובן בשום סטנדרט מדעי או סטטיסטי, ולכן גם פרופ' יורם יובל, שמילתו חשובה לו יותר, פרש כשבוע לפני הבחירות.

זליכה צריך לקוות עכשיו שעשרות אלפי הקולות שקיבל לא יהיו אלה שיעניקו לנתניהו ממשלת ימין על מלא. גם ככה את הכתם שדבק במוניטין שלו יהיה קשה להסיר.

אותו סקר (או משאל) אינו עדכני, ואין ללמוד ממנו על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור כיום.

— Prof. Yaron Zelekha פרופ' ירון זליכה (@PZelekha) March 21, 2021