היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צודק: אין הצדקה להכריז על בנימין נתניהו כי הוא "נבצר דרך קבע למלא את תפקידו", בהתאם לאמור בסעיף 20(ב) לחוק יסוד הממשלה. עם זאת, מנדלבליט שוגה באופן חמור כאשר הוא קובע שאין הצדקה להכריז על נתניהו כי "נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו", בהתאם לסעיף 16(ב) לחוק היסוד.
אילו היה מנדלבליט שוקל שיקולים ענייניים בלבד, בלא להתחשב במסכת הכבדה של לחצים המופעלים עליו – גלויים וסמויים, אישיים ומוסדיים, ישירים ועקיפים – הוא בוודאי היה מגיע בעצמו לנוסחה הזו, הנתפסת כמאוזנת: לא לנבצרות קבע, לפחות לא באופן מיידי, כן לנבצרות זמנית.
אילו היה מנדלבליט שוקל שיקולים ענייניים בלבד, בלא להתחשב במסכת הכבדה של לחצים המופעלים עליו, הוא בוודאי היה מגיע בעצמו לנוסחה הזו, הנתפסת כמאוזנת: לא לנבצרות קבע, כן לנבצרות זמנית
המארג החוקתי-משטרי שלנו, המעוגן בחוקי היסוד, כולל אין ספור לקונות, כפי שניתן היה להיווכח בשנים האחרונות. אך דווקא בהקשר של נבצרות, חוק היסוד מעניק ליועץ המשפטי כלי מידתי להכריז על נבצרות תפקודית בנסיבות נזילות, שעשויות להשתנות בתוך זמן קצר.
מנדלבליט יכול היה לומר כי עובדת היותו של נתניהו נאשם בעבירות פליליות חמורות, בשילוב עם שורת מקרים שבהם עשה שימוש לרעה בכוחו השלטוני במטרה לפגוע בתפקוד מערכת אכיפת החוק, מוליכה למסקנה כי יש להכריז עליו כנבצר באופן זמני ממילוי תפקידו.
מטרתה של הנבצרות הזמנית היא לאפשר פרק זמן שבו הנסיבות עשויות להשתנות, ולאפשר את חזרתו של ראש הממשלה הנבצר לתפקוד מלא. כך כאשר מדובר בנבצרות מסיבות בריאותיות, וכך גם כשמדובר בסיבות תפקודיות.
"אינני יודע מה יקרה בעוד חודש או חודשיים", יכול היה היועץ המשפטי לומר, "אולי יחתום על עסקת טיעון ויפסיק להיות בסטטוס של נאשם? אולי הכנסת תיתן בינתיים את אמונה בממשלה חדשה – בראשותו או בראשות חבר כנסת אחר? בישראל קצת קשה לצפות את העתיד, ולכן הנבצרות היא זמנית".
בהתאם לחוק היסוד, נבצרות זמנית הנמשכת יותר מ-100 ימים הופכת באופן אוטומטי לקבועה. גם ההסדר הזה נראה מידתי ומאוזן, ביחס לנסיבות הנוכחיות. שלושה חודשים הם זמן מספיק להתפזרות הערפל ולהיווצרות נסיבות פוליטיות חדשות.
המסקנה הזו, בדבר הלגיטימיות של הכרזה אפשרית של היועץ המשפטי על ראש הממשלה כעל נבצר מלמלא את תפקידו, מתחזקת נוכח העובדה שנתניהו משמש כעת ראש ממשלת מעבר ולא עומד בראש ממשלת קבע הנהנית מאמון הכנסת. כך גם עולה מחוות דעת שכתב אהרן ברק בשנת 1977, בעת כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, אגב התפטרותו של יצחק רבין מראשות הממשלה על רקע פרשת חשבון הדולרים.
לדבריו של ברק, הפירוש המרחיב שנתן למושג הנבצרות המופיע בחוק היסוד, "מתחזק לאור מעמדו המיוחד של ראש ממשלה בממשלת מעבר. בממשלה שנהנית מאמון הכנסת רשאי ראש הממשלה להתפטר, יהיו מניעיו אשר יהיו. אפשרות זאת אינה קיימת כשהממשלה הפכה לממשלת מעבר. מכאן שלגבי ממשלת מעבר יש מקום לפרש את המושג 'נבצר' פירוש רחב יותר מאשר לגבי ממשלה סדירה".
אך לא כך פעל היועץ המשפטי לממשלה, בהודעתו לבג"ץ מתחילת השבוע, בתשובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון, שביקשה כי תוכרז נבצרותו של נתניהו. בינתיים הצטרפה אליה גם עתירה נוספת, של קבוצת "מבצר הדמוקרטיה". כעת ממתינים כל הצדדים לשופט דוד מינץ, שיחליט האם העתירות יועברו לדיון בפני הרכב, או יידחו על הסף.
זה לא סוד שמנדלבליט אינו מנדב את עמדתו המשפטית בסוגיות נפיצות. הוא לא הטיפוס שיסתכן באמירת דברים ברורים. וכאשר הוא נדחק להצהיר מהי עמדתו המשפטית אל מול עתירה לבג"ץ, ואין בידו להסיט את הדיון לסוגיות כמו מיצוי הליכים או שיהוי, הוא משתמש בניסוחים עמומים, שכל אחד יכול לקרוא כרצונו – חלק רואים בדבריו הצהרות מחמירות, אחרים רואים את הפרצות שדרכן כל מושחת יכול לקפץ.
מנדלבליט הוא לא הטיפוס שיסתכן באמירת דברים ברורים. וכאשר הוא נדחק להצהיר מהי עמדתו המשפטית, הוא משתמש בניסוחים עמומים, שכל אחד יכול לקרוא כרצונו
הנה, כך גם בעתירה בעניין הנבצרות. "לשון החוק ותכליתה מכוונות בעיקרן למצב שבו מתקיימות נסיבות השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה". מה בדיוק מתכוון מנדלבליט לומר? "שוללות" נשמע כמו מבחן שלא ניתן למלא, הרי הנסיבות הנוכחיות אינן "שוללות" את האפשרות שנתניהו ימשיך לקום בבוקר, לנסוע ללשכת ראש הממשלה ולתכך תככים.
עם זאת, בג"ץ כבר קבע בעבר כי ייתכן שבנסיבות מסוימות אפילו חקירה פלילית, עוד לפני כתב אישום, תקים עילת נבצרות לראש הממשלה. מנדלבליט מסכים באדיבותו כי אם זה המצב ביחס למצב של ראש ממשלה בחקירה, כך בוודאי המצב אפשרי גם ביחס לראש ממשלה תחת כתב אישום.
הנסיבות הנוכחיות הן אלה: נתניהו אחראי לשורה ארוכה של התבטאויות נגד מערכת אכיפת החוק, הפוגעות לדעת היועץ באמון הציבור בגופים האמונים על השלטת שלטון החוק; נתניהו מונע שורת מינויים במערכת אכיפת החוק, ונכון לעכשיו אין פרקליט מדינה, אין כמה משנים ליועץ המשפטי לממשלה, ואין שר משפטים.
מצד שני, נתניהו כפוף להסדר ניגוד עניינים שגובש בעניינו (העותרים טוענים שכל קונספציית הסדר ניגוד העניינים קרסה ומצדיקה הכרזה על נבצרות).
בשורה התחתונה, לדעת היועץ, מכלול הנסיבות הללו "אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מנתניהו למלא את תפקידו". מילות המפתח – "לעת הזו", שאותן ניתן להבין כיצירת מאזן אימה בין מנדלבליט לנתניהו. אם האחרון יחריף את צעדיו ההרסניים, אולי תקום עילת נבצרות.
מילות המפתח – "לעת הזו", שאותן ניתן להבין כיצירת מאזן אימה בין מנדלבליט לנתניהו. אם האחרון יחריף את צעדיו ההרסניים, אולי תקום עילת נבצרות
וכן, "קביעה שיפוטית". למה שיפוטית? הרי כבר נקבע שהסמכות להכרזה על נבצרות היא של היועץ המשפטי. אבל מנדלבליט כבר מראש מעדיף להשליך את התפוד הלוהט הרחק ממנו. שהשופטים יכריזו נבצרות, למה הוא?
על הדרך, עושה היועץ המשפטי שימוש בדיוק הפוך מזה שעשה אהרן ברק כיועמ"ש בעובדה שאנו מצויים בתקופת כהונתה של ממשלת מעבר. מנדלבליט מזכיר לשופטים פסק דין שבו נקבע כי "תקופת בחירות היא תקופה רגישה מבחינה פוליטית, אשר ראוי כי בית המשפט ינהג לגביה באיפוק ובריסון".
ברק אמר שתקופת בחירות דווקא מגדילה את הסיכוי שראש הממשלה יוכרז כנבצר; מנדלבליט מזהיר אפילו את השופטים מלפסוע בנתיב הזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהנסיבות הנוכחיות הן אלה: נתניהו אחראי לשורה ארוכה של התבטאויות נגד מערכת אכיפת החוק, הפוגעות לדעת היועץ באמון הציבור בגופים האמונים על השלטת שלטון החוק; (מהמאמר)
חוק העונשין 136 – המרדה
(1) להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
אני לא מבין איך העותרימ לא מציבים טיעונים ברמות שמתקיימות מעל לכל ספק. אין התאמה יותר מובהקת מזה. 5 שנים בפנים
וזו רק דוגמא לכיפוף החוק הכתוב על ידי חיות ומנדלבליט